חוק עידוד תרומות מזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט-2018 נחקק בשנת 2018 וקובע כי מי שתורם מזון לארגוני חלוקת מזון, לא יישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב תרומת המזון.

רקע היסטורי לחוק עידוד תרומות מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סקר שערך המוסד לביטוח לאומי בשנת 2011, עולה כי 18.7% מאוכלוסיית ישראל חיים באי ביטחון תזונתי ומעל ממחציתם ב"אי ביטחון תזונתי ניכר".

בנוסף לכך, כ-25% מהאוכל שמכינים במסעדות, אולמות אירועים, חדרי אוכל, מפעלים, בסיסים צבאיים, רשתות שיווק ובתי מלון – נזרק, כאשר הסיבה העיקרית לכך היא שמוסדות אלו אינם מוכנים לתרום את המזון במקום להשליכו לפח מחשש לתביעות. לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם–1980, האחריות לפיצויים על נזק גוף שנגרם כתוצאה מפגם במוצר, לרבות מזון, מוטלת על היצרן.

לפיכך, הוצע לקבוע פטור מאחריות פלילית או נזיקית למי שתורם בתום לב מזון [לעמותה שמחלקת מזון. ההגנה תחול גם על תרומת מזון, שלא היה משווק למסחר מטעמים שונים, ובכללם טעמים אסתטיים, כל עוד מדובר במזון שאינו עלול לסכן את בריאות צרכניו.

מטרת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופים שעוסקים בתחום המזון, כגון: מסעדות, אולמות אירועים, חדרי אוכל במפעלים, רשתות שיווק ובתי מלון נמנעים מלתרום עודפי מזון שנשארים ברשותם ומעדיפים להשליכם לפח האשפה מחשש שתוטל עליהם אחריות אזרחית או פלילית בשל נזק שייגרם מהמזון שנתרם.[1]

מכך נובעת מטרת החוק 'לעידוד הצלת עודפי מזון' שהיא הגנה על תורמי מזון ועמותות מזון, העומדים בסטנדרטים של בטיחות מזון, מפני תביעה פלילית ואזרחית על תרומותיהם.[1]

עיקרי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק קובע כי מי שתורם מזון לארגוני חלוקת מזון, וכן ארגונים לחלוקת מזון המובילים, מחלקים או מחזיקים תרומות מזון, לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב תרומת המזון וכמובן, רק אם התורמים פעלו בהתאם להוראות כל דין החלות עליהם ולא התרשלו.

קביעה נוספת בחוק עוסקת בנושא הבעת הוקרה לעסקים העומדים בדרישות החוק. כלומר, לפי החוק, שר הבריאות יעניק אחת לשנה אותות הוקרה לעסקים העומדים בדרישות החוק והוכיחו כי הם תורמים מזון לארגונים לחלוקת מזון על פי קריטריונים מסוימים שנקבעו. רשימת העסקים שהוענקו להם אותות הוקרה תפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

דעות לגבי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם אישור וקביעת החוק התעוררו דעות רבות בקשר לחוק.

ח"כ יחיאל (חיליק) בר, שיזם את החוק כבר בכנסת ה-19 ביחד עם ח״כ אורלי לוי-אבקסיס ושולי מועלם-רפאלי ובכנסת העשרים יזם אותו יחד עם ח״כ אורי מקלב. אמר במליאה שהחוק החברתי החשוב הזה הוא מהפכה של ממש ושאחרי שנים של עבודה, החוק מסדיר סוף סוף את תחום הצלת ותרומת המזון בישראל, ומסיר את עננת התביעה המרחפת מעל תורמי המזון.

גם גידי כרוך, מנכ"ל ארגון "לקט ישראל" ציין כי מדובר בהישג עצום לחברה הישראלית. חקיקה זו תאפשר לתורמים בתום לב לתרום עודפי מזון לא חשש, ותביא להגדלה משמעותית של היצע המזון המועבר לאוכלוסיות הסובלות מאי ביטחון תזונתי. בעקבות פעילויותיהם בלקט ישראל מצאו כי העברת הצעת החוק תשלש את כמות תרומת הארוחות המוצלות מספקים שונים, שעד כה נמנעו מתרומה משום שחששו כאמור מתביעות.[1]

יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אלי אלאלוף אמר שהחוק הזה הוא לא רק לעניים, אלא גם לאוכלוסייה שלא מצליחה למלא את צרכיה, והמערכת הממשלתית לא מצליחה להגיע אליהם.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Wikisource-logo.svg חוק עידוד תרומות מזון, בספר החוקים הפתוח
Emblem of Israel.svg היסטוריית החקיקה של חוק עידוד תרומות מזון, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]