חוק אמדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק אמדל, הקרוי על שמו של ארכיטקט המחשבים ינה אמדל, משמש למציאת חסם עליון לשיפור הצפוי במערכת מחשב, כאשר חלקה ממוקבל וחלקה נותר סדרתי. החוק משמש לרוב במחשוב מקבילי לחיזוי ההאצה (Speedup) התאורטית המקסימלית המתקבלת מהרצת המערכת על מספר מעבדים במקביל.

חוק אמדל המוכלל הוא:

\frac{1}{\sum_{k=0}^{n}{\big(\frac{P_k}{S_k}\big)}}

כאשר

  • P_k \ הוא אחוז ההוראות שניתן לשפר (או להאט),
  • S_k \ הוא מכפיל האצה (כאשר 1 הוא ללא האצה או האטה),
  • k \ מייצג תווית עבור כל אחוז והאצה,
  • n \ הוא מספר האצות/האטות השונות המתקבלות משינוי המערכת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gene Amdahl, "Validity of the Single Processor Approach to Achieving Large-Scale Computing Capabilities", AFIPS Conference Proceedings, (30), pp. 483-485, 1967.[1]
P Computer-science.png ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי המחשב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.