חוק נתוני אשראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק נתוני אשראי
Emblem of Israel.svg
תאריך לועזי 12 באפריל 2016
תאריך עברי ד' בניסן תשע"ו
כנסת הכנסת העשרים
תומכים 53
מתנגדים 5
חוברת פרסום ספר החוקים 2551, עמ' 838
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד המשפטים
מס' תיקונים 2
נוסח מלא הנוסח המלא

חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016-[1][2] [3] הוא חוק ישראלי, שמטרתו להסדיר פתיחת מאגר נתוני אשראי חדש, שינוהל על ידי בנק ישראל .

מטרת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק נתוני אשראי החדש מגדיר את המידע הפיננסי שנאסף על לקוחות גופים פיננסיים ודרכי הפצתו, ומסדיר דרך לשיתוף בנתוני אשראי של הגופים הפיננסים השונים.

חוק זה נועד לקבוע הסדר לענייני האיסוף, הניהול, והשימוש, בנתוני האשראי.

חוק זה בא להחליף את חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002.[4]

מאגר נתוני אשראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערכת נתוני אשראי

מערכת נתוני אשראי הוא מאגר נתונים הכולל את תמונת האשראי המורחבת לאדם ומרכז את נתוניו ממרבית הגופים הפיננסים.

מטרותיו של מאגר נתוני האשראי הן:

  1. מסירת נתוני אשראי ללשכות האשראי לגבי לקוח מסוים לשם עריכת דוח אשראי, ובכלל זה לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, או מתן חיווי אשראי לגבי לקוח מסוים.
  2. הרחבת הנגישות לאשראי
  3. צמצום ההפליה במתן אשראי.
  4. יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
  5. יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את לשכות האשראי לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים למתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי.

תהליך חקיקת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק 2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק נחקק במקור במהלך כהונת הכנסת החמש עשרה, ואושר בינואר 2002, לאחר שעבר בהצבעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית[5]. הצעת החוק הוגשה על ידי משרד המשפטים ב-1997, אך אישור החוק התעכב בגלל מחלוקת על סוגי המידע שחברות יכלו לאסוף על יכולת הפירעון של מבקשי אשראי ומוסר התשלומים שלהם. ועקב התנגדות עקרונית נגד פגיעה בפרטיות של האזרחים והסכנה שחוק יפגע בשכבות החלשות, שיקבלו דירוג אשראי נמוך ויתקשה לקבל שירותים פיננסים[6][7]. מנגד טענו תומכי החוק כי יאפשר לקבל אשראי זול יותר ויאפשר להתגונן ביתר יעילות נגד סרבני תשלום[8][9]. גורם מרכזי בפעילות לחקיקת החוק הייתה משפחת פריצקר, שהייתה בעלת לשכת נתוני אשראי (באנגלית: Credit bureau) בארצות הברית וביקשה להקים לה סניף בישראל[10]. החוק שנחקק לבסוף יצר רשימה שחורה רק של לווים בעייתיים. בעיקר אנשים שחשבונותיהם הבנקאיים מוגבלים לאחר שלא פרעו את חובותיהם באופן שיטתי[11]. לרשימה היה אפשר להכניס רק נתונים שליליים, כך שהמידע התייחס רק לחלק קטן מאוד מהאוכלוסייה הוא לא הביא לתחרות גדולה יותר בשוק האשראי. החוק נכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2004[12]. בעקבות חקיקת החוק הוקמו שתי לשכות נתוני אשראי, המופעלות על ידי חברות פרטיות: BDI (באמצעות מיזם משותף עם חברת טרנס יוניון שבבעלות משפחת פריצקר) ודן אנד ברדסטריט[13].

חוק 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק נחקק במהלך כהונת הכנסת העשרים, ביוזמת שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד, והחליף את החוק מ-2002[14]. הכנסת אישרה את הצעת חוק בקריאה ראשונה באוקטובר 2015[15].

על פי הצעת החוק החדשה יוקם מאגר נתוני אשראי מרכזי, תחת אחריותו של בנק ישראל, אשר יכיל נתונים על משקי בית ועסקים קטנים. את הנתונים למאגר יספקו הגופים הפיננסיים וגופים ציבוריים כגון לשכת ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי, ומערכת בתי המשפט. במטרה לפתח את שוק האשראי ולהביא לכך שדירוג אשראי של לקוחות יהווה פלטפורמה למתן אשראי זול יותר ולשיפור תנאי האשראי הניתן לאדם. בניגוד לחוק מ-2002 יאסף גם מידע חיובי, מידע הכולל נתונים על הלוואות שנלקחו ונפרעו על ידי משקי בית ועסקים קטנים ויקיף את כל אזרחי ישראל. מידע גולמי זה ימסר ללשכות נתוני האשראי, שיקמו מערכת לקביעת דירוג האשראי. בנוסף לשתי לשכות נתוני האשראי הקיימות, קיבלו שלוש חברות נוספת אישור עקרוני להפעיל לשכת אשראי[16].

מערכת נתוני אשראי החדשה, שבאחריות בנק ישראל, החלה לפעול באפריל 2019[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט חוק נתוני אשראי, באתר ויקיטקסט
  • Emblem of Israel.svg היסטוריית החקיקה של חוק נתוני אשראי, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016, main.knesset.gov.il
    2. ^ עירית אבישר, היכונו לתחרות: מאגר נתוני האשראי יוצא לדרך, ויש מרוויחים ומפסידים, גלובס, ‏2019-03-04
    3. ^ חוק נתוני אשראי, מערכת נתוני אשראי ודירוג אשראי, paamonim, ‏2019-04-01
    4. ^ חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002, main.knesset.gov.il
    5. ^ צבי לביא, ‏הכנסת אישרה סופית חוק נתוני האשראי; יוקם מאגר מידע על לקוחות בעייתיים, באתר גלובס, 15 בינואר 2002
    6. ^ אריה כספיהאח הגדול יודע הכל, באתר הארץ, 18 ביולי 2001
    7. ^ צבי לביא, ‏בישראל עומדים לאשר את חוק נתוני האשראי - בעוד שבארה"ב מגבילים אותו, באתר גלובס, 10 ביוני 2001
    8. ^ אברהם פורזהשמירה על הפרטיות אינה ערך עליון, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2001
    9. ^ בן-ציון ציטריןועדת שרים תומכת במתן מידע חיובי במסגרת חוק נתוני אשראי, באתר הארץ, 24 באפריל 2001
    10. ^ דפנה צוקר, ‏משפחת פריצקר האמריקנית מעוניינת להקים בארץ חברה לנתוני אשראי, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2001
      סגן נשיא טרנס יוניון: אם יאושר חוק נתוני אשראי, נקים בישראל לשכת נתונים מאת שלומי שפר, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2001
    11. ^ המפקח על הבנקים לחייב את הבנקים להעביר לכל לקוח תעודת זהות בנקאית - מסמך בו הבנקים יחשפו בפני הלקוחות בפעם הראשונה את דירוג האשראי שלהם בבנק. הדירוג אמנם קיים כבר היום במערכות הבנקים, אך אינו מוצג ללקוח.
    12. ^ אושרו התקנות שיאפשרו הפעלת חוק שירות נתוני אשראי; בתוקף מאוגוסט, באתר גלובס, 23 במרץ 2004
    13. ^ הדס מנור, ‏טראנס יוניון וביזנס דאטה: חברה לנתוני אשראי, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2004
    14. ^ צבי זרחיה, מוטי בסוק, התחרות בשוק ההלוואות: שקד וכחלון סיכמו לקדם את חוק נתוני אשראי, באתר TheMarker‏, 14 ביוני 2015
    15. ^ שירות גלובס, ‏הכנסת אישרה את הצעת חוק נתוני אשראי בקריאה ראשונה, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2015
    16. ^ עירית אבישר, ‏קו מנחה קיבלה אישור עקרוני להפעיל לשכת אשראי, באתר גלובס, 6 במרץ 2018
    17. ^ אבי וקסמן, ג'ניה וולינסקי, מאז יום שישי, יש לכל ישראלי דירוג אשראי - איך תשפרו אותו?, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2019