חוק איסור צריכת זנות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חוק הפללת הלקוח)
נשיא המדינה ראובן ריבלין ושר המשפטים אבי ניסנקורן מודיעים על מתווה מיוחד למחיקת רישום פלילי (תיקון חוק העונשין) ועידוד היציאה ממעגל הזנות, דצמבר 2020

חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט-2019 הוא חוק שאושר בכנסת בדצמבר 2018 ונכנס לתוקף ב-10 ביולי 2020. החוק מטיל קנס על צריכת מעשי זנות ועל ניסיון לצרוך זנות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחס לזנות נתון במחלוקת חברתית. העוסקים בזנות חווים לעיתים ניצול, פגיעות נפשיות וגופניות. העוסקים בזנות שאינם עובדים באופן עצמאי, הם לפעמים קורבנות לתופעות כמו סרסרות וסחר בבני אדם לצורך זנות.

בישראל לא היה השימוש בשירותי זנות אסור עד לחקיקת חוק זה. עם זאת, נאסרה הפעלה של בתי בושת, שידול קטינים לזנות, סרסרות לצורכי זנות, סחר בנשים, שידול לזנות ופרסום זנות.

בשנת 1999 עבר בשוודיה חוק שאוסר צריכת שירותי זנות,[1] וחקיקה דומה נעשתה במדינות נוספות בהן אירלנד, צרפת, נורווגיה, צפון אירלנד, קנדה ומדינות בארצות הברית. עם קבלת החוק, הפכה ישראל למדינה השמינית בעולם שאוסרת בחוק צריכת זנות.

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הניחה על שולחן הכנסת השבע עשרה חברת הכנסת זהבה גלאון הצעת חוק המבקשת להפליל צרכנים של שירותי זנות. ההצעה לא עלתה לדיון. בשנת 2010 הציעה חברת הכנסת השמונה עשרה, אורית זוארץ, הצעה דומה להצעתה של גלאון. בשנת 2012 הצביעה ועדת השרים לחקיקה על תמיכה בחקיקה, והחוק עבר בקריאה טרומית בכנסת. פיזור הכנסת בהמשך הוריד את הצעת החוק מסדר היום. ביוני 2016 מינתה שרת המשפטים איילת שקד צוות בין-משרדי בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, שבחן כלים לצמצום צריכת הזנות בישראל. הצוות בחן אפשרות לקביעת עבירה על צריכת זנות.

נקודת המפנה המרכזית בקידום החוק הייתה בכנסת העשרים, עם אישורה בקריאה טרומית של הצעת חוק המאבק הלאומי בצריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות, התשע"ז-2017[2] שאותה ניסח המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות.

הצעת החוק ביקשה לייצר רפורמה כוללת ביחס לתופעת הזנות. זאת, תוך קביעת איסור פלילי על צריכת זנות, במקביל לביסוס מענים לשיקום שורדות הזנות. חלק נוסף בהצעה התמקד בהקמתה של רשות לאומית למיגור הזנות, וכן הוצע לבסס החמרה והתאמה של העבירות הנלוות לזנות.

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת במרץ 2017 על ידי חברות הכנסת שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) וזהבה גלאון (מרצ) ואושרה בקריאה טרומית ביולי 2017, לצד הצעת חוק מקבילה של חברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד),[3] בלא מתנגדים או נמנעים ובתמיכה של 74 חברי כנסת.

ציון אישור החוק לאיסור צריכת זנות - חברי כנסת וחברות המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות והקואליציה למאבק בזנות

בעקבות אישור הצעות החוק, התחייבה שרת המשפטים, איילת שקד, כי תקדם במקומן הצעת חוק ממשלתית לאיסור צריכת זנות ושיקום שורדות זנות.

הצעת החוק הממשלתית לאיסור צריכת זנות עברה בקריאה שנייה ושלישית בדצמבר 2018, ברוב של 34 חברי כנסת וללא מתנגדים, זאת לאחר שהוכרז על פיזורה של הכנסת, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב:

מטרתה של קביעת העבירה המוצעת היא להביא לצמצום צריכת הזנות בישראל, לנוכח מאפייניה הפוגעניים, כפי שניתן ללמוד מדוח הצוות שעסק בהרחבה בנושא זה. הדוח עומד על שלושה מאפיינים הנוגעים לכניסה למעגל הזנות וההימצאות בו, המבוססים על התשתית המקצועית שהניחו אנשי המקצוע בתחומי הרווחה והבריאות במשרדי הממשלה הרלוונטיים, המצדיקים קביעת איסור צריכת זנות: ראשית, סיבות ההיקלעות לזנות קשורות במצוקות כלכליות, נפשיות וחברתיות, אשר אף מקשות על היציאה ממעגל הזנות, ולפיכך הן מעלות קושי לראות בהימצאות בזנות תוצר של בחירה אוטונומית. שנית, לזנות נלווים נזקים פיזיים ובריאותיים שונים, כגון זיהומים וסיכון מוגבר להידבקות במחלות מין, וכן נזקים נפשיים כגון תסמונות פוסט טראומטיות, התמכרויות ואובדנות. שלישית, האוכלוסייה במעגל הזנות, שהיא בעיקרה נשים, נמצאת ב"מילכוד" המקשה על יכולת היציאה מעולם זה, בין השאר בשל הידרדרות למצבי מצוקה ומשבר. כמו כן, אוכלוסייה זו נתונה כיום לקלון חברתי, דבר המוסיף על מצוקתה ומקשה על תהליך השיקום.[4]

הסניגוריה הציבורית הסתייגה מהצעת החוק, בנוסח קודם שלה משנת 2008[5] ובנוסח שהובא לדיון בשנת 2018. בין השאר עלה הנימוק: "בתוך צרכני הזנות יש גם אנשים שזאת כנראה הדרך שלהם להשיג מיניות ואינטימיות גופנית, וצריך לראות שלא כולם יכולים להשיג את הדברים האלה שלא באמצעות זנות".[6]

החוק אושר כהוראת שעה לחמש שנים ונקבע שייכנס לתוקף 18 חודשים מיום פרסומו, כלומר ב-10 ביולי 2020. דברי ההסבר להצעת החוק נימקו שני צעדים אלה.

דחיית כניסתו לתוקף של החוק נומקה בשני טעמים:

ראשית, כדי לאפשר היערכות והתאמה, הן של מעני השיקום בעבור האוכלוסייה שבמעגל הזנות והן של צעדי ההסברה, החינוך והעלאת התודעה הציבורית הנדרשים. שנית, נדרשת תקופת היערכות לצורך יישום אכיפתה של העבירה כעבירה מינהלית, הכשרת הגורמים הרלוונטיים ועוד.[4]

קביעת החוק כהוראת שעה באה:

כדי לבחון באמצעות מחקר מלווה את השפעתו, את האופן שבו נאכפת העבירה וכן את השפעתם של הצעדים הנוספים שייושמו מתוך המלצות הצוות במסגרת החלטת הממשלה. בחלוף תקופה זו, ולאחר בחינת הממצאים שיועלו במחקר, יהיה מקום לבחון מחדש את המשכו של ההסדר האמור. הצורך במחקר מלווה ובבחינה מחודשת נובע, בעיקר, משאלת ההשפעה של איסור צריכת זנות על רווחתן של האוכלוסיות המצויות כיום במעגל הזנות וכן השפעתו על היקף התופעה.[4]

תוכן החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מתחיל בסעיף הצהרתי על מטרתו: "מטרתו של חוק זה להביא לצמצום הזנות באמצעות קביעת איסור צריכת זנות, כחלק ממהלך משולב הכולל חינוך והסברה לציבור והרחבת דרכי טיפול ושיקום לאוכלוסיות בזנות (בחוק זה – המהלך המשולב לצמצום הזנות), מתוך הכרה במאפייניה הפוגעניים של הזנות ובנזקים הכרוכים בה".

על פי החוק אדם שייתפס בפעם הראשונה עובר על חוק זה, יוטל עליו קנס מינהלי בסך 2,000 ש"ח. עבירה חוזרת על החוק תגרור קנס של 4,000 ש"ח. החוק מאפשר גם להגיש כתב אישום בהליך פלילי ובית המשפט יוכל להטיל על הנאשם קנס בגובה של עד 75,300 ש"ח.

על פי החוק ייענש אדם שיצרוך זנות או אדם שנמצא במקום המשמש, באופן מלא או חלקי, למעשי זנות, במטרה לצרוך מעשה זנות; לעניין זה יראו אדם הנמצא במקום שעיקר השימוש בו הוא למעשי זנות כמי שמטרתו לצרוך מעשה זנות, אלא אם כן הוכח אחרת.

שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות אמצעי חלופי לתשלום הקנס המינהלי, כולו או חלקו, שיוטל על מי שהפר חוק זה. מטרת האמצעי החלופי היא, בין השאר, להקנות ידע ולהגביר את המודעות בכל הנוגע לנזקים הנגרמים לאוכלוסיות בזנות, והכול כדי למנוע את הישנות ביצוע העבירה. התקנות העוסקות בכך הן תקנות איסור צריכת זנות (אמצעי חלופי להטלת קנס), התש״ף–2020[7]

בתיקון עקיף לחוק העונשין הוגדל העונש על צריכת מעשה זנות מקטין, משלוש שנות מאסר לחמש שנות מאסר. תיקון זה נכנס לתוקף מיד עם פרסום החוק בספר החוקים, והוא אינו מוגבל בזמן.

תמיכה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק זכה לקונצנזוס בכנסת ובקרב מספר ארגונים פמיניסטיים. מנגד נשמעו גם קולות בגנות החוק, כשהבולטים שבהם הם עמותת "מעברים",[8] ארגון טרנסיות ישראל וארגון עובדות המין "ארגמן".[9][10]

ההתנגדות נחלקה לשני נימוקים: פרגמטית וערכית. מבחינה פרגמטית נטען שהחוק לא יגשים את היעדים להם נועד. אלישע אלכסנדר, מנכ"ל "מעברים", אמר על החוק: ”שוק התעסוקה לא ערוך לקלוט טרנסיות ואפילו לא ערוך לקלוט תמיד טרנסים, ועל ג'נדרקווירים אין בכלל על מה לדבר. חינוך של מעסיקים לא ייקח שנה וחצי עד שהחוק ייכנס לתוקף, זה ייקח יותר, ובינתיים זה גזר דין מוות עבור כל אלו שנמצאות ונמצאים בזנות.”[11] מתנגדים אחרים השוו את החוק לחוק היובש, שבפועל הוביל לפריחת השוק השחור ולהתעצמות ארגני מאפיה, שמכרו אלכוהול לא חוקי ולא מפוקח במחירים מופקעים. המתנגדים העלו חשש שהחוק לאיסור צריכת זנות יגרום להעתקת השוק ל'חצרות האחוריים' ויביא לשגשוג תעשיית פשע סביבו, תוך הרעה בתנאים לעובדות המין.[12]

מבחינה ערכית נטען בכתב העת השילוח שהחוק פוגע בחופש העיסוק של הנשים לעסוק בזנות ופוגע בחירותם של צרכני הזנות. מאידך בתמיכה בחוק נטען שאצל מרבית העוסקות בזנות אין זו אפשרות אחת המונחת בפניהן לבחור בה אלא האפשרות היחידה, ולכן במצב קיצוני זה מוצדק להגביל את החירות בשם אותה חירות עצמה.[13]

ארגונים אחדים, בהם משמר זכויות האדם, אמנסטי אינטרנשיונל ו-GAATW (אנ') מתחו ביקורת על המודל השוודי, עליו מבוסס החוק, והביעו תמיכה ב-"דה-קרימינליזציה של עבודת מין, זכויות עבודה של עובדי מין, וניתוק הקשר הרעיוני בין עבודת מין וסחר בבני אדם".[14][15][16]

יישום החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק נכנס לתוקף ב-10 ביולי 2020, לאחר שלמדינה ניתנה תקופה של 18 חודשים להיערך לכך. במועד זה מרבית מערכי הסיוע לנשים שצפויות להפגע מהחוק לא הושלמו ומרבית התקציבים הרלוונטיים לא הועברו.[17][18][19] כשבועיים לפני תאריך זה, התקיים בועדת החוקה, חוק ומשפט דיון בשאלה האם לדחות את יישום החוק.[20] ארגון מעברים, טרנסיות ישראל וארגונים נוספים הגישו לוועדה בקשה לדחות את יישום החוק בשנתיים,[21][22] והשר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, ביקש לדחות את יישום החוק בחצי שנה.[23] המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, שהשתתף בניסוח החוק, דרש שהוועדה תקדם את העברת התקציבים והקמת מערכי הסיוע, אך התנגד לדחיית יישום החוק.[24] הוועדה החליטה שלא לדחות את יישום החוק.[20]

כאשר החוק נכנס לתוקף, סירב השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, לחתום על הצו שיסמיך את המשטרה לקנוס צרכני זנות, בטענה שהצד השיקומי של החוק ברובו לא נכנס לפעולה.[25] המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות עתר נגד השר, ובתשובתו לבית המשפט הודיע אוחנה כי יחתום על הצו עד סוף שנת 2020.[26] ואכן ב-30 בדצמבר 2020 הוסמכה המשטרה לאכוף את החוק באמצעות קנסות.[27] כשנה לאחר מכן פורסם כי פעילות הזנות לא צומצמה, אלא עברה לדירות פרטיות.[28] במהלך 2021, הטילה המשטרה 1,393 קנסות על בסיס החוק, במהלך 2022 הגיע מספרם ל-2,840, ובמחצית הראשונה של 2023 הוטלו רק 534 קנסות על צרכני זנות בישראל. לדברי המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מפגינה משטרת ישראל רפיסות במאבק בצרכני הזנות ולא פועלת ליישום החוק באופן יעיל.[29]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוק איסור צריכת זנות בוויקישיתוף

חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק איסור צריכת זנות, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Prostitution Ban Huge Success in Sweden, באתר דר שפיגל, 11 באוגוסט 2007 (באנגלית)
  2. ^ הצעת חוק המאבק הלאומי בצריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות, התשע"ז-2017
  3. ^ הצעת החוק של עליזה לביא באתר הכנסת
  4. ^ 1 2 3 הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט-2018, ה"ח הממשלה 1259 מ-15 באוקטובר 2018
  5. ^ תגובת הסניגוריה להצעות חוק בנושא זנות, באתר משרד המשפטים
  6. ^ ענת יורובסקי, ‏החשש: הפללת שליח פיצה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 בדצמבר 2018
  7. ^ תקנות איסור צריכת זנות (אמצעי חלופי להטלת קנס), התש״ף–2020, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
  8. ^ מעברים, נייר עמדה בנושא: זנות בקהילה הטרנסג'נדרית, באתר הארגון
  9. ^ מיה איידן, "די להפוך אותנו לקורבנות": סערה בעקבות הכתבה על הנשים בזנות, באתר חדשות 13, 10 בנובמבר 2019
  10. ^ ניצן סניור שניאור, ‏נשים בזנות מפסיקות לשתוק: הקולות שלא שמעתם ביחס לחוק הפללת הלקוח, באתר onlife,‏ 2 בינואר 2019
  11. ^ אלישע אלכנסדר, המלך הוא עירום: חוק הפללת הלקוח לא ימגר את הזנות, באתר "שיחה מקומית", 22 בדצמבר 2018
  12. ^ ד"ר יהודה יפרח, ‏"הכרוניקה ספטמבר 2018", השילוח, 11, ספטמבר 2018
  13. ^ אלון שלו, ‏"שלילת חירות בשם החירות", השילוח, גיליון 13, פברואר 2019
  14. ^ GAATW-IS Statement on attack on UN research calling for the decriminalisation of sex work, www.gaatw.org (באנגלית)
  15. ^ Hopes of Decriminalizing Sex Work in South Africa, hrw.org (באנגלית)
  16. ^ Amnesty International publishes policy and research on protection of sex workers’ rights, amnesty.org, ‏26 במאי 2016 (באנגלית)
  17. ^ נילי גורין‏, אל תקריבו את חייהן של נשים בזנות בישראל בשם אמירה מוסרית, באתר וואלה!‏, 9 ביולי 2020
  18. ^ הילה פאר, חוק איסור צריכת זנות כמכת מוות, באתר ynet, 9 ביולי 2020
  19. ^ אתר למנויים בלבד לי ירון, החוק לאיסור צריכת זנות נכנס היום לתוקף, על אף ש–70% מתקציבי השיקום לא נוצלו, באתר הארץ, 10 ביולי 2020
  20. ^ 1 2 שידור הדיון באתר ועדת החוקה, חוק ומשפט
  21. ^ נייר עמדה - ארגונים שונים, באתר ועדת החוקה, חוק ומשפט הכנסת, ‏28 ביוני 2020
  22. ^ פוסט בדף הפייסבוק של מעברים, באתר פייסבוק, ‏29 ביוני 2020
  23. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס ויהושע (ג'וש) בריינר, אוחנה פועל לדחות בחצי שנה את יישום החוק להפללת צרכני זנות, באתר הארץ, 29 ביוני 2020
  24. ^ נייר עמדה - המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, באתר ועדת החוקה, חוק ומשפט הכנסת, ‏25 ביוני 2020
  25. ^ מאיה הורודניצ'אנו‏, אוחנה מעכב את יישום חוק איסור צריכת זנות: "אסור ללכת אחורה בנושא", באתר וואלה!‏, 27 ביולי 2020
  26. ^ "בתגובה לעתירה של המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות הודיע השר אמיר אוחנה כי אכיפת חוק איסור צריכת זנות תתחיל עד לסוף שנת 2020!", בעמוד הפייסבוק של המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, 4 באוקטובר 2020
  27. ^ מיכל פעילן, ‏באיחור של חצי שנה: השר אוחנה חתם על הצו שמאפשר את אכיפת החוק על איסור צריכת זנות, באתר ‏מאקו‏, 30 בדצמבר 2020
    צו בדבר הסמכת המפקח הכללי של משטרת ישראל לפי חוק העבירות המינהליות, ילקוט הפרסומים 9337, תשפ"א, 31 בדצמבר 2020
  28. ^ שמעון איפרגן, יאנה פבזנר, ‏אז עכשיו קוראים לזה "דירה דיסקרטית", אבל מאחורי הדלת עדיין קונים נשים, באתר ‏מאקו‏, 16 בדצמבר 2021
  29. ^ הדר גיל-עד, הצניחה באכיפת חוק הזנות בתקופת בן גביר, ועדויות הנשים שמתקשות להשתקם: "מרגישה נחותה, כמו חיידק", באתר ynet, 14 ביולי 2023
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חוק_איסור_צריכת_זנות&oldid=37994569"