חופמי מונגולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחופמי מונגולי
Charadrius mongolus - Laem Phak Bia.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
משפחה: חופמיים
סוג: חופמי
מין: חופמי מונגולי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Charadrius mongolus
פלס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חופמי שלכד תולעת ביפן.

חופמי מונגולי[2] (אנג׳: (Lesser sand plover) שם מדעי: Charadrius mongolus), עוף ארוך רגליים ממשפחת החופמיים. שמו המדעי של סוג זה הוא (Charadrius). שמו נגזר מלטינית והוזכר בוולגטה של המאה הרביעית. בוולגטה הוא מתואר כעוף בצבע צהבהב. מקור המילה מיוונית עתיקה, kharadrios, ופירושו: עוף הנמצא בנקיקים ועמקי נהר (kharadra - "הגיא"). ניתן למצוא את החופמי בגיאיות ועמקי נהר ביוון העתיקה. המילה mongolus בלטינית, מתארת את סוג העוף הספציפי הזה, ומתייחסת למוצאו ממונגוליה. כאשר ניתן לו השם, היה שטחה של מונגוליה גדול יותר מאשר שטחה היום.

בשנת 2002, הצטרפה מדינת ישראל להסכם אמנת CMS[3] - אמנה בדבר שימורם של מינים נודדים של חיות בר (פורסם בכתבי אמנה מסי 949). בין שימורן של חיות הבר, מופיע גם החופמי המונגולי.[4]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החופמי המונגולי, בעל מבנה גוף ארוך ורגליים ארוכות וכן מקור ארוך.[5]

אורך גופו: 17 - 19 ס"מ; מוטת כנפיו: 53 ס"מ; משקלו: כ-60 גרמים;[6] גובהו מגיע עד ל-21 ס"מ.[7]

לזכרים, גב אפור ובטן לבנה. בנוסף, מסביב לעיניהם יש מעין "מסכה". בזמן הדגירה,[6] הופכים החזה והגב לצבע חום ערמוני. צבען של הנקבות דומה לצבע הזכר, אולם עמום יותר. בעונת החורף, החופמי המונגולי הצעיר, אין לו צבע ערמוני מלבד רמז על ראשו.

צבע רגליו של החופמי המונגולי נוטה לשחור או אפור כהה. צבע המקור גם הוא שחור. צורת המקור קצרה יותר וקהה יותר בקצהו לעומת חופמי החוף.[8] בכל המאפיינים הללו, מין זה דומה לחופמי החוף, פרט להבדלים קטנים.

באירופה, קשה מאוד להבדיל בין המינים השונים של סדרת החופמאים (חופמי החוף, חופמי עקום מקור, תמירון אוסטרלי ועוד). הואיל, ולעיתים רחוקות נמצאים באותו הזמן והמקום יחד כל הסוגים. ההבדלים בין המינים השונים הם קטנים ובאים לידי ביטוי בצבע הגוף, ברגליים ובכנפיים ולכן הקושי להבדיל ביניהם.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחופמי המונגולי, חמישה תת-מינים הנחלקים לשתי קבוצות. המערביים (של מרכז אסיה) נקראים atriforns (שחור מצח) והמזרחיים נקראים mongolus. באנגלית, מכונים המינים המערביים בשם Lesser Sand Plover, והמינים המזרח אסייתיים מכונים Mongolian Plover.[9]

התת-מינים הגדולים ממזרח אסיה C. m. mongolus ו-C. m. stegmanni מקבלים לפעמים מעמד של מינים נפרדים. אם הפיצול הטקסונומי מתקבל, הגדרתו של החופמי המונגולי הופכת ל- Charadrius atrifrons וכוללת בנוסף את שני הסוגים האחרים: atrifrons ,pamirensis ו-schaeferi.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל, נפוץ החופמי המונגולי במרכז ובמזרח אסיה, שם דוגרים כמה תת-מינים. הוא מתרבה לסירוגין בהרי ההימלאיה, מעל גבול העצים, או על קו החוף באזור צפון מזרח סיביר. אולם, נמצא שהתרבה גם באלסקה. הוא בונה את קינו באדמה (bare ground scrape) ומטיל בו שלוש ביצים.

בעונת החורף, הוא נודד למרחקים ארוכים ושוהה בחופים, שבהם ניתן למצוא חול רב. החופמי המונגולי נודד דרומה, אל חופי מזרח ודרום אפריקה, המפרץ הפרסי ודרום אסיה. ואף אפשר היה למצוא אותו, ביבשת אוסטרליה. הואיל וישראל נמצאת מעט מצפון-מערב לנתיב הנדידה, הוא נחשב בארץ עוף מזדמן נדיר ביותר.[8] נדיר מאוד אף לצפות בזן הזה באירופה המערבית. בשנת 2003, למשל, נראו שלושה עופות מהמין הזה רק בבריטניה.

תצפיות במזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 6 בדצמבר 1974 - חוף אל בליים, סיני - הופיעו פרטים בודדים (ייתכן, שהייתה טעות בזיהוי החופמי המונגולי, הואיל וקיים מין זהה דומה ונפוץ יותר בישראל).[10]
  • אפריל 1983 - אילת.
  • אוגוסט 2000 -אילת, נצפה על ידי איתי שני.
  • מאי 2001 - אילת, נצפה על ידי ברק גרניט ו-Trevor Ellery.
  • יולי/אוגוסט 2013 - חוף בית ינאי ומעגן מיכאל, נצפה על ידי עירד סולניק ודודו ראבד.
  • 20 ביולי 2014 - חוף מעיין צבי, נצפה על ידי ברק גרניט ודודו ראבד.
  • 24 ביולי 2014 - מעיין צבי, נצפה על ידי יגאל סימן טוב.[6]

תזונה ותנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזונו של החופמי המונגולי הוא חרקים, סרטנים ותולעים. כדי להשיג את המזון, הוא משתמש בטכניקה של ריצה-הפסקה - צועד צעדים קטנים עם עצירות קצרות, לא כמו חופמי החוף. הוא אינו מחפש את המזון באדמה בקצב קבוע ויציב, כמו שאר קבוצות ארוכי הרגליים (wader).

קריאת התעופה שלו היא סלסול חזק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Taylor, P.B. (1987) Field identification of Greater and Lesser Sandplovers, pp. 15–20 in International Bird Identification: Proceedings of the 4th International Identification Meeting, Eilat, 1st - 8th November 1986 International Birdwatching Centre Eilat
  • 978-1-4081-2501-4 Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 99, 259. ISBN
  • e.g. in Garner, Martin, Ian Lewington and Russell Slack (2003) "Mongolian and Lesser Sand Plovers: an identification overview" Birding World 16(9): 377-85

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חופמי מונגולי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חופמי מונגולי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ חופמי מונגולי, מונחי האקדמיה ללשון העברית, ‏1963
  3. ^ אמנה בדבר שימורם של מינים נודדים של חיות בר (CMS), המשרד להגנת הסביבה
  4. ^ מדינת ישראל, רשומות , כתבי אמנה 1383, הסכם בדבר שימורם של עופות מים נודדים אפדיקניים־איראסיאניים, נבו
  5. ^ Lesser sand plover, https://en.wikipedia.org/wiki/Main_Page (באנגלית)
  6. ^ 1 2 3 יואב פרלמן, חופמי מונגולי - Charadrius mongolus, אתר הצפרות בישראל
  7. ^ חופמי מונגולי, ציפורים בישראל ובאוסטרליה
  8. ^ 1 2 ברק גרניט, ״חופמי מונגולי בישראל״, אתר הצפרות הישראלי, ‏27 יולי 2014
  9. ^ ברק גרניט, ״חופמי מונגולי בישראל״, אתר הצפרות הישראלי, ‏27 יולי 2014
  10. ^ גלעד וייל, הכנסת נתוני תצפיות בעופות מישראל וסיני בשנים 1974–1975 (ד״ר עוזי פז) במסד הנתונים של רשות הטבע והגנים (עמ' 9), רשות הטבע והגנים, ‏12 יוני 1974