החוק להקפאת כספי טרור
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| שם רשמי | חוק קיזוז כספי טרור |
| תאריך חקיקה | 8 ביולי 2018 |
| תאריך חקיקה עברי | כ"ה בתמוז תשע"ח |
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים |
| מטרת החוק | הקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל |
| מאפשר | הקפאת משאבים פיננסיים |
| תומכים | 87 |
| מתנגדים | 15 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2730, עמ' 732 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד הביטחון |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
| מציגי החוק | ח"כ אלעזר שטרן וח"כ אבי דיכטר. |
| סטטוס החקיקה | עבר |
  | |
חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018 אושר בכנסת ב-2 ביולי 2018, ולפיו בסוף כל שנה יביא שר הביטחון לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני דו"ח המפרט את סך הכספים ששילמה קרן הקדושים של הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם בשנה שחלפה, ובשנה שלאחר מכן יוקפא בכל חודש סכום בשיעור של 1/12 מהסכום שנקבע בדו"ח, מתוך כספי המיסים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית.
הרקע לחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחותיהם
על פי המדיניות הפלסטינית המעוגנת בחוקת הרשות הפלסטינית, פלסטיני שנאסר או נפגע כתוצאה מפעילות טרור בהקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, זכאי לקצבה לו ולמשפחתו; משפחה שאחד מבניה נהרג כתוצאה מהפעילות האמורה זכאית גם כן לקצבה. הכלל המנחה בתשלומים אלה הוא שככל שהעונש או הפגיעה חמורים יותר (בעקבות נזק או פגיעה חמורים יותר שגרם לישראל), כך גדל התשלום שהם מזכים בו.
על פי חוק האסירים המשוחררים 2004/19, זכאים לקצבה כל היושבים בבתי הכלא הישראליים על רקע השתתפותם במלחמה נגד ישראל (אסירים פליליים הכלואים בישראל, כגון גנבי מכוניות, אינם זכאים למשכורת). גובה הקצבה נגזר מאופי פעולת הטרור, תקופת המאסר שנקצבה על ידי בית המשפט ואזרחות המחבל. מחבלים בעלי אזרחות ישראלית (המכונים ברשות הפלסטינית 'ערביי הפנים') מקבלים קצבה גבוהה יותר מאלה של מחבלים בעלי אזרחות פלסטינית.[1] על פי גורמי ביטחון ישראלים,[דרוש מקור] חוק זה יצר תמריץ משמעותי לפיגועים נגד ישראלים.
בהתאם להסכם פריז משנת 1994, שהוא נספח כלכלי להסכמי אוסלו, ישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית כספי מיסים, ומעבירה לה מדי חודש את הכספים שגבתה עבורה. מצב זה, שבו כספים המיועדים לרשות הפלסטינית עוברים דרך ישראל, היווה בסיס להצעת החוק, שעניינה הקפאת כספים כדי לפגוע במוטיבציה וביכולת של הרשות לשלם למחבלים, ובכך להנמיך את התמריץ לפגע.
הוראות החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוק קובע ששר הביטחון יביא לאישור הקבינט, בתום כל שנה, נתונים בדבר סך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, באותה שנה, וכן נתונים בדבר השפעת הקפאת הכספים מכוח חוק זה באותה שנה בהיבטי ביטחון לאומי ויחסי החוץ של ישראל. בהתאם לדו"ח זה, לאחר אישורו בקבינט, יוקפא בכל חודש, מתוך כספי המיסים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית, סכום השווה לחלק השנים עשר מסך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור בשנה הקודמת. אם הנתונים שהביא השר לקבינט מלמדים שבשנה אליה מתייחס הדו"ח לא שילמה הרשות הפלסטינית כספים בזיקה לטרור, רשאי הקבינט להחליט להעביר לרשות הפלסטינית את הכספים שהוקפאו.
היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הצעת החוק יזמו מספר חברי הכנסת ובראשם אלעזר שטרן ואבי דיכטר.[2]
ב-21 בפברואר 2018 אישרה ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ אבי דיכטר (ליכוד) את הצעת החוק לקריאה ראשונה.[3]
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר:[2]
הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני משלמים מדי שנה סכומי עתק למי שהיו מעורבים בפעילות טרור נגד ישראלים ולבני משפחותיהם, באמצעות משכורות והטבות למחבלים פלסטינים הכלואים בבתי סוהר ישראליים (במהלך מאסרם ואף לאחר שחרורם) ומענק קצבאות למשפחות פלסטיניות שקרובם נהרג או נפצע בפעילות כאמור. בעצם תשלום כספים אלו יש משום הבעת תמיכה במעשי הטרור.
משמעות הדברים היא שמדינת ישראל מממנת בעקיפין, באמצעות העברת הכספים לרשות הפלסטינית, את התשלומים האמורים. אין מדינה שיכולה להסכין עם הדבר.
לפיכך, מוצע לקזז בכל שנה מהכספים המועברים לרשות הפלסטינית בהתאם לחוקים האמורים סכומים בגובה כספי התמיכה בפעילי טרור ובבני משפחותיהם בשנה שקדמה לה. סכום זה ייקבע בדוח שנתי שיפרסם שר הביטחון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לעגן בחוק כי יישומו בפועל (הקפאת ושחרור הכספים) יוכרע על פי שיקול דעתם של חברי הקבינט המדיני-ביטחוני, אולם יוזמי החוק התנגדו לתוספת זו בטענה שהיא מרוקנת את החוק מתוקפו.
ב-11 ביוני אישרה הכנסת את החוק בקריאה טרומית ללא ההסתייגות שביקש נתניהו להכניס לחוק[4] וב-2 ביולי הוא אושר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 87–15.[5]
שם החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו הרשמי של החוק ("חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל") חריג יחסית באורכו, ועל כן רבים מתייחסים אליו בשמות מקוצרים. בהם: חוק הקפאת כספי טרור,[6] חוק הקיזוז[7] וחוק הקפאת הכספים לרשות הפלסטינית.[8]
גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס לחוק בשם "חוק קיזוז משכורות מחבלים".[9]
יישום החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 בפברואר 2019 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני ליישם את החוק, ולקזז 502,697,000 ש"ח מכספי המיסים המועברים לרשות הפלסטינית, סכום הזהה לתשלומי המשכורות ששילמה הרשות למחבלים בשנת 2018.[10] ההחלטה התקבלה בניגוד לדעתם של ראשי מערכת הביטחון.[11] בהתאם להחלטה זו חתם שר האוצר, משה כחלון, על צו המורה לקזז 42 מיליון ש"ח מדי חודש.[12]
ביולי 2021 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני הקפאת כספים של הרשות הפלסטינית, על פי דו"ח שהוכן על ידי המטה ללוחמה כלכלית במשרד הביטחון, שקבע שהרשות הפלסטינית העבירה בשנת 2020 597 מיליון ש"ח לתמיכה באסירים ביטחוניים ובני משפחותיהם.[13][14]
באפריל 2022 קרא מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לממשלת ישראל להגיש תביעות אזרחיות כלפי מחבלים, בין אם הם תושבי מדינת ישראל ובין אם תושבי הרשות הפלסטינית. ואם לא ישלמו להפעיל את החוק לקיזוז הכספים מהרשות הפלסטינית.[15]
ב-6 ביוני 2022 כונסה ועדת החוץ והביטחון לדיון בנושא "הפרת חוק הקיזוז על ידי הממשלה", בדיון נחשף שהועברו כספים עודפים לרש"פ. לטענת חברי הכנסת שהזמינו את הדיון אין מדובר בכספי הקיזוז אלא בכספי משלמי המס הישראלים. לדבריהם, מדובר בקיום הבטחת שר הביטחון בני גנץ לראש הרש"פ אבו מאזן להעברת 500,000,000 ש"ח באוגוסט 2021, חלקם מוויתור על הקפאת הכספים ורובם בהעברה ישירה. הכסף הועבר לרש"פ בניגוד לחוק בשתי פעימות, באוגוסט ובדצמבר 2021. תגובת משרד האוצר הייתה שלא הועברו כספים נוספים, ומדובר רק במקדמה של סכומים קיימים.[16] למחרת, ב-8 ביוני העבירה הרש"פ את הכספים למשפחות המחבלים.[17]
בינואר 2023 חתם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על צו עיקול שיקזז 139 מיליון ש"ח מכספי המיסים שגובה ישראל עבור הרש"פ מדי חודש, והם יועברו למשפחות נרצחי הלינץ' ברמאללה.[18] גם בפברואר חתם על קיזוז סכום כפול של 100 מיליון ש"ח.[19]
בעקבות תמיכת אנשי הנהגת הרשות הפלסטינית במעשי הטבח שהתבצעו במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, הורה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לעכב את העברת הכספים לרשות הפלסטינית עד הכרעת הדבר בקבינט.[20]
תגובות ברשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות ההחלטה שהתקבלה בפברואר 2019 לעשות שימוש בחוק ולהקפיא כחצי מיליארד ש"ח מהכספים המועברים לרשות הפלסטינית, הצהיר יו"ר הרשות אבו מאזן, בנאום שנשא מספר ימים לאחר מכן במסגרת כינוס של ההנהגה הפלסטינית ברמאללה, כי הרשות מוותרת על כל הכספים המועברים אליה מישראל, ואף איים לפרוש מהסכמי פריז.[21] ב-3 במרץ הודיעה הרשות כי תעביר את כל תשלומי המשכורות לאלתר, בנימוק ש"אלו נמצאים בראש סדר העדיפויות", כפי שמסר חוסיין א-שייח' מבכירי הרשות.[22] במקום זאת קיצצה הרשות בחודש מרץ 2019 מחצית משכרם של עובדי הממשלה ובהם גם אנשי כוחות הביטחון.[23]
ב-16 באפריל 2019 שר ההסברה הפלסטיני, נביל אבו רודיינה, התייחס לחוק וטען בשיחה עם עיתונאים ברמאללה כי הקיצוץ הישראלי בכספי המיסים הפלסטינים אינו חוקי, וגורם למשבר מתמשך ברשות. לדבריו, ללא הכסף הזה אין לרשות אפשרות לשלם שכר לאנשי הביטחון, והדבר מסכן את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.[23]
הרשות הפלסטינית אכן החזירה לישראל בפברואר ובמאי 2019 את כל כספי המיסים שישראל העבירה אליה, במחאה על הקיזוז מכספים אלה על פי החוק.[24]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של החוק להקפאת כספי טרור, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- שי פרבר, המאבק המשפטי במימון טרור: בעקבות החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, משפט ועסקים כז, 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נדב שרגאי, הטרור משתלם, ישראל היום, 26.8.2011
- ^ 1 2 הצעת חוק קיזוז כספים לרשות הפלסטינית בשל תמיכתה בטרור, התשע"ח–2018, ה"ח הכנסת 764 מ-26 בפברואר 2018
- ^ אושר לקריאה ראשונה: קיזוז כספים לרשות הפלסטינית בגין תמיכתה בטרור, באתר הכנסת, 21 בפברואר 2018
- ^ שי ניר, החוק לקיזוז משכורות מחבלים אושר לקריאה שנייה ושלישית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 ביוני 2018
- ^ מורן אזולאי, הכנסת אישרה את חוק קיזוז שכר המחבלים מכספי הרשות הפלסטינית, באתר ynet, 2 ביולי 2018
- ^ דיכטר: "נדהמתי לשמוע את נשיא צרפת מקרון", באתר "סרוגים", 22 באפריל 2019
הודיה כריש חזוני, פורום המדינות התורמות: לא נכסה את גירעון הרשות, בעיתון מקור ראשון, 5 במאי 2019 - ^
יהונתן ליס, הממשלה מקדמת: כספי תמיכה במחבלים ממסי הרשות יופנו גם לטובת מתנחלים, באתר הארץ, 7 בפברואר 2018
דני זקן, ישראל העבירה לרשות הפלסטינית את כספי המסים שהיא גובה עבורה, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2020 - ^ טל לב רם, יניר קוזין, הקבינט החליט לקזז לרשות הפלסטינית את כספי המשכורות למחבלים, באתר מעריב אונליין, 17 בפברואר 2019
הודיה כריש חזוני, ישראל תקפיא כחצי מיליארד שקלים מכספי מיסים של הרש"פ: הסכום יקוזז מדי חודש בשנה הקרובה, בעיתון מקור ראשון, 17 בפברואר 2019 - ^ אריאל כהנא, הקבינט המדיני-ביטחוני יחליט על קיזוז "משכורות הטרור" מכספי הרשות הפלשתינית, באתר ישראל היום, 28 בנובמבר 2020
- ^ מורן אזולאי, שחר חי ואליאור לוי, הקבינט אישר את חוק קיזוז משכורות המחבלים, באתר ynet, 17 בפברואר 2019
- ^ עמוס הראל, ישראל פוסעת בעיניים פקוחות להסלמה עם הפלסטינים, באתר הארץ, 25 בפברואר 2019
- ^ אריאל כהנא, למרות הלחצים - כחלון חתם: כספי הטרור יקוזזו, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2019
- ^ הודיה כריש חזוני, הקבינט אישר הקפאת כספי טרור לרשות הפלסטינית, בעיתון מקור ראשון, 11 ביולי 2021
- ^ חזקי ברוך, הקבינט המדיני-ביטחוני אישר הקפאת כספי טרור לרשות הפלסטינית, באתר ערוץ 7, 11 ביולי 2021
- ^ מבקר המדינה אנגלמן: להפעיל תביעות אזרחיות נגד המחבלים, כולל קיזוז כספים מהרשות הפלסטינית, באתר ערוץ 7, 12 באפריל 2022
- ^ מתוך אתר חדשות הכנסת.
- ^ דלית הלוי, הפלסטינים ממשיכים להעביר כסף למחבלים, באתר ערוץ 7, 7 ביוני 2022
- ^ אמיר אטינגר, בעקבות הכרעת בית המשפט: סמוטריץ' יחתום, וכספי רש"פ יופנו אל נפגעי הטרור, באתר ישראל היום, 8 בינואר 2023
- ^ עדו בן פורת, לראשונה: סמוטריץ׳ קיזז סכום כפול מכספי הטרור, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2023
- ^ עקב תמיכת הרשות הפלסטנית במעשי חמאס, סמוטריץ' דורש דיון על העברת הכספים, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ דניאל סיריוטי, בעקבות קיזוז כספי משכורות המחבלים: אבו מאזן מאיים לפרוש מהסכמי פריז, באתר ישראל היום, 20/02/2019
- ^ הרש"פ: משכורות המחבלים ישולמו עד מחר, באתר ערוץ 7, 03/03/2019
- ^ 1 2 דני זקן, "תוכנית המאה של טראמפ עלולה להבעיר את המזרח התיכון", באתר גלובס, 16 באפריל 2019
- ^ ג'קי חורי ונעה לנדאו, הפלסטינים החזירו לישראל את כספי המסים המקוזזים שהועברו אליהם באופן חד-צדדי, באתר הארץ, 3 במאי 2019
