חופש העיתונות

אינדקס חופש העיתונות 2022

  מצב טוב

  מצב משביע רצון

  בעיות בולטות

  מצב קשה

  מצב חמור מאוד

  לא מסווג / אין נתונים

חופש העיתונות או חופש התקשורת הוא ערך יסוד במדינה דמוקרטית לפיו יש לצמצם את התערבות השלטון בעיתונות ובתקשורת המונים (לרבות אמצעי תקשורת מודפסים ואלקטרוניים) ולהבטיח את אי־תלותה בשלטון. שמירה על חופש העיתונות נעשית על ידי הגנה עליו בחוקה או הגנה חוקית אחרת וכן יש מנהג חוקתי ונורמות נגד פגיעה בחופש העיתונות. מנגד, פגיעה בעצמאות ובחופש של גופי תקשורת או עיתונאים היא אחד מסימני ההיכר הבולטים של שלטון דיקטטורי ואחד השלבים החשובים בתהליכים כמו שחיקה דמוקרטית והפיכה עצמית.

הנימוק המרכזי לחופש העיתונות הוא שהאינטרס של כל שלטון הוא להמשיך ולשלוט ולכן גורמי מפתח בשלטון ירצו למנוע השמעה של ביקורת או פיקוח עליו, ולעודד הפצה של הסברה, מידע מוטה, פייק ניוז או תעמולה בעד השלטון. עיתונות עצמאית עשויה לספק מידע על המתרחש במדינה ובעולם, לחשוף מידע מביך, מקרי צנזורה, שחיתות וכן לְהָזֵם אי-דיוקים או תעמולה מטעם השלטון ובכך היא ממלאת פונקציה של פיקוח על השלטון. בנוסף, עיתונות עצמאית מספקת במה להעלאת דעות, רעיונות והצעות חלופיות לשלטון ולמדיניות, ולחשוף מידע על מחאות נגד השלטון, ובכך היא ממלאת פונקציה של ביקורת. חופש התקשורת הוא אמצעי חשוב כדי להבטיח את חופש הביטוי. כדי שהעיתונות תוכל למלא את תפקידיה ביותר יש להבטיח את עצמאותה. חופש עיתונות בא לידי ביטוי בשני אופנים עיקריים: היכולת לכתוב ביקורת על השלטון ללא חשש מצנזורה או מפני התנכלות לעיתונאי או למערכת העיתון, והחיסיון העיתונאי - אפשרות שמירה על זהותו של מקור מידע חסויה.

בשנת 1993 קבע האו"ם את 3 במאי כיום חופש העיתונות כדי להדגיש את חשיבות הנושא.

חופש העיתונות בעולם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קריאת עיתונים בהודו

ברבות ממדינות הדמוקרטיות חופש העיתונות מעוגן בחוקה, ובהן:

• בארצות הברית, התיקון הראשון לחוקה האמריקנית אוסר על חקיקה העלולה לפגוע בין היתר בחופש הדיבור ובחופש העיתונות.

יש מדינות שבהן חופש העיתונות נרמס, למשל באמצעות כליאתם של עיתונאים. בטורקיה, למשל, בשלושת החודשים הראשונים של 2010 עמדו לדין 216 עיתונאים, בעיקר בגין הפרת החוק למלחמה בטרור, או הסעיף האוסר על פגיעה באומה הטורקית.

מדד חופש העיתונות

מדד חופש העיתונות הוא מדד שמפרסם מדי שנה ארגון עיתונאים ללא גבולות. המדד מדרג את מדינות העולם, כאשר ציון נמוך פירושו רמת חופש גבוהה. במדד 2017 דורגו במקומות האחרונים קוריאה הצפונית עם ציון 84.98, אריתריאה (84.24) וטורקמניסטן (84.19). בארבעת המקומות הראשונים דורגו מדינות נורדיות ובראשן נורווגיה (7.6). ישראל דורגה במקום 91 מתוך 180 עם ציון 31.01.

לפי הדירוג שהתפרסם באפריל 2020, ישראל דורגה במקום ה-88 בעולם.

התנגשויות של חופש העיתונות

במדינות רבות קורה לא אחת שזכויות אדם עשויות להיפגע על ידי זכויות אחרות המתנגשות עמן. חופש העיתונות מתנגש לא אחת עם זכויות יסוד וחירויות אחרות שיש המזהים עם דמוקרטיה, למשל במקרים הבאים:

• התנגשות חופש העיתונות בביטחון אזרחי המדינה.
• פגיעת חופש העיתונות בזכות הציבור לדעת.
• גריעת חופש העיתונות מהזכות לפרטיות.
• הנגדת חופש העיתונות ביחס ללשון הרע.
• פגיעת חופש העיתונות בזכות להליך הוגן.

חופש העיתונות בישראל

חופש העיתונות בישראל אינו מעוגן בחקיקה ראשית או משנית. בניגוד למדינות דמוקרטיות רבות, בישראל אין חוקה ואין בה גם חוק יסוד ייעודי להגנת חופש העיתונות או חופש הביטוי. ההגנה הרשמית היחידה שיש בישראל היא בפסיקות בית המשפט העליון, למן ההכרעה בבג"ץ קול העם שניתנה בשנת 1953.

עד לשנת 2017, הייתה לממשל בישראל, בניגוד לרבות מהדמוקרטיות האחרות, סמכות לסגור עיתונים. סמכות הסגירה הייתה על פי פקודת העיתונות משנת 1933 אשר חייבה לקבל רישיון ממשלתי לפני הוצאה לאור של עיתון, ואפשרה לסגור עיתונים כמעט ללא התראה. - פקודת העיתונות בוטלה בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח והחלטת הכנסת מיום 29 במאי 2017.

בנוסף, תקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945 כוללות, בין היתר, הענקת סמכויות רחבות לצנזורה הצבאית. כדי למנוע חיכוכים בלתי פוסקים בין אמצעי התקשורת לצנזורה, התקבל בשנת 1949 "הסכם הצנזורה" בין נציגי התקשורת לנציגי צה"ל. על פי הסדר זה, כלי התקשורת החתומים על ההסכם ביצעו מעין צנזורה עצמית בנושאים הקשורים לביטחון המדינה. בתמורה הצנזורה הצבאית התחייבה שלא להפעיל את הסמכויות הנרחבות שמקנה לה החוק, אם הדבר לא היה נחוץ. הסכם זה עודכן כמה פעמים, האחרונה שבהן בשנת 1996. בעקבות פרשת "שניצר" בשנת 1988, שבה חידד בג"ץ את מטרתה של הצנזורה למנוע פרסום של ידיעות רק כאשר יש "ודאות קרובה" לפגיעה בביטחון המדינה, נכלל כלל ה"ודאות הקרובה" שקבע בג"ץ גם בהסכם הצנזורה.

ראו גם

• חופש הביטוי
• תחקיר עיתונאי
• מועצת העיתונות
• צנזורה
• צנזורה פנימית
• תעמולה
• יום חופש העיתונות העולמי
• דו"ח חירות בעולם
• איסור פרסום

לקריאה נוספת

• רוברט אלבין, כרוניקה של דלדול התבונה: אתיקה בפרקטיקה העיתונאית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004.
• מתן סטמרי, "זכות הסיקור לדעת", אתר משפט ועסקים (2017).
• משה נגבי, חופש העיתונאי וחופש העיתונות בישראל: דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית, רעננה: למדא, מהדורה מעודכנת, 2020

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חופש העיתונות בוויקישיתוף

• ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, יום חופש העיתונות הבינלאומי 2013 (דו"ח מצב, המכון הישראלי לדמוקרטיה)
• מדד חופש העיתונות, באתר "עיתונאים ללא גבולות"
• חופש העיתונות, דף שער בספרייה הלאומית