חורבת דביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חורבת דביה (ח'רבת דביה במקור) היא אתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, בו נתגלו שרידי יישוב יהודי מתקופת התלמוד ובית כנסת עתיק.

החורבה שוכנת כשלושה קילומטרים מצפון מזרח לקצרין, ברום של כ-520 מטרים מעל פני הים. בשטח החורבה נתגלו שרידי בית כנסת קדום, שמידותיו כ-12.5 על כ-15 מטרים, ואשר חזיתו הדרומית בנויה מאבני גזית.

בחפירת הצלה שנערכה במקום בשנת 1982 אותרו במבנה שרידי ארון קודש, פריטים ארכיטקטוניים האופייניים לבתי כנסת באזור, וכן אבנים עם חריטה של מנורת שבעת הקנים ועם כתובות הקדשה ביוונית.

על פי מטבעות שנמצאו בשטח בית הכנסת, תוארכה בנייתו לסוף המאה החמישית עד תחילת המאה השישית לספירה הנוצרית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א' שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, גיליון 50 - רמת הגולן, תשמ"ז-1987, עמ' 150.