חורב (רשת חינוך)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמלם של מוסדות "חורב".

חורב, רשת מוסדות חינוך דתית לאומית הפועלת בירושלים, ובה בית ספר יסודי, ישיבה תיכונית (שבה מתקיים גם כולל) ואולפנה לבנות. מייסדי בית הספר היסודי היו הרב ד״ר יונה כהן (מחנך) ועולים נוספים מגרמניה, המזוהים עם האסכולה של הרב שמשון רפאל הירש. עולים אלה דגלו בקו המנחה - "תורה עם דרך ארץ", שמקורו בפרקי אבות, ואומץ ופורש מחדש על ידי הרב שמשון רפאל הירש. הרעיון המרכזי של "תורה עם דרך ארץ" באסכולת הירש הוא לשלב בין לימודי קודש מעמיקים ולימודי חול המאפשרים קיום בעולם (כגון: מדעים, מתמטיקה, שפות) והכרת התרבות הכללית בצורה מעמיקה (אם כי חלוקות הדעות, האם הרב הירש ראה בכך מעין "בדיעבד", או "מלכתחילה"?). המוסדות מזוהים בעיקר עם הזרמים המחמירים יותר בקרב הציבור הדתי לאומי.

הקמת בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר במעונו שברחוב הרב אבידע בתקופת המנדט (בתחתית התמונה). ברקע - בריכת ממילא

במהלך העלייה החמישית שבשנות השלושים, שרובה עולי מרכז אירופה (בעיקר גרמניה), עלתה גם קבוצה של יהודים דתיים אורתודוקסים שהביאו איתם מסורת חינוכית שמקורה ברב שמשון רפאל הירש ובשיטתו החינוכית - "תורה עם דרך ארץ". מחנכים אלו חיפשו דרכים חדשות להתאים את חינוך ילדיהם למציאות בארץ. כך הוקם בשנת 1934 בית הספר "חורב" (על-שם אחד מספריו של הרב הירש), ובו 16 תלמידים ותלמידות (בית הספר היה מעורב בנים ובנות). מייסד בית הספר ומנהלו הראשון היה המחנך ד"ר יונה כהן.

העדה החרדית בראשות הרב יוסף צבי דושינסקי בקשו להטיל חרם על בית הספר, אולם לבסוף הוסכם שבכיתה הגבוהה יופרדו הבנים והבנות, בית הספר לא יקבל תלמידים מבני היישוב הישן ולא ילמדו בבית הספר אנגלית ובעקבות זאת עברו החרדים מהיישוב הישן בשתיקה על הקמת בית הספר[1].

בית הספר, שכן בתחילה בדירתו של המנהל ברחוב החבשים (ששינה את שמו לרחוב אתיופיה) ליד שכונת מאה שערים בירושלים. בהמשך עבר בית הספר דרך בית רעוע בגן העיר (היום בית מכון כרם), רחוב הרב אבידע ורחוב שטראוס, עד שהגיע למשכנו הקבוע - הבניין ברחוב כובשי קטמון בשכונת קטמון בירושלים. כיום שוכנת הישיבה בשכונת סנהדריה הסמוכה לאזור התעשייה "הר חוצבים". הישיבה התיכונית "חורב" שכנה עד שלהי 1991 ברחוב אלרואי שבשכונת קטמון הישנה (הישיבה שכנה ליד מגרשה הישן של הפועל ירושלים). בשנות השישים, בניהולו של מרדכי ברויאר, התרחבו מוסדות חורב, ונפתחו ישיבה תיכונית ואולפנה לבנות.

תלמידי המוסדות משתייכים כיום לזרם הדתי לאומי. בעבר היה ניתן למצוא במוסדות יותר מחנכים ומורים ואף תלמידים חרדים, אך כיום נדיר למצוא תלמידים שאינם משתייכים לזרם הדתי-לאומי. רוב מוחלט של בוגרות האולפנה ממשיכות לשירות לאומי ובוגרי הישיבה ממשיכים לישיבות הסדר, לישיבות גבוהות ולמכינות קדם-צבאיות.

בית הספר היסודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום בית הספר היסודי פועל בשכונת קטמון, ומנהיג יום לימודים ארוך עד השעה שלוש ורבע אחר הצהריים. מלבד לימוד מקצועות הקודש (ובתוכם לימוד גמרא לבנים מכיתה ד'), ישנם לימודי חול סדירים כמדעים, חשבון, עברית, טבע וכן תקשורת. רוב בוגרי בית הספר ממשיכים לישיבה התיכונית או לאולפנא. עד שנת הלימודים תשע"ג ניהל את בית הספר הרב יצחק בראור, מצאצאיו של הרב הירש. בשל גירעון תקציבי, החליט הרב בראור להלאים את בית הספר, ולהפכו מבית ספר פרטי לבית ספר ממלכתי דתי של עיריית ירושלים.

בשנת הלימודים ה'תשע"ג עבר בית הספר למעמד רשמי ממלכתי דתי (עד אז היה "מוכר שאינו רשמי") ופוצל לשני בתי ספר - בנים ובנות, עם הנהלה נפרדת: מנהל אגף הבנים הוא הרב ד"ר מרדכי (מייקל) ריישל ומנהלת אגף הבנות היא דורית קליין.

אולפנת חורב[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפנה שוכנת כיום בשכונת בית וגן בירושלים ובראשה עמד הרב מאיר יעקובוביץ עד לשנת תשס"ח. בשנת הלימודים תשס"ט החליף אותו הרב עודד מייזליש שלימד במשך שנים רבות בישיבה התיכונית.

יום הלימודים מחולק בין שיעורים המתעמקים במקורות ישראל לבין שיעורי חכמות העולם. תלמידות האולפנא ניגשות לבגרות מלאה בתנ"ך, תושב"ע, לשון והבעה, מתמטיקה, אנגלית, חינוך גופני ומגמה. לאחרונה, בעקבות מגמתו של משרד החינוך להגביר את לימוד האזרחות, ניגשות התלמידות לשתי יח"ל באזרחות. מגמות הלימוד באולפנה הן: ביוטכנולוגיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אמנות, לימודי א"י, היסטוריה, ספרות, מחשבים ואלקטרוניקה.

אולפנת חורב דורגה במקום הרביעי בממוצעי בחינות הבגרות מכלל התיכונים בישראל[2].

לרשימת בוגרות מפורסמות של האולפנה עליהן נכתב ערך בוויקיפדיה ראו קטגוריה:בוגרות אולפנת חורב.

ישיבת חורב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישיבת חורב

בסוף שנות החמישים הוקמה הישיבה התיכונית. ראש הישיבה הראשון היה הרב אליהו שכטר, תלמידו של הרב נריה ולימים תלמידם של הרב יצחק אייזיק שר והרב מרדכי שולמן בישיבת סלבודקא, וכן תלמידו של הרב אליעזר יהודה פינקל בישיבת 'מיר' בירושלים. הרב שכטר הקים את הישיבה ברוח ישיבות סלבודקא ומיר, תוך כך שלימודי הקודש יהיו ברמה ישיבתית מובהקת (על אף שבישיבה לומידם גם לימודי חול). לאחר שנתיים הביא הרב שכטר את הרב שמעון-אשר כהן, מחנך ותיק ובעל שיעור קומה[דרושה הבהרה], לכהן במקומו כראש הישיבה, כאשר הרב שכטר נשאר לכהן כ'מגיד שיעור' בכיר בישיבה למשך שנים רבות.

ראש הישיבה כיום הוא הרב יצחק דור, ששימש בעבר גם ראש ישיבת נתיב מאיר.

הישיבה כוללת בתוכה חטיבת ביניים וישיבה תיכונית.

ישיבת חורב נחשבת לאחת מהמובילות בזרם הציוני דתי, והיא השנייה בכמות התלמידים שבה מבין כלל הישיבות התיכוניות בארץ[דרוש מקור].

לבוגרים מפורסמים עליהם נכתב ערך בוויקיפדיה ראו קטגוריה:בוגרי ישיבת חורב-ירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חורב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]