חופמי צווארון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחופמי צווארון
Charadrius hiaticula tundrae Varanger.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
משפחה: חופמיים
סוג: חופמי
מין: חופמי צווארון
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Charadrius hiaticula
ליניאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קטע קול הקלטת קולו של חופמי הצווארון

חופמי צווארון (שם מדעיCharadrius hiaticula) הוא חופמי קטן המקנן באירואסיה הארקטית. השם המדעי של הסוג, Charadrius, נגזר מלטינית והוזכר בוולגטה של המאה ה-4 ותואר שם כציפור צהבהבה. מקור מילה זו הוא מיוונית העתיקה, kharadrios, פירושו ציפור הנמצאת בנקיקים ועמקי נהר (kharadra, "הגיא"). שם המין, hiaticula, מקורו מלטינית ויש לו משמעות דומה למונח היווני, hiatus, "נקיק" ו -cola, "תושב" (colere, "לשכון").[2]

חופמי הצווארון הוא חולף וחורף שכיח בישראל ונפוץ במקווי מים וחופים בכל רחבי הארץ.[3]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של ציפור בוגרת הוא 17–19.5 ס"מ ומוטת כנפיה 35–41 ס"מ. גבה וכנפיה בצבע אפור-חום, בטנה לבנה, חזה לבן ועל צווארה פס שחור רחב. יש לה ראש חום, מצח לבן, מסגרת שחורה סביב העיניים ומקור כתום בצבע כתום ושחור. הרגליים הן כתומות ושתי האצבעות החיצוניות היחידות הן בעלות קרום קטן, בניגוד למין המעט קטן יותר אך דומה מאוד, חופמי אמריקני, שבו כל שלוש האצבעות הן בעלות קרום קצר, וגם בעל פס צר יותר על החזה; בעבר שני המינים נחשבו למין אחד. חופמי צווארון צעיר הוא בעל צבע עמום יותר מאשר פריטים בוגרים, עם פס חזה לא שלם בצבע אפור-חום, מקור כהה ורגליים בצבע צהוב-אפור.

מין זה נבדל מהמין הקטן יותר, חופמי גדות, בצבע הרגל, בגזרת הראש, ובמחסור בטבעת צהובה סביב העין.

רבייה, תפוצה ומרחב מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורי הרבייה של חופמי הצווארון הם מרחבי אדמה פתוחים בחופים ברחבי צפון אירואסיה ובצפון-מזרח קנדה הארקטית. חלק מהציפורים מתרבות ביבשה, ובמערב אירופה גבול תפוצת הקינון הדרומי שלהן הוא צפון צרפת. הן מקננות על הקרקע בשטח פתוח עם צמחייה דלה או ללא צמחייה כלל.

חופמי הצווארון היא ציפור נודדת והיא חורפת באזורי חוף דרומית לאפריקה. בנורווגיה, לאחר טיבוע ומעקב אחר ציפורים התגלה כי בוגרים בעונת הרבייה נודדים למערב אפריקה.[4] ציפורים רבות שוכנות בבריטניה הגדולה וצפון צרפת לאורך כל השנה.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציפורים אלה מחפשות אחר מזון על חופים, אדמות בוציות בעת שפל ושדות, בדרך כלל על ידי הראייה. הן ניזונות מחרקים, סרטנים ותולעים.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שלושה תת-מינים[5] בעלי הבדלים מעטים, אשר מתבדלים מעט בגודל ובצבע מעטה הנוצות; תת-המינים משתלבים למין אחד וההבדלים ביניהם נעלמים באזור שבו הטווחים שלהם נפגשים.

  • C. h. psammodroma –  מתרבה באיסלנד, גרינלנד, צפון-מזרח קנדה; חורף במערב אפריקה. הוא בינוני בגודלו וצבעו.
  • C. h. hiaticula –  מתרבה ממערב אירופה הממוזגת וצפונה עד מרכז סקנדינביה; שוכן לאורך כל ימות השנה או נודד למרחק קצר בדרום מערב אירופה. זה הוא תת-המין הגדול ביותר והבהיר ביותר.
  • C. h. tundrae –  מתרבה בצפון סקנדינביה הארקטית ואסיה; חורף באפריקה ודרום-מערב אסיה. זה הוא תת-המין הקטן ביותר והכהה ביותר.

C. h. hiaticula ו-C. h. tundrae הם בין הטקסונים אשר הסכם השימור על עופות המים האפריקאים-אירואסיים הנודדים (AEWA) תקף לגביהם.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חופמי צווארון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חופמי צווארון באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. עמ' 99, 191. ISBN 978-1-4081-2501-4. 
  3. ^ מגדיר הציפורים של ישראל - חופמי צווארון, פורטל צפרות
  4. ^ Lislevand, T.; Briedis, M.; Heggøy, O.; Hahn, S. (2017). "Seasonal migration strategies of Common Ringed Plovers Charadrius hiaticula". Ibis 159 (1): 225–229. doi:10.1111/ibi.12424. 
  5. ^ IOC World Bird List 7.2, IOC World Bird List Datasets doi: 10.14344/ioc.ml.7.2