חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות
 |
יש לעדכן ערך זה. | |
| יש לעדכן ערך זה. | |
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 30 ביולי 2008 |
| תאריך חקיקה עברי | כ"ז בתמוז תשס"ח |
| גוף מחוקק | הכנסת השבע עשרה |
| תומכים | 29 |
| מתנגדים | 0 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2172, עמ' 720 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד הבריאות |
| מספר תיקונים | 10 |
| נוסח מלא | חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008 |
  | |
חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008 מסדיר את העיסוק במקצועות הרפואה המשלימה והפרא-רפואית בישראל. החוק נחקק בשנת 2008. מטרת החוק, כפי שקובע סעיף 1 בו, היא "להסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בהם ולהגן על בריאות הציבור." לשם כך הוא עוסק בתנאים לקבלת תעודה במקצוע בריאות, הכשרה מעשית, בחינות ומומחיות, חובות אמון ואתיקה מקצועית ופיקוח על בעלי תעודות במקצועות הבריאות.
היסטוריה חקיקתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1988 הקימה שרת הבריאות שושנה ארבלי-אלמוזלינו את ועדת אלון, על מנת להסדיר את העיסוק ברפואה משלימה בישראל. הוועדה המליצה להתיר ביצע טיפולים למי שמבקש זאת מרצונו החופשי; להגדיר את הפעולות המותרות לרופאים קונבנציונליים; ולבטל את האיסור לעסוק ברפואה למי שאינו בעל רישיון לכך. הוועדה קבעה הוראות מעבר לגבי מי שעסקו במקצועות ערב תחילתו של החוק.
דו"ח מבקר המדינה משנת 1995 קבע כי הפעולות שנקט משרד הבריאות ליישום המלצות הוועדה אינן מספקות. מבקר המדינה הציע כי משרד הבריאות יפעל לשינוי החוק.
הצעת החוק הועלתה בכנסת השבע עשרה ביוזמת חברי הכנסת אריה אלדד, אחמד טיבי וחיים אמסלם.
תיקון להצעת החוק הועלה בכנסת השמונה עשרה על ידי חברי הכנסת אברהים צרצור, טלב א-סאנע, עבאס זכור, אחמד טיבי. התיקון הסדיר מקצועות בריאות נוספים: קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה, פודיאטריה ניתוחית וכירופרקטיקה.
החוק אוסר על בעל תעודה במקצוע בריאות לכנות עצמו בתואר "דוקטור" אלא אם ציין את המקצוע שבו ניתן לו התואר בהתאם להוראות שקבע השר, כדי למנוע מהציבור לטעות ולחשוב כי האדם המטפל בהם והמציג עצמו כדוקטור הוא רופא בעל תואר דוקטור לרפואה.
תיקון נוסף הוגש מספר פעמים כהצעת חוק פרטית (מטעם חברי כנסת שונים) להסדרת מקצוע הטיפול באמנות שהיה אמור להיכלל בחוק המקורי. אולם, בעת חקיקת החוק העיקרי ב-2008, דרש משרד הבריאות שמקצוע הטיפול באמצעות אומנויות יעבור אקדמיזציה לדרגת תואר שני כתנאי להכללתו בחוק זה. בעקבות כך, ב-2010 המועצה להשכלה גבוהה גיבשה מתווה לתואר שני בתחום שהוביל להבשלת התנאים להכללת המקצוע בחוק. כתוצאה מכך, בדצמבר 2021 עברה הצעת החוק קריאה טרומית בתמיכת משרד הבריאות וחברות כנסת מהקואליציה והאופוזיציה ללא הסתייגויות.[1][2][1]
מקצועות הבריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקצועות הבריאות על פי החוק:
- ריפוי בעיסוק
- פיזיותרפיה
- טיפול בהפרעות בתקשורת
- תזונה-דיאטנות
- קרימינולוגיה קלינית
- פודיאטריה
- פודיאטריה ניתוחית
- כירופרקטיקה
החוק מייחד את התארים: מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת ותזונאי/דיאטן רק למי שהוא בעל תעודה של אחד ממקצועות הבריאות האלה. מי שאינו בעל תעודה אינו רשאי להציג עצמו כעוסק באותו מקצוע בריאות. החוק קובע את הדרישות לקבלת תעודה בכל אחד מן המקצועות וקובע כללי אתיקה, כללים מקצועיים והוראות משמעת לבעלי התעודות. עוד קובע החוק כי טיפולים בתחומי מקצועות הבריאות יינתנו רק על ידי בעלי תעודות שינפיק משרד הבריאות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
עידו אפרתי, היה להם מקצוע מוכר ומקום עבודה. חוק אחד גרם להם לאבד הכל, באתר הארץ, 11 ביוני 2026
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 מאגר החקיקה של הכנסת, באתר main.knesset.gov.il
- ↑ אושר בטרומית: טיפול באמצעות אמנויות יוסדר כמקצוע בריאות, באתר 0404, 2021-12-29