חורחה רפאל וידלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חורחה רפאל וידלה, 1976

חורחה רפאל וידלהספרדית: Jorge Rafael Videla; ‏21 באוגוסט 192517 במאי 2013) היה נשיאה ה-43 של ארגנטינה, מ-1976 עד 1981. וידלה הגיע לשלטון בהפיכה צבאית נגד שלטונה של איסבל פרון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 במרץ 1976 השתלטה על השלטון חונטה צבאית בראשות וידלה, וכפתה ממשל צבאי. הצבא החל במלחמה המלוכלכת על מנת להשיב את הסדר ולחסל את יריביו. הוועד הארגנטיני לזכויות האדם בז'נבה האשים את אנשי החונטה ברצח פוליטי של כ-2,300 בני אדם, במעצר מסיבות פוליטיות של כ-10,000 נוספים ובהיעלמותם של 20,000 עד 30,000 נוספים. במרץ 1981 הודח וידלה על ידי הרמטכ"ל רוברטו אדוארדו ויולה שבתורו הוחלף על ידי הגנרל לאופולדו גלטיארי[1].

ב-1985, לאחר שהשלטון הדמוקרטי הושב על כנו בארגנטינה, נשפט וידלה למאסר עולם, אך ב-1990 העניק לו הנשיא קרלוס מנם חנינה. ב-25 באפריל 2007 ביטל בית המשפט הפדרלי בארגנטינה את החנינה הנשיאותית שהעניק מנם, והשיב על כנה את הרשעת וידלה בהפרת זכויות אדם. ההליכים המשפטיים התחדשו ב-2010, וב-22 בדצמבר הורשע בהפרת זכויות אדם ובגרימת מותם של 31 אסירים, ושוב נגזר עליו מאסר עולם.

וידלה מת ב-17 במאי 2013. ממשלת ארגנטינה הודיעה כי מת בנסיבות טבעיות בתאו בבית כלא בפרברי הבירה בואנוס איירס[2].

הסכסוך עם צ'ילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן משטרו של וידלה התחולל בין צ'ילה וארגנטינה עימות הביגל (Conflicto del Beagle). הסכסוך נסב סביב הריבונות על האיים פיקטון, לנוקס ונואבה שבתעלת ביגל, והוכרע על ידי המלכה אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, שפסקה בפסק בוררות כי הריבונות על האיים היא של צ'ילה. על אף ששתי המדינות הסכימו לקבל את ההכרעה הבריטית עוד בשנת 1967, הכריז וידלה כי פסק הבוררות בטל ומבוטל וכי הסכנה בהתלקחות מלחמה בין שתי המדינות מיידית, והוסיף כי ייתכן שתהייה זו מלחמה מרובעת, בין ארגנטינה, צ'ילה, פרו ובוליביה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארגנטינה - היסטוריה, באתר "המכון לידידות אמריקה"
  2. ^ רויטרס, מת חורחה וידלה, ראש החונטה האכזר מארגנטינה, באתר ynet‏, 17 במאי 2013