חטיבה 401

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חטיבה 401
תג יחידה 401.svg
סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה.
פרטים
כינוי עקבות הברזל
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך צה"לצה"ל  צה"ל
סוג חטיבת שריון סדירה
אירועים ותאריכים
הקמה 1967
מלחמות מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה

מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
נתוני היחידה
ציוד עיקרי מגח 6 (עד 2004);
מרכבה סימן 4 (2004–2012);
כיום מרכבה סימן 4מ
פיקוד
יחידת אם עוצבת הפלדהעוצבת הפלדה  עוצבת הפלדה
דרגת המפקד אלוף משנה  אלוף משנה
מפקדים ראו בהמשך

חטיבה 401, המכונה גם "עוצבת עקבות הברזל", היא חטיבת שריון סדירה בצה"ל תחת פיקוד עוצבת הפלדה. כיום החטיבה מפעילה טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" ומערכת ניהול קרב ממוחשבת צי"ד. טנקים אלה הם המתקדמים בצה"ל ובין המתקדמים בעולם. מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף משנה אוהד נג'מה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה נוסדה בשנת 1967, כחטיבת מילואים לטנקי המגח בפיקודו של סא"ל אורי בר-און. למלחמת ששת הימים הגיעה החטיבה רק עם גדוד המילואים 46 שלחם בפתחת רפיח. לאחר מכן, הועברה החטיבה לצבא הסדיר ושירתה יחד עם חטיבה 14, באוגדת סיני (252). תפקיד האוגדה כלל החזקה בקו התעלה שהשתרע לאורך 160 קילומטרים. ב 1968 הועבר גדוד 79 מחטיבה 7 לחטיבה 401. החטיבה הייתה הראשונה לקלוט טנקי מגח 6 שנרכשו בכספי הסיוע האמריקני. גדודים 46 ו-79 של החטיבה השתתפו במבצע אסותא באזור א-צפי מדרום לים המלח מבצע שנערך במקביל לפעולת כראמה[1].

במהלך מלחמת ההתשה הייתה החטיבה בית יוצר לטנקיסטים מנוסים שהיוו את עיקר מערך המילואים שהשתתף במלחמת יום הכיפורים[2].

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מלחמת יום הכיפורים הוצבה החטיבה בחזית הדרום תחת פיקודה של אוגדה 252. שתי חטיבות האוגדה (401 ו-14) נהגו להחליף זו את זו מדי שלושה חודשים: אחת החטיבות הוצבה בקו המוצבים והשנייה בעורף לאימונים וטיפול בטנקים ובכלים אחרים. בעת זו היה דן שומרון, שעבר הסבה לחיל השריון מן הצנחנים, מפקד החטיבה. עם פרוץ המלחמה, היה תורה של חטיבה 401 להיות בעורף והיא הוצבה במחנות רפידים וביר תמדה. בפרוץ הקרבות, משיקולי פריסה ומיקום, הועבר גדוד 79 לחטיבה 14. בהתאם, גדוד 52 הועבר לחטיבה 401.

עם תחילת הצליחה, פתח חיל האוויר המצרי במטס הפצצה גדול. מפקדת החטיבה נפגעה ותשעה חיילים נהרגו. החטיבה קיבלה פקודה לנוע לעבר החלק הדרומי של תעלת סואץ ולחבור למעוזים. החטיבה ביצעה את הפקודה, אך הצעתו של דן שומרון לפנות את המוצבים נפלה על אוזניים ערלות. מפקד האוגדה, האלוף מנדלר הורה לאנשי המוצבים להשאר במעוזים ואסר על הפינוי. שומרון, מפקד החטיבה, ניסה להציל חלק מן הלוחמים שכותרו במעוזים, אך כשל[3].

החטיבה ניסתה לבלום את התקדמות החי"ר והשריון המצריים לתוך שטח סיני, אך נחלה הצלחה חלקית בלבד. בסוף היום השני למלחמה נותרו בחטיבה פחות ממחצית הטנקים במצב שמיש ועשרות חיילים נהרגו. עם זאת, עיכבו פעולות החטיבה, את פריסת הגשרים בגזרת דרום התעלה.

ב-8 באוקטובר תקפה החטיבה את הכוחות המצריים באזור "מפצח" סמוך לציר "לקסיקון", והשמידה כ-20 טנקים ועוד משאיות תחמושת, אולם נאלצה לסגת בעקבות ההפגזות המצריות ותקיפות חיל האוויר המצרי. באותו ים אחר הצהריים הגיעה חטיבה 164 לגזרה, ונטלה את האחריות על גזרת מעבר הגידי, בעוד חטיבה 401 התייצבה באזור מעבר המיתלה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום המלחמה, ולאחר הסכם הפסקת האש עם המצרים הוחזרה החטיבה לצד המזרחי של התעלה והוצבה בצומת טסה בפיקודו של אהוד ברק, גם הוא מוסב מן הצנחנים. באותה עת כללה החטיבה 3 גדודי מגח (52, 46 ו-195).

כשנה לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה עבר גדוד 195 לחטיבה 500, והחטיבה תוגברה בגדוד מילואים שהורכב מחיילים בני ישיבות ההסדר.

מלחמת לבנון הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון הראשונה לחמה החטיבה בפיקודו של אל"ם עוזי לבצור, תחת פיקוד אוגדה 252 בפיקוד תא"ל עמנואל סקל בגיס המזרחי, במזרח הגזרה המזרחית, בסמוך לגבול סוריה-לבנון. החטיבה כללה 3 גדודי מגח 6 – גדוד 46 בפיקוד סא"ל צביקה פריד, גדוד 52 בפיקוד סא"ל אורי אגמון, וגדוד מילואים 3477 בפיקוד סא"ל עופר. החטיבה פרצה בכיוון עין יטא דרך ראשיא וכפר קוק, והתייצבה בהפסקת האש באזור דיר אל-עשייר.

לאחר המלחמה, על בסיס חיילי ישיבות ההסדר מגדוד המילואים, הוקם גדוד סדיר – גדוד 34.

אחרי מלחמת לבנון הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימון של חטיבה 401 במרכבה סימן 4

לאחר מלחמת לבנון ביצעה החטיבה פעילות ביטחון שוטף בגזרות שונות, ביניהן יהודה ושומרון, רצועת עזה, רמת הגולן ורצועת הביטחון בדרום לבנון (עד סמוך לנסיגה בשנת 2000). חלק מהפעילות נעשתה תוך שימוש בטנקים וחלקה הייתה פעילות חיל רגלים.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עברה פעילותה המרכזית לרצועת עזה ויהודה ושומרון.

החטיבה משתמשת כיום בטנק מרכבה סימן 4 שהחליף את טנקי המגח 6 בהם השתמשה החטיבה עד 2004.

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה נטלה חלק פעיל בכל מהלך מלחמת לבנון השנייה. הטנקים החדישים נלחמו בעיקר בגזרות המזרחיות באזור מטולה וכמו כן השתתפו בקרבות בינת ג'בייל. עקב השימוש המוגבר בנשק נ"ט הרסני ומכיוון שטנקים של החטיבה היוו את הקו הראשון בלחימה בגזרתם, ספגה החטיבה אבדות רבות. 12 מלוחמיה נהרגו בקרבות בלבנון ועשרות נפצעו[4]

אחד הסיפורים המפורסמים בחטיבה 401 ממלחמת לבנון השנייה הוא סיפורו של "כוח בניה", צוות עצמאי מגדוד 46 בפיקוד רס"ן בניה ריין. בצוות היו רס"ן בניה ריין, סמ"ר אלכס בונימוביץ', סמ"ר אדם גורן וסמ"ר אורי גרוסמן, בנו של הסופר דויד גרוסמן. ריין היה מ"פ שלא פיקד באותה עת על פלוגה ואסף את הלוחמים לאחר תחילת המלחמה. הצוות, שכונה "כוח בניה", עסק בחילוץ והציל בכמה מקרים לוחמים בתוך לבנון. באחד המקרים חילץ "כוח בניה" שמונה לוחמי הנדסה מפומ"ה פגועה, תחת אש. דקות ספורות לאחר החילוץ ספגה פגיעה ישירה של טיל נ"ט. באחד מניסיונות החילוץ ספג הטנק של הצוות פגיעה ישירה של טיל נ"ט מתקדם והארבעה נהרגו במקום. לאחר המלחמה הוענק לאנשי הצוות צל"ש אלוף על חירוף הנפש והאומץ אשר גילו במהלך הקרבות והחילוצים בלבנון[4].

פעילות ביטחון שוטף ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טור משוריין של חטיבה 401 במבצע צוק איתן הכולל טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9.

החטיבה השתתפה בפעילות ברצועת עזה, ואף זקפה לזכותה פגיעה במחבלים ולכידתם[5] במהלך הלחימה בעזה, השתתף גדוד 52 במבצעים רבים ופגע בעשרות מחבלים, על כך הוענק לו פרס הרמטכ"ל ליחידה המצטיינת לשנת 2008[6] ב-2010 החלו לצייד את טנקי המרכבה סימן 4 של החטיבה במערכת מעיל רוח. במרץ 2011 רשמה המערכת יירוט היסטורי של רקטה נגד טנקים ששוגר אל עבר טנק של גדוד עשת. במחצית השנייה של שנת 2012 הסתיימה התקנת "מעיל רוח" בכל טנקי החטיבה.

חטיבה 401 הייתה חטיבת חיל השריון המובילה במבצע צוק איתן ב-2014 וזאת הודות למערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" שמגנה עליה מפני רקטות נ"ט וטילי נ"ט. במהלך המבצע השמידו כוחות החטיבה מטרות טרור רבות ופגעו בעשרות מחבלים, מהם לפחות 120 נהרגו. מערכת "מעיל רוח" פעלה בהצלחה ויירטה מספר רקטות וטילי נ"ט שנורו אל עבר הטנקים. מערכת צי"ד שהותקנה בטנקים ייעלה באופן ניכר את ניהול הקרב והתקשורת בין הטנקים לחמ"ל ולגורמים השונים בשדה הקרב.

יחידות החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב החטיבה מבוסס על גדודי שריון, שחלקם התחלף במהלך השנים. בחלק מהשנים כללה החטיבה גם גדוד חיל רגלים וכיום כוללת החטיבה גם גדוד הנדסה קרבית. יחידות החטיבה העיקריות כיום:

  • גדוד שלח (46)
  • גדוד הבוקעים (52)
  • גדוד עשת (9)
  • גדוד אסף (601) של חיל ההנדסה הקרבית.
  • פלחי"ק אייל (298)
  • פלס"ר 401 (785)
  • פלמ"ס (מסייעת) 52
  • פלמ"ס (מסייעת) 46
  • פלמ"ס (מסייעת) 9

גדוד 46[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדוד הוקם כגדוד חי"ר במילואים, לאחר מלחמת העצמאות[7] והשתתף בלחימה במלחמת סיני. ב-1961 עבר הסבה לשריון ופעל תחת חטיבה 7 כגדוד טנקי AMX-13. ב-1965 עבר הסבה למגח, והיווה את גדוד ההקמה של חטיבה 401. ככזה יצא למלחמת ששת הימים בה לחם כגדוד מג"ח מילואים בפיקודו של אורי בר-און. הגדוד כלל שלוש פלוגות אורגניות בפיקוד אמנון גלעדי, דן שני, ושלום אנגל (עין גל). ופלוגה רביעית, שהגיעה מבית הספר לשריון, בפיקוד עמוס כץ (מפקד מגמת מגח בקק"ש). פלוגת שלום אנגל הייתה הפלוגה היחידה בצה"ל עם תותחי 105 מ"מ ומנועי סולר. 7 פלוגות המג"ח האחרות (3 של 401, ו 4 הפלוגות של גדוד 79) היו עם מנועי בנזין ותותחי 90 מ"מ. הגדוד לחם בין השאר גם תחת חטיבת הצנחנים באוגדה 84 בקרבות ההבקעה ברפיח. לאחר המלחמה הוקם כגדוד סדיר בפיקודו של אריה קרן והשתתף בפעולת כראמה. במלחמת ההתשה פעל בסיני, תחת פיקודם של עמוס כץ ומשולם רטס. במלחמת יום הכיפורים לחם בגזרה הדרומית של תעלת סואץ. הגדוד השתתף בלחימה במלחמת לבנון הראשונה. ב-2004 קלט את טנקי המרכבה 4 והשתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה בין השאר בקרב הסלוקי. במבצע צוק איתן לחם הגדוד בגזרת בית חאנון.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
ולטר הנגבי 1962
יצחק בן ארי 1962–1963
אורי אורן 1963
גדעון גורדון לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל
אורי בר-און 1967 לימים ראש מטה פיקוד הצפון
אריה קרן 1967–1968
עמוס כץ 1968–1969 לימים מפקד עוצבת סיני
משולם רטס 1969–1971 בעל עיטור העוז, נפל במלחמת יוה"כ
גדעון אבידור 1971–1972
גיא בר-כוכבא 1972–1973
דוד שובל 1973–1974 לימים מפקד עוצבת בני חיל
חיים אלקן 1974–1975
עמית ברוך 1975–1976
מתניה יריב 1976–1977
יהודה נווה 1977–1978
אהרון באומוול 1978–1980
ישראל גולדשטיין 1980–1981
צביקה פריד 1981–1982
זאב גולדבלט 1982–1983
ציון ספיר 1983–1985
דודו קידר 1985–1986
אודי אדם 1986–1987 לימים אלוף פיקוד הצפון
אורי רוזנטל 1987–1988
מוטי קרמר 1988–1989
דידי בן יואש 1989–1991 לימים קצין השריון הראשי בחירום
אורי כהן-שובל 1991–1992
חלוצי רודוי 1992–1994 לימים קצין שריון ראשי
גיא יעקב 1994–1996
אסף גורן 1996–1997
אמיר לב 1997–1999
יצחק תורג'מן 1999–2001 לימים מפקד עוצבת געש
תומר גולן 2001–2003
דודי קמחי 2003–2005
אלעד רצאבי 2005–2007
ג'וני כהן 2007–2009 לימים מפקד חטיבה 600
ערן שני 2009–2011 כיום מפקד חטיבת מרכבות הפלדה
דודו סונגו –2011 כיום מפקד חטיבה 8
אוהד מאור
צפריר הר שושנים 2015–

גדוד 52[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדוד הוקם במרץ 1947[8] ולחם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת גבעתי, בזכות פריצת המצור על הנגב שהטיל הצבא המצרי קיבל את השם גדוד "הבוקעים". במלחמת סיני היה גדוד חרמ"ש שפעל תחת חטיבה 7, לאחר המלחמה הוסב לגדוד שריון. במלחמת ההתשה הוצב בגזרת קו בר-לב תחת פיקוד חטיבה 14.

במלחמת יום הכיפורים מפקד הגדוד היה עמנואל סקל, הגדוד בפיקודו ממוקם בתעוזים באזור ראס סודר בגזרה הדרומית של החזית המצרית, כשהוא מאויש במלואו. עם פרוץ הקרבות עבר הגדוד לפיקודה של חטיבה 401, בפיקודו של דן שומרון, השתתף בקרבות הבלימה ובמתקפת הנגד, וצלח את התעלה עד שהתמקם בקילומטר ה-101; בקרבות ספג הגדוד אבדות כבדות. הגדוד סיכל מאמץ צליחה של המצרים בדרום האגם המר, השמיד כמעט כליל גדוד שריון מצרי, ונחלץ לעזרת גדוד שכן במסגרת התקפה חטיבתית לאורך ציר המיתלה תוך שהוא חוצה מערך אויב של כוחות שריון וחי"ר.

במלחמת לבנון השנייה השתתף הגדוד בלחימה בגזרה המרכזית של דרום לבנון.

במבצע צוק איתן לחם הגדוד תחת פיקוד חטיבת גבעתי. על פועלו זכה הגדוד בצל"ש אלוף פיקוד הדרום[9].

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יעקב פרי (פרולוב) לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
אביב ברזילי
יוסף גבע 1949–1951 לימים נספח צה"ל בארצות הברית וקנדה
אברהם טמיר 1951–1952
אהרון דורון 1952–1953 לימים ראש אגף כוח אדם
שלמה להט (צ'יץ') לימים אלוף, ראש עיריית תל אביב
יצחק בר-און אוגוסט-אוקטובר 1956
אורי רום מפקד הגדוד במלחמת סיני
אלברט מנדלר לימים אלוף, נהרג במלחמת יוה"כ
שאול גבעולי לימים קצין חינוך ראשי
גדעון אלטשולר 1964–1965
ששון יצחקי 1965–1967 מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים
אמנון רשף 1967–1969 לימים מפקד גייסות השריון
רן שריג 1970–1972 מפקד הגדוד במלחמת ההתשה, לימים מפקד עוצבת ראם
עמנואל סקל מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים מפקד מפקדת חילות השדה
עוזי בן יצחק 1974–1975 לימים מפקד באליש ומפקד אוגדת יהודה
אורי אגמון לימים מפקד עוצבת סיני
חיים מלכא 1986–1987
סמי תורג'מן 1992–1994 לימים אלוף פיקוד הדרום
יוני צור 1994–1996
בועז אברהם מרץ 1996 – מרץ 1998
יגאל סלוביק 1999– לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה
צביקה צורן לימים מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף
צחי שגב
גיא קבילי
רונן דיגמי
ארז סעדון
רונן תמים
אודי צור לשעבר קצין המבצעים של פיקוד הדרום
שגיב דהן 2014–2016 מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, כיום קצין אג"ם אוגדת איו"ש
ניסים חזן 2016–היום

גדוד 9[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדוד הוקם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת הנגב על בסיס כוח פשיטה בפיקודו של ישראל כרמי ושתי מחלקות חי"ר מהחטיבה. ב-1953 הוסב לשריון, לחם כגדוד טנקי AMX-13 במלחמת סיני. במלחמת ששת הימים לחם כגדוד חרמ"ש בפיקודו של מרדכי אביגד, במסגרת חטיבה 7. מפקדי הפלוגות במלחמה היו יואב וספי, עוזי לבצור ויוסי פלד. במלחמת ההתשה לחם בגזרת קו בר-לב במסגרת חטיבה 14. ב-1973 קלט את טנקי הפטון ולחם במלחמת יום הכיפורים בגזרת סיני, במהלך הקרבות נהרגו כ-50 מלוחמיו. בדצמבר 1980 צורף הגדוד לחטיבה 211 שבפיקוד המרכז[10]. עם פירוק חטיבה 211, ב-1991, עבר לחטיבה 401. ב-2005 עבר הסבה לטנקי מרכבה סימן 4. השתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
ישראל כרמי מפקד הגדוד הראשון לימים קצין משטרה צבאית ראשי
חיים בר-לב לימים הרמטכ"ל ה-8
יהונתן דותן
אריה שחר (שוורצמן) לימים ראש מטה פיקוד הדרום
שמואל גבעון
אורי רום לימים ראש הג"א
יצחק ארד
ישראל הדר
ישראל גרנית לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל
משה ליפסון
בצלאל אמיר לימים קצין חינוך ראשי
משה נחשון 1959
ולטר הנגבי
מרדכי צפורי –1963 לימים קצין שריון ראשי
אלי דורון 1963–
אלדד אבידר 1964–1965
מרדכי (מקסי) אביגד לימים נספח צה"ל במערב גרמניה
יעקב הדר פברואר 1968– לימים מפקד עוצבת בני חיל
שלמה ארבלי – דצמבר 1969 מפקד הגדוד במלחמת ההתשה
אוריאל רוזן דצמבר 1969 –
גיורא חייקה 1971– לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה
יום-טוב תמיר מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים נספח צה"ל באנגליה
שמי עטר
יצחק לב-ארי
יגאל אייל 1979–
שלמה אריאל
יפתח רון-טל לימים מפקד זרוע היבשה
אודי אמיר
אגאי יחזקאל 1995– לימים רח"ט תכנון באגף התכנון
עינב שלו לימים קצין אג"ם פיקוד המרכז
אפי דפרין לימים מפקד חטיבה 27
ליאור הוכמן לימים מפקד חטיבה 460
תומר יפרח
יאיר ברנס
אוהד נג'מה לימים מפקד חטיבה 401
איתי ברין 2012–2013
יוראי בן חור 2013
אופיר זילברשטיין 2013–2015 מפקד הגדוד במבצע "צוק איתן"
גדעון כפיראל 2015–

פלס"ר 401[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת לוחם בפלס"ר 401
לוחמי פלס"ר 401 מדמים מלחמה

ככל פלס"רי השריון תפקידה של פלוגת הסיור (פלס"ר) הוא איסוף מודיעין קרבי בתוך שטח האויב, בזמן אמת ובצורה נסתרת, עבור חטיבת השריון והובלתה אל הלחימה. יחידה זו מבצעת גם משימות חי"ר, וסיור (רגלי ורכוב). נכון ל-2014 זכתה היחידה ב-5 צלשי"ם, רובם במהלך מלחמת לבנון השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הוקמה לראשונה בשנת 1968, בזמן מלחמת ההתשה. תפקידה העיקרי היה ביצוע פעילות מבצעית לאורך תעלת סואץ, כולל תצפיות ארוכות טווח, מארבים וסיורים. מסלול ההכשרה כלל אימוני חי"ר, רכב: ג'יפ סיור ונגמ"ש, סיירות, טופוגרפיה וניווט, ומודיעין שדה. אחד ממפקדיה הבולטים באותה תקופה היה רס"ן בני קצין. בסוף שנת 1972 פורקה היחידה לראשונה.

מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלס"ר 401 בתרגיל

למלחמת יום הכיפורים יצאה החטיבה ללא פלס"ר. אלא שבמסגרת איגוד כוחות, הועברה פלוגת הסיור של חטיבה 14 לפיקוד חטיבה 401. ערב המלחמה, דיווחו תצפיות הפלס"ר על סימני מלחמה בצד המיצרי: פינוי מוקשים, חבישת קסדות וסיורי מפקדים. היחידה השתתפה בקרבות הבלימה הקשים, כולל התקפת הנגד עם גדוד 52 בשישה באוקטובר. במקביל פרסה היחידה רשת תצפיות בגזרה הדרומית של תעלת סואץ, ודיווחה על כחות אויב. ב-14 באוקטובר במהלך קרב ואדי מבעוק תצפית הפלס"ר שמוקמה על ידי קמ"ן החטיבה רס"ן עמיחי בוכוול, מול הוואדי, ותוגברה באנשי מודיעין פיקוד הדרום, דיווחה על התקפה מצרית אוגדתית. התקפה זו נעה במסתור הואדי, וניסתה לאגף את אוגדה 252 מדרום. כחות טנקים של החטיבה הוזעקו למקום, פתחו באש, השמידו כלי רק"מ מצריים רבים, ועצרו את ההתקפה. בהמשך השתתפה היחידה בצליחת התעלה, והגיעה עם חטיבה 401 עד לאזור הקילומטר ה-101 על כביש סואץ-קהיר, שם שהתה קרוב לחצי שנה. בקרבות מלחמת יום כיפור איבד הפלסר שבעה מלוחמיו ומפקדיו, בהם מפקד הפלוגה רב סרן נחום שמר. לאחר הסדר הביניים והנסיגה מהגדה המערבית של התעלה, פרס הפלס"ר רשת תצפות ארוכות טווח באזור טסה, כשהוא מתוגבר בפלס"רי מילואים. בסוף שנת 1974 פורק גם פלס"ר זה.

הלחימה בלבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הוקמה שוב על ידי יוצאי מחלקות סיור מגדודי החי"ר תחת השם פלס"ר 401 (מילואים) בשנת 1992, וזאת כדי לתת מענה לצורך הצה"לי ביצירת נתיב התקדמות של כלים כבדים ומגושמים (דוגמת טנקים) אל תוך שטחי אויב ולצורך תצפיות וטיווח ארטילרי של מטרות בשטחים עוינים.

האינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מפעולות היחידה היחידות שזכו לפרסום היו תפיסתם של רוצחי השר רחבעם זאבי, תפיסתו של מרואן ברגותי (ראש התנזים) ולקיחת חלק במבצע הבאת ביכורים.

פלס"ר 401 בדרך לרצועת עזה בצוק איתן 2014

בדצמבר 2003 פורקה חטיבה 500 אשר לה היה פלס"ר 500 (סדיר) והיחידה שינתה את שמה והפכה להיות פלס"ר 401.

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון השנייה ביצעה היחידה, בפיקוד מפקדה היוצא, רס"ן שלומי צן, ומפקדה הנכנס, רס"ן יוסי פנסו, יוצא חטיבת גולני, מספר רב של פעילויות בעומק שטח האויב, ובכלל זה מארבי תצפית ארוכי טווח שכללו שהייה בשטח מעל למאה שעות, וכן פשיטות על כפרים בשליטת החזבאללה. במהלך הקרב בסלוקי חילצו לוחמי הפלס"ר את הפצועים של גדוד 9 מתוך הטנקים וסייעו לחילוץ הנפגעים של חטיבת הנח"ל. לאחר המלחמה קיבלו חמישה מלוחמי היחידה צל"שים על פועלם במהלכה, ובהם סמ"ר איתי שטיינברגר, שנפל בקרב ברנדוריה בגזרה המזרחית, בעודו רץ לחלץ פצועים תחת אש, ויותם שש, מפקד צוות בסיירת, אשר קיבל את צל"ש הרמטכ"ל.

מבצע עופרת יצוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע עופרת יצוקה ביצעה הפלס"ר, בפיקוד רס"ן ארז טל, תצפיות מקדימות לזיהוי מטרות בעבור כוחות חטיבה 401, וניתבו את כוחות החטיבה ליעדיה. כמו כן ביצעה הפלס"ר פשיטות על מעבדות נפץ ברצועת עזה.

פלס"ר 401 מתאמנים בדרום 2013
מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע צוק איתן פעלה היחידה יחד עם חטיבת הנח"ל בעומק מרחב בית חנון ובית להייה, פשטה על בתי מחבלים, סרקה מנהרות בגזרתה.

מיון קבלה והכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופיל נדרש- 82 ללא סעיפים פוסלים.

מיון- גיבוש שאורכו 5 ימים (אחרי גיוס לשריון), שכולל מסעות, מבדקי עבודת צוות ומוטיבציה. אופציה נוספת היא דרך שבוע ראיונות לנופלים מיחידות התנדבותיות (טיס, שייטת 13, סיירת מטכ"ל וכו').

הכשרה- מסלול הכשרת הלוחם ביחידה נמשך כ-14 חודשים בצה"ל.

  • טירונות (4 חודשים) – לוחמי פלס"ר 401 מבצעים את הכשרתם בבא"ח הנח"ל עם טירוני שייטת 13. בטירונות לומדים שגרה ומשמעת צבאית, קליעה בנשק, שדאות, אב"ך, ערכי צה"ל, מורשת קרב, שיפור הכושר הגופני, תרגילי ירי כיחידים ובחוליות.
  • אימון מתקדם (3 חודשים) = באימון המתקדם משתתפים הלוחמים בתרגילי כיתה מחלקה ופלוגה, מתאמנים בלחימה בשטח בנוי, בלחימה רכובה בנגמ"שים ובפשיטה. מעבר ליחידה (7 חודשים)עם סיום האימון המתקדם עולה צוות הלוחמים למחנה ישי, שהוא בסיס האם של הפלס"ר בו מתקיים אימון היחידה.
  • טירונות יחידה (7 חודשים) – במשך כ-7 חודשים יעברו הלוחמים אימונים ייעודים על מנת להפוך לסיירים – שהם הראשונים להוביל והראשונים לדעת. הכשרת הסייר כוללת הרבה מאוד ניווטים, אימוני "האמרים" והכרת הארץ. בפרק זמן מאתגר זה ממשיך הצוות להתגבש. האימונים כוללים סדרות ניווטים רגליות בדרום ובצפון הארץ, ניווטים רכובים על גבי האמרים, קורס סיור סדיר (קס"ס), אימוני לחימה בשטח בנוי, אימוני הסוואה, תרגילי אב"ך, מבחני כושר קרבי, מסעות, תרגילי פשיטה ותצפית והרבה האמרים – סדרות ניוד רכובות בסיסית ומתקדמת.

במקביל למסלול יוצאים לוחמים המיועדים לכך לקורסים ייעודיים נוספים: קורס נהיגה מבצעית בהאמר, קורס צלפים, קורס חובשים, קורס פריצה קרה, קורס מתשאלים קרביים.

בסיום הקורס מוענקים לבוגרים סיכת לוחם פלס"ר שריון 401.

תפקידי הפלס"ר במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אספקת מודיעין קרבי בזמן אמת על כוחות אויב
  • ניתוב והולכת כוחות החטיבה
  • גילוי וזיהוי חומרי לחימה כימיים (גו"ז – חל"כ)
  • איכון שריון, ארטילריה וחיל אוויר
  • פשיטות קומנדו

מפקדי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם

תקופת כהונה

הערות

יואל רונן 1992–1994 מקים היחידה
זיו אייל 1994–1996  
דרור חוגבקוב 1996–1997  
חיים בן לולו 1997–1999
ירון פינקלמן 1999–2001 מפקדה בפרוץ האינתיפאדה השנייה
נועם לזיני 2001–2003
גלעד עמית 2003–2005  
שלומי צן 2005–2006  
יוסי פנסו 2006–2008 מפקדה בעת מלחמת לבנון השנייה
ארז טל 2008–2009 מפקדה במבצע עופרת יצוקה
יוסי בן יקר 2009–2010
לירון ארוך 2010–2012  
נדב עטר 2012–2013  
אורן צבר 2013–2014 מפקדה במבצע שובו אחים
אלכסיי רו יולי 14-מרץ 15 מפקדה במבצע צוק איתן
יואב אמיר[11] מרץ 15-אוגוסט 16
שי סויסה אוגוסט 16-

פלמ"ס (פלוגה מסייעת) 52[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלוגה המסייעת בחיל השריון (מסייעת שריון) היא פלוגה שתפקידה לסייע לטנקים ולכוחות הלוחמים של חיל השריון בשדה הקרב באמצעות כוחות סיור, כוחות תצפית ואש מרגמות. כמעט בכל גדוד שריון ישנה פלוגה מסייעת.

כלי הנשק במסייעת הם: בהכשרה בשיזפון הנשק האישי הוא רובה M-16 מקוצר, לפק"ליסטים M4 קרבין עם כוונות לפי צורך (מטוליסט, קלע). בפלוגות המבצעיות זה תלוי בתקציב הגדוד לכוונות ונשק. הפק"לים במסייעת הם קלע סער, מטול, נגביסט, נהג האמר, נהג נגמ"ש, חובש קרבי.

בחטיבה 401 ישנה מסייעת בגדוד 52 שסיימה את המסלול באוגוסט 2015 והצטרפה לגדוד (מחזור נובמבר 2014).

מבין המתגייסים לחיל השריון ישובצו אלה בעלי פרופיל 82 ומעלה לפלוגה המסייעת. טירוני המסייעת עוברים טירונות המכשירה אותם לרמת רובאי 05 בבסיס שיזפון. הטירונות כוללת תוכני רובאות, שדאות, חלוקה לפקלי"ם, ולחימה בשטח פתוח ובנוי עד רמת המחלקה. לאחר טירונות של 4 חודשים יעלו הטירונים לאימון המתקדם, שם יחולקו למחלקת סיור, מחלקת תצפית ומחלקת מרגמות. כאשר כל מחלקה תעבור הכשרה שונה במקצת. באימון המתקדם, המתקיים רובו בבסיס שיזפון וחלקו בצפון, עוברים תחילה הלוחמים בכל המחלקות הכשרה בלוחמת שטח בנוי ובניווטים. לאחר מכן מתחילה הכשרתם הייעודית.

במחלקת הסיור יוכשרו הלוחמים למקצוע הסייר, הכולל ניווטים, הסוואה, ניתוב, סיור לעבירות, חבלה ועוד. בנוסף תוכשר המחלקה להציל ולחלץ את הלוחמים שבתוך הטנקים, במקרה של פגיעה במהלך קרב. מחלקת הסיור מתניידת באמצעות נגמ"שים. במחלקת התצפית יוכשרו הלוחמים למקצוע התצפיתן, הכולל גם הוא ניווטים והסוואה, תצפיות באמצעות משקפות ואמר"לים מתקדמים, מודיעין, בניית עמדות תצפית ועוד. מחלקת התצפית מתניידת באמצעות האמרים. במחלקת המרגמות יוכשרו הלוחמים למקצוע הרגם, הכולל תפעול מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, יריית מרגמות 81 מ"מ ו-120 מ"מ וסגירת מעגלי אש בשדה הקרב. מחלקת המרגמות מתניידת באמצעות נגמ"שים ורגלית לפי הצורך.

גם בסיום המסלול, בפלוגה המבצעית ישנן עוד הקצאות לקורסים. מסע כומתה של הפלוגה המסייעת נע בין 40 ל-60 קילומטרים, סיכת הלוחמים היא סיכת מסייעת המורכבת מסיכת ה"צפרגול" עם כנפיים, משקפת (תצפית), חרב (סיור), קנה מרגמה (מרגמות).

גדוד 601[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפורים של גדוד 601 באימון חטיבתי
Gdud601logo.png

גדוד אסף (601) הוא גדוד של חיל ההנדסה הקרבית המוכפף מבצעית לחטיבת השריון "עקבות הברזל" (401). הגדוד כולל פלוגות פלסים המפעילים נגמ"שי הנדסה כבדים מדגם פומ"ה ופלוגת צמ"ה המפעילה דחפורי די-9 משוריינים, כלי צמ"ה ממוגנים אחרים ואמצעי גישור שונים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לפלס את הדרך לטנקי החטיבה דרך שדות מוקשים, תעלות נ"ט, סוללות עפר, זירות מטענים ועוד. כמו כן, הגדוד בונה עמדות ירי ועמדות מגנן לטנקים, וכן מחלץ טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיוע חיל החימוש.

גדוד 601 היה גדוד ההנדסה הראשון בצה"ל והוקם על בסיס פלוגות הנדסה מחטיבת גולני, חטיבת גבעתי וחטיבה 7 ב-1947. הפלוגות אוחדו לגדוד סדיר ב-1954. הגדוד עזר בסלילת "שביל הנחש" למצדה. בשנת 1956 הוקמה פלוגת הצמ"ה של הגדוד. הגדוד נטל חלק פעיל בכל מלחמות ישראל. בשנת 1956 זכה בצל"ש רמטכ"ל גדודי (הראשון בסוגו בצה"ל) על מבצע עמורה להרס התשתיות המצריות בחצי האי סיני. בשנים 19671969 פעל הגדוד בבניית ואחזקת ביצורי קו בר-לב תחת הפגזות מצריות כבדות. בזכות פעילות זאת זכה חיל ההנדסה בפרס ביטחון ישראל ב-1969. ב-19791980, בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים והחזרת חצי האי סיני למצרים, היה הגדוד אחראי לפיצוץ מתקני מודיעין, בקרה אווירית ואחרים, כגון אום חשיבה ויב"א 511. עם פינוי סיני עבר הגדוד לבקעת הירדן ובסיס הגדוד היה אז על גבעה שולטת[12] מעל המושב גיתית. המג"ד אלי יצחקי הגה את השם "מחנה אסף" לאור הפסוק "לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף" (תהלים פ"א, א'), וזה הפך להיות שמו של הגדוד. בשנת 1982 נטל הגדוד תחת פיקודו של פיני דגן חלק חשוב במבצע שלום הגליל והגיע עד לביירות, שם השתלט על רחוב ממולכד ועמוס מחבלים באמצעות ירי צפע שריון. ב-7 באוקטובר 2000 נחטפו 3 מחיילי הגדוד על ידי חזבאללה בחטיפת חיילי צה"ל בהר דב. בפרוץ מלחמת לבנון השנייה ב-2006 היה גדוד אסף בפיקודו של אמיר אולו כוח ההנדסה הראשון שנכנס ללבנון, וזאת על מנת לחשף מוצבי חזבאללה ולנקות זירות מטענים שהטמין חזבאללה על הגבול, חלקן כללו מטעני גחון של מאות ק"ג חומר נפץ. בתחילת המאה ה-21 הוכפף מפיקוד המרכז לחטיבה 401. בשנת 2012 הייתה פלוגת הצמ"ה של גדוד אסף, הראשונה לקלוט דחפורי די-9 חדשים עם מיגון משופר מדור חמישי. ב-2014, הגדוד לקח חלק במבצע צוק איתן.

בין מפקדי הגדוד: משה פלד, אורי צייטלין, שלמה אהרונישקי (מבצע ליטני), אלי יצחקי, פיני דגן (מלחמת לבנון), יהודה קטורזה, יוסי רפאלוב (לימים מפקד יהל"ם), ירון בית-און, אמיר אולו (מלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד יהל"ם), דביר פלג, סהר אברג'יל (לימים מפקד יהל"ם), עידו מזרחי, מנור ינאי, זיו נמני, גלעד אברלינג'י.

התפתחות הרכב החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החטיבה הוקמה על בסיס גדודי שריון שלח (46) ו-79, וגדוד החרמ"ש 195 אשר הוסב במלחמת ההתשה לגדוד טנקים ("גדוד אדם") ולחם עם החטיבה במלחמת ההתשה (מג"ד יוסי פלד) וביום הכיפורים (מג"ד עוזי לבצור, סגנו היה דני יתום). ב-1981 הועבר הגדוד לחטיבה 500 שעברה לבקעת הירדן.
  • בשנת 1967 נוספה לחטיבה פלוגת קשר.
  • במהלך מלחמת יום הכיפורים הועבר גדוד 79 לחטיבה 14 וקיבל תמורתו את גדוד הבוקעים (52).
  • גדוד 34 הוקם לאחר מלחמת שלום הגליל, על בסיס חיילי גדוד המילואים, שהורכב מחיילי ישיבות ההסדר, שהוחזרו לשירות סדיר. ב-1988 הוסב הגדוד ליחידת נ"ט ומספרו שונה ליחנ"ט-94 בשם גדוד דוכיפת. בהמשך הפך לגדוד חירמ"כ, אשר הועבר ב-2005 לחטיבת כפיר.
  • ב-1988 הוקמה פלוגה ט' כחרמ"ש מכוון שטחים. לאחר מכן נעשה ניסיון להקים גדוד חרמ"ש על בסיס שתי פלוגות חרמ"ש סדירות.
  • בתחילת שנות ה-90, לאחר פירוק חטיבה 211, הועבר גדוד עשת (9), גדוד פלמ"ח במקור, לחטיבה 401 והחטיבה תפסה במקומה את גיזרת אדומים.
  • ב-2006 הוכפף גדוד אסף (601) של חיל ההנדסה הקרבית תחת פיקוד החטיבה.

ארגון בוגרי 401[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחדים מבוגרי חטיבה 401 הקימו בשנת 2012 ארגון בשם "ארגון בוגרי 401". מטרת ארגון הבוגרים היא קידום שיתופי פעולה עסקיים והתנדבותיים בין בוגרי החטיבה. הארגון מעניק מלגות והנחות לקורסי פסיכומטרי והשלמת בגרויות למשוחררי החטיבה הנזקקים לעזרה כלכלית. הארגון מחבר בין בוגרי החטיבה למטרות חיפוש עבודה, חניכה וליווי של בוגרי חטיבה צעירים על ידי בוגרי חטיבה ותיקים במסגרת פרויקט 'אמץ בוגר' ותמיכה ביוזמות עסקיות של בוגרי חטיבה 401[13].

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אורי בר-און 1967 – אוקטובר 1968 מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים[14]
ששון יצחקי אוקטובר 1968 – יולי 1970
דב תמרי יולי 19701972 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
אברהם רותם 19721973 לימים ראש מחלקת ההדרכה
דן שומרון 19731974 מפקד החטיבה במהלך מלחמת יום הכיפורים. לימים הרמטכ"ל ה-13
אהוד ברק 19741975 לימים הרמטכ"ל ה-14, שר הביטחון וראש הממשלה
עמנואל סקל 19751977 לימים מפקד מפקדת חילות השדה
מנחם עינן 1978-1977 לימים ראש אג"א
חגי רגב 19781979 לימים מזכיר צבאי לשר הביטחון
יצחק רבין 19791981 לימים קשנ"ר
זאב ליבנה 19811982 לימים אלוף פיקוד העורף ונספח צה"ל בארצות הברית
עוזי לבצור 19821983 מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה. לימים נציב קבילות החיילים
יצחק אשל 19831985
מוטי פז 19851986 לימים מפקד עוצבת אדום
עוזי דיין 19861987 לימים סגן הרמטכ"ל
שלמה ינאי 19871990 לימים ראש אגף התכנון
איל בן ראובן 19891991 לימים מפקד המכללות הצבאיות
אביגדור קליין 19911993 לימים קצין שריון ראשי
אודי שני 19931994 לימים ראש אגף התקשוב
אבי מזרחי 19941996 לימים אלוף פיקוד המרכז
עוזי זגורי 19961998
אלי רייטר 19982000
גיא צור 20002002 לימים מפקד זרוע היבשה
יעקב ברק 20022004 לימים ראש אט"ל
מוטי כידור 20042006 מפקד החטיבה במהלך מלחמת לבנון השנייה
יצחק תורג'מן 2006 – מרץ 2008 לימים מפקד עוצבת געש
יגאל סלוביק מרץ 2008 – מרץ 2010 לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה
עינב שלו מרץ 2010 – יולי 2012
סער צור יולי 2012 – אוגוסט 2014 מפקד החטיבה במבצע צוק איתן
יאיר ולנסקי אוגוסט 2014 - יולי 2016
אוהד נג'מה יולי 2016 מפקד החטיבה היום

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!, הוצאת מודן, 2011, פרק חמישי: מהירות בהבנת שדה הקרב, חטיבת שריון 401 בקרבות הגנה בסיני 6–7 באוקטובר 1973, עמודים 85–102.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד 601 הנדסה קרבית "אסף"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מלחמת ההתשה, על חטיבה 401, אתר יד לשריון
  2. ^ אודות חטיבה 401 באתר יד לשריון
  3. ^ אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות! על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות, 2011, ע"מ 94–97
  4. ^ 4.0 4.1 חנן גרינברג, בפעם השנייה נפגע מפקד גדוד בשריון, באתר ynet, 13 באוגוסט 2006.
  5. ^ אמיר בוחבוט, כשגולני מחאו כפיים לשריון, באתר nrg‏, 17 באוגוסט 2007.
  6. ^ רועי שרון, "כולם יוזמים, חותרים למגע ורוצים להילחם", באתר nrg‏, 5 באפריל 2008.
  7. ^ גדוד 46 – שלח, באתר יד לשריון
  8. ^ גדוד 52 – הבוקעים, באתר יד לשריון
  9. ^ ישי קרוב, גדוד הבוקעים יקבל את צל"ש האלוף, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2015
  10. ^ משה גבעתי, בדרך המדבר והאש – תולדות גדוד 9, הוצאת מערכת הביטחון ומערכות, תשנ"ד-1994, עמ' 434
  11. ^ יפתח כרמלי, ‏לראשונה: פלס"ר 401 קיימה הכשרה ייעודית ללחימה ברצועת עזה, באתר צה"ל, 7 במאי 2015
  12. ^ 32°06′12″N 35°24′14″E / 32.10333°N 35.40389°E / 32.10333; 35.40389
  13. ^ אתר ארגון בוגרי 401
  14. ^ אני נשבע לך, אביגדור קהלני מראיין מפקדים שלחמו במלחמת ששת הימים במלאת 40 שנה למלחמה, גלי צה"ל [1]. (הקישור אינו פעיל, 11.8.2012)