חוק שירות מידע פיננסי

חוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב-2021
פרטי החוק
תאריך חקיקה	4 בנובמבר 2021
תאריך חקיקה עברי	כ"ט בחשוון תשפ"ב
גוף מחוקק	הכנסת העשרים וארבע
חוברת פרסום	ספר החוקים 2933, 18 בנובמבר 2021, עמ' 288
משרד ממונה	משרד האוצר
מספר תיקונים	0
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב-2021 עוסק בהסדרת פעילותם של ספקי שירות מידע פיננסי. החוק אושר בכנסת העשרים וארבע במסגרת "חוק ההסדרים" לשנים 2021 ו-2022 ותחילתו ב-14 ביוני 2022.

דברי ההסבר להצעת החוק מבהירים מהו מידע פיננסי:

מידע פיננסי הוא מידע על אודות הפעילות הפיננסית של הלקוח שמתנהלת אצל מקורות המידע כדוגמת: תנועות (זיכויים וחיובים) בחשבון העובר ושב של הלקוח ועלות ניהול החשבון של הלקוח (דמי ניהול חשבון); מידע על אודות האשראי של הלקוח, ובכלל זה סך האשראי שהלקוח נטל והריביות שהוא משלם בגינו; מידע על החסכונות של הלקוח, ובכלל זה היקף החיסכון של הלקוח וריביות שהוא מקבל בעדו; מידע על תיק ניירות הערך שמחזיק הלקוח והעמלות שהוא משלם בעבור פעולות קנייה ומכירה של ניירות ערך וכיוצא בזה.^[1]

החוק מאפשר ללקוח של גוף פיננסי (בנק, חברת ביטוח וכדומה) להתיר לגוף הפיננסי להעביר מידע אודותיו לנותן שירות מידע פיננסי, על מנת שזה יוכל להשתמש במידע זה למען הלקוח, ובכך להגביר את התחרות במגזר הפיננסי. דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את התועלת ללקוח מהסכמתו לקבלת שירות מנותן שירות מידע פיננסי:

במסגרת שירות מידע פיננסי יכול נותן השירות להציע ללקוחות, לדוגמה, ריכוז מידע פיננסי ממקורות מידע פיננסי שונים, השוואת עלויות, העברת מידע לגופים פיננסיים לשם קבלת הצעות להתקשרות בעבור הלקוח לשירותים פיננסיים שאותם הלקוח צורך או מבקש לצרוך (כלומר, הצעות מחיר מתחרות) או לשם סיוע בהתקשרות עמם, וכן ייעוץ בדבר התנהלותו הכלכלית של הלקוח.^[1]

החוק משתלב במיזם "בנקאות פתוחה" ומרחיב אותו לתחומים פיננסיים נוספים.

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 נכלל פרק י"א1: שירות להשוואת עלויות פיננסיות, שהסדיר פעילות של נותן שירות להשוואת עלויות של שירותים פיננסיים. לשם התקנת תקנות, שהיו תנאי להפעלתו של חוק זה, גובש צוות בין-משרדי שהגיע למסקנה שכדי להשיג את תכליות החוק וכדי ליצור אסדרה המגנה באופן מיטבי על פרטיות הלקוחות ועל המידע הפיננסי, נדרשים תיקונים לחקיקה הקיימת. לשם כך הוצע להחליף את פרק י"א1 בחוק עצמאי שבו תוסדר כלל הפעילות הכלולה במתן שירות מידע פיננסי, הן מצד הגופים שייתנו את השירות והן מצד הגופים הפיננסיים שבהם מרוכז מידע פיננסי של לקוחות.^[1]

חקיקתו של חוק שירות מידע פיננסי החלה ביוני 2020, במהלך כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש, עם פרסומו של תזכיר חוק,^[2] והיא הושלמה במסגרת "חוק ההסדרים" לשנים 2021 ו-2022, שאושר בכנסת העשרים וארבע ב-4 בנובמבר 2021.^[3] בחוק נקבע שתחילתו (עם חריגים מעטים) ב-14 ביוני 2022. החוק ביטל את פרק י"א1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), וכלל תיקונים עקיפים בחוקים נוספים.

הוראות החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק א׳: הגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרות עיקריות בחוק זה:

גוף פיננסי – כל אחד מאלה:

(1) בנק;

(2) תאגיד עזר: תאגיד שאינו תאגיד בנקאי ושעיסוקיו הם רק בתחום הפעולה המותר לתאגיד בנקאי השולט בו;

(3) סולק: בעל רישיון סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב (כרטיס אשראי, כרטיס בנק או כרטיס תשלום);

(4) גוף מוסדי: מי שקיבל רישיון מבטח ישראלי או רישיון מבטח חוץ ומי שקיבל רישיון לעיסוק בניהול קופות גמל;

(5) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי: מי שבידו רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(6) בעל רישיון למתן אשראי: מי שבידו רישיון למתן אשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(7) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי: מי שבידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(8) בעל רישיון מנהל תיקים: מי שבידו רישיון מנהל תיקים לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות;

(9) חבר בורסה: כהגדרתו בחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי;

(10) גוף אחר שקבע שר האוצר.

מקור מידע – כל אחד מאלה:

(1) בנק;

(2) סולק;

(3) תאגיד עזר;

(4) גוף מוסדי;

(5) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(6) בעל רישיון למתן אשראי;

(7) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;

(8) גוף אחר שקבע שר האוצר.

לקוח, של נותן שירות או של מקור מידע – אדם המקבל שירות מידע פיננסי מנותן השירות או המקבל שירות ממקור המידע, לפי העניין.
מידע פיננסי – מידע המצוי בידי מקור מידע, על אודות פעילותו הפיננסית של הלקוח אצל אותו מקור מידע, למעט מידע שנוצר על ידי מקור המידע על בסיס ניתוח הפעילות כאמור.

פרק ב׳: רישוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיסוק במתן שירות מידע פיננסי מחייב קבלת רישיון מרשות ניירות ערך. גוף שהוא מקור מידע וכן מי שקיבל רישיון לפעול כלשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים (בהתאם לחוק נתוני אשראי) יקבל אישור למתן שירות מידע פיננסי מהמאסדר של פעילותם.

החוק קובע את התנאים לקבלת רישיון, את התנאים שיופיען ברישיון ואת סמכותה של רשות ניירות ערך לבטל רישיון או להתלותו. שליטה בבעל רישיון מחייבת קבלת היתר מרשות ניירות ערך. באופן דומה קובע החוק את התנאים לקבלת אישור מהמאסדר, את התנאים שיופיען באישור ואת סמכותו של המאסדר לבטל רישיון או להתלותו. רשות ניירות ערך תנהל מרשם של נותני שירות ותפרסמו באתר האינטרנט שלה.

פרק ג׳: נותן שירות מידע פיננסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על נותן שירות מידע פיננסי חלות החובות הבאות:

חובת אמון: נותן שירות יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף את ענייניו האישיים או ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף את עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר.
חובת זהירות: נותן שירות ינהג בזהירות וברמת מיומנות שנותן שירות סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות, וינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת ענייניהם של לקוחותיו.
חובת סודיות: נותן שירות ישמור בסוד כל מידע על אודות הלקוח, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, וכל פרט אחר המתייחס לפעולות שביצע במסגרת מתן השירות ללקוח; על אף האמור, נותן שירות רשאי לגלות מידע על אודות הלקוח לפי הוראות חוק זה, לפי צו בית משפט או לפי דרישה שקיבל מגורם המוסמך לכך לפי דין.
איסור קבלת טובות הנאה: נותן שירות לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם מתן שירות מידע פיננסי, למעט תמורה והחזר הוצאות המשולמים ישירות מאת הלקוח, וכן תמורה המתקבלת מאחר, בקשר עם מתן השירות ללקוח, בהתאם להוראות שקבע מאסדר נותן השירות כדי למנוע חשש לניגוד עניינים.

נותן שירות יאסוף מידע פיננסי ויעשה שימוש במידע שנאסף רק לשם מתן שירות ללקוח הנוגע להתנהלותו הכלכלית, על בסיס אותו מידע, ובכלל זה –

(1) ריכוז מידע פיננסי בעבור הלקוח;

(2) ריכוז מידע פיננסי והעברתו לגוף שניתן להעביר לו מידע, לשם שימוש במידע על ידי אותו גוף, בעבור הלקוח;

(3) השוואת עלויות;

(4) תיווך;

(5) ייעוץ בדבר התנהלות כלכלית;

(6) מתן הצעה מטעם נותן השירות להתקשרות עם הלקוח לגבי מוצר פיננסי או שירות פיננסי.

נותן שירות יתקשר עם הלקוח בהסכם בכתב למתן שירות מידע פיננסי; בטרם ההתקשרות ימסור נותן שירות ללקוח, בשפה פשוטה וברורה ובאופן תמציתי, מידע על אודות מהות השירות.

נותן שירות רשאי להעביר מידע פיננסי לכל אחד מהמנויים להלן, ולהם בלבד, למטרה כמפורט לצידם, ובלבד שהלקוח נתן לכך הסכמה מפורשת בכתב ושהמידע המועבר נדרש לאותה מטרה:

(1) לגוף פיננסי – לשם מתן הצעה מטעמו להתקשרות עם אותו לקוח, בין שההצעה ניתנת באמצעות נותן השירות במסגרת תיווך ובין שהיא ניתנת ישירות ללקוח;

(2) למייצג (רואה חשבון, יועץ מס או גורם אחר שקבע שר האוצר) – לשם מתן שירות בתחום עיסוקו כמייצג, לאותו לקוח, ולאחר שהמייצג מסר לנותן השירות התחייבות למלא אחר ההוראות לפי סעיף זה החלות לגביו;

(3) לנותן שירות אחר – לשם מתן שירות מידע פיננסי לאותו לקוח בידי נותן השירות האחר לפי חוק זה.

פרק ד׳: מקור מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור מידע הוא גוף הנותן שירות פיננסי ללקוחותיו, ומתוך כך יש בידו מידע פיננסי על לקוחותיו.

מקור מידע יאפשר ללקוח לתת הרשאה לגישה של נותן שירות, למידע פיננסי על אודות הלקוח הנמצא ברשות מקור המידע, באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, שהיא מערכת מקוונת ומאובטחת.

מקור מידע ייתן לנותן שירות גישה למידע פיננסי על אודות לקוח, הנמצא ברשותו, בהתאם להרשאת הגישה שנתן הלקוח, והכול באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, שהיא מערכת מקוונת ומאובטחת, המאפשרת תקשורת ישירה בין מקור מידע לבין נותן שירות באמצעות טכנולוגיית ממשק תכנות יישומים. גישה למידע פיננסי הנוגע לחשבון משותף, תינתן רק כאשר הרשאת הגישה ניתנה בידי כל בעלי החשבון המשותף, אך בחשבון משותף ביחד ולחוד (חשבון שבו כל אחד מבעלי החשבון רשאי לתת הוראות בחשבון בלא הסכמת בעל החשבון האחר), הרשאת גישה שייתן כל אחד מבעלי החשבון תיחשב כהרשאת גישה שניתנה בידי כל בעלי החשבון.

פרקים ה׳-ז': ענישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מקנה למאסדרים סמכות להטיל עיצום כספי בסכומים נכבדים (עד חמישה מיליון ש"ח) על הפרת הוראות החוק. לבית המשפט נתונה סמכות לגזור מאסר שנתיים על הפרת הוראות החוק.

מימוש החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת כניסת החוק לתוקף הגישו 13 חברות בקשות לקבל רישיון למתן שירות מידע פיננסי. סוגי המידע הפיננסי שבו יטפלו נותני השירות יגדלו בהרחבה, החל ממידע בעניין חשבונות עו"ש וכרטיסי חיוב, שאותו יוכלו נותני השירות לספק מיום תחילת החוק, וכלה במידע על הלוואות מחברות אשראי חוץ-בנקאי וחברות לתיווך באשראי, שיסופק החל מנובמבר 2024.^[4]