חזון הגאולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חזון הגאולה
מידע כללי
מאת הראי"ה קוק
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק ז"ל
תאריך הוצאה ה'תש"א, 1941
מספר עמודים שמג
עורך הרב מאיר בר-אילן והרב יהושע הוטנר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חזון הגאולה הוא חיבור מכתבי הראי"ה קוק בן חמישה מדורים, בו מובאים מאמרים, אגרות וכרוזים אודות ארץ ישראל, גאולת עם ישראל, יישוב ארץ ישראל ועוד. הקובץ יצא לאור בשנת ה'תש"א (1941), בעריכת הרב מאיר בר-אילן והרב יהושע הוטנר.

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר יצא לאור בקיץ ה'תש"א (1941), לקראת יום השנה השישי לפטירת הראי"ה קוק בג' באלול.[1] הוא נדפס בהוצאת "האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק ז"ל", בעריכת הרב מאיר בר-אילן (אז: ברלין) והרב יהושע הוטנר (בהתאמה, יו"ר האגודה ומזכירהּ),[2] ובסיוע הקרן הקיימת לישראל. הספר כולל 343 עמודים. בשנת ה'תשל"ד יצאה לאור בניו יורק מהדורת צילום דלת עותקים של המהדורה הראשונה.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעמוד השער מוגדר הספר: "ילקוט דברים של רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל על תחית עם ישראל ובנין הארץ". עמודיו הראשונים מוקדשים ל"דברי פתיחה" מאת הרב בר-אילן אודות הרב קוק, אופיו, כתיבתו ופועלו הציבורי, ופרק "תולדותיו" – ביוגרפיה קצרה אודות הראי"ה בת תריסר עמודים. הביוגרפיה נכתבה בעילום שם. לימים נתגלה כי מחברה היה הרב יהושע הוטנר, אחי כלתו של הראי"ה, והיא נחשבת ראשונית, אמינה ומדויקת.[3] בביוגרפיה צוינו חיבורים מכתבי הרב קוק שטרם ראו אור, דוגמת "אורות עולמים" ("הדרכה למעשה בתורה, תפילה, מצוות, כנסת-ישראל, ארץ ישראל, נתיבות הנפש והחיים ועוד, בשלושה כרכים") ו"מורה נבוכים חדש" (כיום מכונה: לנבוכי הדור).[4]

החיבור עצמו נושא חמישה מדורים, בהם מובאות קצרות וארוכות מכתבי הראי"ה: א – קדושת הארץ (15 פרקים ו-5 מאמרים). ב – תחיית ישראל (27 פרקים ו-6 מאמרים). ג – פעמי הגאולה (23 פרקים, שני מאמרים וקטעי מכתבים). ד – דרך הבניין (5 מאמרים), ותתי-מדורים המוקדשים לקשרי הראי"ה עם תנועת המזרחי (7 אגרות, כרוזים ונאומים), הקרן הקיימת לישראל (5 – אגרות וכרוזים) והציבור הכללי (3 אגרות), וכן תת-מדור תחת הכותרת "פירורים" בו 11 מובאות בנושאים שונים (לדוגמה נאום ותפילה בעת פתיחת האוניברסיטה העברית, פרסומים בזמן מאורעות תרפ"ט ורצח ארלוזורוב, ועוד). ה – נספחות: על אודות תנועת דגל ירושלים (מאמר מאת הרב בר-אילן אודותיה, וכן 6 אגרות ופרסומים). הספר נחתם במדור "מקורות וציונים" ובו ציוני מקורות מהם נשאבו קטעי הספר, וכן הבהרות היסטוריות אודות נסיבות פרסומים שונים.

מאמרי הראיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכרך הראשון של הספר מאמרי הראיה (ירושלים ה'תש"ם) ציינו עורכיו הרב אלישע אבינר והרב דוד לנדאו, שלא הכלילו בספר "את המאמרים שראו אור ב'חזון הגאולה', מכיוון שהספר מצוי ורבים המאמרים המופיעים שם". עם זאת, מאמרי חזון הגאולה שראו אור בעיתונות אולם לא הובאו בספרי הראי"ה הנדפסים, הוכללו בכרך השני של "מאמרי הראיה" (ירושלים ה'תשמ"ד), "לאחר שנתברר לנו שאין הוא זוכה לתפוצה הראויה לו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חזון הגאולה: ספר חדש מהרב קוק זצ"ל, העולם, 7 באוגוסט 1941; קורא וותיק, ביבליוגרפיה, העולם, 21 באוגוסט 1941.
  2. ^ עוד על אודות האגודה והעורכים ראו: הרב פרופ' נריה גוטל, 'פרוטוקול האגודה להוצאת כתבי הרב קוק', סיני קכו-קכז, ניסן-אלול תש"ס – תשרי-אדר תשס"א, עמ' שמ-שנג. במקורות אחדים צוין רק שמו של הוטנר כעורך (לדוגמה: הרב ישעיהו הדרי, תערוכת הרב קוק: קטלוג, אלול תשכ"ו, עמ' 50).
  3. ^ ראו: הרב משה צבי נריה, ליקוטי הראי"ה ב, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 245. לימים הושלמה הביוגרפיה בספר זיכרון ראי"ה, ירושלים תשמ"ו, עמ' קז-קכב.
  4. ^ ראו: צבי ירון, משנתו של הרב קוק, ירושלים תשל"ד, עמ' 22 הע' 4; הרב ד"ר שחר רחמני, החיבור 'לנבוכי הדור', בתוך: לנבוכי הדור, הוצאת ידיעות אחרונות 2014, עמ' 264-265.