חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023
פרטי החוק
תאריך חקיקה 15 בפברואר 2023
תאריך חקיקה עברי כ"ד בשבט תשפ"ג
גוף מחוקק הכנסת העשרים וחמש
תומכים 95
מתנגדים 10
הצעת חוק פרטית, אופיר כץ
משרד ממונה משרד הפנים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, הידוע בכינוי חוק גירוש מחבלים, אושר בכנסת העשרים וחמש ב-15 בפברואר 2023, ולפיו שר הפנים יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לשלול את אזרחותו הישראלית או את הרישיון לישיבת קבע בישראל של מחבל שהורשע בעבירת טרור וקיבל כספים מהרשות הפלסטינית על מעשהו זה. לאחר שבית המשפט יאשר את הבקשה, ולאחר שהמחבל יסיים לרצות את עונשו, הוא יגורש לשטחי הרשות הפלסטינית.

החוק אינו עומד בפני עצמו, משום שהוראותיו (למעט סעיף המטרה שבתחילתו) הן תיקונים לחוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחותיהם

מטרת החוק מוצגת בסעיף 1 שלו:

מטרת חוק זה היא לקבוע הליך ייעודי לביטול האזרחות או הרישיון לישיבת קבע בישראל והרחקתו מישראל של מי שנדון למאסר בפועל בעקבות הרשעה בביצוע מעשה טרור והוכח שהוא מקבל תגמול בעד מעשה הטרור מהרשות הפלסטינית או מטעמה; נסיבות כאמור מעידות על השתייכותו של אותו אדם לרשות הפלסטינית שמעשיה מביאים לכך שאדם כאמור הוא חלק ממנה ומצדיקות את ניתוק זיקתו לישראל והרחקתו לשטחי הרשות הפלסטינית.

החוק אינו נוגע לרוב המחבלים שהורשעו, משום שרוב מבצעי הפיגועים הם פלסטינים שאינם אזרחי ישראל או תושביה.

הליך חקיקת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2023 אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק של יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ[דרוש מקור: על ההצעה חתומים רבים מחברי הכנסת] לשלילת אזרחות וגירוש מחבלים, לפיה שר הפנים רשאי לשלול את אזרחותו או תושבותו של מחבל בעל תעודת זהות כחולה שהורשע בעבירת טרור וקיבל כספים מהרשות הפלסטינית והוא יגורש לשטחי הרשות הפלסטינית, משום שקבלת הכספים מייצרת בסיס לזיקה בין המחבל לבין הרשות הפלסטינית, ולכן מדינת ישראל תגרש אותו לשטחי הרשות הפלסטינית. נציגת היועצת המשפטית לממשלה, ראש תחום ייעוץ במשרד המשפטים אביטל שטרנברג, טענה כי יש מניעה משפטית לחקיקת החוק, זאת בעקבות הסעיף בחוק כי ראיה מהרשות הפלסטינית לא תוכל לסתור את השתייכות המחבל אליה.[1]

הוועדה המשותפת לוועדות הכנסת והפנים אישרה ב-14 בפברואר את הצעת החוק, ולמחרת אושר החוק ברוב של 95 ח"כים מול 10 מתנגדים. החוק זכה לתמיכה של חברי הקואליציה וחלקים מהאופוזיציה כאחד, בהם ח"כ זאב אלקין, מיוזמי החוק.[2]

הוראת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק הוא תיקונים לחוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל. תיקונים אלה עוסקים באדם שהורשע במעשה טרור, הוטל עליו מאסר בפועל והוא או מישהו מטעמו קיבל שכר או תגמול מהרשות הפלסטינית על מעשה הטרור. אם התקיימו שלושה תנאים אלו, יודיע שר הפנים בתוך שבעה ימי עבודה, ולאחר שתינתן לפעיל הטרור הזדמנות לערער על ההחלטה, על כוונתו לבקש מבית המשפט לבטל את אזרחותו הישראלית או את רישיונו לישיבת קבע בישראל. אם לא נסתרה החזקה שהוא אכן מקבל קצבה מהרשות הפלסטינית ועם ביטול אזרחותו על ידי בית המשפט וסיום ריצוי מאסרו, יורחק פעיל הטרור מישראל לשטחי הרשות הפלסטינית, ולא תותר עוד כניסתו לישראל.

מימוש החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת על החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

10 חברי כנסת הצביעו נגד החוק בקריאה שנייה ושלישית. חבר הכנסת עופר כסיף מחד"ש-תע"ל נימק כך את ההתנגדות בקריאה הראשונה: "החוק הזה הוא גזעני משורשו. מעולם לא העלה איש על דעתו לשלול אזרחות ממחבלים יהודים, אגב בצדק. שלילת אזרחות או תושבות היא דבר פסול מיסודו, אנטי-דמוקרטי ומרושע. כל כולו תאוות נקם ושנאה. הוא אולי יתחיל בפלסטינים אבל הוא לא ייעצר שם הוא ימשיך והוא יגיע לכל מתנגד משטר, ראו הוזהרתם".[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]