חותם המדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Hotam Hamdina.PNG

חותם המדינה הוא חותמה הרשמי של מדינת ישראל. במדינות רבות בעולם ישנו חותם רשמי (שנקרא לעיתים בשם "חותם גדול"), המשמש לחתימה על מסמכים רשמיים של המדינה, ומסמל את ריבונות העם או המלך. חותם המדינה מוטבע על המסמכים הרשמיים של מדינת ישראל, וזאת בהתאם לחוק חותם המדינה, התש"ט-1949 ולתקנות חותם המדינה התשל"ד-1974 שהותקנו מכוח החוק.

עיצוב החותם[עריכת קוד מקור | עריכה]

החותם הוא עגול, סמל המדינה במרכזו, מסגרתו הפנימית מורכבת ממגן דוד מלא בראשה, מענפי עץ זית (הזהים לאלו שבסמל המדינה) בחציה העליון ומן המלים "חותם המדינה" בחציה התחתון; ומסגרתו החיצונית מורכבת משוליים מעוצבים.

הטבעת החותם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סעיף 3 בחוק חותם המדינה, התש"ט-1949:

חותם המדינה יוטבע באחת משתי הדרכים:
(א) על גוף המסמך;
(ב) על דונג או על כל חומר אחר שיחובר לגוף המסמך.

השמירה על החותם והשימוש בו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חוק חותם המדינה והתקנות הנלוות לו, שר המשפטים הוא הממונה על שמירת חותם המדינה, וכל שימוש בו מחייב רישום מפורט על המסמך הנחתם. אין לזייף את החותם, ועל המזייף יוטל עונש של עד 7 שנות מאסר; אין לייצר חותם בדמות חותם המדינה, אלא בהוראת שר המשפטים.