חוק הביטחון הלאומי בהונג קונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוק הביטחון הלאומי בהונג קונג או בשמו המלא החוק של הרפובליקה העממית של סין להגנת הביטחון הלאומי של האזור האדמיניסטרטיבי המיוחד של הונג קונג היא חקיקה ביטחונית שהועברה ביוני 2020 על ידי הועדה הקבועה של הקונגרס העממי הלאומי במקום המועצה המחוקקת של הונג קונג. חוק כזה נדרש בסעיף 23 של חוק היסוד של הונג קונג אך ניסיונות עבר להעבירו כשלו בשל התגובות הציבוריות שהיו שליליות במיוחד.

החוק הנוכחי שהועבר על ידי המפלגה הקומוניסטית עוקף את סמכות המועצה המחוקקת של הונג קונג ומקנה משמעות פליליות לפעולות של "בדלנות, חתרנות, טרור והשפעה חיצונית בהונג קונג". החוק מקנה סמכויות נרחבות לשירותי ביטחון לאומי של הרפובליקה העממית להקים נציגויות בהונג קונג; לעצור, לחקור ולהעמיד לדין אנשים החשודים בפעולות שנמנו להלן הן בהונג קונג[1], הן על ידי שופטים שיבחרו במיוחד על ידי ראש הרשות המבצעת של הונג קונג, והן על ידי בית משפט של הרפובליקה העממית, כאשר החוק מתיר להעביר מואשמים דרך מעברי הגבול ליבשת ללא הליך הסגרה. סעיף 38 של החוק מגדיר שהחוק חל על כל אדם, גם כזה שלא נמצא או מתגורר בהונג קונג.

נמתחה ביקורת חריפה על החוק בטענה שהגדרותיו הן מעורפלות בכוונה בשביל להוות תירוץ לשירותי הביטחון ולאפשר להם לעצור כמעט כל אחד אף על עברות מינוריות דוגמת הקראה של סיסמאות מחאה, הדפסה והצגת שלטים, גרפיטי וכדומה, מה שרומס את חופש הביטוי של תושבי העיר. ביקורת נמתחה גם על אי הקניית אפשרות הוגנת להגנה בבית משפט – שכן השופטים בהונג קונג ייבחרו במיוחד, ואלה בסין רבתי מתגאים באחוזי הרשעה של למעלה מ-99 אחוז. כמו כן ביקורת הוטחה בממשלה הסינית שהפרה את עקרון מדינה אחת, שתי שיטות שבוסס במסגרת ההצהרה המשותפת בריטניה-סין (1997) בה סין התחייבה לאפשר להונג קונג ותושביה ליהנות מזכויות נוספות למשך 50 שנים.

בריטניה, טאיוואן ואוסטרליה הבטיחו לאפשר למליונים מתושבי הונג קונג להוציא דרכונים שלהן ואף להגר אליהן. עם זאת ארצות הברית הצהירה שלאור החוק אין היא יכולה להתייחס להונג קונג כאזור ממשל מיוחד והסירה את זכויות הסחר המיוחד של הונג קונג במסגרתו הונג קונג לא נכללה בהרבה מהגבלות הסחר עם סין אשר הושמו לאור מלחמת הסחר בין המדינות. בנוסף, השעו בריטניה, אוסטרליה וקנדה את הסכמי ההסגרה עם הונג קונג בשל החוק.[2]

לאחר חקיקת החוק אחד המלונות בהונג קונג הוסב למשכן של משרדי הביטחון הלאומי של הממשלה הסינית[3].

כמו כן, בעקבות חקיקת החוק הרשת החברתית טיקטוק הודיעה כי היא תפסיק לפעול בהונג קונג כחלק ממגבלות הצנזורה בסין[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]