חוק איסור צריכת זנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט-2019 הוא חוק שאושר בכנסת בדצמבר 2018 והוא צפוי להיכנס לתוקף ביולי 2020. החוק מטיל קנס על צריכת מעשי זנות ועל הימצאות במקום המשמש למעשה זנות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחס לזנות נתון במחלוקת חברתית. העוסקים בזנות חווים לעיתים ניצול, פגיעות נפשיות וגופניות. העוסקים בזנות שאינם עובדים באופן עצמאי, הם לפעמים קורבנות לתופעות כמו סרסרות וסחר בבני אדם לצורך זנות.

בישראל לא היה השימוש בשירותי זנות אסור עד לחקיקת חוק זה. עם זאת, נאסרה הפעלה של בתי בושת, שידול קטינים לזנות, סרסרות לצורכי זנות, סחר בנשים, שידול לזנות ופרסום זנות.

בשנת 1999 עבר בשוודיה חוק שאוסר רכישת שירותי זנות,[1] וחקיקה דומה נעשתה במדינות נוספות בהן אירלנד, צרפת, נורווגיה, צפון אירלנד, קנדה ומדינות בארצות הברית. עם קבלת החוק, הפכה ישראל למדינה העשירית בעולם שאוסרת בחוק צריכת זנות. יש לציין כי עצם העיסוק בזנות חוקי הוא וכל אשה בישראל רשאית לעסוק בזנות.

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הניחה על שולחן הכנסת השבע עשרה חברת הכנסת זהבה גלאון הצעת חוק המבקשת להפליל צרכנים של שירותי זנות. ההצעה לא עלתה לדיון. בשנת 2010 הציעה חברת הכנסת השמונה עשרה, אורית זוארץ, הצעה דומה להצעתה של גלאון. בשנת 2012 הצביעה ועדת השרים לחקיקה על תמיכה בחקיקה, והחק עבר בקריאה טרומית בכנסת. פיזור הכנסת בהמשך הוריד את הצעת החוק מסדר היום. ביוני 2016 מינתה שרת המשפטים איילת שקד צוות בין משרדי בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, שבחן כלים לצמצום צריכת הזנות בישראל. הצוות בחן אפשרות לקביעת עבירה על צריכת זנות.

הצעת החוק לאיסור צריכת זנות עברה בקריאה שנייה ושלישית ביוזמת ועדת השרים לחקיקה, בעקבות הצעות חוק פרטיות של חברות הכנסת עליזה לביא ושולי מועלם-רפאלי וברוב של 34 חברי כנסת וללא מתנגדים, זאת לאחר שהוכרז על פיזורה של הכנסת, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב:

מטרתה של קביעת העבירה המוצעת היא להביא לצמצום צריכת הזנות בישראל, לנוכח מאפייניה הפוגעניים, כפי שניתן ללמוד מדוח הצוות שעסק בהרחבה בנושא זה. הדוח עומד על שלושה מאפיינים הנוגעים לכניסה למעגל הזנות וההימצאות בו, המבוססים על התשתית המקצועית שהניחו אנשי המקצוע בתחומי הרווחה והבריאות במשרדי הממשלה הרלוונטיים, המצדיקים קביעת איסור צריכת זנות: ראשית, סיבות ההיקלעות לזנות קשורות במצוקות כלכליות, נפשיות וחברתיות, אשר אף מקשות על היציאה ממעגל הזנות, ולפיכך הן מעלות קושי לראות בהימצאות בזנות תוצר של בחירה אוטונומית. שנית, לזנות נלווים נזקים פיזיים ובריאותיים שונים, כגון זיהומים וסיכון מוגבר להידבקות במחלות מין, וכן נזקים נפשיים כגון תסמונות פוסט טראומטיות, התמכרויות ואובדנות. שלישית, האוכלוסייה במעגל הזנות, שהיא בעיקרה נשים, נמצאת ב"מילכוד" המקשה על יכולת היציאה מעולם זה, בין השאר בשל הידרדרות למצבי מצוקה ומשבר. כמו כן, אוכלוסייה זו נתונה כיום לקלון חברתי, דבר המוסיף על מצוקתה ומקשה על תהליך השיקום.[2]

הסניגוריה הציבורית הסתייגה מהצעת החוק, בנוסח קודם שלה משנת 2008[3] ובנוסח שהובא לדיון בשנת 2018. בין השאר עלה הנימוק: "בתוך צרכני הזנות יש גם אנשים שזאת כנראה הדרך שלהם להשיג מיניות ואינטימיות גופנית, וצריך לראות שלא כולם יכולים להשיג את הדברים האלה שלא באמצעות זנות."[4]

החוק אושר כהוראת שעה לחמש שנים ויכנס לתוקף 18 חודשים מיום אישורו, כלומר ביולי 2020. דברי ההסבר להצעת החוק נימקו שני צעדים אלה.

דחיית כניסתו לתוקף של החוק נומקה בשני טעמים:

ראשית, כדי לאפשר היערכות והתאמה, הן של מעני השיקום בעבור האוכלוסייה שבמעגל הזנות והן של צעדי ההסברה, החינוך והעלאת התודעה הציבורית הנדרשים. שנית, נדרשת תקופת היערכות לצורך יישום אכיפתה של העבירה כעבירה מינהלית, הכשרת הגורמים הרלוונטיים ועוד.[2]

קביעת החוק כהוראת שעה באה:

כדי לבחון באמצעות מחקר מלווה את השפעתו, את האופן שבו נאכפת העבירה וכן את השפעתם של הצעדים הנוספים שייושמו מתוך המלצות הצוות במסגרת החלטת הממשלה. בחלוף תקופה זו, ולאחר בחינת הממצאים שיועלו במחקר, יהיה מקום לבחון מחדש את המשכו של ההסדר האמור. הצורך במחקר מלווה ובבחינה מחודשת נובע, בעיקר, משאלת ההשפעה של איסור צריכת זנות על רווחתן של האוכלוסיות המצויות כיום במעגל הזנות וכן השפעתו על היקף התופעה.[2]

תוכן החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מתחיל בסעיף הצהרתי על מטרתו: "מטרתו של חוק זה להביא לצמצום הזנות באמצעות קביעת איסור צריכת זנות, כחלק ממהלך משולב הכולל חינוך והסברה לציבור והרחבת דרכי טיפול ושיקום לאוכלוסיות בזנות (בחוק זה – המהלך המשולב לצמצום הזנות), מתוך הכרה במאפייניה הפוגעניים של הזנות ובנזקים הכרוכים בה".

על פי החוק אדם שייתפס בפעם הראשונה עובר על חוק זה, יוטל עליו קנס מינהלי בסך 2,000 ש"ח. עבירה חוזרת על החוק תגרור קנס של 4,000 ש"ח. החוק מאפשר גם להגיש כתב אישום בהליך פלילי ובית המשפט יוכל להטיל על הנאשם קנס בגובה של עד 75,300 ש"ח. על פי החוק תאסר צריכת זנות או הימצאות במקום שמשמש באופן מלא או חלקי למעשי זנות.

שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות אמצעי חלופי לתשלום הקנס המינהלי, כולו או חלקו, שיוטל על מי שהפר חוק זה. מטרת האמצעי החלופי היא, בין השאר, להקנות ידע ולהגביר את המודעות בכל הנוגע לנזקים הנגרמים לאוכלוסיות בזנות, והכול כדי למנוע את הישנות ביצוע העבירה.

בתיקון עקיף לחוק העונשין הוגדל העונש על צריכת מעשה זנות מקטין, משלוש שנות מאסר לחמש שנות מאסר. תיקון זה נכנס לתוקף מיד עם פרסום החוק בספר החוקים, והוא אינו מוגבל בזמן.

תמיכה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק זכה לקונצנזוס מלא בכנסת ובקרב מספר ארגונים פמיניסטיים. מנגד נשמעו גם קולות בגנות החוק, כשהבולטים שבהם הם עמותת "מעברים" ועובדות המין עצמן.

ההתנגדות נחלקה לשני נימוקים: פרגמטית וערכית. מבחינה פרגמטית נטען שהחוק לא יגשים את היעדים להם נועד. אלישע אלכסנדר, מנכ"ל "מעברים", אמר על החוק[5]:

שוק התעסוקה לא ערוך לקלוט טרנסיות ואפילו לא ערוך לקלוט תמיד טרנסים, ועל ג'נדרקווירים אין בכלל על מה לדבר. חינוך של מעסיקים לא ייקח שנה וחצי עד שהחוק ייכנס לתוקף, זה ייקח יותר, ובינתיים זה גזר דין מוות עבור כל אלו שנמצאות ונמצאים בזנות.

מבחינה ערכית נטען שהחוק פוגע בחופש העיסוק של הנשים לעסוק בזנות ופוגע בחירותן של צרכני הזנות. מאידך בתמיכה בחוק נטען שאצל מרבית העוסקות בזנות אין זו אפשרות אחת המונחת בפניהן לבחור בה אלא האפשרות היחידה, ולכן במצב קיצוני זה מוצדק להגביל את החירות בשם אותה חירות עצמה[6].

ארגונים אחדים, בהם משמר זכויות האדם ו-GAATW (אנ') הביעו ביקורת על המודל השוודי, עליו מבוסס החוק, והביעו תמיכה ב"דה-קרימינליזציה של עבודת מין, זכויות עבודה של עובדי מין, וניתוק הקשר הרעיוני בין עבודת מין וסחר בבני אדם"[7][8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Wikisource-logo.svg חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), בספר החוקים הפתוח
Emblem of Israel.svg היסטוריית החקיקה של חוק איסור צריכת זנות, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]