חורף 73

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חֹרֶף שְׁנַת שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ

אֲנַחְנוּ הַיְּלָדִים שֶׁל חֹרֶף שְׁנַת שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ,
חֲלַמְתֶּם אוֹתָנוּ לָרִאשׁוֹנָה עִם שַׁחַר, בְּתֹם הַקְּרָבוֹת.

הֲיִיתֶם גְּבָרִים עֲיֵפִים שֶׁהוֹדוּ לְמָזָלָם הַטּוֹב,
הֲיִיתֶן נָשִׁים צְעִירוֹת מֻדְאָגוֹת וּרְצִיתֶן כָּל כָּך לֶאֱהֹב.

וּכְשֶׁהֲרִיתֶם אוֹתָנוּ בְּאַהֲבָה בְּחֹרֶף שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ
רְצִיתֶם לְמַלֵּא בְּגוּפְכֶם אֶת מָה שֶׁחִסְּרָה הַמִּלְחָמָה.

(הבית הראשון בשיר)

חורף 73' הוא שיר עברי שנכתב בידי שמואל הספרי, הולחן על ידי אורי וידיסלבסקי ועובד על ידי ירון בכר. השיר בוצע לראשונה ב-1994 על ידי להקת חינוך מיוחד (להקה צבאית של חיל חינוך) עם הסולנית רוני אבני בערוץ הראשון, ביום העצמאות של שנת 1994.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הוא מונולוג של הילדים שנולדו לאחר מלחמת יום הכיפורים, הנאמר כשבגרו התגייסו לצה"ל, ומופנה אל הוריהם. הילדים מייחסים להוריהם את הבטחת יונת השלום כשהולידו אותם, ובכל זאת בהגיעם לגיל גיוס גם הם נדרשים להילחם. הם עומדים במשימה באורך רוח, אך מבקשים מהוריהם לחדש את ההבטחה. השיר מבטא את הכאב הגדול שנכח בארץ בעקבות המלחמה, שלא נשכח לאורך השנים וחוזר ומציף כאשר אותם תינוקות שגדלו בצלה של המלחמה ממשיכים בדרכי אבותיהם בשמירה והגנה על המדינה, ללא הגעת השלום המיוחל.

חיבור השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל הספרי, כותב השיר, היה חייל במלחמת יום הכיפורים ואיבד בה את חברו הטוב יורם וייס, שנהרג בתעלת סואץ (ותחילה נחשב לנעדר).[1] בסוף שנת 1993 החל הספרי לעבוד על חומרים לשירים ללהקת חינוך מיוחד. הספרי כתב את השיר בשנת 1994, השנה שבה נחתמו הסכמי אוסלו, שעוררו תקווה לשלום אך לוו בפיגועים קשים. תחושותיו של הספרי והזיכרונות שסחב עמו על המלחמה ועל יורם חברו, גרמו לכתיבת שיר זה.

התקבלות והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחד מראיונותיו, מחבר השיר שמואל הספרי סיפר כי השיר בוצע לא אחת אל מול ראש הממשלה ושר הביטחון באותו תקופה- יצחק רבין. הספרי ביקש מחברי הלהקה להיישיר מבט אל רבין לאורך כל משך השיר. השיר התקבל בתחושות מעורבות. יש הרואים בשיר זה שיר תבוסתני,[2] שיר המחליש את שומעיו ולא נותן תקווה לסיום המלחמות, או שיר שמאלני המציג את ההנהגה כמי שהבטיחה ונדרשת "להפוך אויב לאוהב". השיר היה שנוי במחלוקת, עד כדי כך שבתחילה תחנות הרדיו גלי צה"ל וקול ישראל לא הסכימו לשדרו. אך לאחר הופעתו של השיר ביום העצמאות 1994, בטקס המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות, פרץ השיר והצליח לנגוע באלפי החיילים שנכחו בטקס ובצופים בבית, שצפו בטקס במשדר של הערוץ הראשון.

השיר נבחר למקום הראשון במצעד שירי הלהקות הצבאיות ולמקום השני במצעד שיר ה-60 של רשות השידור. שיר זה הפך לאחד מהשירים המסמלים את מלחמת יום הכיפורים, וכחלק מהשירים המסמלים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

הביטוי "חורף שבעים ושלוש" שהוטבע בשיר,[דרוש מקור] הפך לשם נרדף לתקופת מלחמת יום הכיפורים.[3]

פרודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעתה של המחאה שבשיר ניכרת גם בפרודיות הלעומתיות שגרר אפילו שנים רבות לאחר הוצאתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצועים נוספים לשיר:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סרטונים שמואל הספרי, "ילדי חורף 73": איך שיר נולד, בכנס סיירת חרוב, נובמבר 2009, סרטון באתר יוטיוב.
  2. ^ ראו לדוגמה תגובה לשיר מאת אלישיב רייכנר משנת 1999, באתר בני עקיבא.
  3. ^ כך למשל בנאום של שר הביטחון בוגי יעלון משנת 2013: "צה"ל השתנה מאז מלחמת יום הכיפורים. החברה הישראלית השתנתה. אך כמה מעובדות היסוד שלנו נותרו בעינן, לא פחות משהיו באותו חורף של שנת 73."
  4. ^ סרטונים חורף 73, סרטון באתר יוטיוב.
  5. ^ הבטחתם יונה", סרטון בדף הפייסבוק של בניון.
  6. ^ סרטונים הבנות של בוכריס, סרטון באתר יוטיוב.
  7. ^ כתבה על השיר בצירוף המילים, באתר מאקו.
  8. ^ סרטונים אנחנו הילדים-של-הילדים של חורף, שנת 73!, סרטון באתר יוטיוב.