חוקר פרטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוקר פרטי הוא אדם העוסק באיסוף מידע על הזולת במסגרת אזרחית עבור לקוחותיו.

חוקרים פרטיים עוסקים במגוון תחומים, ובהם: הונאה, אישות (בגידה/גירושים), איכון (איתור אנשים), איתור רכוש, ריגול עסקי, חקירות ביטוח, חקירות כלכליות, חקירות בתחום הפלילי, חקירות בתחום הנוער, חקירות מגזר, מעקבים, מהימנות עובדים ועוד.

לצורך ביצוע עבודתו, החוקר הפרטי נעזר בציוד ייעודי מתקדם ממיטב הטכנולוגיה הקיימת והמתפתחת ומאגרי מידע שונים. החוקרים הפרטיים פועלים בכפוף לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה ומחויבים לעבוד על פי כללי אתיקה מחמירים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מוסדרת פעילות החוקרים הפרטיים באמצעות חוק חוקרים פרטיים ושרותי שמירה, התשל"ב-1972.

הקריטריונים לקבלת רישיון חוקר פרטי בישראל הם התאמנות בחקירות (התמחות) במשך שלוש שנים במשרד חקירות, תחת פיקוחו האישי של מנהל המשרד ובאישור הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים במשרד המשפטים. בסיום תקופת ההתאמנות יש לעבור מבחן הסמכה של משרד המשפטים.

לקבלת רישיון בעל משרד חקירות יש צורך לצבור ותק של 5 שנים כחוקר פרטי מורשה, להגיש בקשה למשרד המשפטים ולקבל את אישור הוועדה הנ"ל. חוקר פרטי שאינו מחזיק ברישיון לניהול משרד חקירות אינו רשאי לקבל עבודות מלקוחות פרטיים. רישיון החוקר הפרטי מקנה לו את הזכות לעבוד במשרד חקירות מורשה.

רישיון לחוקר פרטי ניתן לשנה אחת בלבד. מדי שנה יש לחדש הרישיון לשנה נוספת וזאת במידה ולא הוגשו תלונות כנגד החוקר ולא נפתחו הליכים פלילים כנגדו.


אתיקה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקר פרטי יפעל כלפי לקוחו בנאמנות ודין היחסים ביניהם כדין היחסים בין שליח לשולחו. החוקר הפרטי אינו רשאי להתחזות לגורם רשמי כלשהו (שוטר, פקח, עובד המוסד לביטוח לאומי וכדומה), ואינו רשאי להציג עצמו כבעל מקצוע אחר הטעון ברישיון (רופא, למשל), אלא אם יש לו רישיון כזה. עם זאת, החוקר רשאי לאמץ לעצמו שם או זהות בדויים לצורך ביצוע משימתו. החוקר הפרטי אינו רשאי לעבור על החוק בשום מקרה, לרבות ביצוע האזנות סתר.

חוקר פרטי לא יתנה שכר הטרחה לעבודתו בתוצאות החקירה פרט לחקירות איכון (איתור של בני אנוש). חוקר פרטי לא יזום חקירות מתוקף מידע שהגיע לידיו. חוקר פרטי ימסור לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה, לידיו או לידי מי שהסמיך לכך, ידיעות שגילה בדבר ביצוע עבירה. לא ימסור חוקר פרטי ידיעות שנמסרו לו מאת לקוחו אגב השירות המקצועי שנתן ללקוחו ושיש בהם כדי להפליל את לקוחו, אלא אם הסכים לקוחו לכך.

התאמנות בחקירות פרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להיות חוקר פרטי בישראל יש לבצע שלוש שנות התאמנות בחקירות פרטיות במשרד חקירות תחת פיקוחו של חוקר פרטי בכיר בעל ותק של חמש שנות ניסיון, ומי שאושר להיות מאמן על ידי הוועדה. מאמן יכול להיות מנהל משרד לחקירות או חוקר פרטי שהוא מנהל חוקרים במשרד לחקירות פרטיות. יוצאי תחום החקירות בשרות המדינה יכולים להגיש בקשה להכרה בעבודתם הקודמת כזמן התמחות, והוועדה לרישוי חוקרים פרטיים שבמשרד המשפטים, תבחן את הבקשה ותכיר בתקופה המלאה או בחלק ממנה. בכל מקרה, חלה חובה על כולם לעבור מבחן הסמכה. בכל מקרה על מתאמן בחקירות להיות בעל עבר ללא דופי, בוגר 12 שנות לימוד לכל הפחות, מעל גיל 23 ואזרח ישראל שהוא גם תושב המדינה. במהלך שנות ההתאמנות על המתאמן להתאמן באופן מלא ובפיקוחו של המאמן, על המאמן לשלוח "אישור התאמנות" לוועדה מדי שישה חודשים ובו דיווח על ההתאמנות.

בספרות, בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספרות בלשית

חוקר פרטי הופיע לראשונה ביצירתו של הסופר האמריקאי אדגר אלן פו, שבשנות ה-40 של המאה ה-19 תיאר את עלילותיו של סי. אוגוסט דופין, חוקר פרטי חובב המתגורר בפריז. מאז זכה ז'אנר זה להצלחה רבה, בספרות, בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה.

חוקרים פרטיים, מהם חובבים ומהם מקצועיים, בז'אנר זה:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]