חוקת אוזבקיסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל אוזבקיסטן
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של אוזבקיסטן


החוקה של אוזבקיסטן היא המסגרת המשפטית המסדירה את היחסים שבין ממשלת אוזבקיסטן ובין אזרחי אוזבקיסטן.

החוקה הנוכחית אומצה ב-8 בדצמבר 1992 על ידי המועצה העליונה של אוזבקיסטן, והחליפה את החוקה הקודמת משנת 1978

רשויות השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חותמת אוזבקיסטן, 2007

בדומה לחוקות אחרות, חוקת אוזבקיסטן מגדירה הפרדת רשויות בין שלוש רשויות שלטוניות: הרשות המבצעת (נשיא אוזבקיסטן), הרשות המחוקקת (מוכרת גם בשם Oliy Majlis), והרשות השופטת.

הרשות המבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא אוזבקיסטן נבחר בבחירות ישירות לתקופת כהונה של חמש שנים, ובאפשרותו להיבחן לכהונה נוספת אחת בלבד. נשיא אוזבקיסטן הוא ראש המדינה, ומחזיק במלוא הסמכויות הביצועיות הנובעות מכך. כמפקד העליון של צבא אוזבקיסטן, הנשיא יכול להכריז על מלחמה, או על מצב חירום. הנשיא רשאי להציע מטעמו מועמד לתפקיד ראש ממשלת אוזבקיסטן, בכפוף לאישור הפרלמנט, וכן למנות את שרי הממשלה, ואת שופטי בית המשפט העליון, גם כאן בכפוף לאישור הפרלמנט. 

בהתאם לחוקה, לנשיא גם יש את הסמכות לפזר את הפרלמנט, סמכות שמרוקנת בפועל את תפקידו של הפרלמנט לפקח על פעילותו של הנשיא.[1]

במהלך חודש נובמבר 2007, ולקראת הבחירות לנשיאות אוזבקיסטן שהתקיימו בדצמבר 2007, הסעיף בחוקה המגביל את תקופת כהונתו של נשיא אוזבקיסטן לשתי תקופות בלבד הפך לריק מתוכן, בשעה שוועדת הבחירות אישרה את מועמדותו של נשיא אוזבקיסטן המכהן, אסלאם קרימוב, לתקופת כהונה שלישית. בבחירות, שהוגדרו על ידי משקיפים חיצוניים כ״מכורות מראש״, קרימוב נבחר לתקופת כהונה נוספת[2].

הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרלמנט האוזבקי מורכב, בדומה למדינות אחרות, משני בתי מחוקקים - הבית העליון (הסנאט האוזבקי) והבית התחתון (הלשכה המחוקקת).

  • הלשכה המחוקקת (הבית התחתון) מורכבת מ-150 צירים, אשר נבחרים לתקופה כהונה של 5 שנים. בדומה לבתים תחתונים אחרים, הלשכה המחוקקת מחזיקה בסמכויות חקיקה רחבות ביחס לבית העליון.  
  • הסנאט האוזבקי (הבית העליון) מורכב מ-100 צירים, ביניהם 16 הממונים ישירות על ידי הנשיא.

בניגוד למדינות אחרות, פעילותו של הפרלמנט האוזבקי (על שני בתיו) כפופה למעשה להסכמתו של נשיא אוזבקיסטן, אשר מחזיק בסמכות להורות בדבר פיזורו (בכפוף לאישור בית המשפט העליון). כתוצאה מכך, איזון הסמכויות המסורתי בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, נוטה במקרה של אוזבקיסטן באופן בולט לטובת הרשות המבצעת.

הרשות השופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות השופטת של אוזבקיסטן כוללת את בית המשפט החוקתי של אוזבקיסטן, בית המשפט העליון של אוזבקיסטן, ואת בית המשפט הכלכלי  העליון של אוזבקיסטן. בנוסף, קיימים בתי משפט אזוריים, מחוזיים ועירוניים ברחבי המדינה. בהתאם לחוקה, שופטי אוזבקיסטן בכל הערכאות ממונים ישירות על ידי הנשיא, בכפוף לאישור הפרלמנט האוזבקי.

אף שלהלכה הרשות השופטת מהווה ענף עצמאי של הממשלה, בפועל, והודות לסמכותו הרחבה של הנשיא במינוי השופטים, וביכולת הפיקוח על פעילותם, הרשות השופטת (בדומה לרשות המחוקקת) נתונה תחת שליטה אפקטיבית מצד הרשות המבצעת, וזאת במידה רבה כהמשך להתנהלות שהייתה נהוגה בימי העידן הסובייטי.

סעיפי החוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ראשון - ריבונות המדינה

סעיף 1: אוזבקיסטן היא רפובליקה דמוקרטית ריבונית. למדינה שני שמות רשמיים, בעלי משקל שווה -הרפובליקה של אוזבקיסטן, ואוזבקיסטן.

סעיף 2: המדינה תבטא את רצונו של העם ותשרת את האינטרסים שלו. גופים ממלכתיים ונושאי תפקידים בהם נושאים באחריות כלפי אזרחי המדינה.

סעיף 3:

  • הרפובליקה של אוזבקיסטן תקבע את סדרי השלטון הפנימיים בה, ותפעל לעיגון עצמאותה הפנימית והחיצונית.
  • גבולותיה של אוזבקיסטן ושטחי המדינה לא יהיו ניתנים לוויתור או לחלוקה.

סעיף 4: השפה הרשמית של הרפובליקה של אוזבקיסטן תהיה אוזבקית. עם זאת, הרפובליקה של אוזבקיסטן תכבד את כלל השפות, המנהגים והמסורות של כל הלאומים והקבוצות האתניות המתגוררות בשטחה, ותספק את מלוא התנאים הנדרשים לשם המשך התפתחותם.

סעיף 5: הרפובליקה של אוזבקיסטן תבטיח כי מעמדם של סמלי המדינה - הדגל, הסמל, וההמנון - יעוגן במסגרת החוק.

סעיף 6: עיר הבירה של הרפובליקה של אוזבקיסטן תהיה העיר טשקנט.

פרק 2 - דמוקרטיה

סעיף 7: הסמכות של הרפובליקה של אוזבקיסטן נובעת באופן ישיר ובלעדי מרצונם של תושבי אוזבקיסטן. הרפובליקה של אוזבקיסטן תפעל למימוש האינטרסים של תושבי אוזבקיסטן אך ורק על ידי הגופים אשר הוסמכו לכך מטעם חוקת אוזבקיסטן ומטעם כל חקיקה רשמית נוספת. 

סעיף 8: אנשי אוזבקיסטן יהיו כלל אזרחי הרפובליקה של אוזבקיסטן, ללא כל קשר למוצא שלהם.

סעיף 9: נושאים מהותיים בענייני ציבור ומדינה יימסרו להכרעת הציבור הרחב באמצעות משאל עם. ההליך לקיום משאלי העם יעוגן בחקיקה.

סעיף 10: רק האספה הלאומית (Oliy Majlis), ונשיא הרפובליקה אשר נבחר על ידי העם, רשאים לפעול בשם הרפובליקה של אוזבקיסטן. חל איסור על כל מפלגה פוליטית, ציבורית, עמותה, תנועה, או כל אדם או קבוצה אחרים לפעול בשם העם האוזבקי.

סעיף 11: סמכות המדינה באוזבקיסטן מחולקת בין שלוש רשויות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת.

סעיף 12: חיי היום-יום ברפובליקה של אוזבקיסטן יתנהלו על בסיס מגוון המוסדות הפוליטיים, האידאולוגיות והדעות. אף אידאולוגיה בודדת לא תוגדר כ״אידאולוגיית המדינה״.

סעיף 13: הדמוקרטיה ברפובליקה של אוזבקיסטן מבוססת על עיקרון האנושיות, אשר מעגן את ערכם העליון של חיי האדם, לחירות, לכבוד, ולשאר זכויות בלתי-ניתנות להפרה. כלל הזכויות והחירויות הדמוקרטיות מוגנות על ידי החוקה וחוקי המדינה.

סעיף 14: המדינה תפעל על בסיס העיקרון של צדק חברתי, ולמען רווחת האדם והחברה.

פרק 3 - עליונות החוקה והחוק

סעיף 15: החוקה והחוקים ברפובליקה של אוזבקיסטן יהוו הסמכות העליונה ברפובליקה. רשויות המדינה, פקידי הציבור, ארגונים ציבוריים ואזרחי המדינה יהיו כולם מחויבים לפעול על פי החוקה והחוקים.

סעיף 16: סעיפי החוקה לא יפורשו באופן הפוגע בזכויות ובאינטרסים של אזרחי הרפובליקה של אוזבקיסטן. שום חוק או תקנה לא יפרו את הנורמות והעקרונות המעוגנות במסגרת החוקה.

פרק 4 - מדיניות החוץ

סעיף 17:

  • הרפובליקה של אוזבקיסטן תחזיק בסמכות מלאה לקיום יחסים בינלאומיים. מדיניות החוץ תהיה מבוססת על עיקרון השוויון בין מדינות ריבונית, תוך הימנעות משימוש או איום בשימוש בכוח, שמירה על גבולות מוסכמים, יישוב סכסוכים בצורה מוסכמת, אי-התערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות אחרות, ואימוץ הנורמות של המשפט הבינלאומי.
  • הרפובליקה רשאית ליצור בריתות, ולהצטרף או לפרוש מהתאגדויות בין מדינות וארגונים, וזאת על בסיס האינטרסים של המדינה ושל תושביה.

פרק 5 - הוראות כלליות

סעיף 18:

  • כלל האזרחים של הרפובליקה של אוזבקיסטן ייהנו מזכויות ומחירויות שוות, יהיו שווים בפני החוק ללא אפליה על רקע מין, גזע, לאום, שפה, דת, מוצא חברתי, הרשעות קודמות, מעמד אישי ומעמד חברתי.
  • כל הזכויות יינתנו אך ורק על בסיס החוק, וזאת בהתאם לעקרונות הצדק החברתי.

סעיף 19: הן המדינה והן אזרחי הרפובליקה של אוזבקיסטן יהיו קשורים בעבותות של זכויות ואחריות הדדית. הזכויות והחירויות של האזרחים, אשר הוקנו על ידי החוקה והחוקים, לא יהיו ניתנים לביטול. לאף גורם לא תהא הסמכות לשלול מאזרח את זכויותיו וחירויותיו, או להפר אותן, אלא על בסיס פסק דין של בית משפט.

סעיף 20: מימוש של זכויות וחירויות על ידי אזרח לא יוביל לפגיעה באינטרסים, זכויות וחירויות של אזרחים אחרים, המדינה או החברה.

פרק 6 - אזרחות

סעיף 21: ברפובליקה של אוזבקיסטן תתקיים אזרחות מסוג אחד ויחיד. האזרחות ברפובליקה של אוזבקיסטן תהיה שווה לכל, ללא קשר לאופן שבו נרכשה. כל אזרח הרפובליקה של קרקלפקסטן יהיה גם אזרח של הרפובליקה של אוזבקיסטן. האופן שבו ניתן יהיה לקבל אזרחות יוגדר בחוק.

סעיף 22: הרפובליקה של אוזבקיסטן תספק הגנה משפטית לכל אזרחיה, הן בשטח הרפובליקה והן בחו״ל.

סעיף 23:

  • אזרחים זרים, כמו גם אנשים ללא אזרחות, ייהנו במהלך שהותם בשטח הרפובליקה של אוזבקיסטן ממלוא הזכויות והחירויות בהתאם לנורמות של המשפט הבינלאומי.
  •  עליהם לפעול בהתאם לחוקים ולכללים שנקבעו במסגרת החוקה, החוקים, וההסכמים הבינלאומיים שנחתמו על ידי הרפובליקה של אוזבקיסטן.

פרק 7 - זכויות וחירויות אישיות

סעיף 24: הזכות להתקיים היא זכות בסיסית של כל אדם. ניסיונות לסכל חיי אדם ייחשבו כפשע הגרוע מכל.

סעיף 25: לכל אדם תישמר הזכות לחירות. איש לא ייעצר או יילקח למעצר, אלא על בסיס חוקי.

סעיף 26: האשמה בביצוע פשע תיקבע אך ורק על בסיס פסק דין של בית משפט, בהתאם לחוק. כל נאשם יהא זכאי להגנה משפטית במסגרת הליכי בית המשפט. לא יוטלו כנגד איש עינויים, אלימות או יחס אכזרי או משפיל אחר. לא יבוצעו ניסויים רפואיים או מדעיים כלפי איש ללא הסכמתו.

סעיף 27:

  • כל אדם יהיה זכאי להגנה מפני פגיעה בכבודו ומפני הפרת פרטיותו, וכן תובטח החסינות של ביתו הפרטי.
  • איש לא ייכנס לבית, יבצע חיפוש או ייפר את הפרטיות של התכתבויות ושיחות טלפון, אלא על בסיס חוקי, ובהתאם לנוהל שנקבע על ידי החוק.

סעיף 28: לכל אזרח של הרפובליקה של אוזבקיסטן תהא הזכות לחופש תנועה בשטחה של הרפובליקה, כמו גם הזכות לכניסה וליציאה חופשית ממנה, למעט במקרים המפורטים בחוק.

סעיף 29:

  • לכל אדם יהא מובטח חופש המחשבה, הדיבור, ושיקול הדעת. כל אדם יהא רשאי לחפש, לקבל ולהפיץ כל מידע, למעט מידע המכוון כנגד המערכת החוקתית הקיימת, ולמעט מקרים אחרים המפורטים בחוק. 
  • חופש הביטוי ניתן להיות מוגבל בחקיקה, בשעה שמדובר בסוד מדינה או מידע חסוי אחר.

סעיף 30: כלל הגופים הממלכתיים, הציבוריים ומשרתי הציבור ברפובליקה של אוזבקיסטן יאפשרו לכל אזרח גישה למסמכים, החלטות וחומרים אחרים, הנוגעים לזכויות ולאינטרסים שלהם.

סעיף 31: חופש המצפון מובטח לכל. לכל אדם תהא הזכות להאמין או שלא להאמין בכל דת. לא ניתן לכפות אמונה בדת מסוימת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]