חוק הייצור לצורכי ביטחון, 1950

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק הייצור לצורכי ביטחון משנת 1950 הוא חוק פדרלי של ארצות הברית שנחקק ב-8 בספטמבר 1950 בתגובה לפתיחת מלחמת קוריאה.[1] החוק היה חלק ממאמץ נרחב של הגנה אזרחית ומאמצי גיוס לצורכי המלחמה בהקשר המלחמה הקרה. תקנות ההטמעה של החוק, קביעת סדרי העדיפויות שלו וההקצאה לביטחון (Defense Priorities and Allocation System - DPAS), הן חלק מקוד התקנות הפדרליות (אנ') (CFR15 §§700-700.93). מאז 1950 יושם החוק מעל 50 פעם. החוק תוקן מעת לעת ונשאר בתוקף.[2]

סעיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מכיל שלושה סעיפים עיקריים. הסעיף הראשון מסמיך את הנשיא לדרוש מבתי עסק לקבל ולתעדף חוזים, שהנשיא סבור שהם נחוצים להגנה לאומית. החוק גם מאפשר לנשיא לקבוע רשימת חומרים שאסור לאגור או להפקיע את מחירם.[3] הסעיף השני מסמיך את הנשיא להקים מנגנונים (כגון תקנות, הוראות או סוכנויות) להקצאת חומרים, שירותים ומתקנים לקידום ההגנה הלאומית. הסעיף השלישי מסמיך את הנשיא לשלוט בכלכלה האזרחית כך שחומרים נדירים או קריטיים, הנחוצים למאמץ הביטחון הלאומי, יהיו זמינים לצורכי הביטחון.[4][5]

החוק גם מסמיך את הנשיא לדרוש רכוש, לאלץ את התעשייה להרחיב את הייצור ואת אספקת המשאבים הבסיסיים, לכפות בקרות שכר ומחירים, ליישב סכסוכי עבודה, לשלוט על אשראי צרכנים ונדל"ן, לקבוע סדרי עדיפויות חוזיים ולהקצות חומרי גלם להגנה לאומית.[4]

סמכותו של הנשיא להציב חוזים במסגרת החוק היא החלק של החוק בו נעשה שימוש לרוב על ידי משרד ההגנה (DOD) מאז שנות השבעים. מרבית היישומים האחרים של החוק מנוהלים על ידי משרד התעשייה האסטרטגית והביטחון הכלכלי (SIES) בלשכה לתעשייה וביטחון במחלקת המסחר.[6]

מערכת העדיפויות וההקצאות הביטחוניות קובעת מערכת דירוג לחוזים והזמנות רכש. העדיפות הגבוהה ביותר היא DX, שצריכה להיות מאושרת על ידי שר ההגנה. העדיפות הבאה היא DO, ולאחר מכן - חוזים אחרים.

שימוש בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת מלחמת קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק הועבר על ידי הקונגרס בספטמבר 1950 ונעשה בו שימוש לראשונה במהלך מלחמת קוריאה לשם הסבה נרחבת של המשק האזרחי לצורכי מלחמה בתחומי הייצור והבירוקרטיה. בחסות החוק הקים הנשיא הארי טרומן את המשרד למעבר לצורכי ביטחון (אנ'), הקים פיקוח על השכר והמחירים, הסדיר את הייצור בתעשייה הכבדה כגון פלדה וכרייה, הסדיר עדיפויות בהקצאת חומרים תעשייתיים שהיה בהם מחסור והורה על פיזור מפעלי ייצור בזמן המלחמה ברחבי ארצות הברית.[7]

החוק גם מילא תפקיד חיוני בהקמת תעשיות האלומיניום והטיטניום המקומי בשנות החמישים. באמצעות החוק סיפק משרד ההגנה הלוואות הון נטולות ריבית, והפנה משאבים לכרייה וייצור - וכן עובדים מיומנים לשני ענפי העיבוד הללו.

עידן המלחמה הקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק שימש באופן ספורדי במהלך המלחמה הקרה.[8]

החוק ככלי לחדשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-80 של המאה ה-20, החלק משרד ההגנה להשתמש בהוראות החוק הקשורות לחוזים והוצאות כדי לספק השקעות לפיתוח טכנולוגיות חדשות.[9] משרד ההגנה השתמש בחוק כדי לעזור לפתח מספר טכנולוגיות חדשות וחומרים, כולל משטחים קרמיים מצורן קרביד, זרחת אינדיום (אנ') ומוליכים למחצה מגליום ארסניד, וכן רכיבי מיקרואלקטרוניקה חסיני קרינה, מוליכי על, וחומרי מתכת מרוכבים.

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 השתמש הנשיא ברק אובמה בחוק כדי לאלץ חברות טלקומוניקציה, תחת איום בעונשים פליליים, למסור מידע מפורט ללשכת התעשייה והביטחון של משרד המסחר על השימוש בחומרה ותוכנה המיוצרות בחו"ל ברשתות החברות, כחלק ממאמצים למלחמה בריגול סייבר סיני בארצות הברית (אנ').[8]

ב-13 ביוני 2017 השתמש הנשיא דונלד טראמפ בהגדרות החוק כדי לסווג שתי מערכות מוצרים בתור "קריטיות לביטחון הלאומי". המערכת הראשונה הייתה "פריטים המשפיעים על סיבים ומבנים הקשורים לתעשיית החלל, מיקרו-אלקטרוניקה חסינת קרינה, מתקני בדיקת קרינה, וכן לוויינים ורכיביהם".[10][11] השנייה הייתה "פריטים המשפיעים על יכולת ייצורו של חיסון אדנו-וירוס; בעלי חוזק רב, עמידים באש ועמידים באופן בליסטי, בעלי קו-פולימרים ספציפיים הניתנים לייצור תעשייתי; מיכלים מאובטחים לשם משלוח, הניתנים לייצור תעשייתי; ורכיבי מיקרו-אלקטרוניקה בצפיפות גבוהה בעלי יכולת תעשייתית לאבטחת מידע".[12][13]

מגפת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית

ב-18 במרץ 2020 העלה הנשיא טראמפ את הצורך בשימוש בחוק בתגובה להתפרצות מחלת נגיף קורונה 2019, על ידי הוצאת צו מנהלי המאציל סמכות למזכיר הבריאות על פי צו נשיאותי 13603.[14][15] הוא ציין כי לא יעשה שימוש מיידי בסמכות המוקנית לו על פי החוק. "אני מקווה שלא יהיה צורך", אמר אך ציין כי יעשה זאת במקרה בו יתממש "התרחיש הגרוע ביותר".[16][17] יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי קראה לטראמפ "להשתמש מיד בסמכויות החוק כדי לייצר באופן המוני ולתאם הפצה" של ציוד בית חולים הנדרש באופן קריטי כמו מכונות הנשמה וציוד מגן אישי (למשל מסכות, חלוקים וכפפות). ב-20 במרץ אמר טראמפ כי ישתמש בחוק.[18] מנכ"ל ג'נרל מוטורס, מרי בארה, שוחחה עם גורמים בממשל טראמפ על האופן שבו ג'נרל מוטורס (GM) יכולה לתמוך בייצור מכונות הנשמה.[19] ב-23 במרץ הוציא טראמפ צו מנהלי שהאציל למזכיר הבריאות את הרשות לקבוע איזה חומרים אסורים באגירה ובהפקעת מחירים.[20][21] הסתייגותו של טראמפ משימוש בסמכויות עוררה ביקורת.[22] ב-27 במרץ 2020 הופסק המשא ומתן עם GM בנושא ייצור מנשמים עקב מחלוקת בנושא העלות, אשר נאמדה ביותר ממיליארד דולר, ובגלל חוסר הוודאות של GM באשר ליכולת החברה לספק את מספר מכונות ההנשמה הנדרשות במהירות. טראמפ הורה למזכיר הבריאות, אלכס אזר, להשתמש בסמכות הקיימת במסגרת החוק כדי לדרוש מ-GM לקבל ולתעדף חוזים למספר מכונות ההנשמה שאזר יקבע כי יש בהן צורך.[23]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חוק ייצור ההגנה: בחירה בהקצאה." סקירת חוק קולומביה. 51: 3 (מרץ 1951).
  • Lockwood, David E. Act Production Act: Purpose and Scope. וושינגטון די.סי. 22 ביוני 2001.
  • מירסקי, עשיר . "טרקים דרך עמק המוות ההוא - חוק ייצור ההגנה." חדשנות. יוני / יולי 2005.
  • מועצת המחקר הארצית. ייצור הביטחון בשנת 2010 והלאה: עונה על צרכים משתנים של ההגנה הלאומית. וושינגטון הבירה: הוצאת האקדמיה הלאומית, 1999. ISBN 0-309-06376-0 ISBN   0-309-06376-0
  • Nibley, Stuart B. "חוק ייצור הייצור הביטחוני: כלי הרכש הישן אך החזק של הממשלה." זמנים חוקיים. 1 באפריל 2002.
  • נבילי, סטיוארט. "חוק ייצור הייצור הביטחוני מאיץ רכישות בזמן מלחמה." ההגנה הלאומית. יוני 2006.
  • פיירפאולי הבן, פול ג. טרומן וקוריאה: התרבות הפוליטית של המלחמה הקרה הקדומה. קולומביה, מו: הוצאת אוניברסיטת מיזורי, 1999. ISBN 0-8262-1206-9 ISBN   0-8262-1206-9

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Congressional Research Service, The Defense Production Act of 1950: History, Authorities, and Considerations for Congress, updated 20 November 2018, accessed 17 January 2019 fas.org
  2. ^ Presidential Memorandum for the Secretary of Defense, January 16, 2019
  3. ^ Avery, Barron; Johnson, Brian; Cadet, Orga (19 במרץ 2020). "Impact of the President's Invocation of the Defense Production Act on Federal Contractors". bakerlaw.com. Baker & Hostetler. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2020. 
  4. ^ 1 2 "The Defense Production Act: Choice as to Allocations". Columbia Law Review (New York City: Columbia Law Review Association, Inc.) 51: 350–361. מרץ 1951. JSTOR 1119288. doi:10.2307/1119288. 
  5. ^ LeBlanc, Paul (18 במרץ 2020). "Here's how the 1950 wartime law Trump just invoked to produce medical supplies works". CNN. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2020. 
  6. ^ Nibley, Stuart (1 באפריל 2002). "Defense Production Act: The Government's Old but Powerful Procurement Tool". Legal Times. 
  7. ^ Pierpaoli, Paul G., Jr. (1999). Truman and Korea: The Political Culture of the Early Cold War. Columbia, Missouri: אוניברסיטת מיזורי. ISBN 978-0826212061. 
  8. ^ 1 2 Riley, Michael (30 בנובמבר 2011). "Obama Invokes Cold-War Security Powers to Unmask Chinese Telecom Spyware". בלומברג (חברת חדשות). 
  9. ^ National Research Council, Defense Manufacturing in 2010 and Beyond, 1999.
  10. ^ מזכיר העיתונות של הבית הלבן (1 ביוני 2017). "Presidential Determination to adequately provide critical technology in the space industrial base in a timely manner Pursuant to Section 4533(a)(5) of the Defense Production Act of 1950". whitehouse.gov (באנגלית) (וושינגטון די. סי.: הבית הלבן). בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2017. 
  11. ^ "Presidential Determination to adequately provide critical technology in the space industrial base in a timely manner Pursuant to Section 4533(a)(5) of the Defense Production Act of 1950". Federal Register (וושינגטון די. סי.: National Archives and Records Administration). 13 ביוני 2017. אורכב מ-המקור ב-June 15, 2017. בדיקה אחרונה ב-17 ביוני 2017. 
  12. ^ מזכיר העיתונות של הבית הלבן (13 ביוני 2017). "Presidential Determination to adequately provide critical technology in a timely manner Pursuant to Section 4533(a)(5) of the Defense Production Act of 1950". whitehouse.gov (באנגלית) (וושינגטון די. סי.: הבית הלבן). בדיקה אחרונה ב-17 ביוני 2017. 
  13. ^ "Presidential Determination to adequately provide critical technology a timely manner Pursuant to Section 4533(a)(5) of the Defense Production Act of 1950". Federal Register (וושינגטון די. סי.: National Archives and Records Administration). 13 ביוני 2017. אורכב מ-המקור ב-June 15, 2017. בדיקה אחרונה ב-17 ביוני 2017. 
  14. ^ Vazquez, Maegan (18 במרץ 2020). "Trump invokes Defense Production Act to expand production of hospital masks and more". 
  15. ^ Welna, David (18 במרץ 2020). "Trump Invokes A Cold War Relic, The Defense Production Act, For Coronavirus Shortages". 
  16. ^ Weixel, Nathaniel (19 במרץ 2020). "Frustration mounts at President Trump's reluctance to use emergency production powers". The Hill. 
  17. ^ Phillips, Amber (19 במרץ 2020). "What is the Defense Production Act, and why is President Trump getting pressure to use it to fight coronavirus?". Washington Post. 
  18. ^ Dzhanova, Yelena (20 במרץ 2020). "Trump invoked the Defense Production Act. Here’s how he can use its powers". CNBC. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2020. 
  19. ^ Korn, Morgan (21 במרץ 2020). "Automakers offer to build ventilators as US faces critical shortage". ABC News. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2020. 
  20. ^ Chalfant, Morgan (23 במרץ 2020). "Trump signs executive order to prevent price gouging, hoarding of medical supplies". The Hill. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2020. 
  21. ^ Trump, Donald J. "Executive Order on Preventing Hoarding of Health and Medical Resources to Respond to the Spread of COVID-19". whitehouse.gov. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2020. 
  22. ^ Rascoe, Ayesha (25 במרץ 2020). "Trump Resists Using Wartime Law To Get, Distribute Coronavirus Supplies". NPR. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2020. 
  23. ^ Byrnes, Jesse (27 במרץ 2020). "Trump uses Defense Production Act to require GM to make ventilators". The Hill (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2020.