חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
Emblem of Israel.svg
תאריך לועזי 15 במרץ 2018
תאריך עברי כ"ח באדר תשע"ח
כנסת הכנסת העשרים
תומכים 35
מתנגדים 0
חוברת פרסום ספר החוקים 2708, עמ' 310
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד המשפטים
מס' תיקונים 2
נוסח מלא הנוסח המלא

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, הוא החוק העיקרי המסדיר את דיני חדלות הפירעון בישראל. החוק אושר בכנסת ב-5 במרץ 2018, ונכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019.

החוק הוא מהארוכים ביותר בין חוקי מדינת ישראל, ועם חקיקתו היו בו 381 סעיפים (בהם 14 סעיפים של תיקונים עקיפים לחוקים אחרים).

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לתחילתו של חוק זה הוסדר המצב של חדלות פירעון בשני חוקים שמקורם במנדט הבריטי: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ופקודת החברות [נוסח חדש], התשל"ג-1983. חוקים דומים שנהגו באנגליה בוטלו בשנת 1986. במהלך השנים נערכו תיקונים בפקודות, וגם חוק החברות תוקן, ונעשו בו כמה תיקוני חקיקה הנוגעים להסדרי חוב והבראת חברות, אך אלה היו תיקונים נקודתיים בלבד. הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נועדה להביא לרפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, במטרה לספק לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום זה. הצעת החוק ביקשה ליצור קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון ולהסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים, בחוק חדש ועדכני, ולבטל את הפקודות הישנות וההסדרים הקיימים בחוק החברות[1].

החוק אושר בכנסת ב-5 במרץ 2018[2], וסעיף 373 שלו קובע "תחילתו של חוק זה 18 חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על הליכים לפי חוק זה שהחלו ביום התחילה ואילך", כלומר תחילתו של החוק נקבעה ל-15 בספטמבר 2019.

פיזורה של הכנסת העשרים והכישלון בהרכבת קואליציה בכנסת ה-21 שהוביל ליציאתה של הכנסת לפגרת בחירות נוספת שיבשו את ההכנות לכניסת החוק לתוקף, ובפרט מנעו את אישורן של תקנות לקביעתן של רשימות נאמנים שמתוכן ימונו נאמנים לפי החוק החדש. לפתרון בעיה זו תוקן החוק, ונוסף בו, כהוראת שעה, סעיף 376א, המסדיר את אופן מינוי הנאמנים עד ל-1 ביולי 2020[3]. תיקון זה הוא החוק היחיד (עד כה) שנחקק במהלך כהונתה של הכנסת ה-22.

פרקי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלק א': עקרונות ופרשנות
  • חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד
    • פרק א': תחולה
    • פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה
    • פרק ג': הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים
    • פרק ד': תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו
    • פרק ה': הקפאת הליכים
    • פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו
    • פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי
    • פרק ח': פירוק
  • חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד
    • פרק א': תחולה והוראות כלליות
    • פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים
    • פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה
    • פרק ד': סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים
    • פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים
    • פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו
    • פרק ז': תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי
    • פרק ח': צו לשיקום כלכלי
    • פרק ט': הפטר
    • פרק י': הוראות לגבי יחיד שנפטר
    • פרק י"א: הוראות שונות
    • פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך
  • חלק ד': הנשייה
    • פרק א': תביעות חוב
    • פרק ב': קופת הנשייה
    • פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם
    • פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה
    • פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה
    • פרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות
  • חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם
  • חלק ו': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  • חלק ז': סמכויות בית המשפט
  • חלק ח': אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון
  • חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין־לאומיים
    • פרק א': הגדרות ותחולה
    • פרק ב': גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים
    • פרק ג': הכרה בהליך זר
    • פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר
    • פרק ה': הליכים מקבילים
    • פרק ו': הוראות שונות
  • חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים
    • פרק א': הגדרות ותחולה
    • פרק ב': אישור הסדר חוב
    • פרק ג': אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב
    • פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד – הוראת שעה
  • חלק י"א: עונשין וסמכויות אכיפה
  • חלק י"ב: הוראות שונות
  • חלק י"ג: תיקונים עקיפים
  • חלק י"ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראות שעה

הפולמוס סביב יעילות החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' דוד האן, שנמנה עם יוזמי התיקון, הבהיר כי המניע לתיקון לא היה 'סוציאליזם' אלא יעילות כלכלית, וזאת בהתבסס על מחקרים של האיחוד האירופי שהוכיחו כי המשק הכלכלי יוצא נשכר ככל שהליך פשיטת הרגל מהיר יותר[4].

מאידך, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין הביע חשש שהחוק יפגע בפריעת החובות: "הלכנו בחוק על הליך השיקום ושכחנו את הנושים. החוק גרם לפיחות בתום הלב של החייבים. המסר שהוא מעניק להם הוא – אל תשלמו חובות"[5].

לדברי יהודה יפרח "עיקר חידושו של החוק הוא בשינוי הערכים; בעוד החקיקה הישנה שעסקה בנושא ביקשה לאזן בין זכות הקניין של הנושים וחובת החייב לשלם את חובו, לבין האינטרס החברתי בשיקומו של החייב – החוק החדש מעלה על נס את השיקום הכלכלי כערך עליון"[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד האן דיני חדלות פירעון כרכים א-ב (מהדורה שנייה, 2018).
  • איריס מרקוס חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (המהפכה בתחום חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים) כרכים א-ג (אוצר המשפט, 2019-2018).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]