חופית אדומת-צוואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחופית אדומת-צוואר
חופית אדומת-צוואר בנוצות חורף
מצב שימור
מצב שימור: קרוב לסיכוןנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: קרוב לסיכון
קרוב לסיכון (NT)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
משפחה: חרטומניים
סוג: חופית
מין: חופית אדומת-צוואר
שם מדעי
Calidris ruficollis
פאלאס, 1776
תחום תפוצה

תחום התפוצה של חופית אדומת-הצוואר:

  תפוצת קינון
  תפוצת חריפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חופית אדומת-צוואר (שם מדעי: Calidris ruficollis) היא מין עוף נודד מהסוג חופית שבמשפחת החרטומניים. מקור השם המדעי של הסוג מגיע מיוונית עתיקה, kalidris או skalidris, הוא מונח שאריסטו השתמש בו לתיאור מספר עופות מים אפורים. שם המין, ruficollis, מגיע מלטינית: rufus, "אדום" ו-collum, "צוואר".[2]

בישראל חופית אדומת-צוואר היא מזדמנת נדירה ביותר, עם תצפית אחת בלבד באילת. היא שהתה באזור שמונה ימים ואז המשיכה בדרכה.[3]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופית זו היא בין החופיות הקטנות ביותר. ממדיה הם: 17-13 ס"מ אורך, 37-28 ס"מ מוטת כנפיים ומשקלה בין 21–51 גרם. היא דומה מאוד לחופית קטנה, (Calidris minuta), והשתיים אף נחשבו בעבר כאותו מין. גודלה הקטן, מקורה הדק והכהה, רגליה הכהות ותנועותיה המהירות מבדילות את החופית אדומת הצוואר ממינים אחרים של חופיות כהות רגליים אחרות.

למבוגר בעונת הרבייה יש חזה כתום לא מפוספס, הגובל בכתמים כהים המפרידים את נוצות בטנו הלבנה וצווארו. על גבו צורת V לבנה. בחורף נוצותיו קשות לזיהוי, אף על פי שרגליו קצרות יותר וכנפיו ארוכות יותר מחופית קטנה. לעופות הצעירים יש צבעי נוצות מנוגדים יותר, וקווים לבנים חלשים יותר לאורך הגב. צליל קריאתם הוא "סטיט" צרוד.

תפוצה ומרחב מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופית אדומת-צוואר היא עוף נודד. מקננת על קו החוף הארקטי של מזרח אירואסיה, ומחוץ לעונת הרבייה נמצאת בדרום-מזרח אסיה ואוסטרלאסיה. גבול התפוצה הדרומי שלה מגיע עד טסמניה וניו זילנד. היא נצפית לעיתים קרובות במערב אלסקה, ולעיתים במקומות אחרים באמריקה. במערב אירופה היא נחשבת מזדמנת נדירה.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופית אדומת-הצוואר היא ידידותית מאוד מחוץ לעונת הרבייה שלה ועפה בלהקות עם עוד מינים של חופיות קטנות, כמו חופית מגלית ו-Calidris acuminata.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הגידול שלה בעת הקינון הוא טונדרה. היא מקננת על הקרקע, ומתרבה מהאביב עד הקיץ.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא מחפשת מזון במקומות רטובים מלאי דשא ובוץ רך. היא בעיקר מרימה מזון שהיא מאתרת בעזרת הראייה. במרחב המחיה שלה מחוץ לעונת הרבייה היא מחפשת מזון בעיקר באזורים שהגאות לא הגיעה אליהם בקווי החוף או לאורך השוליים הבוציים של אגמי מים מתוקים. לרוב היא אוכלת חרקים וחסרי חוליות קטנים אחרים.

סכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מין זה נמצא במצב שימור קרוב לסיכון. הסכנה העיקרית של המין היא אובדן בתי גידול שבהם הוא עוצר בעת הנדידה מעל הים הצהוב. צמצום בבתי גידול בים הצהוב גורם לירידה מתמשכת בכמות האוכלוסייה של עופות מים. כ-65% מבתי הגידול על קו החוף של הים הצהוב נעלמו ב-50 השנים האחרונות ובתי הגידול שלו נעלמים כרגע בקצב של כאחוז אחד בשנה מאז שנות השמונים בעקבות התפתחות החקלאות והגידול באזור.[4]

מאות עופות מתו כתוצאה מחומרי הדברה במערב אוסטרליה.[4]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חופית אדומת-צוואר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חופית אדומת-צוואר באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 84, 341. ISBN 978-1-4081-2501-4.
  3. ^ מגדיר הציפורים של ישראל - חופית אדומת-צוואר, באתר פורטל צפרות
  4. ^ 1 2 Calidris ruficollis (Red-necked Stint, Rufous-necked Stint), www.iucnredlist.org