חופים הם לפעמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שפך נחל חדרה ושלט המספר על השיר "חופים"

חופים הם לפעמים (ובחלק מקובצי שירה: חופים) הוא שירו של המשורר הישראלי נתן יונתן. ראה אור בין השאר באסופת שיריו מבחר שירים, 1980-1940.

השיר נכתב בעקבות טיול של המשורר באזור שפך נחל חדרה בשנת 1943; הוא הבחין כי מימי הנחל אינם מגיעים עד הים ונבלעים בחול מרחק קצר לפני קו החוף.[דרוש מקור] השיר הולחן על ידי נחום היימן. נתן יונתן שינה במקצת את מילות המקור כדי להתאימן ללחנו של היימן.

תכנים ואמירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון השיר, כמו בשיריו האחרים של יונתן כגון כמו בלדה, הוא כסגנון דיבור ושיח בין בני אדם. נושאי השיר הם מנעד הרגשות בהיעדרם של דמויות הקרובים, האהובים ובני המשפחה. כמו בשיריו האחרים, המשורר משתמש בדימויי מקווי מים וסביבתם בטבע, כגון ים, נחל, חוף, חול, אבן, צדפים ושחפים, כדי לתאר תחושות "געגועים", "לב שבור", ו"נטוש ובלי כוחות", כמצבי נפש, הבאים בעקבות חסרונם של האהובים. בדימוי הצדף או הצדפה הקעורה עושה המשורר שימוש כפול; "החוף" או "החופים" הם האני או העצמי, והביטוי להם הוא רק מתוך העצמי הכנה - "הים" ו"הצדף" הוא מחד דימוי לגעגועים אל הזולת:

" ... געגועים
לבית שתמיד אהבו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו."

ומאידך, הצדפים בשירו הם מטאפורה להוויות נפשיות עצמיות: רגשות ומחשבות, שמכילים את זכרונותיו שלו, ובהם זכרונות ימי צעירותו:

"כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו."

בשיתוף המטאפורי הלזה, ייתכן שהמשורר רומז להוויה הנפשית המשותפת, הכוללת את האני והזולת יחדו, גם אם המפגש הממשי שלהם נקטע.

גרפיטי עם מילות הבית הראשון, רעננה. ציירה אריאלה הראל (צולם ב-2012)

השיר נעשה אהוד מאוד בחברה הישראלית, וזכה לביצועים רבים, בין השאר של חוה אלברשטיין ולהקת הנח"ל. מקובל לנגנו בכלי התקשורת בימי זיכרון ומועדים.

צירוף המילים: "חופים הם לפעמים" שכיח בתרבות העברית מחוץ להקשרו הספרותי המקורי, במיוחד בהקשר של תמורות אקולוגיות ושמירת הסביבה.[1]

בשנת 1984 הפיק נחום היימן מופע של לחניו, ובחר לכנותו בשם "חופים", כמילתו הראשונה של השיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל: קורנליה דין ("ניו יורק טיימס"), חופים הם לפעמים געגועים לחול, באתר הארץ.