חטיבה 188 במלחמת חרבות ברזל
 | |
| תג היחידה של חטיבה 188 | |
| סוג היחידה | חטיבת שריון סדירה |
|---|---|
| שייכות חיילית | |
| מדינת מוצא |
 ישראל |
| מפקדים |
 אלוף-משנה אור וולוז'ינסקי |
| יחידת האם |
 עוצבת געש |
| יחידות משנה | |
| עימות | מלחמת חרבות ברזל |
| גזרת פעילות | רצועת עזה |
| קרבות | |
| לחם נגד | |
| אמל"ח עיקרי |
טנק מרכבה סימן 4מ 400 פומ"ה |
| אבדות | 14 לוחמים נהרגו בקרבות |
במלחמת חרבות ברזל לחמה חטיבה 188 במספר רב של קרבות, ובכל זירות הלחימה המרובות. בטבח שבעה באוקטובר, ביום הראשון של המלחמה, סייעה החטיבה רבות בהדיפת חמאס. בשלב השני של הלחימה, בתמרון הקרקעי בעומק שטח רצועת עזה, השתתפו כוחות החטיבה בקרבות רבים, בהם קרב עזה, כיבוש מסדרון נצרים, קרב שג'אעייה, והקרב במחנות המרכז. באמצע ינואר 2024 הועברה החטיבה, יחד עם שאר כוחות אוגדה 36, לזירה הצפונית, לניהול קרבות ההתשה עם חזבאללה ולצורך הגנה על יישובי הצפון. עם פרוץ מבצע חיצי הצפון ותחילת התמרון הקרקעי בלבנון, כבשה החטיבה את הכפר יארון, ומאוחר יותר נכנסה עם אוגדה 36 לקרבות נוספים. בתום התמרון בלבנון, התפצלו כוחות החטיבה לכל זירות המלחמה, בלבנון, בסוריה במסגרת מבצע חץ הבשן, בעזה במסגרת קרב ג'באליה השלישי, וביהודה ושומרון במסגרת מבצע חומת ברזל.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[5] חיילים, 58[6] שוטרים ו-10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות טבח שבעה באוקטובר הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה וחיסול כל המחבלים השוהים שם.
הקרבות ביום טבח שבעה באוקטובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר מתקפת הפתע של חמאס, היו גדודי השריון של חטיבה 188 בתעסוקה מבצעית באיו"ש וגדוד ההנדסה של החטיבה הוצב בגבול הצפון הרחוק. מספר שבועות לפני השבעה באוקטובר, הוצבו בבסיס צאלים טנקים של גדוד 53, שהיה אז בתעסוקה מבצעית באיו"ש. בבוקר 7 באוקטובר כאשר הטנקים של גדוד 77 מחטיבה 7 נלחמו בעוטף עזה וספגו אבדות קשות - היו הכלים של גדוד 53, כוח הזמין ביותר בקרבה למוקדי הקרבות. סמוך לשעה 12:30 כבר הכווין מח"ט 188 שלושה טנקים מהגדוד - שכונו כוח דאובה - לכיוון ניר יצחק, סופה וחולית. הכוח של דאובה איגף את הקיבוצים במטרה ליצור חיץ ביניהם לבין הרצועה. בהיתקלויות מטווח קרוב, חיסל הכוח 25 מחבלים במשך קצת יותר מיממה.
בשעה 13:00 יצאו שישה טנקים נוספים מצאלים לכיוון עוטף עזה, בפיקודו של מג"ד 53, סא"ל סלמאן חבקה. הם נעו לכיוון הגזרה הצפונית של העוטף, שם התפצלו למוקדי לחימה שונים. המג"ד חבקה נע עם שני טנקים נוספים לכיוון בארי, שם סיפק לכוחות החי"ר הגנה וכוח אש, וסייע להכריע קרבות בקיבוצים שונים בעוטף. שלושת הטנקים הנוספים מכוח זה נעו לכיוון כפר עזה, שם ניהלו קרבות כנגד מחבלי החמאס. כשהטנקים יצאו מהלחימה בכפר עזה הם פגשו את מי שהיה אז מג"ד 13 בחטיבת גולני, סגן-אלוף תומר גרינברג, שנפל בהמשך בקרבות. הוא לקח אותם יחד איתו לקרבות הבלימה בגזרת נחל עוז וכפי שתיאר נעזר בהם "למנוע ממחבלים לברוח ומאחרים להיכנס". בכניסה לקיבוץ נחל עוז, ראה טנק של גדוד 53 חמישה טנדרים ואופנועים ועליהם מחבלי נוח'בה, ופגע בהם עם פגזים ואש מקלעים.[8][9]
התמרון הקרקעי ברצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרבות במערב ודרום העיר עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעם תחילת התמרון הקרקעי, החטיבה נכנסה לרצועה במסגרת פעילות אוגדה 36 לכיתור העיר עזה.[10]
.jpg)
ב-2 בנובמבר פעל גדוד 53 של חטיבה 188 במרחב צפון רצועת עזה במהלך הלחימה נהרג סגן-אלוף סלמאן חבקה,[11] מפקד גדוד 53 ושני לוחמים מהגדוד נפצעו באורח קשה.[12][13]
ב-11 בנובמבר בתום כשבוע וחצי של קרבות השלימו כוחות חטיבה 188 יחד עם חטיבת גולני וגדוד 890 של הצנחנים את הכרעתו של גדוד סברא של חמאס - אחד מארבעת הגדודים החזקים של חמאס בעזה אשר מחזיק את שכונות מערב ודרום העיר עזה. במהלך ההשתלטות הושמדו משגרי נ"ט ורקטות, כלי נשק מסוגים שונים, רובי צלפים ומטעני חבלה וחלק מתשתיות התת-קרקע.[14]
כוחות צוות הקרב החטיבתי נכנסו לכבוש את השכונה מכיוון החוף יחד עם דחפורי D9 משוריינים שפילסו מכשולים, טנקי החטיבה הובילו לפני לוחמי גדוד 890 של חטיבת הצנחנים שצעדו על החול ומסוקי AH-64 אפאצ'י חיפו באש אווירית וירו לעבר מטרות בהכוונת כוחות החטיבה.[15]
ב-13 בנובמבר במהלך פעילות של צוות קרב חטיבתי 188, בוצע ירי RPG-7 לעבר כוח צה"ל מהכניסה לבית החולים אל-קודס שבשכונת תל אל-הווא. הירי התבצע על ידי חוליית מחבלים שנטמעה בקבוצת אזרחים בכניסה לבית החולים. כוחות צק"ח 188 הצליחו לעשות הבחנה בין אזרחים ומחבלים. הכוח ביצע ירי אל עבר המחבלים. במהלך חילופי אש נצפו אזרחים נוטשים את מבנה בית החולים, במקביל המחבלים החלו בירי נ"ט לעבר כוחות צה"ל. צוות הקרב החטיבתי השיבו באש חיה וירי פגזים אל עבר מקורות הירי. באירוע נהרגו 21 מחבלים ללא נפגעים לצה"ל.[16]
ב-16 בנובמבר לוחמי צוות הקרב של חטיבה 188 יחד עם לוחמי שייטת 13, השיגו שליטה מבצעית על המעגן המרכזי של עזה בו שלט חמאס ושימש כבסיסו העיקרי של הקומנדו הימי של הארגון. בפשיטה הושמדו כעשרה פירי מנהרות, והושמדו ארבעה מבנים המהווים תשתיות טרור. לוחמי 188 חיסלו 10 מחבלים, טיהרו את כלל המבנים בשטח המעגן, והופלה אנדרטה שמאדירה את אירועי המרמרה.[17]
.jpg)
ב-20 בנובמבר כוחות משולבים של אוגדה 36 בהובלת חטיבה 188 נלחמו בשכונת זייתון, חיסלו מחבלים רבים, החרימו חומר מודיעיני ואמל"ח ממפקדות חמאס, והשמידו פירי מנהרות ותשתיות טרור נוספות, חלקן היו בתוך מסגדים ובתי ספר.[18]
הקרבות בשג'אעייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-5 בדצמבר כוחות החטיבה פשטו גם על מרחב שג'אעייה. הלוחמים חיסלו, איתרו משגרי רקטות ונ"ט, ופגעו בתשתיות התת-קרקעיות. במהלך הפעילות לאחר פגיעת טיל נ"ט בטנק של גדוד 53 בפאתי שג'אעייה, נהרגו הקצינים סרן יהל גזית,[19] סגן מפקד פלוגה בגדוד 53, וסרן איתן פיש,[20] קצין שריון לוחם בגדוד וכן הלוחמים סמ"ר תובל צנעני[21] וסמל יקיר ידידיה שינקולבסקי.[22][23][24][25][26][27]
ב-7 בדצמבר המשיכו כוחות החטיבה, יחד עם חטיבות הצנחנים וגולני, בקרבות קשים, כאשר נרשמו בשכונה יותר מ-50 היתקלויות עם חוליות מחבלים, וקרוב ל-200 מחבלים חוסלו רבים מהם מאש טנקי חטיבה 188, צלפי גדוד 890 ולוחמי סיירת גולני.[28] צוות הקרב החטיבתי יחד עם כוחות יחידת הלוט"ר פעל בשכונת שג'אעייה. הלוחמים ביצעו סריקות בשטח בית ספר ואיתרו פיר מנהרה אשר הוביל למסגד בשכונה. במהלך הקרבות נהרגו רס"ל (במיל') עומרי רוט[29] ורס"ר (במיל') נפתלי יונה גורדון[30] – מפקד טנק ולוחם שריון במילואים של גדוד 53 של חטיבה.[31]
.jpg)
ב-10 בדצמבר כוחות צק"ח 188, פשטו על מפקדה צבאית של חמאס ואיתרו אמצעי לחימה רבים. בנוסף לראשונה חצו לוחמי חטיבת האש 282 את הגבול ופעלו ברצועת עזה, בשיתוף פעולה עם צוות הקרב החטיבתי של חטיבה 188 בשכונת שג׳עייה.[32][33]
ב-15 בדצמבר כוחות צוות הקרב החטיבתי, בשיתוף פעולה עם כוחות שריון, הנדסה, חי"ר וחיל האוויר, השלימו את ההשתלטות על מפקדת גדוד שג'אעייה של חמאס, כמו כן, לוחמי גדוד האיסוף 414 ביצעו שימוש ראשון ברחפן מסוג "מעוז" וכך חשפו ותקפו חוליית מחבלים.[34]
ב-21 בדצמבר צוות הקרב החטיבתי של חטיבה 188 פשט והשתלט על מפקדת גדוד שג'אעייה, ממנה יצאו חלק מן המחבלים שביצעו את הטבח ב-7 באוקטובר.[35]
סיום הלחימה העצימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 בינואר הוחלט על יציאתה מהרצועה של אוגדה 36, הכוללת את חטיבה 188, לטובת תקופה של ריענון, אימון והגברת כשירות.[36]
קרבות מאוחרים יותר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-19 בינואר 2025, שעות לפני כניסתה לתוקף של עסקת החטופים השנייה, ניהל כוח מיוחד של צה"ל בהובלת צק"ח 188, מבצע לחילוץ גופתו של אורון שאול, יותר מעשור לאחר נפילתו במבצע צוק איתן.[37]
זירה צפונית
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
ב-29 באוקטובר 2023, תפס גדוד 71 של החטיבה את גזרת לבנון. כתוצאה מהתהפכות טנק בזמן נסיעה על ציר בצפון הארץ נהרג רס"ל (במיל') ינון פליישמן.[38][39] ב-5 בנובמבר הותר לפרסום כי רס"ר (במיל') נערן אשחר,[40] מפקד טנק בגדוד 71, מת מפצעיו, שבוע לאחר שנפצע באורח אנוש בהתהפכות הטנק בצפון הארץ.[41]
.jpg)
ב-22 בדצמבר במהלך פעילות מבצעית בצפון סמוך לשתולה של גדוד 71 של החטיבה, ביצע ארגון הטרור חזבאללה מתקפת פצצות מרגמה. כתוצאה מההתקפה נהרג לוחם הגדוד סמל עמית זיו.[42][43] זיו נהרג כאשר במהלך התגוננות תוך כדי ריצה לטנק קיבל נפילה ישירה.[44] ב-24 דצמבר הותר לפרסום כי לוחם גדוד 71 סמ"ר דניאל נחמני[45] נפטר מפצעיו. נחמני נפצע קשות באותה תקרית נפילה פגיעה ישירה של פצמ"ר במוצב שתולה בה נהרג סמל עמית זיו יומיים קודם לכן.[46]
ב-8 בפברואר לאחר שאוגדה 36 שהחטיבה חלק ממנה, סיימה את פרק הלחימה העצים ברצועת עזה, עלתה האוגדה להיערכות ללחימה בזירה צפונית. במהלכו חטיבה 188 החלה בסדרת אימונים אינטנסיביים לחיזוק הכשירות והמוכנות של לוחמי החטיבה. לוחמי החטיבה ניהלו לחימה במרחב שכונות צפופות ובנויות, בתנאי מזג אוויר חורפיים תוך אימון מיומנויות וטכניקות מרמת המחלקה ועד צוותי הקרב הגדודים.[47]
התמרון הקרקעי בלבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-30 בספטמבר החל צה"ל בתמרון קרקעי בתוך שטח דרום לבנון. ב-2 באוקטובר 2024 הותר לפרסום כי אוגדה 36 שבתוכה חטיבה 188 הצטרפה ללחימה העצימה בדרום לבנון.[48] כמו כן פורסם כי חטיבה 188 פעלה במרחב יארון ושטחים מיוערים סמוכים.[49] מאוחר יותר פעלה החטיבה במרחבים נוספים בהתאם לפעילות האוגדה. באחת מהפשיטות חשפו לוחמי החטיבה עמדת שהייה תת-קרקעית של חזבאללה, שבה היו 8 מחסני אמל"ח ועמדת ירי לשטח הארץ.[50]
ב-6 בנובמבר במהלך פעילות של גדוד ההנדסה של החטיבה 605 במרחב אביבים נהרג סמל אריאל סוסנוב[51] לוחם הגדוד מפגיעת רקטה של חזבאללה, במהלך המטח הכבד של כ-50 רקטות שחזבאללה שיגר אחר הצהריים למרחב.[52]
רמת הגולן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-18 ביולי נפטר מפצעיו לוחם בגדוד 53 רס"ל (במיל') אפרים בן עמרם,[53] לאחר שנפצע באורח קשה בתאריך 30 ביוני כתוצאה מנפילת כטב"ם במרחב צפון רמת הגולן.[54]
לאחר הפסקת האש בצפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר חתימת הסכם ישראל–לבנון 2024, שהביא לסיום את התמרון העצים בדרום לבנון, כוחות החטיבה התפצלו ושירתו בכל זירות הלחימה הפעילות. גדוד 53 נשאר בלבנון, במסגרת שהיית הכוחות לצורך אכיפת ההסכם עם לבנון. עם נפילת משטר אל-אסד בסוריה ופרוץ מבצע חץ הבשן, גדוד 74 הוקפץ לסוריה לצורך כיבוש אזור החיץ ופסגת החרמון. גדוד 71 הועבר לזירה העזתית, שם נלחם בצפון הרצועה במסגרת קרב ג'באליה השלישי.[55] בפברואר 2025, כוח של החטיבה הועבר לזירת יהודה ושומרון, במסגרת מבצע חומת ברזל, והיה כוח השריון הראשון בזירה מזה 22 שנה.[56]
מבצע עוז וחרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – מבצע עוז וחרב, ציר מורג
ב-22 במרץ 2025 שבו כוחות אוגדה 36, בהם חטיבה 188, לאחר התמרון בלבנון לפיקוד הדרום, ונערכו ללחימה בגזרתו במסגרת מבצע עוז וחרב.[57]
מספר ימים מאוחר יותר השלימו לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני, בפיקוד אוגדה 36 ובשיתוף כוחות שריון והנדסה של חטיבה 188, את כיתור ציר מורג בדרום רצועת עזה, מהלך שמטרתו ליצור הפרדה מבצעית מלאה בין ח'אן יונס לרפיח ולהכריע את חטיבת רפיח של חמאס. בתוך 12 ימים כיתרו הכוחות את האזור, השמידו עשרות מחבלים ותשתיות טרור, ואיתרו אמל"ח ופירים. באחת ההיתקלויות חוסלו חמישה מחבלים בקסבה צפופה לאחר ירי פצמ"רים ורימון יד. הפעילות התבצעה יום־יום, מהבוקר עד הלילה, תחת עומס וללא מנוחה, במטרה לבסס שליטה מבצעית מלאה במרחב החיץ.[58]
ב-2 באפריל הצהיר שר הביטחון ישראל כ"ץ כי המבצע הקרקעי התרחב עם פינוי נוסף של אוכלוסייה עזתית מאזורי הלחימה.[59] צה"ל הרחיב את פעילותו ברפיח. כוחות צוות הקרב של חטיבה 14 בפיקוד אוגדת עזה השלימו את כיתור שכונת תל א-סולטאן שברפיח. כמו כן, כוחות אוגדה 36 החלו לתמרן בדרום ח'אן יונס.[60] בצהריים אמר ראש הממשלה כי כוונתה של פעולה זו להקים ציר חדש לביתור הרצועה, "ציר מורג", על שם היישוב מורג בגוש קטיף. יעד הפעולה, לפי צה"ל, הוא כיתור וביתור חטיבת רפיח של חמאס, וגם הגעה למקומות שבהם הכוחות לא היו בעבר.[61][62]
ב-12 באפריל הודיע דובר צה"ל כי הושלם כיתור רפיח באמצעות השגת שליטה בציר מורג המבתר את רפיח מח'אן יונס, בפעילותן של חטיבת גולני וחטיבה 188.[63] במהלך הפעילות צק"ח 188 חיסל עשרות מחבלים בשטח.[64]
ב-19 באפריל כוחות צוות הקרב של חטיבה 188 חיסלו יותר מ-40 מחבלים שפעלו במרחב, והשמידו אמצעי לחימה רבים, בהם טנדר של חמאס ששימש למטרות טרור.[65]
ב-8 במאי 2025, כוח לוחמי הנדסה של גדוד 605 הפועל תחת החטיבה, נכנס לתוך מבנה בשכונת ג'נינה ברפיח כדי לאתר פיר מנהרה, חוליית מחבלים הפתיעהאת הכוח ושיגרה RPG לעבר המבנה שבו שהה הכוח. לאחר הירי המבנה קרס על הלוחמים, וכתוצאה מקריסתו נהרג לוחם גדוד 605 סמל ישי אליקים אורבך[66]. באותה תקרית נפצעו שני לוחמים נוספים מגדוד ההנדסה 605- אחד באורח קשה ואחד באורח בינוני.[67]
אבדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיום טבח שבעה באוקטובר ותחילתה של מלחמת חרבות ברזל איבדה החטיבה כ-14 מלוחמיה (נכון ל-2 ביולי 2025).[68]
| אבדות | גדוד 53 | גדוד 71 | גדוד 74 | גדוד 605 | סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|
| טבח שבעה באוקטובר | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 |
| התמרון הקרקעי ברצועת עזה | 7 | 1 | 0 | 7 | 15 |
| התמרון הקרקעי בדרום לבנון | 1 | 4 | 0 | 1 | 6 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רונן וודלינגר, הטנקים כאן - סיפורה של חטיבה 188 בקרבות 7 באוקטובר, הוצאת ידיעות ספרים, 2025
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ^ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ^ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, המלחמה בעזה: "זה יום כיפור. חמאס בעוצמה. לרוץ אל הטנקים. בלי שאלות", באתר וואלה, 15 באוקטובר 2023
- ^ רון קריסי, "יום כיפור. חמאס אול-אין": הרגעים שבהם הטנקים הצטרפו ב-7/10, ותדריך הסא"ל הגיבור, באתר ynet, 30 בספטמבר 2025
- ^ בעומק רצועת עזה: כוחות אוגדה 36 תקפו מטרות והתייצבו על חוף הים, באתר צה"ל, 5 בנובמבר 2023
- ^ סא"ל סלמאן חבקה ז"ל, באתר צה"ל
- ^ שני לוחמים מגדוד 53, חטיבה 188 נפצעו קשה בקרב בצפון רצועת עזה, באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, עינב חלבי, הותר לפרסום: סא"ל סלמאן חבקה, גיבור הקרב בבארי, נפל הלילה בלחימה בעזה, באתר ynet, 2 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, 10 ימי קרב נגד אחד מ-4 הגדודים החזקים בחמאס: לוחמי גולני חיסלו 300 מחבלים, באתר ynet, 11 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, "רק עם הגופות הבנתי איפה אני". כתב ynet שהה יממה בקו הראשון בעזה, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
- ^ ישראל במלחמה: היום ה-38 | עדכונים שוטפים, באתר ynet, 13 בנובמבר 2023
- ^ כך השתלטו שייטת 13 וצק"ח 188 על מעגן עזה, באתר צה"ל, 16 בנובמבר 2023
- ^ תיעוד מיוחד מהלחימה להכרעת גדוד מרכזי של חמאס, באתר צה"ל, 20 בנובמבר 2023
- ^ סרן יהל גזית ז"ל, באתר צה"ל
- ^ סרן איתן פיש ז"ל, באתר צה"ל
- ^ סמ"ר תובל יעקב צנעני ז"ל, באתר צה"ל
- ^ סמל יקיר ידידיה שינקולבסקי ז"ל, באתר צה"ל
- ^ יואב זיתון, נינה פוקס, אלישע בן קימון, קצין ולוחמים נהרגו מפגיעת נ"ט בפאתי שג'אעיה: "שלושה מהטנק של איתן", באתר ynet, 5 בדצמבר 2023
- ^ "איך נפרדים ממך, ילד אהוב?": סמ"ר תובל יעקב צנעני ז"ל שנפל בקרב בעזה הובא למנוחות, באתר ישראל היום, 5 בדצמבר 2023
- ^ אנה ברסקי, "מפקד נחוש ונשמה גדולה": סרן איתן פיש נפל בקרב בעזה, באתר מעריב אונליין, 5 בדצמבר 2023
- ^ שקד שדה, יהל גזית נפל בקרב ברצועה: "לוחם שהלך עם האמת שלו", באתר מעריב אונליין, 6 בדצמבר 2023
- ^ "צער עמוק ולב קרוע": סמל יקיר ידידיה שינקולבסקי נהרג בעזה, באתר ערוץ 7, 5 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, הקרבות הקשים בשג'אעיה, הלחימה בחאן יונס | תמונת מצב המלחמה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- ^ רס"ל (במיל') עומרי רוט ז"ל, באתר צה"ל
- ^ רס"ר (במיל') נפתלי יונה גורדון ז"ל, באתר צה"ל
- ^ עידן אבני, "הלב נקרע, היית מלח הארץ": מפקד הטנק רס"ל עומרי רוט נפל בקרב בעזה, באתר ישראל היום, 8 בדצמבר 2023
- ^ ניר דבורי, לראשונה: לוחמי התותחנים פועלים בתוך רצועת עזה, באתר מאקו, 10 בדצמבר 2023
- ^ אריאל אלעזרי, ביממה האחרונה הותקפו 250 מטרות ברצועת עזה; צק"ח 188 השתלט על מפקדת חמאס בלב סג'עייה, באתר דתילי, 10 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, בחאן יונס נחשפה מנהרה עם אופנועי מחבלים מ-7 באוקטובר; מפקדת גדוד שג'אעיה הושמדה, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
- ^ אחרי אסון הריגת 3 החטופים, בצה"ל הכריזו: "הושגה אחיזה מבצעית בשג'אעיה", באתר ynet, 21 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, דילול כוחות משמעותי: אוגדה 36 יוצאת מעזה, באתר ynet, 15 בינואר 2024
- ^ "כאן קודקוד, החזרנו את אורון למשפחתו ולקבורה ראויה בארץ": תיעודים ראשונים מהמבצע לחילוץ סמ"ר אורון שאול ז"ל, באתר צה"ל, 20 בינואר 2025
- ^ רס"ל (במיל') ינון פליישמן ז"ל, באתר צה"ל
- ^ לילך שובל, הותיר אישה וילד: ינון פליישמן הוא לוחם המילואים שנהרג בהתהפכות הטנק, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2023
- ^ רס"ר (במיל') נערן אשחר ז"ל, באתר צה"ל
- ^ שקד שדה, תרם כליה והתעקש להתגייס: קרוביו של רס"ר במיל' נערן אשחר ז"ל נפרדים, באתר מעריב אונליין, 5 בנובמבר 2023
- ^ סמל עמית הוד זיו ז"ל, באתר צה"ל
- ^ רענן בן צור, יואב זיתון, ליאור אל-חי, לוחם שריון נהרג מאש חיזבאללה בגבול הצפון, באתר ynet, 22 בדצמבר 2023
- ^ אתר ההנצחה ומורשת לזכרו של עמית הוד זיו ז"ל
- ^ סמ"ר דניאל נחמני ז"ל, באתר צה"ל
- ^ יאיר קראוס, ליאור בן ארי, יואב זיתון, מת מפצעיו סמ"ר דניאל נחמני, שנפגע ביום שישי מטיל נ"ט בצפון, באתר ynet, 26 בדצמבר 2023
- ^ אוגדת ההתקפה של פיקוד הצפון מעמיקה את המוכנות ללחימה, באתר צה"ל, 8 בפברואר 2024
- ^ אוגדה 36 מצטרפת לפעילות הקרקעית הממוקדת, באתר צה"ל, 2 באוקטובר 2024
- ^ השמדת תשתיות בסביבה אזרחית ובשמורות טבע: אוגדה 36 ממשיכה לפעול בעוצמה בדרום לבנון. צפו בתיעודים, באתר צה"ל, 9 באוקטובר 2024
- ^ פעילות 188 בדרום לבנון. צפו, באתר צה"ל, 22 בדצמבר 2024
- ^ סמל אריאל סוסנוב ז"ל, באתר צה"ל
- ^ יואב זיתון, הותר לפרסום: סמל אריאל סוסנוב נהרג במטח לאביבים, באתר ynet, 7 בנובמבר 2024
- ^ רס"ל (במיל') אפרים בן עמרם ז"ל, באתר צה"ל
- ^ יואב זיתון, יאיר קראוס, מת מפצעיו לוחם המילואים אפרים בן עמרם, שנפגע בפיצוץ כטב"ם ברמת הגולן, באתר ynet, 18 ביולי 2024
- ^ אייל לוי, "אנחנו כאן כדי למנוע מהאויב לחזור": חטיבה 188 נלחמת בשלוש זירות, באתר ישראל היום, 1 בינואר 2025
- ^ אלישע בן קימון, יואב זיתון, עינב חלבי, עוברים לשלב הפשיטות: מחלקת טנקים בג'נין, לראשונה זה 22 שנה, באתר ynet, 23 בפברואר 2025
- ^ לאחר תמרון בלבנון ומבצעים בגזרה הצפונית: אוגדה 36 החלה בהיערכות לפעילות בפד"ם, באתר צה"ל, 23 במרץ 2025
- ^ יובל טור שלום ורז רופא אופיר, הגולנצ'יקים של 13 חוזרים לחודש האינטנסיבי בציר מורג, באתר צה"ל, 8 במאי 2025
- ^ אמיר בוחבוט, לירן אהרוני, אורי סלע, צה"ל הורה לתושבי דרום הרצועה להתפנות; לפחות 10 הרוגים בחאן יונס, באתר וואלה, 1 באפריל 2025
- ^ שי לוי, צה"ל מרחיב מחדש את הפעילות הקרקעית בעזה: החל תמרון ברפיח, אוגדה 36 נכנסה לרצועה, באתר מאקו, 2 באפריל 2025
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל חזר ל"ציר מורג" בעזה: נתניהו חשף פעולה שנשמרה באיפול כדי לא לסכן חיילים, באתר ynet, 2 באפריל 2025
- ^ הפעילות הראשונה של כוחות צה"ל במסדרון מורג: אוגדה 36 חוזרת לפעול ברצועת עזה, באתר צה"ל, 5 באפריל 2025
- ^ גולני ו-188 פתחו את מסדרון 'מורג': אוגדה 36 השלימה את כיתור רפיח, באתר צה"ל, 12 באפריל 2025
- ^ תיעודים מעומק רפיח: צק"ח 188 חיסל עשרות מחבלים, באתר צה"ל, 13 באפריל 2025
- ^ 150 מטרות טרור ו-40 מחבלים מחוסלים: התיעודים מפעילות גבעתי, יהל"ם, 188 ו-282 ברצועה הסופ"ש, באתר צה"ל, 19 באפריל 2025
- ^ סמל ישי אליקים אורבך ז"ל, באתר צה"ל
- ^ אלישע בן קימון, איתן גליקמן, שילה פריד, הותר לפרסום: סמל ישי אליקים אורבך וסמ"ר ים פריד נהרגו ברפיח, באתר ynet, 9 במאי 2025
- ^ 751 חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
