חוק איסור אפיית לילה
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 8 במרץ 1951 |
| תאריך חקיקה עברי | ל' באדר א' תשי"א |
| גוף מחוקק | הכנסת הראשונה |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 69, עמ' 61 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד העבודה |
| מספר תיקונים | 3 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
| תאריך פקיעה | 16 ביולי 1998 |
  | |
חוק איסור אפיית לילה נכלל בספר החוקים של מדינת ישראל משנת 1951 עד 1998 במסגרת דיני העבודה בישראל, ואסר אפייה מסחרית בשעות הלילה, משעה 22:00 ועד שעה 6:00, בנימוק שאפייה בלילה מזיקה לבריאות העובד, ויש לה השפעה רעה על כל אורח החיים של העובד. לא הייתה הקפדה על קיומו של החוק, והוא בוטל.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתנגדות לאפייה בלילה הייתה, יחד עם הדרישה שלא לעבוד ביום ראשון, יעד מרכזי של ארגוני אופים במקומות שונים בעולם במהלך המאה ה-19. ביוני 1925 אימץ ארגון העבודה הבינלאומי את אמנת עבודת לילה (מאפיות), 1925, שנכנס לתוקף במאי 1928[1].
בשנות ה-30 עמדה הדרישה לחוק שיאסור עבודה בלילה במאפיות במרכז פעילות אגודת פועלי האפייה בארץ ישראל[2]. בין הדוברים נגד אפיית לילה היה ד"ר אביגדור מנדלברג, שהתריע על הנזקים שבעבודה בלילה[3]. במהלך מלחמת העולם השנייה הושגה הסכמה בין המאפיות הגדולות על ביטול אפיית הלילה, אולם היו מאפיות קטנות שניצלו את ההזדמנות להרחבת עסקיהן. בשנת 1945 כונסה ועדה יהודית-ערבית לדון בחקיקת איסור אפייה בלילה, אולם הנציג הערבי התנגד לחוק כזה בטענה שהוא יפגע ביכולת התחרות של הפועל הערבי, ועל כן איסור אפייה בלילה לא נחקק[4]. לאחר הקמת המדינה הושגו הסכמים למניעת אפייה בלילה[5].
חקיקת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצעת חוק איסור אפיית לילה הוצגה בידי שר העבודה בפני מועצת המדינה הזמנית בדצמבר 1948[4]. החוק נתקבל בקריאה ראשונה בכנסת בנובמבר 1950, ללא התנגדות[6]. החוק נתקבל בקריאה שנייה וסופית בפברואר 1951, זמן קצר לפני פיזור הכנסת הראשונה, שוב ללא מתנגדים[7]. הדיונים העיקריים סביב החוק בעת ההצבעה היו לגבי הכינוי למעסיק ("מעביד" כמופיע בחוק או "נותן עבודה" כדרישת יעקב גיל) ולגבי ייצוג העובדים בידי ארגון העובדים הגדול ביותר כלשון החוק, בלא מתן ייצוג לארגונים אחרים. החוק היה חוק העבודה הראשון שחוקק על ידי הכנסת.
באוגוסט 1954 אישרה הממשלה תיקון לחוק המתיר גם במאפיות קטנות לשני אנשים לבצע עבודות הכנה במהלך הלילה[8]. התיקון עבר בקריאה ראשונה בדצמבר 1954[9] ושוב בכנסת השלישית באוקטובר 1955[10]. התיקון נתקבל לבסוף בסוף 1957 וכלל בנוסף להתרת עבודת שני אנשים בהכנות בלילה גם הסמכת השר להתיר אפייה מ-5:00 בבוקר והגדלת הקנס על הפרת החוק[11]. ביולי 1973 תוקן החוק שוב באופן שהתיר לשר העבודה, בהסכמת ארגון העובדים להתיר אפייה מ-4:00 בבוקר[12].
ביולי 1998 בוטל החוק. בדברי ההסבר לביטול החוק נכתב שמוצע לבטל את החוק בגלל התקדמות החקיקה הסוציאלית והסתירה בין החוק לחוק יסוד חופש העיסוק[13].
פסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1956 פסק בית המשפט המחוזי כי שקילת בצק בלילה מותרת[14]. לעומת זאת, קבע בית המשפט העליון שחלוקת בצק לגושים קטנים אסורה[15].
הפעלת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוק נכנס לתוקף ב-1 באפריל 1951 ובעקבות זאת פורסם שהלחם יסופק רק החל משעה 9:00 בבוקר יום ראשון[16]. מיד עם כניסת החוק לתוקפו קבעה שרת העבודה שעבודות הכנה, כהסקת התנור והכנת הבצק יותרו מ-4 בבוקר ובמוצאי שבתות וחגים מ-3 בבוקר[17]. במקביל נתנו היתרי עבודה זמניים במקרים מסוימים לצורך אספקת לחם לצבא ולמעברות[18]. אולם לא תמיד הסכימו העובדים לעבוד בלילה ועל כן הלחם שסופק לחיילים היה ישן[19]. באותה שנה התירה שרת העבודה אפיית לילה לפני ראש השנה ולאחריו[20][21]. כן הותרה אפיית לילה בגלל יום העצמאות ויום הבחירות[22].
בשנים הראשונות לכניסת החוק לתוקף נעשו ביקורות במאפיות ונתנו התראות למפירי החוק. בהמשך הוטלו קנסות על מאפיות שהפרו את החוק[23]. אולם הקנסות היו נמוכים והפרות החוק היו נפוצות. היו מאפיות שנקנסו שוב ושוב[24] ואף מי שנידון למאסר לאחר עבירות חוזרות[15][25]. בעוד בשיווק הלחם הונהגה חלוקה של השוק בין המאפיות, בתחום הלחמניות והכעכים הייתה תחרות חופשית ועל כן המאפיות אפו בלילה כדי להקדים להביא את תוצרתם לשוק[26]. בסוף שנות ה-60 עלו תלונות שבאזורים מסוימים החוק אינו נאכף כלל[27].
דרישות לשינוי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף 1955 החלו להישמע קולות להתרת אפיית לילה על מנת להוזיל את מחיר הלחם[28], אולם החוק לא בוטל. בתחילת 1957 הפגינו אופים בדרישה לתיקון החוק כך שיותר להתחיל באפיית לחמניות כבר מ-5 בבוקר, כפי שנהוג בפועל[29]. דרישות לביטול החוק, שהופר בקביעות, חזרו שוב ושוב במהלך השנים, אך נתקלו בהתנגדות ההסתדרות[30].
בתחילת 1977 ביקש שר המסחר והתעשייה, חיים בר-לב, משר העבודה, משה ברעם להסכים לביטול החוק[31].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק איסור אפיית לילה, תשי"א-1951, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק איסור אפיית לילה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Convention concerning night work in bakeries, International Labour Conventions and Recommendations, Volume 1, By International Labour Organisation, pages 88-90
- ^ הבו מנוחת לילה לפועלי האפייה, דבר, 6 בינואר 1935
- ^ חגיגת עשור לפועלי האפיה, דבר, 16 במרץ 1931
- ^ 1 2 ל שיפרין, נדבכים לתחיקת העבודה, על המשמר, 29 בדצמבר 1948
- ^ אפיית הלילה בוטלה לחלוטין, מעריב, 2 ביולי 1950
- ^ הכנסת קיבלה בקריאה ראשונה שני חוקי עבודה, דבר, 29 בנובמבר 1950; המשך
- ^ הכנסת אישרה את חוק מילווה העצמאות, על המשמר, 28 בפברואר 1951
- ^ הממשלה אישרה הצעות חוקים, הצופה, 16 באוגוסט 1954
- ^ חוק איסור אפיית לילה נידון בכנסת, הצופה, 15 בדצמבר 1954
- ^ נתקבל תיקון לחוק איסור אפיית לילה, על המשמר, 26 באוקטובר 1955
- ^ חוק איסור אפיית לילה (תיקון), אתר הכנסת
- ^ חוק איסור אפיית לילה (תיקון מס'2),תשל"ג
- ^ הצעת חוק איסור אפיית לילה (ביטול החוק), התשנ"ח-1998, ה"ח 2712 מ-24 במרץ 1998
- ^ מותר לשקול בצק, דבר, 24 במאי 1956
- ^ 1 2 פס"ד עקרוני בדבר אפיית לילה, חרות, 24 ביוני 1956
- ^ חלוקת מנות, חרות, 29 במרץ 1951
- ^ עבודות הכנה במאפיות משעה 4 בבוקר, חרות, 1 באפריל 1951
- ^ מתי מותרת עבודת לילה במאפיות?, דבר, 6 ביולי 1951
- ^ עורכים ניסוי בנעל אחידה לאנשי חילות היבשה בצה"ל, מעריב, 8 במאי 1958
- ^ הותרה אפיית לילה לפני החגים, דבר, 7 בספטמבר 1951
היתר אפיית לילה לקראת החג, הצופה, 17 בספטמבר 1952 - ^ נמשך המחסור בלחם וחלה, מעריב, 5 באוקטובר 1951
הותרה אפיית לילה לקראת החג, חרות, 23 בספטמבר 1957 - ^ הותרה אפיית לילה, חרות, 1 בנובמבר 1959
- ^ נקנסו על עבודת אפייה לילה, דבר, 7 בספטמבר 1951
פסק דין ראשון על הפרעה, הצופה, 16 במרץ 1953
שתי מאפיות נקנסו, דבר, 20 ביוני 1954
בעלי מאפיות נקנסו על אפייה בלילה, הצופה, 8 באוקטובר 1954
מאסר שבועיים על תנאי, דבר, 25 במרץ 1955
נקנסו על עבירות על חוק איסור אפיית לילה, הצופה, 9 באפריל 1956
נקנסו על עבירה על חוק, הצופה, 28 ביוני 1956
נקנסו על עבירות על חוקי עבודה, דבר, 13 באוגוסט 1958 - ^ נקנס על אפית לילה, חרות, 10 בפברואר 1955
קנס למאפייה על אפיית לילה, מעריב, 9 באוגוסט 1966 - ^ עונש מאסר על אפיית לילה, חרות, 26 בנובמבר 1964
- ^ בעלי המאפיות עוברים על איסור אפיית לילה, על המשמר, 8 ביולי 1953
בעלי המאפיות מפירים את חוק איסור אפיית לילה, דבר, 18 בנובמבר 1954249 תביעות הוגשו ב-1957 על פגיעות בחוקי עבודה, דבר, 27 בפברואר 1958 - ^ נחלש הפיקוח על אפיית לילה במאפיות באר שבע, דבר, 24 באוקטובר 1965
משולם עד, אופים בלילה, דבר, 11 בנובמבר 1968 - ^ דנים באשראי נוסף לאופים, דבר, 18 בנובמבר 1955
הציעו להעלות מחיר לחם לבן, מעריב, 9 באפריל 1956 - ^ האופים מפגינים ותובעים תיקון, חרות, 14 במרץ 1957
אין להתיר אפיית לילה, דבר, 28 במרץ 1957 - ^ מתנגדים לשינוי חוק אפיית לילה, דבר, 2 ביוני 1971
- ^ ההסת' תבקש משרי מסו"ת ועבודה לעכב התרת אפיית לחם בלילה, דבר, 26 בינואר 1977