חורבת ניסיה
 | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח |
15 דונם  |
| היסטוריה | |
| תקופות |
התקופה הישראלית, התקופה הביזנטית בארץ ישראל |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°53′50″N 35°13′45″E / 31.8972132°N 35.22909882°E |
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   חורבת ניסיה | |
  | |
חורבת ניסיה היא אתר ארכאולוגי בתחומי היישוב פסגות בהרי בנימין. דעת מיעוט במחקר מזהה את האתר עם העיר המקראית העי.
האתר והממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטחו של האתר הוא כ-15 דונם, ועל פי ההערכות חיו בו כ-400 נפש. באתר נמצאו שרידי יישוב כנעני, בהם במה שנשתמרה היטב. היישוב היה מיושב גם בתקופה הישראלית, בתקופת בית שני ובתקופה הביזנטית, ואולי אף מאוחר מכך. באתר קיימים שרידי מבנים, מערות קבורה, יקב, שני מקוואות טהרה חשמונאיים, בית בד ואולי גם שרידי חומה. בצפון-מערב האתר נמצאת מערת מסתור מימי מרד בר כוכבא.
עיקר הממצאים באתר הם מתקופת הברזל ומתקופת בית שני. באתר נתגלו תכשיטים, חרפושיות מצריות, צלמיות, כלי נשק וכלי חרס החל מתקופת הברונזה התיכונה. כמו כן, נמצא מטבע מימי המרד הגדול. בצדו האחד נכתב "שנת שתיים" ומוטבע ציור של אמפורה, ועל צדו השני נכתב "לחירות ציון" לצד ציור של עלה גפן. המטבע מופיע כיום בסמלו של יקב פסגות שמיקומו המקורי היה בסמוך לאתר, והעתק שלו מוטבע על חלק מיינות היקב[1]. נמצא גם מטבע מימי אדריאנוס. הממצאים הניידים נמצאים כיום במוזיאון רוקפלר.
סמוך לאתר הארכאולוגי נבנתה בריכת אגירה לרחצה, הנקראת "עין יוסף", על שמו של יוסף בן-יוסף, תושב פסגות.
זיהוי עם העי המקראית[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 1979 חפרה את האתר משלחת חוקרים אמריקנית בראשות ד"ר דייוויד ליווינגסטון[2]. המשלחת חפרה את האתר במשך 16 עונות חפירה, עד שנת 2002. לדעת ליווינגסטון, חורבת ניסיה היא העיר המקראית העי. זיהוי זה מסתמך בראש ובראשונה על מיקומה הגאוגרפי של העי שנמצאת מזרחית לבית אל המקראית, כמתואר במסע אברהם[3] ובספר יהושע[4].
ליווינגסטון חלק על הזיהוי המקובל של בית אל המקראית בכפר ביתין הצפוני לחורבת ניסיה, וזיהה אותה דווקא בעיר הפלסטינית אל-בירה. באתר ישנם ממצאים המעידים על יישוב כנעני מתקופת הברזל, עובדה היכולה להלום את הזיהוי.
רוב החוקרים לא קיבלו את זיהויו של ליווינגסטון. בין הטיעונים לשלול את מיקומה של העי בחורבת ניסיה הם: זיהויה של בית אל בביתין ולא באל-בירה; הכפר קטן מכדי להלום את התיאור המקראי על 35,000 לוחמים ו-12,000 נופלים; מהפסוקים עולה כי העי הייתה עיר מרכזית שהיו לה עיירות לוויין[5]; המקרא מספר כי העי נשרפה[6] ואילו באתר אין עדויות לשריפה, היעדר חומות בצורות ושערים, ועוד. עם זאת, ליווינגסטון המשיך לטעון כי חורבת ניסיה היא העי, ופרס את טענותיו בספר.
למרות אי-ההסכמה הגורפת עם הזיהוי של ליווינגסטון, במקרים רבים מוצג המקום כ"אתר העי" (כולל בשלט הכניסה לאתר). סמוך לאתר הוקמה שכונה של היישוב פסגות המכונה "מבוא העי" או "שכונת העי". בשלטי ההכוונה הרשמיים נקרא האתר "הכפר העברי הקדום".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דייוויד ליווינגסטון, Khirbet Nisya 1979-1986: a Report on six Seasons of Excavation, 1989 (באנגלית).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על חורבת ניסיה בקטלוג הספרייה הלאומית
- הכפר העברי הקדום (חורבת ניסיה), אתר GoBimyamin
- חפירות "העי" בחורבת ניסיה באתר עמוד ענן.
חורבת ניסיה בישוב פסגות, סרטון בערוץ "עופרים טיולים", באתר יוטיוב (אורך: 00:59), 14 בנובמבר 2012- בבת העי כתבה מתוך עלון "ארץ בנימין" של מועצה אזורית מטה בנימין.
- עלון מידע על האתר מטעם היישוב פסגות (באנגלית).
- על הספר Khirbet Nisya, באתר של ד"ר ליווינגסטון (באנגלית)
