חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור
פרטי החוק
תאריך חקיקה 10 במרץ 1992
תאריך חקיקה עברי ה' באדר ב' ה'תשנ"ב
גוף מחוקק הכנסת השתים עשרה
תומכים 6
מתנגדים 0
חוברת פרסום ספר החוקים 1389, עמ' 134
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד המשפטים
מספר תיקונים 4
נוסח מלא החוק המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ"ב-1992 נחקק במטרה לעודד עובדי ציבור לחשוף מעשי שחיתות או עניינים אחרים הפוגעים בטוהר המידות במקום עבודתם. למטרה זו משמשים שני צעדים שבחוק:

  • מסירת תעודת ממצאים: למתלונן שתלונתו נמצאה מבוססת תיתן הרשות המוסמכת שבפניה התלונן תעודת ממצאים ובה ממצאי הבדיקה או תוצאותיה.
  • הענקת תעודת הוקרה: למתלוננים שיימצאו ראויים לכך תינתן תעודת הוקרה על ידי נשיא המדינה בטקס מיוחד שיתקיים במשכן הנשיא[1].

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בפברואר 1992 הוגשה לכנסת הצעת חוק פרטית של ח"כ רן כהן מסיעת מרצ, לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור [2]. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב:

"מטרת החוק המוצע היא לעודד עובדי ציבור לגלות מאמץ ותשומת לב לעקירת מעשי שחיתות או חריגות חמורות אחרות הפוגעים בטוהר המידות בשירות הציבור. הצורך בחוק נובע מהחריגים הנחשפים בדו"ח מבקר המדינה, ומהצורך לעודד מניעה של פגיעות באזרחים ובמינהל הציבורי"[3].

החוק אושר בכנסת ב-19 במרץ 1992[4].

התקנות לחוק הותקנו לראשונה בשנת 1994, ועסקו בדרכי ציון הממצאים בבדיקת תלונה, בפרטי תעודת הממצאים ובהמלצה לתת תעודת הוקרה. בעקבות התיקון השלישי לחוק משנת 2007, נוספו הסעיפים הקשורים לדיווח על תלונות ועל ממצאים, וכן לפנייה לציבור ולגופים ציבוריים כדי שימליצו על עובדים שחשפו שחיתות במקום עבודתם כמועמדים לקבלת תעודות הוקרה.

אי יישום החוק במהלך 23 שנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתן תעודת ממצאים למתלונן כחוק, וקיום הליך להענקת אות הוקרה על ידי נשיא המדינה קיימים כבר בהצעת חוק הראשונית משנת 1992. למרות זאת, במשך עשרים ושלוש שנים שחלפו מיום פרסום החוק ב"רשומות", לא ייושם החוק כלל בכל הקשור להמלצת שר המשפטים, הממונה על קיום החוק[5], לנשיא המדינה להעניק תעודות הוקרה למתלוננים שנמצאו ראויים לכך, וממילא נשיא המדינה לא העניק תעודות כאלה בכל התקופה האמורה. בכל הקשור למתן תעודות ממצאים למתלוננים שהתלוננו על מעשי שחיתות או פגיעה אחרת בטוהר המידות בשירות הציבור, הוענקו במהלך 23 השנים הללו תעודות ממצאים בודדות מטעם הגופים המוסמכים.

בתחילת שנת 2007 נעשה ניסיון בכנסת לשפר מצב זה. חברי הכנסת שלי יחימוביץ', אריה אלדד ועמירה דותן הגישו הצעה לתיקונים ותוספות לחוק, שכללו דרכים להביא את דבר החוק לתודעה הציבורית, כדי לעודד ביתר שאת עובדים בשירות הציבור להתלונן על מעשי שחיתות ופגיעה בטוהר המידות[6]. בדיונים שנערכו אודות החוק בשנת 2008, עלה כי ייתכן שהבעיות ביישום החוק נובעות מכך שאין תקנות הנוגעות לביצועו. הצעתם של השלושה באה לעולם לאחר שנוכחו שהחוק הפך לאות מתה בספר החוקים. בדברי ההסבר להצעתם כתבו בין היתר:

"המציאות מלמדת כי הלכה למעשה – הפך החוק העיקרי לאות מתה בספר החוקים, כך לא מוצאות "תעודות ממצאים" על ידי הגופים הבודקים בגופים הציבוריים (למרות לשונו המפורשת של סעיף 2 לחוק). כך גם תעודות הוקרה אינן מחלוקות לעובדי ציבור שתרמו לטוהר המידות במוסדות הציבור בישראל (סעיף 4 לחוק). בפועל, אם כן, כוונת המחוקק אינה באה לידי ביטוי. נראה שאי יישום הוראות החוק נובע, בין היתר, בשל חוסר מודעות להוראות החוק, וחוסר החלחול של הרציונל הטמון בו בקרב גורמי הביקורת והעובדים של המערכת הציבורית בישראל".

גם תיקונים ותוספות אלו לחוק לא הביאו לשיפור המצב. בשלהי שנת 2013, פנה מבקר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר רון אבני, לח"כ ד"ר עדי קול שהייתה בעת ההיא יו"ר הוועדה לפניות הציבור של הכנסת, בתלונה על כך שהחוק ממשיך להיות אות מתה בספר החוקים. ב-3 בפברואר 2014 התקיימה ישיבת הוועדה לפניות הציבור של הכנסת בראשות ח"כ קול, ובהשתתפות כל הנוגעים בדבר ממשרדי הממשלה השונים, נציגי משכן נשיא המדינה ועמותות רלוונטיות. לאחר שד"ר רון אבני הציג את הבעיה[7] התקיים דיון ובעקבותיו התקיים תהליך שהניעה חברת כנסת קול כדי להביא לידי כך ששרת המשפטים, בעקבות הליך שהמשרד יקיים, תמליץ לנשיא המדינה על הענקת תעודות הוקרה על-פי חוק זה. ואכן, כעבור כמעט שנתיים, התקיים הטקס והענקת תעודות ההוקרה במשכן הנשיא. בהודעת משרד המשפטים בעניין זה נכתב בין השאר:

"ביום 31 בדצמבר 2015 העניק נשיא המדינה, בפעם הראשונה, תעודות הוקרה על תרומה לטוהר המידות במוסדות הציבור בישראל לגב' מעיין אגם על פעילותה בין השנים 1998 - 2005 לחשיפת מעשי שחיתות בהסתדרות העובדים הלאומית אשר באה לידי ביטוי במעילות בהיקף של מיליוני שקלים שבוצעו על ידי בכירים לשעבר בהסתדרות, למר שאול כרמלי על פעילותו בין השנים 1999 - 2013 לחשיפת מספר מקרים של התנהלות לא תקינה בחברת נמל חיפה בנושאים שונים וביניהם פרשת סידורי העבודה של עובדי הנמל והסמכה שלא כדין ולפרופ' אשר ברנר על פעילותו בשנת 2002 לחשיפת שימוש בכספי מחקר אקדמאי שלא כדין על ידי פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב"[8].

אחרית הדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הטקס הראשון שהתקיים בסוף שנת 2015, התקיים (עד כתיבת שורות אלה - מאי 2020) רק עוד טקס אחד ב־9 יולי 2017, בו קיבלו תעודות הוקרה: אפרים ארליך (קרמשניט) ממשטרת ישראל על חשיפת פגיעות בטוהר המידות במשטרה, ושלומית בוסקילה על חשיפת התעללות בחסרי ישע בבית החולים הפסיכיאטרי בטירת הכרמל.

בשנת 2020 פרסם משרד מבקר המדינה נוהל מעודכן בדבר יישום הוראות החוק לעידוד טוהר המידות בשירות ציבור, התשנ"ב-1992, במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור[9].

ב-22 פברואר 2022 הוענקו במשכן נשיאי ישראל ובמעמד נשיא המדינה, שר המשפטים ומבקר המדינה, תעודות הוקרה ל-4 חושפי שחיתויות[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]