חוקי נשק בארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוקי נשק בארצות הברית מבוססים על הזכות להחזיק ולשאת כלי נשק, שהוגדרה בתיקון השני לחוקת ארצות הברית. מתיקון זה נגזרו מספר חוקים פדרליים המסדירים ייצור, סחר, החזקה, העברה, שמירת רשומות, הובלה והשמדה של כלי נשק, תחמושת ואביזרים נלווים. החוקים נאכפים על ידי הרשות לאכיפת נושאי האלכוהול, הטבק, הנשק וחומרי הנפץ וסוכנויות מדינתיות מטעמה.

בנוסף לחוקי הנשק הפדרליים, בכל אחת ממדינות ארצות הברית רשאי הממשל להוסיף חוקים ותקנות בנושא זה.

רוב חוקי הנשק נחקקו לאחר שנת 1934, עקב ריבוי מקרי ירי של ארגוני פשיעה, בהם טבח יום ולנטיין.

חוקי הנשק העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת ארצות הברית על פי חוקי מדינה בנוגע לנשיאת נשק מוסתר (אנ')

שורת חוקים שנחקקו לאורך השנים נחשבים לאבני היסוד של חוקי הנשק הפדרליים:

  • חוק הנשק הלאומי (National Firearms Act, 1934) מגדיר מיסים ורישיונות מיוחדים הנדרשים לסוגי נשק מדרגה 2 (Title II) כגון מקלע, שוטגאן, משתיק קול, לבנת חבלה ונשק כבד.
  • חוק הנשק הפדרלי (Federal Firearms Act, 1938) מחייב את יצרני הנשק, היבואנים והמשווקים לשאת רישיון נשק פדרלי (FFL) וכן אוסר על העברת כלי נשק לעבריינים מורשעים.
  • חוק לבקרת פשע ורחובות בטוחים (Omnibus Crime Control and Safe Streets Act, 1968) אוסר על סחר באקדחים בין מדינות ארצות הברית, וכן מגדיר שרק אזרח מעל גיל 21 יהיה רשאי לרכוש אקדח.
  • חוק פיקוח הנשק (Gun Control Act, 1968) מגביל סחר נשק בין מדינות בארצות הברית ליצרנים, סוחרים ויבואנים מורשים בלבד.
  • חוק הגנת בעלי נשק (Firearm Owners Protection Act, 1986) מעדכן ומבטל חלק מסעיפי חוק פיקוח הנשק (1968). החוק אוסר מכירת נשק אוטומטי לאזרחים, ודורש אישור של ה-ATF להעברת נשק אוטומטי ממקום אחד למשנהו.
  • חוק הנשק המוסווה (Undetectable Firearms Act, 1988) מוציא אל מחוץ לחוק נשק שאינו ניתן לזיהוי באמצעות גלאי מתכות (למעט מספר חריגים). הכוונה היא לכלי נשק שתכולת המתכת בו נמוכה מ-3.7 גרם.
  • חוק איסור נשק בבתי ספר (Gun-Free School Zones Act, 1990) אוסר על אנשים בלתי מורשים להחזיק ביודעין בנשק באזור בו נמצא בית ספר.
  • חוק בריידי (Brady Handgun Violence Prevention Act, 1993) מחייב בדיקת רקע ברוב המקרים של רכישת כלי נשק.
  • חוק איסור נשק חצי-אוטומטי (Federal Assault Weapons Ban, 1994-2004) אסר מכירת כלי נשק חצי-אוטומטיים, בהם רובי סער ומחסניות גדולות. החוק פקע בשנת 2004.
  • חוק בטיחות רשויות אכיפת החוק (Law Enforcement Officers Safety Act, 2004) מאפשר לאנשי רשויות אכיפת החוק לשאת נשק מוסווה בכל רחבי ארצות הברית, למעט מספר חריגים.
  • חוק להגנת סחר נשק חוקי (Protection of Lawful Commerce in Arms Act, 2005) מגן על יצרני נשק וסוחרים מורשים מפני תביעה בגין רשלנות כאשר אדם שרכש נשק באופן חוקי משתמש בו לביצוע פשע.

זכאות לנשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנשים הבאים רשאים לרכוש ולשאת נשק בארצות הברית, אם כי חלות מגבלות נוספות:

  • אזרח ארצות הברית
  • תושב ארצות הברית הנמצא בשלבי התאזרחות
  • תושב ארצות הברית בעל גרין קארד
  • תייר בארצות הברית שברשותו ויזת תייר וקיבל מראש אישור לשאת נשק למטרת ספורט, ציד או ייצוג דיפלומטי או צבאי ממדינת המוצא שלו

בכל מדינה בארצות הברית קיימים חוקים ותקנות נוספים, בהם בדיקות רקע מגוונות.

החוק קובע גם אנשים שאינם רשאים להחזיק כלי נשק או תחמושת, בהם אדם שהורשע בבית משפט בפשע וקיבל מאסר בפועל של שנה או יותר, עבריין נמלט, מהגר בלתי חוקי, אדם בעל מוגבלות שכלית התפתחותית ומי שהורשע בעבירות של אלימות במשפחה. קיימת מחלוקת בארצות הברית בכל הנוגע לזכות לשאת נשק על ידי אנשים עם רקע אלים, או בעלי קשר לארגוני טרור.

בשנת 2017 בוצעו כ-25.2 מיליון בדיקות רקע. כ-5,000 עד 6,000 איש מורשעים מדי שנה בארצות הברית באחזקת נשק בלתי חוקית.

רישיון ליצרני נשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק האמריקאי קובע כי חברה המייצרת נשק או חלקי נשק חייבת ברישיון מיוחד.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.