חופמי מונגולי
| מצב שימור | |
|---|---|
|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | חופמאים |
| משפחה: | חופמיים |
| סוג: | חופמי (Anarhynchus) |
| מין: | חופמי מונגולי |
| שם מדעי | |
פאלאס, 1758 | |
חופמי מונגולי[2] (אנג': (Lesser sand plover) שם מדעי: Anarhynchus mongolus) הוא מין של עוף מים ממשפחת החופמיים. בישראל הוא מזדמן נדיר ביותר עם תצפית בודדת ב-10.08.2000 באילת.[3]
טקסונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טקסון זה עבר מספר גלגולים טקסונומיים בעת האחרונה:
בעבר הוצב המין בסוג Charadrius יחד עם רוב החופמים ה"קלאסיים", אך מחקרים פילוגנטים מולקולרים שפורסמו ב-2015 ו-2022 מצאו כי הסוג היה פוליפילטי (מינים מסוימים היו קרובים יותר למינים מחוץ לסוג מאשר למינים אחרים מתוכו); לכן הסוג פוצל, ו-23 מינים כולל מין זה הועברו לסוג Anarhynchus, שבעבר הכיל רק את המין החופמי עקום-מקור;[4][5] ולכן גם שם הסוג משקף מין זה - הוא מגיע מיוונית עתיקה מהמילים ana- (ἀνα-, שפירושו "לאחור" או "הפוך") ו-rhunkhos (ῥυγχος), שפירושו "מקור").[6] שם המין הספציפי mongolus הוא מלטינית, ומתייחסת למוצאו ממונגוליה.
בנוסף, בעבר נחשב למין יחיד ביחד עם תת-מינים נוספים, אך מחקר שפורסם בשנת 2022 הראה כי חלק מקבוצת הטקסון קרובה יותר לחופמי חוף, ואילו קבוצת ה"atrifrons" היא קבוצה אחות של שניהם;. כתוצאה מכך עלה צורך בפיצול טקסונומי של המין. המחברים הציעו עבורם שם שמות מדעיים ושמות עממיים באנגלית חדשים:[7]
|
Tibetan sand plover ("חופמי טיבטי", Anarhynchus atrifrons), אליו שויכו תת-המינים A. a. atrifrons, A. a. pamirensis ו-A. a. schaeferi. | |||||||
| |||||||
איגוד האורניתולוגים הבין-לאומי הכיר ב-2023 בפיצול, והטקסון פוצל למינים מובחנים.[8]
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]החופמי המונגולי בעל מבנה גוף ארוך ורגליים ארוכות וכן מקור ארוך. אורך גופו: 17 - 19 ס"מ; מוטת כנפיו: 53 ס"מ; משקלו: כ-60 גרמים;[9] גובהו מגיע עד ל-21 ס"מ.[10]
לזכרים יש גב אפור ובטן לבנה. בנוסף, מסביב לעיניהם יש מעין "מסכה". בזמן הדגירה,[9] מקבלים החזה והגב צבע חום ערמוני. צבען של הנקבות דומה לצבע הזכר, אולם עמום יותר. בעונת החורף, החופמי המונגולי הצעיר, אין לו צבע ערמוני מלבד רמז על ראשו.
צבע רגליו של החופמי המונגולי נוטה לשחור או אפור כהה. צבע המקור גם הוא שחור. צורת המקור קצרה יותר וקהה יותר בקצהו לעומת חופמי החוף.[11] בכל המאפיינים הללו, מין זה דומה לחופמי החוף, פרט להבדלים קטנים.
קריאת התעופה שלו היא סלסול חזק.
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזורי הקינון של מין זה מרוכזים במזרח הרחוק הרוסי, ומחולקים לארבעה אזורים עיקריים: חוף האוקיינוס השקט מחצי האי הצ'וקצ'י הצפוני דרך חצי האי קמצ'טקה ועד לאיי קומנדור והקוריליים מערבה עד להרי קולימה ומהדרום במגדן צפונה עד לים אוחוצק; ברמות אוחוצק-קולימה צפון-מערבה למגדן; הרי סיחוטה-אלין; ורכס סטנובוי שברפובליקת סאחה.[12]
במהלך עונת הקינון, המין נודד לאזור ימי עצום המשתרע החל מאיי ריוקיו ביפן דרומה לאורך חופי סין וטאיוואן ועד דרום-מזרח אסיה, אינדונזיה, מלנזיה ואוסטרליה. ראוי לציין שפרטים רבים בשנה הראשונה שלהם אינם חוזרים צפונה לקיץ הצפוני הראשון שלהם, אלא נשארים במקום זאת באזורי החריפה. מיפוי דפוסי הנדודים של המין מורכבים מבחינה היסטורית עקב הקיבוץ טקסונומי הקודם.[12]
בצפון אמריקה, צפון ומערב אלסקה מייצגים את הגבול המזרחי של אזור התפוצה הטבעי שלו, שם הוא נודד ומקנן באופן סדיר אך לא שגרתי. מעבר לאלסקה, המין הוא מזדמן נדיר, כאשר רוב התצפיות מתרחשות לאורך חוף האוקיינוס השקט במהלך נדידת הסתיו; אם כי תצפיות מפוזרות תועדו ברחבי פנים היבשת, מזרח ארצות הברית וקנדה. בדרום אמריקה המין נדיר במיוחד, עם רק קומץ תצפיות מאושרות מארגנטינה, פרו וקולומביה. באזור המערב הפלארקטי, באירופה תועדו כ-13 תצפיות, בעיקר במהלך חודשי הקיץ בבריטניה ובשוודיה. תצפיות נוספות מחוץ לגבולות הללו התרחשו בדרום האוקיינוס השקט, כולל איי הוואי ואיי מרשל. למרות שהוא נפוצץ בחלקים מאסיה הימית, הוא נותר נדיר בדרום-מזרח אסיה היבשתית ובמרכז אסיה, עם תצפיות מאוחרות בנפאל ובאיי קוקוס-קילינג.[12]
תזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזונו של החופמי המונגולי הוא חרקים, סרטנים ותולעים. כדי להשיג את המזון, הוא משתמש בטכניקה של ריצה-הפסקה - צועד צעדים קטנים עם עצירות קצרות, לא כמו חופמי החוף. הוא אינו מחפש את המזון באדמה בקצב קבוע ויציב, כמו מרבית ציפורי החוף.
שימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2002, הצטרפה מדינת ישראל להסכם אמנת CMS[13] - אמנה בדבר שימורם של מינים נודדים של חיות בר (פורסם בכתבי אמנה מסי 949). באמנה זו מופיע גם החופמי המונגולי ברשימת בעלי החיים הראויים לשימור.[14]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Taylor, P.B. (1987) Field identification of Greater and Lesser Sandplovers, pp. 15–20 in International Bird Identification: Proceedings of the 4th International Identification Meeting, Eilat, 1st - 8th November 1986 International Birdwatching Centre Eilat
- 978-1-4081-2501-4 Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 99, 259. ISBN
- e.g. in Garner, Martin, Ian Lewington and Russell Slack (2003) "Mongolian and Lesser Sand Plovers: an identification overview" Birding World 16(9): 377-85
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חופמי מונגולי, באתר ITIS (באנגלית)
חופמי מונגולי, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)- חופמי מונגולי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
חופמי מונגולי, באתר GBIF (באנגלית)
חופמי מונגולי, באתר eBird (באנגלית)- חופמי מונגולי, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- BirdLife International (2012). "Charadrius mongolus". IUCN Red List of Threatened Species. IUCN. 2012: e.T22693855A38773045. doi:10.2305/IUCN.UK.2012-1.RLTS.T22693855A38773045.en. Retrieved 27 August 2016.
- Data related to Charadrius mongolus at Wikispecies
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ חופמי מונגולי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ↑ חופמי מונגולי, באתר מונחי האקדמיה ללשון העברית, 1963
- ↑ ד"ר יואב פרלמן, חופמי סיבירי, באתר פורטל הצפרות הישראלי
- ↑ David Černý, Rossy Natale, Comprehensive taxon sampling and vetted fossils help clarify the time tree of shorebirds (Aves, Charadriiformes), Molecular Phylogenetics and Evolution 177, 2022-12-01, עמ' 107620 doi: 10.1016/j.ympev.2022.107620
- ↑ Natalie Dos Remedios, Patricia L. M. Lee, Terry Burke, Tamás Székely, Clemens Küpper, North or south? Phylogenetic and biogeographic origins of a globally distributed avian clade, Molecular Phylogenetics and Evolution 89, 2015-08, עמ' 151–159 doi: 10.1016/j.ympev.2015.04.010
- ↑ Jobling, James A. (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names (באנגלית). London: Christopher Helm. p. 99. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ↑ Wei, Chentao; Schweizer, Manuel; Tomkovich, Pavel S; Arkhipov, Vladimir Yu; Romanov, Michael; Martinez, Jonathan; Lin, Xin; Halimubieke, Naerhulan; Que, Pinjia; Mu, Tong; Huang, Qin (2022-03-25). "Genome-wide data reveal paraphyly in the sand plover complex (Charadrius mongolus/leschenaultii)". Ornithology (באנגלית). 139 (2): ukab085. doi:10.1093/ornithology/ukab085. ISSN 0004-8038.
- ↑ Gill, Frank; Donsker, David, eds. (2023). "Buttonquail, thick-knees, sheathbills, plovers, oystercatchers, stilts, painted-snipes, jacanas, Plains-wanderer, seedsnipes". World Bird List. International Ornithologists' Union.
{{cite web}}: (עזרה) - 1 2 יואב פרלמן, חופמי מונגולי - Charadrius mongolus, באתר הצפרות בישראל
- ↑ חופמי מונגולי, באתר ציפורים בישראל ובאוסטרליה
- ↑ ברק גרניט, "חופמי מונגולי בישראל", באתר הצפרות הישראלי, 27 יולי 2014
- 1 2 3 Steven G. Mlodinow, Peter F. D. Boesman, Siberian Sand-Plover (Anarhynchus mongolus), version 1.1, Birds of the World, 2025 doi: 10.2173/bow.lessap2.01.1
- ↑ אמנה בדבר שימורם של מינים נודדים של חיות בר (CMS), באתר המשרד להגנת הסביבה
- ↑ מדינת ישראל, רשומות, כתבי אמנה 1383, הסכם בדבר שימורם של עופות מים נודדים אפדיקניים־איראסיאניים, באתר נבו
