חורבת כורכוש
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
 | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים |
441 מ'  |
| מיקום | |
| מדינה | יהודה ושומרון |
| מיקום | מערבית לאריאל |
| קואורדינטות | 32°05′16″N 35°06′54″E / 32.087837°N 35.115138°E |
 | |
  | |
חורבת כורכוש[1][2] היא אתר ארכאולוגי בדרום־מערב השומרון המצוי בצמוד לאזור התעשייה אריאל מערב ובסמוך לבורוקין ולכביש 5. האתר התקיים בעיקר בתקופות ההלניסטית והביזנטית, מהן נותרו שרידי בנייה וחציבה מרשימים, אך קיימים בו ממצאים הן מוקדמים יותר, החל מתקופת הברזל והן מאוחרים יותר עד לימי הביניים. סמוך לאתר קברים רבים, בהם מערות קבורה מפוארות.
תולדות המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר תואר לראשונה בידי ויקטור גרן שביקר בו ב־8 ביוני 1870. גרן דיווח על כפר ערבי חרב[3] שמכיל בתוכו בורות מים מתקופות קודמות, אך לא הבחין בנקרופוליס הסמוך, שהתגלה לראשונה בידי אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1873[4] ונכלל בכרכי סקר ארץ-ישראל המערבית, תוך התמקדות בשש מערות הקבורה המרכזיות.[5]
האתר נסקר שוב בידי אנשי בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה[6] ולאחר מלחמת ששת הימים, נסקר בידי יוסף פורת במסגרת סקר החרום, ובסקרים נוספים שנערכו בידי שמעון דר, ישראל פינקלשטיין,[7] יצחק מגן ודביר רביב.[5]
ביולי 2021 נהרס מבנה ערבי בלתי חוקי שפלש לפאתי החורבה, הנמצאת בשטחי C.[8]
היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
תולדות המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו המקורי של היישוב אינו ידוע. הוא שכן במרחק־מה מכל מוקד עירוני.
חוקרי האתר, שמעון ריקלין ויצחק מגן שיערו כי האוכלוסייה במקום הייתה שומרונית או פגאנית. מגן תלה את אופיין היהודי של עיטורי מערות הקבורה בבעלי־מלאכה ירושלמיים שנשכרו בידי האוכלוסייה המקומית. ריקלין, שבחפירת הצלה בסמוך לאתר גילה שרידי מחצבות, גת, מתקנים נוספים ומספר מגדלים מהתקופות הרומית והביזנטית ייחס את המגדלים לאוכלוסייה שומרונית.[9][10]
הקברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ־200 מטרים ממזרח לשרידי היישוב, בתוך מחצבה שכנראה שימשה לבניית בתי היישוב מצוי בית הקברות שלו, שם ניכרות 18 מערות קבורה בעלות כוכים כשבינותן חצובים מספר קברי שוקת באוויר הפתוח.[11] אחת מהמערות הקבורה עוטרה למשעי, במיטב הסגנון של קברי הפאר מירושלים בשלהי תקופת הבית השני. שאר הקברים, הפשוטים יותר עשויים במתכונת די אחידה – חדר מבוא בעל קמרון חביתי, פתח שנסתם באבן גולל, וחדר קבורה עם בור עמידה מרכזי שסביבו חצובים כוכים גדולים, שלהן אבני גולל משל עצמם.[11] למספר מהקברים הללו עיטורים אדריכליים, כדוגמת חציבה המדמה אבני גזית עם סיתות שוליים או עמודים עם כותרות דוריות.
הקבר המפואר, המרכזי באתר, הוא אחד מקבוצה של מערות קבורה החצובות סביב החצר המרכזית.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק מגן, "קברים מעוטרים בסגנון ירושלמי בשומרון ובהר חברון", קדמוניות 123, 2002, עמ' 28–37 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- דן בר"ג, "קברים מעוטרים בסגנון ירושלמי בשומרון ובהר חברון — הערות למאמרו של יצחק מגן, קדמוניות 123 (תשס"ב) עמ' 37-28", קדמוניות 124, 2002, עמ' 125–126 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- אורית פלג־ברקת, "הקברים המעוטרים של ירושלים בשלהי ימי הבית השני: השפעתם על עיטורי חזיתות הקברים בשומרון וביהודה" בתוך: יהושע בן אריה ואחרים (עורכים), חקר ירושלים לתקופותיה : חומר ודעת, יד יצחק בן-צבי, 2015, עמ' 73–121 (ובעיקר עמ' 91–99) (גרסה מקוונת באתר Academia.edu)
- דביר רביב, "הקברים המפוארים מימי הבית השני שבמערב השומרון: תובנות חדשות" בתוך: אהרן טבגר, זהר עמר ומרים ביליג (עורכים), במעבה ההר – מחקרי הר אפרים ובנימין – קובץ שלישי, אריאל – טלמון, 2014, עמ' 109–142 (גרסה מקוונת באתר Academia.edu)
- Clude R. Conder & Horatio H. Kitchener, The Survey of Western Palestine : Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology – Vol. II: Samaria, Palestine Exploration Fund, London, 1882, pp. 337–340 (גרסה מקוונת באתר ארכיון האינטרנט)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ במקורות שונים גם כורקוש, כרקוש, וכרקש.
- ^ במקורות ערביים בני־זמננו (לדוגמה), מופיע גם השם "עיר השמש והירח", שמקורה בעיטורי הרוזטות מעל למערה המרכזית
- ^ גרן עברית 110, אנגלית 159 וראו גם את מפת גרן באתר הספרייה הלאומית
- ^ Claude R, Conder, Lieut. Claude R. Conder’s Reports XV : Belad el Jemain Tani beni Sab – Unexplored Country, Palestine Exploration Quarterly 5:4, 1873, pp. 143–142 doi:10.1179/peq.1873.024 (בדיווח הראשוני נכתב כי מערות הקבורה רחוקות מעל מקום ישוב, טעות שתוקנה עם פרסום הסקר)
- ^ 1 2 ראו ברשימה לקריאה נוספת
- ^ Paul-Marie Séjourné, "Thimnath-Serach et Thimnath-Heres ou le lieu de la sépulture de Josué", Revue Biblique 2 (4), 1893, pp. 613–614; Raphaël Savignac, "Chronique: Visite aux fouilles de Samarie; A travers les nécropoles de la montagne d'Éphraïm", Revue Biblique 7 (1), 1910, pp. 114–123
- ^ Israel Finkelstien, Zvi Lederman & Shlomo Bunimovitz, Highlands of Many Cultures - the Southern Samaria Survey Vol. I, Tel Aviv University Publication, 1997, pp. 439-441
- ^ ארכיון חירבת כורקוש, באתר Regavim
- ^ שמעון ריקלין, "ח' כורכוש", חדשות ארכיאולוגיות ק, 1993, עמ' 40
- ^ על שיטתו של ריקלין לגבי יחוס מגדלים דומים לשומרונים, ראו הנ"ל, "עדויות ארכיטקטוניות לנוכחות חשמונאית ושומרונית באזור עופרים", בתוך: יעקב אשל (עורך), מחקרי יהודה ושומרון, דברי הכנס השלישי, קדומים, 1993 עמ' 127–136; לראיות נגד שיטתו ראו יובל שחר, "הר המלך – לפתרונה של חידה", ציון סה (ג), 2000, עמ' 305–306, הע' 127.
- ^ 1 2 רביב 2014, עמ' 113