חוק המרכז למורשת הדרוזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק המרכז למורשת הדרוזים
פרטי החוק
תאריך חקיקה 7 ביוני 2007
תאריך חקיקה עברי כ"א בסיוון תשס"ז
גוף מחוקק הכנסת השבע עשרה
תומכים 55
מתנגדים 0
נמנעים 3
חוברת פרסום ספר החוקים 2097, עמ' 324
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד התרבות והספורט
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק המרכז למורשת הדרוזים, התשס"ז-2007 הוא חוק שהוצע על ידי חבר הכנסת מג'לי והבה בכנסת ה-17. החוק הביא לפתיחת מרכז מורשת הדרוזים בחיפה. מטרת החוק העיקרית היא להקים מרכז למורשת הדרוזים, מקום בו יוכלו לבטא את התרבות שלהם כלפי חוץ, וכן לעודד את התיירות במגזר וליצור מקומות תעסוקה. המרכז יכלול את המכון, הארכיון והמוזיאון.[1]

רקע לחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק זה נחקק במטרה למצוא דרכים מעשיות לעידוד התיירות במגזר הדרוזי והצ'רקסי, מתוך רצון לספק פתרונות תעסוקה במגזרים האלה.

בוועדה לקידום מעמד האישה הוקדש דיון למצב התעסוקה של הנשים בחברה הדרוזית והצ'רקסית, הוועדה הזאת מתמחה בקידום מעמד האישה וצמצום הפערים בין המינים בתחום הכלכלי והם אחראים גם על שוויון תעסוקה במגזר הדרוזי. הוועדה לקידום מעמד האישה התחייבה לעקוב אחר התקדמות הטיפול בנושאי מעמד האישה ותעסוקה במגזר.

מטרת החוק העיקרית היא להקים מרכז למורשת הדרוזים, מקום בו יוכלו לבטא את התרבות שלהם כלפי חוץ. לפי התכנון, המרכז אמור לכלול את המכון, הארכיון והמוזיאון.[2]

עיקרי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי החוק, המדינה תיתן למי שאחראי על המרכז את המקרקעין הדרוש על מנת להפעילו. המדינה, תממן את הקמת המרכז באופן הנדרש ותקבל את כל התקציבים שאותם היא צריכה על מנת להקימו. המועצה תאשר את התקציב השנתי של המרכז ותגישו לשר לשם אישורו; התקציב יאושר על ידי שר האוצר, שנת תקציב המרכז תהיה כשנה של תקציב המדינה.

המרכז לא יהיה רשאי למכור נכסים השייכים למרכז או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותו, למעט נכסים שנקבעו בתקנות באישור השר. בנוסף לכך, המרכז לא יהיה רשאי למשכן נכס שברשותו או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור שר המדע התרבות והספורט. כמו כן, המרכז לא ייטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות, אלא באישור שר המדע, התרבות והספורט ושר האוצר.[3][2]

ביצוע החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הצעת החוק, שר המדע התרבות והספורט מונה על ביצועו, והוא אחראי לחוקק תקנות בכל הנוגע לביצוע מרכז המורשת לדרוזים, כולל סדרי העבודה של המועצה והוועד המנהל.

החוק קובע שהמועצה, בת 21 חברים, תכלול נציגים ממשרד ראש הממשלה, ממשרד המדע, התרבות והספורט, ממשרד החינוך, וממשרד התיירות.

וכן המועצה תכלול בין חבריה 5 אנשי אקדמיה המתמחים בתחומים רלוונטיים למרכז, ראש הרשות המקומית בו המרכז הוקם ונציגי ציבור. החוק קובע ששני שלישים מחברי המועצה ימונו מקרב האוכלוסייה הדרוזית.[2]

יישום החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בינואר 2019 הוקם ביישוב הדרוזי יאנוח ג'ת מבנה המרכז למורשת הדרוזים.[4] המרכז החל לפעול בשנת 2019, ובין השאר הוא כולל מכון מחקר המקדם מחקרים אקדמיים אודות חייהם של הדרוזים בעבר ובהווה.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק המרכז למורשת הדרוזים, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק המרכז למורשת הדרוזים, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצעת חוק המרכז למורשת דרוזים קריאה ראשונה, ‏13 בפברואר 2007
  2. ^ 1 2 3 חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל, תשס"ז-2007, באתר נבו
  3. ^ חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל, באתר ויקיטקסט
  4. ^ נחנך בית מורשת דרוזי ביאנוח, באתר פורטל הכרמל, ‏8.1.2019
  5. ^ אודות המרכז, באתר המרכז למורשת הדרוזים בישראל.