חוק הספריות הציבוריות

חוק הספריות הציבוריות
פרטי החוק
מדינה	ישראל
תאריך חקיקה	8 באוגוסט 1975
תאריך חקיקה עברי	א' באלול תשל"ה
גוף מחוקק	הכנסת השמינית
שטחים שעליהם חל החוק	ישראל
חוברת פרסום	ספר החוקים 779, עמ' 230
הצעת חוק	ממשלתית
משרד ממונה	משרד התרבות והספורט
מספר תיקונים	3
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975^[1] הוא חוק שנועד להסדיר את פעילותן של ספריות ציבוריות בישראל, במטרה לקדם את החינוך והתרבות בישראל ולהבטיח לציבור שירותי ספרייה ציבורית בזמינות ובאיכות סבירים, לצד קביעת מקורות המימון להבטחת המשך פעילותן.

החוק מאפשר לשר החינוך והתרבות לחייב רשות מקומית להקים ספרייה ציבורית, במטרה לעודד קריאה ולאפשר שירותי השאלת ספרים לכלל הציבור בחינם. החוק מתיר לגבות כספים מהציבור בגין איחור בהחזרת ספרים, השחתת או אובדן ספרים, או בגין שירותי ספרייה מיוחדים כפי שקבע השר.

החוק תוקן ועודכן בשנים 2002 ו-2007.

המועצה לספריות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק הספריות הציבוריות מטיל על שר החינוך והתרבות להקים מועצה לספריות ציבוריות בה יהיו חברים אנשי חינוך, ספרנים בכירים, נציגי משרד החינוך, משרד התרבות, משרד הפנים, רשויות מקומיות, ספרנים ומוסדות ציבור הנוגעים בדבר. תפקיד המועצה הוא לייעץ לשר בקביעת המדיניות של המשרד ובקביעת סטנדרטים להפעלתן התקינה של הספריות על פי החוק. המחלקה לספריות היא המוציאה לפועל את המלצות המועצה.

המועצה מונה 26 חברים ובראשה מכהן פרופסור אורציון ברתנא, סופר ופרופסור לספרות.

יישום בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לקיים את חוק הספריות הציבוריות, הרשמה לספרייה עירונית מותנית ברוב המוחלט של הפעמים בהשארת המחאת פיקדון (צ'ק) בסכום מסוים כדי לאפשר גבייה של הכסף במקרים שבהם המשתמש עובר על חוקי הספרייה: מאחר בהחזרת הספר באופן שפוגע בקוראים אחרים, משחית את הספר או מאבד אותו - כך שנדרשת קנייה מחודשת של אותו כרך.

כל עוד הקורא משאיל את הספרים ומחזיר אותם בזמן ללא פגיעה, הצ'ק לא מופקד וכך הוא נהנה משירותי הספרייה באופן חינמי.

בספריות רבות מקובל להעלות את סכום ההמחאה ככל שההשאלה כוללת יותר ספרים. לדוגמה, השאלה של ספר אחד כל פעם תירשם עם צ'ק בגובה 50 שקלים, אך השאלה של שלושה ספרים בכל פעם תירשם עם צ'ק על סך 150 שקלים.