חורף 73

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חֹרֶף שְׁנַת שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ

אֲנַחְנוּ הַיְּלָדִים שֶׁל חֹרֶף שְׁנַת שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ,
חֲלַמְתֶּם אוֹתָנוּ לָרִאשׁוֹנָה עִם שַׁחַר, בְּתֹם הַקְּרָבוֹת.

הֲיִיתֶם גְּבָרִים עֲיֵפִים שֶׁהוֹדוּ לְמָזָלָם הַטּוֹב,
הֲיִיתֶן נָשִׁים צְעִירוֹת מֻדְאָגוֹת וּרְצִיתֶן כָּל כָּך לֶאֱהֹב.

וּכְשֶׁהֲרִיתֶם אוֹתָנוּ בְּאַהֲבָה בְּחֹרֶף שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ
רְצִיתֶם לְמַלֵּא בְּגוּפְכֶם אֶת מָה שֶׁחִסְּרָה הַמִּלְחָמָה.

(הבית הראשון בשיר)

חורף 73' הוא שיר שנכתב בידי שמואל הספרי, הולחן על ידי אורי וידיסלבסקי ועובד על ידי ירון בכר. השיר בוצע לראשונה על ידי להקת חינוך מיוחד ב-1994 עם הסולנית רוני אבני בערוץ הראשון, ביום העצמאות של שנת 1994. הוא נבחר למקום הראשון במצעד שירי הלהקות הצבאיות, ולמקום השני במצעד שיר ה-60 של רשות השידור. שיר זה הפך לאחד מהשירים המסמלים את מלחמת יום הכיפורים, וכחלק מהשירים המסמלים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

השיר נכתב עבור "להקת חינוך מיוחד", לחיילים שרק זה עתה התגייסו לצבא. השיר הוא מונולוג של הילדים שנולדו לאחר מלחמת יום הכיפורים, הנאמר כשבגרו התגייסו לצה"ל, ומופנה אל הוריהם. הילדים מייחסים להוריהם את הבטחת יונת השלום כשהולידו אותם, ובכל זאת בהגיעם לגיל גיוס גם הם נדרשים להילחם. הם עומדים במשימה באורך רוח, אך מבקשים מהוריהם לחדש את ההבטחה. השיר מבטא את הכאב הגדול שנכח בארץ בעקבות המלחמה, שלא נשכח לאורך השנים וחוזר ומציף כאשר אותם תינוקות שגדלו בצלה של המלחמה ממשיכים בדרכי אבותיהם בשמירה והגנה על המדינה, ללא הגעת השלום המיוחל.

שמואל הספרי, כותב השיר, היה חייל במלחמת יום הכיפורים ואיבד בה את חברו הטוב יורם וייס, שנהרג בתעלת סואץ (ותחילה נחשב לנעדר).[1] בסוף שנת 1993 החל הספרי לעבוד על חומרים לשירים ל"להקת חינוך מיוחד". הספרי כתב את השיר בשנת 1994, השנה שבה נחתמו הסכמי אוסלו שעוררו תקווה לשלום אך לוו בפיגועים קשים, לאותם חיילים חברי הלהקה שנולדו בסביבות שנת 1973. תחושותיו של הספרי והזיכרונות שסחב עמו על המלחמה ועל יורם חברו, גרמו לכתיבת שיר זה.

השיר התקבל בתחושות מעורבות. יש הרואים בשיר זה שיר תבוסתני המחליש את שומעיו ולא נותן תקווה לסיום המלחמות, או כשיר שמאלני המציג את ההנהגה כמי שהבטיחה ונדרשת "להפוך אויב לאוהב". השיר היה שנוי במחלוקת, עד כדי כך שבתחילה תחנות הרדיו גלי צה"ל וקול ישראל לא הסכימו לשדרו. אך לאחר הופעתו של השיר ביום העצמאות תשנ"ד, בטקס המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות, פרץ השיר והצליח לנגוע באלפי החיילים שנכחו בטקס ובצופים בבית, שצפו בטקס במשדר של הערוץ הראשון.

הביטוי "חורף שבעים ושלוש" שהוטבע בשיר, הפך לשם נרדף לתקופת מלחמת יום הכיפורים.[2]

השפעתה של המחאה שבשיר ניכרת גם בפרודיות הלעומתיות שגרר אפילו שנים רבות לאחר הוצאתו. בשנת 2000 הציגה תוכנית הטלוויזיה החרצופים, את הפוליטיקאים ותיקי מלחמת יום הכיפורים (אביגדור קהלני, רפאל איתן, אהוד ברק, אריאל שרון ויצחק מרדכי) כשהם שרים: "אנחנו הזקנים של חורף שנת שבעים ושלוש", מזכירים את הישגי דורם, לרבות הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן, ומסיימים: "אנו תוהים - אם נותר בכם הכוח, לנו למחול - ולסלוח, על כך שבדם - וכאב, נלחמנו כדי שתוכלו - ליבב: "הבטחתם יונה"." בשנת 2011, הוציאה חבורת לאטמה סרטון[3] בו שרים החיילים: "אנחנו הילדים של אוסלו - שנת 93, מכרתם אותנו בדשא - תמורת הבטחות. הייתם גברים עייפים שרצו פרס נובל לשלום, הייתן נשים צעירות שרצו לערבב מציאות וחלום." בשנת 2015 יצר עמיר בניון פרודיה ימנית נוספת[4], ובשנת 2016 יצר גיל נאור פרודיה במחאה על פרשת אופק בוכריס[5][6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סרטונים שמואל הספרי, "ילדי חורף 73 ": איך שיר נולד, בכנס סיירת חרוב, נובמבר 2009, סרטון באתר יוטיוב.
  2. ^ כך למשל בנאום של שר הביטחון בוגי יעלון משנת 2013: "צה"ל השתנה מאז מלחמת יום הכיפורים. החברה הישראלית השתנתה. אך כמה מעובדות היסוד שלנו נותרו בעינן, לא פחות משהיו באותו חורף של שנת 73."
  3. ^ סרטונים חורף 73, סרטון באתר יוטיוב
  4. ^ הבטחתם יונה", סרטון בדף הפייסבוק של בניון
  5. ^ סרטונים הבנות של בוכריס, סרטון באתר יוטיוב.
  6. ^ כתבה על השיר בצירוף המילים, באתר מאקו