חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008, הוא חוק מקיף המסדיר לראשונה את הטיפול בחופי הכנרת בראייה כוללת ואחידה, בהתחשב בהיבטיה הייחודיים של הכנרת. כמו כן נועד החוק להגביר את האכיפה של חוקים שונים שנועדו למנוע ולצמצם את הפגיעה בכנרת. את החוק יזמה הממשלה, במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2008. בנוסח החוק שולבו שתי הצעות חוק פרטיות, שיזמו חברי הכנסת אופיר פינס ודב חנין. חבר הכנסת דוד אזולאי הציע לקרוא לחוק "איגוד ערים ימת כנרת" אולם הצעתו לא התקבלה.

לפי החוק הוקם "איגוד ערים כנרת", שיקבל סמכויות לפעול בעניינים שונים הקשורים בטיפול בחופי הכנרת, לשם השגת מטרותיו של החוק, לרבות נושאי תכנון ופיתוח, טיפוח ונקיון החופים, תשתיות, הסדרת מקומות רחצה, רישיונות עסק ועוד. זאת, בניגוד למצב שקדם לחקיקת החוק, שבו הסמכויות בנושאים האלה היו נתונות למספר רשויות מקומיות, בהתאם לשטחי השיפוט שלהם, באופן שהקשה מאוד על פעולה מתואמת ומסודרת.

איגוד ערים כנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד ערים כנרת הנו תאגיד הרשאי להתקשר בחוזים, לרכוש נכסים, להחזיק בהם ולהעבירם, והוא נתון לביקורת של מבקר המדינה בהיותו "גוף מבוקר". לאיגוד ישנה מועצה מנהלת המונה 12 חברים: נציג של משרד הפנים, נציג של המשרד להגנת הסביבה, נציג של משרד החקלאות, נציג של משרד התיירות, עובד מינהל מקרקעי ישראל, עובד רשות הניקוז כנרת, עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב, ונציגים של שלוש רשויות מקומיות בסביבת הכנרת (עמק הירדן, גולן ועיריית טבריה). בנוסף, נציג ציבור של גופי איכות הסביבה וכן נציג ציבור בעל מומחיות בתחום שמירת הטבע מטעם המשרד להגנת הסביבה. יושב ראש המועצה מחויב למסור דין וחשבון לחברי המועצה.

המועצה תקיים ישיבה מן המניין לפחות אחת לרבעון במועד קבוע שהוחלט עליו מראש.

חברי המועצה מתמנים לתקופה של חמש שנים וניתן למנותם לתקופה של חמש שנים נוספות.

במקרה שנתפנה מקום של חבר מועצה מסיבה כלשהי, כגון ליקוי במינוי וכדומה, לא יפגעו סמכויותיה ותוקף החלטותיה של המועצה, וזאת על מנת לאפשר ניהול תקין ולמנוע מצב של סחיטה באמצעות איום בהתפטרות או פרישה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]