חוק עבודת הנוער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק עבודת הנוער [תשי'ג 1953] הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסחת בכתב, שמסדירה את העסקת הנוער בישראל. הסוגיות בהן עוסק החוק הן סוגיות בסיסיות כגון שכר מינימלי, חופשות ,דיני עבודה ועוד.

חוק עבודת הנוער הוא אחד מחוקי המגן הקיימים במדינת ישראל. מטרתו היא להסדיר את זכויותיהם של הנערים העובדים מגילאי 15 עד 18 ולמנוע פגיעה בחייהם: בלימודיהם, בבריאותם או בהתפתחותם התקינה.

היסטוריה חוקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק עבודת הנוער נחקק ב-1953 וקובע את הזכויות המוענקות לבני הנוער המועסקים בשנות החמישים.

כשהחוק נחקק רוב הנוער העובד לא למד במקביל בבית הספר מתוך קשיים כלכלים באותה תקופה,אך עם הזמן החוק השתנה בהתאם לזמן בעיקר בשנות ה-70 וה-90.

בשנת 2012 בעקבות כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, רבים מן המעסיקים של בני הנוער נקנסו על ידי  הפקחים של המשרד תמ"ת בשל שעות נוספות שבני הנוער עבדו מעבר למסגרת שעות העבודה על פי החוק. שר התמ"ת באותה תקופה, שלום שמחון, החליט לבחון מחדש את החוק באמצעות מועצת הנוער שבה השתתפו נציגי ההסתדרות,תנועות נוער ונציגי הממשלה. לבסוף המחלקה משפטית של המשרד הכינה הצעת חקיקה שהתקבלה ונכנסה לעדכון האחרון של החוק בשנת 2016.

מבנה החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מורכב מ-7 חלקים. זה פירוט החלקים העיקריים:

גיל עבודה ועבודות אסורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל העסקה המינימלי לנוער במהלך שנת הלימודים הוא 16 אם חל עליו חוק לימוד חובה. אם לא חל על הנער חוק לימוד חובה הגיל המינימלי להעסקתו הוא 15. גיל העסקה מינימלי במהלך חופשות רשמיות (החופש הגדול) הוא מי שמלאו לו 14 שנים.

העסקות בתקופת הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העסקת בני נוער בגילאי 15-16 במהלך שנת הלימודים מותרת רק אם ניתן אחד מהאישורים הבאים:
  1. אישור משר החינוך להפסיק את הלימודים (על פי חוק לימוד חובה)
  2. אישור ממפקח מטעם משרד החינוך כי הנער השלים את חובותיו לפי חוק לימוד חובה בתקופה הקצרה מהתקופה של בני גילו (הקפצת כיתה)
  • העסקת בני נוער בגילאי 16-18 במהלך שנת הלימודים מותרת באחד מהמקרים הבאים:
  1. ההעסקה נעשית לאחר שעות הלימודים.
  2. ניתן לנערים אישור לנשור מהלימודים.
  3. השלימו את חובת הלימוד בתקופה קצרה מתקופה של בני גילם.[1]

עבודות אסורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

    החוק אוסר על העסקת בני הנוער בעבודות מסוכנות או שאינן הולמות כמו עבודות פיזיות,סביבתיות ולא הולמות. כגון:

  1. עבודת בניין[2].
  2. עבודה תת-קרקעית במכרה.
  3. עבודה בבית מטבחיים.
  4. ריתוך אוטוגני וחשמלי וכן חיתוך בחמצן או גז אחר.
  5. עבודה בבית חולים לחולי נפש או חולי שחפת או צרעת אלא אם מלאו לנער 17 שנה והוא למד בבית ספר לאחיות ואחים.
  6. ייצור ועיבוד של חומרי נפץ.
  7. עבודות שגורמות לנער להיות חשוף לחומרים רדיואקטיביים ומסוכנים.[3]

בדיקות רפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנאי להעסקת נער הוא בדיקה רפואית על ידי רופא משפחה וקבלת אישור רפואי להעסקתו.

הבדיקה כוללת:

לא כולל בדיקות מיוחדות בעבודות המחייבות בדיקות התאמה.[1]

שעות עבודה ושכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק עבודת הנוער מפרט את זכויותיהם של בני הנוער שעובדים ואת חובות מעסיקיהם.

על פי החוק נער יכול לעבוד עד 40 שעות שבועיות ושכרו גם בהתאם (נכון לשנת 2016):

  • נער שטרם מלאו לו 16 שנה: 19.52 ש"ח לשעה.
  • נער שמלאו לו 16 שנה וטרם מלאו לו 17 שנה: 20.92 ש"ח לשעה.
  • נער שמלאו לו 17 שנה וטרם מלאו לו 18 שנה: 23.15 ש"ח לשעה.
  • חניך, שהוא נער עובד הלומד לפחות יומיים בשבוע שיעורי מקצוע בהתאם לחוק החניכות: 16.73 ש"ח לשעה.
  • שכר המינימום לבוגר (מי שמלאו לו 18 שנה): 25.94 ש"ח לשעה.[4]

חופשה שנתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכסת החופשה השנתית לנער גדולה מזו הניתנת לבוגר, והיא 18 יום בשנה לעומת 14 יום לבוגר (בשני המקרים כוללים ימי חופשה אלה גם את המנוחה השבועית). נער שעבד רק בחופשת הקיץ זכאי למכסה זו כפול מספר ימי עבודתו חלקי 240 (כלומר יותר מהמתבקש באופן יחסי למשך תקופת ההעסקה). אם לא ניתנה לנער חופשה בתשלום כמתבקש מכלל זה, יש לשלם לו פדיון חופשה בסיום עבודתו.

נער שעובד צריך למלא טופס 101 של מס הכנסה, אך נערים עצמם אינם צריכים לשלם מס בגלל המשכורת הנמוכה שלהם. בנוסף נער עובד אינו צריך לשלם לביטוח הלאומי אלא המעסיק צריך להפריש לו.[4]

הוראות בדבר היתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להעסיק בני נוער ישנם על המעסיק לעמוד במספר תנאים: ראשית, לא יינתן היתר להעבדת נער אם העבודה תפגע בביטחונו, בריאותו, חינוכו והתפתחותו, הנער יקבל הפסקות במהלך היום ובין הימים עצמם, כמו כן הנער יוכל לחוות את דעתו והיא תילקח בחשבון על פי בגרותו וגילו.[5]

ביצוע עונשין[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אדם אשר יעסיק בן נוער בניגוד לחוקים יועמד למשפט וייענש על פי חוק העונשין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 חוק עבודת הנוער (חוק), כל זכות, ‏7.2.2017
  2. ^ עבודת בניין הוספה לרשימת העבודות האסורות בשנת 2018, וזאת לחמש שנים. ראה את תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות) (תיקון), התשע"ח - 2018, שפורסמו בקובץ התקנות 8054, התשע"ח, 31.7.2018, עמ' 2606.
  3. ^ תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), תשי"ד-1954, שלהבת
  4. ^ 4.0 4.1 דוד שי, עבודת נוער, חילן
  5. ^ חוקים ואמנות- חוק עבודת הנוער, זכויות התלמיד