חופשה ללא תשלום
חופשה ללא תשלום (בראשי תיבות: חל"ת) היא תקופה שבה ממשיכים להתקיים יחסי עובד-מעביד, אך העובד אינו עובד במהלכה, ולכן אינו מקבל שכר וזכויות אחרות כגון הזכות לדמי מחלה. בדרך כלל תקופה זו אינה נכללת בחישוב הוותק של העובד, לכל הזכויות התלויות בוותק. עם תום החופשה ללא תשלום זכאי העובד לחזור לתפקידו הקודם או לתפקיד דומה.
היציאה לחופשה ללא תשלום מצריכה בדרך כלל הסכמה בין העובד למעסיק, שבה נקבע משך החופשה. בעקבות לידה מקנה חוק עבודת נשים לעובד ולעובדת זכות לחופשה ללא תשלום (בתנאים המפורטים בחוק) בתקופה של עד שנה מיום הלידה.[1]
יציאה לחופשה ללא תשלום היא משתי קטגוריות:
- ביוזמת העובד, לשם פעילות אישית, כגון לימודים או טיול, שנמשכת מעבר לזמן ההיעדרות שמאפשרת לו החופשה השנתית שצבר. חוק עבודת נשים מקנה לעובדת (וגם לעובד) זכות לצאת לחל"ת לאחר חופשת הלידה. במקרים אחרים העובד נדרש להסכמת המעסיק.
- ביוזמת המעסיק, למשל כתוצאה משפל כלכלי זמני בפעילות העסק, שאינו מאפשר מתן עבודה, אך אינו מצדיק פיטורים של העובד (כפי שקרה בעת התפרצות נגיף הקורונה בישראל ובתקופות חירום אחרות כגון מלחמת חרבות ברזל).[2][3][4] כאשר עובד הוצא לחל"ת ביוזמת המעסיק ושירות התעסוקה אינו מצליח למצוא לו עבודה חלופית, הוא זכאי לדמי אבטלה[5][6][7] בלי שיידרש לתקופת המתנה.[8]
בתקופת חל"ת חלה על העובד חובת נאמנות למעסיקו, שבהתאם לה העובד אינו רשאי לעבוד בתקופה זו אצל מעסיק אחר המתחרה במעסיקו. על עובד מדינה היוצא לחל"ת ממשיך לחול גם בתקופה זו האיסור על פעילות מפלגתית.
תקופה של חל"ת העודפת על 14 יום לשנת עבודה אינה מובאת בחשבון בחישוב פיצויי פיטורים לעובד.[9]
בשני החודשים הקלנדריים הראשונים של החל"ת נדרש המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין העובד (המעסיק רשאי לנכות סכום זה מהעובד),[10] ובהמשך החל"ת על העובד לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעד עצמו.[11]
שימושים בינלאומיים של חופשה ללא תשלום
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינות רבות בעולם, חופשה ללא תשלום משמשת לא רק כמענה זמני למשברים כלכליים או רפואיים, אלא גם כאמצעי יזום להעצמת ההורות ולשיפור איזון בין עבודה לחיים פרטיים[12]. במדינות כמו שוודיה, נורווגיה וגרמניה, חופשה ללא תשלום ניתנת לעיתים כהמשך לחופשת לידה בתשלום, ומאפשרת להורים להאריך את שהותם עם הילד מעבר לתקופה המוגדרת בחוק. מגמה זו מתבססת על מדיניות ציבורית המעודדת שוויון מגדרי בטיפול בילדים, בין היתר באמצעות מתן אפשרות לאבות לקחת חופשות ממושכות, גם אם אינן בתשלום.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חופשה ללא תשלום, באתר כל זכות
- דוד שי, חופשה ללא תשלום - שאלות ותשובות, באתר חילן
- עו"ד נטע ברומברג, הוצאה לחל"ת בזמן "חרבות ברזל" – עשה ואל תעשה באתר משרד עורכי דין ברנע ג'פה לנדה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סעיפים 7(ד) ו-7(ד1) לחוק עבודת נשים
- ^ מעין מנלה, חל"ת בזמן מלחמה: מה מותר למעסיקים ומהן זכויות העובדים?, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2023
- ^ חל"ת במהלך מלחמת חרבות ברזל: מהן זכויות העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום?, באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל, 27 בנובמבר 2023
- ^ משה כהן, בשל התארכות המלחמה: אלפי עובדים במשק מוצאים לחל"ת, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2023
- ^ המוסד לביטוח לאומי, אבטלה, באתר המוסד לביטוח לאומי
- ^ חופשה ללא תשלום, באתר כל זכות
- ^ חופשה ללא תשלום - מלחמת חרבות ברזל, פורסם על ידי התאחדות התעשיינים, 12 בנובמבר 2023
- ^ דמי אבטלה לעובד בחופשה ללא תשלום, באתר המוסד לביטוח לאומי
- ^ תקנה 10 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971, באתר חילן
- ^ תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971, באתר חילן
- ^ Kim de Laat, Doucet ,Andrea, Alyssa and Gerhardt, More than employment policies? Parental leaves, flexible work and fathers’ participation in unpaid care work, Community, Work & Family 26, 2023-10-20, עמ' 562–584 doi: 10.1080/13668803.2023.2271646
