חוק בריידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק בריידי
Brady Bill
Great Seal of the United States (obverse).svg
שם רשמי Brady Handgun Violence Prevention Act
נחקק על ידי הקונגרס ה-103 של ארצות הברית
נכנס לתוקף 28 בפברואר 1994

חוק בריידי למניעת אלימות באמצעות אקדחים (או אקדחי-יד), הידוע בעיקר בצורתו המקוצרת כחוק בריידי[1],[2] הוא חוק שחוקק הקונגרס של ארצות הברית, הקובע קיום של בדיקות רקע פדרליות לכל אדם המבקש לרכוש נשק בארצות הברית. עד להקמת המערכת הלאומית לבדיקה מיידית של רקע עברייני (NICS) בשנת 1998, הוחלה גם תקופת המתנה של עד חמישה ימים כדי לאפשר לרשויות לערוך בדיקות רקע עבור מוכרי הנשק במדינות בהן לא הייתה מערכת בדיקות רקע. החוק נקרא על שמו של דובר הבית הלבן לשעבר, ג'יימס בריידי, שנורה בראשו ונפצע אנושות על ידי המתנקש ג'ון הינקלי ג'וניור במהלך ניסיון התנקשות בנשיא ארצות הברית רונלד רייגן ב-30 במרץ 1981 ומאז היה לפעיל בולט ביחד עם רעייתו שרה במאבק על חקיקת חוקי פיקוח על כלי נשק.

החקיקה המקורית הוצגה לבית הנבחרים של ארצות הברית על ידי חבר בית הנבחרים מטעם המפלגה הדמוקרטית, צ'אק שומר[3] במרץ 1991,[1] אך מעולם לא הובאה להצבעה בזמנו. החקיקה הוצגה מחדש על ידי שומר ב-22 בפברואר 1993 וגרסתה הסופית אושרה בבית הנבחרים ב-11 בנובמבר 1993. ב-20 בנובמבר 1993 עבר החוק בסנאט האמריקאי וב-30 בנובמבר 1993 נחתם החוק על ידי הנשיא ביל קלינטון בטקס בבית הלבן בנוכחות ג'יימס בריידי, רעייתו שרה, סגן הנשיא, אל גור, התובעת הכללית ג'אנט רינו, והסנאטורים ג'ו ביידן, ג'ורג' מיטשל והווארד מצנבאום (אנ'). החוק נכנס לתוקפו ב-28 בפברואר 1994.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ג'יימס בריידי#פעילותו למען הפיקוח על כלי נשק

ב-4 בפברואר 1987 הוצג חוק בריידי לראשונה לקונגרס האמריקאי. שרה בריידי וארגון HCI ((Handgun Control Inc)) העמידו את הצעת חוק בריידי, כפי שנהוג לכנותה, בראש סדר העדיפויות שלהם.[4] במאמר דעה בעיתון הניו-יורק טיימס במרץ 1991, הסביר הנשיא לשעבר רונלד רייגן כי חוק בריידי יספק "מנגנון אכיפה" מכריע לסיום "מערכת הכבוד" (מדיניות שסומכת על כוונת האזרחים לכבד את החוקים בלי השגחה ופיקוח) שנקבעה בחוק הפיקוח על הנשק ב-1968.[5]

הנשיא ביל קלינטון חותם על "חוק בריידי" ולצידו מביט, ג'יימס בריידי, 30 בנובמבר 1993

ג'יימס ושרה בריידי היו אורחי כבוד של הנשיא ביל קלינטון במעמד החתימה בבית הלבן על חוק בריידי ב-30 בנובמבר 1993.[6] הנשיא קלינטון הצהיר, "אלמלא הם לא היינו מעבירים את חוק בריידי."[7] בדצמבר 2000 הצביעו חברי הנאמנים של "HCI "Handgun Control Inc) ו"המרכז למניעת אלימות באמצעות אקדחים" לשנות את שמם של שני הארגונים לכבודם של ג'יימס ושרה בריידי ל"קמפיין בריידי למניעת אלימות באמצעות נשק" ו"מרכז בריידי למניעת אלימות באמצעות נשק".[8]

החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק בריידי מחייב עריכת בדיקות רקע לאנשים בטרם יוכלו לרכוש נשק ממשווק מורשה פדרלי, יצרן או יבואן - למעט חריגים. אם אין חוקים והגבלות נוספות במדינת הרכישה, ניתן יהיה למסור את הנשק לקונה לאחר אישור של המערכת הלאומית לבדיקה מיידית של רקע עברייני (NICS) שבאחריות ה-FBI.

חוק בריידי אוסר על אנשים מסוימים לשלוח או לשנע כלי נשק כלשהם למטרות סחר בין או במדינות ארצות הברית או מדינות העולם, לקבל נשק כלשהו שנשלח או הועבר בעת סחר בין או במדינות ארצות הברית או מדינות העולם.[9] איסורים אלה חלים על כל אדם ש:

  1. הורשע בכל בית משפט שהוא בעבירה שדינה תקופת מאסר של שנה או יותר
  2. נמלט מהדין (עבריין נמלט)
  3. משתמש בלתי חוקי או מכור לתרופה, סם או כימיקל שנמצא תחת פיקוח ממשלתי (דוגמת סמים אסורים או תרופות מרשם)
  4. נפסק שהוא בעל בעיה נפשית או שנשלח לאשפוז במוסד פסיכיאטרי
  5. הוא שוהה בלתי חוקי בתחומי ארצות הברית
  6. סולק מהצבא מסיבות שהצבא מצא שהם ראויות לגינוי (כגון עריקה, בגידה, ריגול, תקיפה מינית או רצח)
  7. אזרח לשעבר, ויתר על אזרחותו האמריקאית
  8. הוא נתון לצו בית משפט המונע או מגביל אותו מהטרדה, מעקב או איום על בן/בת זוג בעבר או בהווה ושל ילדיהם
  9. הורשע בבית המשפט בעבירות של אלימות במשפחה

לאחר שקונה פוטנציאלי ממלא את הטופס המתאים, בעל רישיון נשק פדרלי (FFL) יוזם את בדיקת הרקע בטלפון או במחשב. מרבית הבדיקות נקבעות תוך מספר דקות. אם לא מתקבלת קביעת בדיקה תוך שלושה ימי עסקים, ייתכן שההעברה של כלי הנשק תושלם באופן חוקי.

העברת כלי נשק על ידי מוכרים פרטיים ללא רישיון שאינם עוסקים בעסקי הנשק חם, אינה כפופה לחוק בריידי, אך עשויה להיות תחת מגבלות פדרליות, מדינתיות או מקומיות אחרות.

חוק בריידי לא חל על פריטי אספנות, או פריטים נדירים ברישיון.[10]

התנגדות מצד איגוד הרובאים הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהוצע במקור חוק בריידי בשנת 1987, התגייס איגוד הרובאים הלאומי (NRA) כדי לבטל את החקיקה והוציא על כך מיליוני דולרים. אף על פי שבסופו של דבר הצעת החוק אכן עברה בשני בתי הקונגרס של ארצות הברית (בית הנבחרים והסנאט), הצליח ה-NRA לזכות בהישג חשוב: בגרסה הסופית של החוק נקבע כי בשנת 1998 תבוטל תקופת ההמתנה של חמשת הימים למכירות אקדחים והיא תוחלף במערכת של בדיקות רקע ממוחשבות ומיידיות שלא יצריכו תקופות המתנה.[11]

ה-NRA מימן אז תביעות באריזונה, לואיזיאנה, מיסיסיפי, מונטנה, ניו מקסיקו, קרוליינה הצפונית, טקסס, ורמונט וויומינג, שביקשו לבטל את חוק בריידי בטענה כי הוא לא חוקתי. תיקים התגלגלו בין בתי המשפט, ובסופו של דבר הגיעו לפתחו של בית המשפט העליון של ארצות הברית שנדרש לסוגיית חוק בריידי במה שנודע כ-"פרינץ נגד ארצות הברית" (Printz v. United States).

בעתירה זו, ה-NRA טען כי חוק בריידי אינו חוקתי מכיוון שהוראותיו המחייבות את קציני אכיפת החוק המקומיים לבצע בדיקות רקע מהוות הפרה של התיקון העשירי לחוקה. על בסיס נימוקים אלה טען ה-NRA כי על בית המשפט "לבטל את החוק".

בהחלטתו ב-1997 בתיק, קבע בית המשפט העליון כי ההוראה בחוק בריידי שאילצה את גורמי אכיפת החוק של המדינה לבצע את בדיקות רקע איננה חוקתית מטעמי התיקון העשירי לחוקה. בית המשפט קבע כי הוראה זו מפרה הן את תפיסת הפדרליזם. עם זאת, החוק הכללי אושר וגורמי אכיפת החוק המקומיים והמדינתיים נותרו חופשיים לבצע בדיקות רקע אם בחרו בכך. הרוב המכריע המשיך בכך.[12] בשנת 1998, בדיקות רקע לרכישת כלי ירייה הפכו בעיקר לפעילות פדרלית כאשר המערכת הלאומית לבדיקה מיידית של רקע עברייני (NICS) נכנסה לפעולה, אם כי מדינות רבות ממשיכות לחייב בדיקות רקע מדינתיות לפני שמוכר נשק רשאי להעביר כלי נשק לקונה.

בדיקות רקע לרכישת נשק פועלות בכיוון אחד בלבד בגלל החוק להגנת בעלי נשק משנת 1986.[13] כלומר, אף על פי שמוכר נשק מקבל מידע אלקטרוני מה-FBI לפיו אדם עומד או לא עומד בדרישות הקיימות על פי החוק לרכישת נשק, ה-FBI הרשות לאכיפת נושאי האלכוהול, הטבק, הנשק וחומרי הנפץ (ATF) אינם מקבלים מידע אלקטרוני בתמורה המציין אילו כלי נשק נרכשים.

מאז 1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמת המערכת הלאומית לבדיקה מיידית של רקע עברייני (NICS) בשנת 1998 בעקבות חוק בריידי, ועד 2014, נערכו יותר מ-202 מיליון בדיקות רקע לרוכשים פוטנציאליים של כלי נשק.[14] במהלך תקופה זו כ-1.2 מיליון בקשות לרכישת נשק נדחו בעקבות מערכת בדיקות הרקע, או כ-0.6 אחוזים מכלל הבקשות. הסיבה השכיחה ביותר לדחיית בקשת רכישת הנשק הן הרשעות עבריינות קודמות.

העמדה לדין והרשעה של מפרים על חוק בריידי, לעומת זאת, נדירה ביותר. במהלך 17 החודשים הראשונים לחוק הורשעו רק שבעה אנשים. בשנה הראשונה לחוק הועברו לדין 250 תיקים ו 217 מהם נדחו.[15]

מחקר משנת 2000 מצא כי יישום חוק בריידי קשור ל"הפחתה בשיעור ההתאבדויות המבוצעות באמצעות נשק בגילאי 55 ומעלה אך לא לירידה בשיעורי מקרי הרצח או בשיעור ההתאבדויות הכללי."[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוק בריידי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Ronald Reagan (29 במרץ 1991). "Why I'm for the Brady Bill". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2016. Ronald Reagan, In Announcing Support For The Brady Bill Yesterday, Reminded His Audience He Is A. Member Of The National Rifle Association 
  2. ^ Jaime Fuller (28 בפברואר 2014). "It’s been 20 years since the Brady bill passed. Here are 11 ways gun politics have changed.". Washington Post. 
  3. ^ "H.R.1025 – 103rd Congress (1993–1994): Brady Handgun Violence Prevention Act". congress.gov. 
  4. ^ Osha Gray Davidson (1998). Under Fire: The NRA and the Battle for Gun Control. University of Iowa Press. ISBN 978-1-58729-042-8. 
  5. ^ Reagan, Ronald (29 במרץ 1991). "Why I'm for the Brady Bill". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2010. 
  6. ^ קובץ וידאו חוק בריידי, בביצוע President Clinton Signs The Brady Bill, סרטון באתר יוטיוב
  7. ^ "President Clinton on Jim and Sarah Brady". YouTube. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2012. 
  8. ^ "Brady Campaign to Prevent Gun Violence : Sarah Brady". Bradycampaign.org. אורכב מ-המקור ב-December 19, 2012. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2012. 
  9. ^ "Federal Register, Volume 62 Issue 124 (Friday, June 27, 1997)". Frwebgate.access.gpo.gov. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2012. 
  10. ^ "Firearms: Curios/Relics". United States Bureau of Alcohol, Tobacco, Firearms and Explosives. 20 במאי 1998. אורכב מ-המקור ב-May 6, 2006. בדיקה אחרונה ב-22 באוקטובר 2007. 
  11. ^ "Read The Politics of Gun Control – 2nd by Robert J. Spitzer. | Questia, Your Online Research Library". Questia.com. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2012. 
  12. ^ "Brady Background Checks To Resume Nationwide". Treasury.gov. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2012. 
  13. ^ Federal Law 18 U.S.C. 926 (https://www.law.cornell.edu/uscode/text/18/926)
  14. ^ Month/Year NICS Firearm Checks
  15. ^ Implementation of the Brady Handgun Violence Prevention Act," Report to the Committee on the Judiciary, U.S. Senate, and the Committee on the Judiciary, U.S. House of Representatives, GAO/GGD-96-22 Gun Control, January 1996, pp. 8, 45
  16. ^ Ludwig, Jens (2 באוגוסט 2000). "Homicide and Suicide Rates Associated With Implementation of the Brady Handgun Violence Prevention Act". JAMA 284 (5): 585–91. PMID 10918704. doi:10.1001/jama.284.5.585free 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.