חטופי דמשק

חטופי דמשק הוא השם בו כונו צלח מועלם ושלמה סמואלוב - נוסעים ישראלים במטוס שנחטף לדמשק, אשר שוחררו לאחר יותר משלושה חודשים בכלא הסורי.

כרונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באוגוסט 1969 חטפו שני מחבלים, ליילה ח'אלד וסלים עיסאווי, חברים בחזית העממית לשחרור פלסטין מטוס נוסעים מדגם בואינג 707 של חברת התעופה האמריקנית TWA בטיסה 840, שהיה בדרכו מלוס אנג'לס, דרך רומא, לאתונה. במטוס היו 7 אנשי צוות ומאה ועשרים נוסעים, בהם שישה ישראלים.^[1] על פי מספר דיווחים תקשורתיים שלא אומתו, האמינו מתכנני החטיפה כי על המטוס נמצא רמטכ"ל צה"ל במלחמת ששת הימים יצחק רבין שהיה אז שגריר ישראל בארצות הברית.

המטוס חלף מעל ישראל ואולץ לנחות בדמשק. בפעולת החטיפה נפגעו קל כמה נוסעים כאשר נדחפו להחלץ מן המטוס לפני שחרטומו פוצץ. כל הנוסעים שוחררו לאחר יממה למעט ששת הנוסעים הישראלים. ארבע נשים ישראליות שוחררו במהרה אך שני גברים נותרו בשבי. השניים היו צלח מועלם ושלמה סמואלוב - פרופסור לרפואה בבית החולים הדסה בירושלים^[2]. השניים, שנודעו בשם "חטופי דמשק", נותרו בסוריה ושהו בכלא אלמאזה במשך 98 ימים.

תחילה סירבה ישראל לכל עסקה עם הסורים ודרשה את שחרור הכלואים ללא תנאי. אולם בלחץ מצרים שהחזיקה שני טייסים ישראליים, והתנתה את שחרורם בכך שישראל תשחרר שני טייסים סורים, הסכימה ישראל להסכם עם סוריה ושחרור שבויים תמורת החטופים^[3].

בעסקת חילופי השבויים שנערכה ב-5 בדצמבר 1969 הוחלפו חטופי דמשק תמורת 2 טייסים סוריים ו-11 מחבלים סוריים ובמקביל שוחררו שני טייסים ישראלים, גיורא רום ונסים אשכנזי, שהיו במצרים תמורת 6 חיילים ו-52 אזרחים מצריים^[4]. המטוס שנחטף שופץ וחזר לשירות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא חטופי דמשק בוויקישיתוף

אמיר אורן, אנטומיה של עסקת שבויים, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2008
צ'ארלס בטלר, מברק של משרד החוץ האמריקאי בנוגע לחטיפה, אתר משרד החוץ האמריקאי
הישראלים לא שוחררו, - יתר הנוסעים המריאו לאתונה, דבר, 31 באוגוסט 1969
דוד מושיוב, שוחררו שני חטופי דמשק ושני הטייסים שהיו בשבי המצרי, דבר, 7 בדצמבר 1969, המשך
מידע על חטופי דמשק בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ תיקיית מסמכים של משרד החוץ האמריקאי בנוגע לחטיפה
^ אורי אורן, על שלושה פשעי דמשק: סיפורו של פרופ׳ שלמה סמואלוב משבי דמשק, הוצאת ויידנפלד וניקולסון, 1970
^ אורי דן, מלכודת מצרית סורית אילצה את ממשלת ישראל להסכים לעיסקת החבילה, מעריב, 7 בדצמבר 1969
^ שוחררו שני חטופי דמשק ושני הטייסים, דבר, 7 בדצמבר 1969

[1] תיקיית מסמכים של משרד החוץ האמריקאי בנוגע לחטיפה

[2] אורי אורן, על שלושה פשעי דמשק: סיפורו של פרופ׳ שלמה סמואלוב משבי דמשק, הוצאת ויידנפלד וניקולסון, 1970

[3] אורי דן, מלכודת מצרית סורית אילצה את ממשלת ישראל להסכים לעיסקת החבילה, מעריב, 7 בדצמבר 1969

[4] שוחררו שני חטופי דמשק ושני הטייסים, דבר, 7 בדצמבר 1969

[1]

[2]

[3]

[4]

פיגועי טרור נגד ישראלים במחצית השנייה של המאה ה-20
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים	1948 עד 1959 • שנות ה-60 • שנות ה-70 • שנות ה-80 • שנות ה-90 • >
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל	שנות ה-70: מתקפת הטרור בשדה התעופה של מינכן (10 בפברואר 70) • הפיגוע בטיסה 330 של סוויסאייר מציריך לנתב"ג (21 בפברואר 70) • חטיפת טיסת 571 של סבנה איירליינס מבריסל לנתב"ג (8 במאי 72) • טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (5–6 בספטמבר 72) • משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק (28 בדצמבר 72) • הפיגוע בטיסה 841 של טראנס וורלד איירליינס מנתב"ג לניו-יורק (8 בספטמבר 74) • חטיפת מטוס אייר פראנס 139 מנתב"ג לפריז (27 ביוני 76) שנות ה-80: ניסיון ההתנקשות בשגריר הישראלי בלונדון (3 ביוני 82) • הפיגוע בראס בורקה (5 באוקטובר 85) • רצח הימאים הישראלים בברצלונה (5 באוקטובר 85) • הפיגועים בדלפקי אל על בנמלי התעופה של וינה ורומא (27 בדצמבר 85) • ניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון (17 באפריל 86) שנות ה-90: פיגוע האוטובוס במצרים (4 בפברואר 90) • הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (17 במרץ 92) • הפיגוע בשגרירות ישראל בלונדון (26 ביולי 94)
1948–1999 • 2000–2009 • 2010–2019 • 2020–2029