חורף 73

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חֹרֶף שְׁנַת שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ

אֲנַחְנוּ הַיְּלָדִים שֶׁל חֹרֶף שְׁנַת שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ,
חֲלַמְתֶּם אוֹתָנוּ לָרִאשׁוֹנָה עִם שָׁחַר, בְּתוֹם הַקְּרָבוֹת.

הֲיִיתֶם גְּבָרִים עֲיֵפִים שֶׁהוֹדוּ לְמָזָלָם הַטּוֹב,
הֲיִיתֶן נָשִׁים צְעִירוֹת מֻדְאָגוֹת וְרָצִיתֶן כֹּּל כָּך לֶאֱהוֹב.

וּכְשֶׁהֲרִיתֶם אוֹתָנוּ בְּאַהֲבָה בְּחֹרֶף שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ
רָצִיתֶם לְמַלֵּא בְּגוּפְכֶם אֶת מָה שֶׁחִסְרָה הַמִּלְחָמָה.

(הבית הראשון בשיר)

חורף 73' הוא שיר שנכתב בידי שמואל הספרי, הולחן על ידי אורי וידיסלבסקי ועובד על ידי ירון בכר. השיר בוצע לראשונה על ידי להקת חינוך מיוחד ב-1994 עם הסולנית רוני אבני בערוץ הראשון, ביום העצמאות של שנת 1994. הוא נבחר למקום הראשון במצעד שירי הלהקות הצבאיות, ולמקום השני במצעד שיר ה-60 של רשות השידור. שיר זה הפך לאחד מהשירים המסמלים את מלחמת יום הכיפורים, וכחלק מהשירים המסמלים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

השיר נכתב עבור להקת חינוך מיוחד, לחיילים שרק זה עתה התגייסו לצבא. השיר הוא מונולוג של הילדים שנולדו לאחר מלחמת יום הכיפורים, הנאמר כשבגרו התגייסו לצה"ל, ומופנה אל הוריהם. למרות שהבטיחו לילדים את יונת השלום כשנולדו, הם עדיין נלחמים, אך מבקשים לחדש את ההבטחה מהוריהם. השיר מבטא את הכאב הגדול שנכח בארץ בעקבות המלחמה, שלא נשכח לאורך השנים וחוזר ומציף כאשר אותם תינוקות שגדלו בצלה של המלחמה ממשיכים בדרכי אבותיהם בשמירה והגנה על המדינה, ללא הגעת השלום המיוחל.

שמואל הספרי כותב השיר, היה חייל במלחמת יום הכיפורים ואיבד בה את חברו הטוב יורם וייס, שנהרג בתעלת סואץ (ותחילה נחשב לנעדר).‏[1] בסוף שנת 1993 החל הספרי לעבוד על חומרים לשירים ל"להקת חינוך מיוחד". הספרי כתב את השיר בשנת 1994, השנה שבה נחתמו הסכמי אוסלו שעוררו תקווה לשלום אך לוו בפיגועים קשים, לאותם חיילים חברי הלהקה שנולדו בסביבות שנת 1973. תחושותיו של הספרי והזיכרונות שסחב עמו על המלחמה ועל יורם חברו, גרמו לכתיבת שיר זה.

השיר התקבל בתחושות מעורבות. יש הרואים בשיר זה שיר תבוסתני המחליש את שומעיו ולא נותן תקווה או כשיר מחאה פוליטי הבא למתוח ביקורת על המלחמה המתמדת שבה ישראל נמצאת מאז הקמתה. השיר היה שנוי במחלוקת, עד כדי כך שבתחילה תחנות הרדיו גלי צה"ל וקול ישראל לא הסכימו לשדרו. אך לאחר הופעתו של השיר ביום העצמאות תשנ"ד, בטקס המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות, פרץ השיר והצליח לנגוע באלפי החיילים שנכחו בטקס ובצופים בבית, שצפו בטקס במשדר של הערוץ הראשון.

הביטוי "חורף שבעים ושלוש" שהוטבע בשיר, הפך למושג בחברה הישראלית הקושר את הכאב הגדול והתקווה שצמחה לאחר מלחמת יום הכיפורים, כך למשל בנאום של שר הביטחון בוגי יעלון:

"צה"ל השתנה מאז מלחמת יום הכיפורים. החברה הישראלית השתנתה. אך כמה מעובדות היסוד שלנו נותרו בעינן, לא פחות משהיו באותו חורף של שנת 73'. גם היום האויב שמעבר לגבול מחכה לשעה שבה לא נעמוד על המשמר. ניצחון לוחמי צה"ל במלחמה ההיא, ועיקרם חיילי מילואים, הביאו את רוב אויבינו להכרה, שלא יוכלו לנו בטנקים ומטוסים, והם פנו בעיקר לדרך הטרור, הרקטות והטילים. גם היום מערך המילואים הוא כוח העתודה העיקרי של צה"ל, הכתפיים שעליהן ניצב ביטחונה של מדינת ישראל".‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]