חטיבה 401
| סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה | |
| "את לי האחת!" | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עקבות הברזל |
| מדינה |
|
| שיוך |
|
| סוג | חטיבת שריון סדירה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1967–הווה (כ־59 שנים) |
| מלחמות |
האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה מבצע עופרת יצוקה מלחמת חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי |
מגח 6 (עד 2004); מרכבה סימן 4 (2004–2012); כיום מרכבה סימן 4מ ובהסבה למרכבה ברק |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
|
| יחידות בת | |
| דרגת המפקד |
|
| מפקדים | ראו בהמשך |
| עיטורים | |
|
| |


חטיבה 401, המכונה "עוצבת עקבות הברזל", היא חטיבת שריון סדירה בצה"ל תחת פיקוד עוצבת הפלדה (אוגדה 162). כיום החטיבה מפעילה טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" ומערכת ניהול קרב ממוחשבת צי"ד, וכן החלה בקליטת טנקים מסוג מרכבה ברק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמה ומלחמת ששת הימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1966 הוחלט על הקמת חטיבה 401 כחטיבה משוריינת סדירה באזור הדרום, ותהיה מוכנה להיערכות מול המצרים. החטיבה נועדה לכלול שני גדודי מגח (גדוד 46 וגדוד 184) וגדוד חרמ"ש (גדוד 93 מחטיבה 9, שנועד להמרה מחי"ר לחרמ"ש) ויחידות חטיבתיות.[1] תהליך ההקמה החל ב־15 במאי 1967, ערב מלחמת ששת הימים, כשהוחלט במפקדת גייסות השריון להקים שני גדודי טנקים סדירים מהכוחות הסדירים של בית ספר לשריון. הגדוד הראשון היה גדוד 46 (גדוד שלח), שעד המלחמה היה גדוד המילואים היחיד בצה"ל עם טנקי הפטון (אוייש במשוחררי גדוד 79 הסדיר שהיה גדוד הפטון הראשון בצה"ל). למעשה במלחמה גדוד 46 היה הגדוד היחיד בחטיבה 401 המתהווה. מח"ט 401 המיועד סא"ל אורי בר-און הופקד על הגדוד שנועד להוות עתודה לאוגדה 84. לשתי פלוגות המילואים האורגניות של הגדוד צורפו פלוגת הקמ"ט מגח ופלוגת הקק"ש מגח מבית הספר לשריון, כך שבפרוץ המלחמה הגדוד כלל 4 פלוגות מגח. הגדוד פעל במסגרת המתקפה האוגדתית בגזרת רפיח.[2]
מלחמת ההתשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת ששת הימים הוסב גדוד 46 לגדוד סדיר, ולחטיבה נוספה פלוגת קשר. באוגוסט 1967 הועבר לחטיבה גדוד מגח סדיר 79 מחטיבה 7. בכך הפכה 401 לחטיבת טנקי מגח סדירה. ב-1968 הועבר לחטיבה גדוד שלישי, גדוד החרמ"ש 195 "אדם" אשר הוסב ב-1970 לגדוד טנקים מגח סדיר. עם שלושה גדודים אלה, לחמה החטיבה בסיני במלחמת ההתשה ובשנים שעד מלחמת יום כיפור.
תפקיד החטיבה, שהתמקמה במחנה טסה כלל החזקה בקו התעלה שהשתרע לאורך 160 קילומטרים. החטיבה הייתה הראשונה לקלוט טנקי מגח 6 שנרכשו בכספי הסיוע האמריקני. במרץ 1968 השתתפו גדודים 46 ו-195 של החטיבה במבצע אסותא באזור א-סאפי שמדרום לים המלח במקביל לפעולת כראמה.[3] במקביל הפכה חטיבה 14 לחטיבה סדירה אף היא, ובשלהי 1968 הוכפפו שתי החטיבות לעוצבת סיני – מפקדה אוגדתית שקיבלה אחריות לגזרת מערב סיני.[4] שתי חטיבות האוגדה (401 ו-14) נהגו להחליף זו את זו מדי שלושה חודשים: אחת החטיבות הוצבה בקו המוצבים והשנייה בעורף לאימונים וטיפול בטנקים ובכלים אחרים.
במהלך מלחמת ההתשה הייתה החטיבה בית יוצר לטנקיסטים מנוסים שהיוו את עיקר מערך המילואים שהשתתף במלחמת יום הכיפורים.[5]
מלחמת יום הכיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת יום הכיפורים פיקד על החטיבה דן שומרון, צנחן שעבר הסבה לחיל השריון. סגן מפקד החטיבה היה סא"ל אריה שלום. עם פרוץ המלחמה, היה תורה של חטיבה 401 להיות בעורף והיא הוצבה במחנות רפידים וביר תמדה. בפרוץ הקרבות, משיקולי פריסה ומיקום, הועבר גדוד 79 לחטיבה 14. בהתאם, גדוד 52 הועבר לחטיבה 401.
עם תחילת הצליחה, פתח חיל האוויר המצרי במטס הפצצה גדול. מפקדת החטיבה נפגעה ותשעה חיילים נהרגו. החטיבה קיבלה פקודה לנוע לעבר החלק הדרומי של תעלת סואץ ולחבור למעוזים. החטיבה ביצעה את הפקודה, אך הצעתו של דן שומרון לפנות את המוצבים נפלה על אוזניים ערלות. מפקד האוגדה, האלוף מנדלר הורה לאנשי המוצבים להישאר במעוזים ואסר על הפינוי. שומרון, מפקד החטיבה, ניסה להציל חלק מן הלוחמים שכותרו במעוזים, אך כשל.[6] בשעות הראשונות של המלחמה, גדוד 52 בפיקודו של עמנואל סקל (עדיין ת"פ חטיבה 14 בקו המוצבים) לחם לבדו בארמייה ה-3 המצרית הצולחת בגזרה המרכזית, כשהוא סופג ובולם את מכת הפתיחה המפתיעה. בסביבות 16:30, בעיצומה של הלחימה הועבר הגדוד, בהוראה בקשר, לחטיבה 401. את רוב פגיעותיו, בחללים ובפצועים, ספג הגדוד באותן ארבע עד שש שעות לחימה קשות עד הגיע ראשוני טנקי התגבורות של חטיבה 401 בשעה 20:00.
החטיבה קיבלה, כמתוכנן, את הפיקוד על הגזרה הדרומית, שחולקה באופן הבא:
- החלק הדרומי שכלל את תצפית ראס מסאלה, ואת מעוזי "המזח" ו"הכפר" - באחריות גדוד 195 בפיקוד סא"ל עוזי לבצור (לנצנר), מתוגבר במה שנותר מפלוגה א' של גדוד 52, שלחמה במקום מפרוץ האש.
- מרכז הגזרה ומעוז "מפצח" - באחריות גדוד 52, בפיקוד סא"ל עמנואל סקל, שבשלב זה כלל את הכוח שנותר מפלוגה ב', את הפלס"ר, ואת פלוגה כ' מגדוד 195.
- צפון הגזרה, כולל שני צדי ציר הגידי, ומעוזי "בוצר" ו"ליטוף" - באחריות גדוד 46 בפיקוד רס"ן דוד שובל, מתוגבר במה שנותר מפלוגה ג' של גדוד 52, שלחמה במקום מפרוץ האש.
החטיבה ניסתה לבלום את התקדמות החי"ר והשריון המצריים לתוך שטח סיני, אך נחלה הצלחה חלקית בלבד. בסוף היום השני למלחמה נותרו בחטיבה פחות ממחצית הטנקים במצב שמיש ועשרות חיילים נהרגו. עם זאת, פעולות החטיבה עיכבו את פריסת הגשרים בגזרת דרום התעלה.

ב-8 באוקטובר תקפה החטיבה את הכוחות המצריים באזור "מפצח" סמוך לציר "לקסיקון", והשמידה כ-20 טנקים ועוד משאיות תחמושת, אך נאלצה לסגת בעקבות ההפגזות המצריות ותקיפות חיל האוויר המצרי. באותו יום אחר הצהריים הגיעה חטיבה 164 לגזרה, ונטלה את האחריות על גזרת מעבר הגידי, בעוד חטיבה 401 התייצבה באזור מעבר המיתלה.
ב-9 באוקטובר בלמה החטיבה מתקפה של הדיוויזיה ה-19 המצרית, והשמידה כ-60 טנקי אויב. באותו יום נטשו כוחות גדוד 46 את רכס קרת מורה על פי הוראות הפיקוד, מהלך שהתברר לאחר מכן כטעות גדולה שעליה שילמו כוחות החטיבה ביוקר רב. בימים הבאים המשיכו כוחות החטיבה בלחימה נגד הכוחות המצריים בגזרה, וב-12 באוקטובר תפס גדוד 202 בפיקודו של דורון רובין את השטח שמדרום לחטיבה.
ב-13 באוקטובר נהרג מפקד האוגדה אלברט מנדלר מדרום לגזרת החטיבה במארב טילי סאגר שנורו על ידי המצרים, ובמקומו מונה למפקד האוגדה קלמן מגן. ב-14 באוקטובר השתתפו כוחות החטיבה בבלימת מתקפת השריון המצרית, וגדוד 46 סייע לגדוד 202 ולכוחות נוספים בקרב ואדי מבעוק, שבמהלכו הוא פגע ב-60 כלי רק"מ מצריים מבלי שספג שום אבדות. קרבות הבלימה בגזרה זו נמשכו עד 18 באוקטובר, כאשר כוחות חטיבה 401 יחד עם חטיבה 164 וגדוד 202 הבטיחו את מעברי המיתלה והגידי מפני כוחות הארמייה השלישית המצרית.
ב-18 באוקטובר בצהריים החלה החטיבה בתנועה לעבר הגשרים שעל התעלה, למעט גדוד 52 שבשלב זה הושאר בגדה המזרחית, ולמחרת חצו כוחות החטיבה את התעלה ונכנסו לאזור החיץ החקלאי. במהלך 19 באוקטובר סייעו כוחות החטיבה למתקפתה של חטיבה 217 על מתחם "מקצרה", ולאחר מכן השתתף גדוד 46 בניסיון לטהר את בסיס הטילים 6115, אולם נסוג לאחר שכמה חיילים וביניהם המג"ד דוד שובל נפצעו, ולאחר שנפגעו כמה טנקים. בימים שלאחר מכן התקדמו כוחות החטיבה דרומה לעבר סואץ. ב-23 באוקטובר חצה גם גדוד 52 את התעלה, והתקדם בלחימה לעבר חבירה עם החטיבה. ב-24 באוקטובר כוחות החטיבה כבשו את נמל אל-אדביה, ובכלל זה את מפקדת זירת ים סוף המצרית. ב-28 באוקטובר גדוד 52 חבר לחטיבה בק"מ ה-101.
לאחר מלחמת יום הכיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם תום המלחמה, ולאחר הסכם הפסקת האש עם המצרים, הוחזרה החטיבה לצד המזרחי של התעלה והוצבה בצומת טסה בפיקודו של אהוד ברק, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל. באותה עת כללה החטיבה 3 גדודי מגח (46, 52 ו-195). סמח"ט 401 היה סא"ל עמנואל סקל ומג"ד 195 היה דני יתום (לשעבר סגנו של אהוד ברק כשהאחרון היה מפקד סיירת מטכ"ל).
פלוגת הסיור של חטיבה 14 שהועברה ת"פ חטיבה 401 בתחילת מלחמת יום הכיפורים נשאר תחת 401 עד לפירוקו בסוף 1974.
ב־1980 פונה אזור רפידים כחלק ממבצע רמון שבעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים. מפקדת החטיבה לוואדי אסיסאב באזור ג'בל חלאל, ועם השלמת פינוי סיני ב־1982 עברה החטיבה למחנה קציעות במרכזו של הגבול החדש עם מצרים.[7]
ב־1981 הועבר גדוד 195 לחטיבה 500, שהייתה ממוקמת בבקעת הירדן.
כשנה לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה עבר גדוד 195 לחטיבה 500, והחטיבה תוגברה בגדוד מילואים שהורכב מחיילים בני ישיבות ההסדר.
מלחמת לבנון הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת לבנון הראשונה לחמה החטיבה בפיקודו של אל"ם עוזי לבצור, תחת פיקוד אוגדה 252 בפיקוד תא"ל עמנואל סקל בגיס המזרחי, במזרח הגזרה המזרחית, בסמוך לגבול לבנון–סוריה. החטיבה כללה 3 גדודי מגח 6 – גדוד 46 בפיקוד סא"ל צביקה פריד, גדוד 52 בפיקוד סא"ל אורי אגמון, וגדוד מילואים 8578 בפיקוד סא"ל עופר פירעם. החטיבה פרצה בכיוון עין יטא דרך ראשיא וכפר קוק, והתייצבה בהפסקת האש באזור דיר אל-עשייר.
במלחמת שלום הגליל, סופח לחטיבה גדוד מילואים 8578. לאחר המלחמה הוקם גדוד 34, על בסיס חיילי ישיבות ההסדר מגדוד 8578.
אחרי מלחמת לבנון הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת לבנון ביצעה החטיבה פעילות ביטחון שוטף בגזרות שונות, בהן יהודה ושומרון, רצועת עזה, רמת הגולן ורצועת הביטחון בדרום לבנון (עד סמוך לנסיגה בשנת 2000). חלק מהפעילות נעשתה תוך שימוש בטנקים וחלקה הייתה פעילות חיל רגלים.
ב־1985 הוסבה עוצבת סיני לאוגדת מילואים וחטיבה 401 הוכפפה ישירות לפיקוד הדרום.[8]
לאחר פריצת האינתיפאדה הראשונה קיבלה החטיבה אחריות על צפון רצועת עזה, מפאתי העיר עזה ועד מעבר ארז. מפקדת החטיבה קיבלה בנוסף לגדודיה האורגניים שלושה גדודי חי"ר סדירים או מילואים, ותפקדה ככוח רגלי בעיקרו. החטיבה שימשה כחטיבה מרחבית למשך כחצי שנה, ביצעה הפסקה לשם אימונים ולאחר תקופה קצרה חזרה לתשעה חודשים נוספים של בט"ש ברצועת עזה.[9]
ב-1988 הוקמה פלוגה ט', פלוגת מרגמות (7). בהמשך הוסבה לחרמ"ש מכוון שטחים. לאחר מכן נעשה ניסיון להקים גדוד חרמ"ש על בסיס שתי פלוגות חרמ"ש סדירות, אשבל ואשחר. ב-1988 הוסב גדוד 34 ליחידת נ"ט ומספרו שונה ליחנ"ט 94 בשם גדוד דוכיפת. בהמשך הפך לגדוד חירמ"כ, אשר הועבר ב-2005 לחטיבת כפיר.
ב-1991 הועברה חטיבה 401 מקציעות למישור אדומים והוכפפה לאוגדה 162 בפיקוד המרכז, במקום חטיבה 211 שפורקה. החטיבה קלטה את גדוד עשת (9) שהשתייך לחטיבה 211, בעוד גדוד המילואים 34 ופלוגות החרמ"ש עזבו את החטיבה.[10]
ב-1992 הוקם בחטיבה פלס"ר מילואים, שפעל תחתיה עד 2003.
בחודש יולי 1993, במסגרת מבצע דין וחשבון, ביצעו כוחות של גדוד 9 ירי פגזים אל מטרות מחבלים בלבנון.
עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עברה פעילותה המרכזית של החטיבה לרצועת עזה ויהודה ושומרון. מפקדת החטיבה שימשה כמפקדת החטיבה המרכזית באוגדת עזה למשך תקופה.[11]
ב-2003, עם פירוק חטיבה 500, הועבר פלס"ר 500 הסדיר, לחטיבה 401.[12] הפלס"ר פעל תחת החטיבה עד לפירוקו בשנת 2021.
בפברואר 2005 הושלמה הסבת החטיבה צטנקי המגח 6ב' גל לטנקי מרכבה סימן 4.[13]
בתחילת 2006 הטיל מפקד פיקוד המרכז יאיר נוה על החטיבה לשמש כחטיבה משימתית לבניין כוח בתחום המעברים, על מנת לבנות תורת לחימה לניהולם.[14]
ב-2006 הוכפף גדוד אסף (601) של חיל ההנדסה הקרבית לחטיבה.
מלחמת לבנון השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החטיבה נטלה חלק פעיל בכל מהלך מלחמת לבנון השנייה. הטנקים החדישים נלחמו בעיקר בגזרות המזרחיות באזור מטולה וכמו כן השתתפו בקרבות בינת ג'בייל. עקב השימוש המוגבר בנשק נ"ט הרסני ומכיוון שטנקים של החטיבה היוו את הקו הראשון בלחימה בגזרתם, ספגה החטיבה אבדות רבות. 12 מלוחמיה נהרגו בקרבות בלבנון ועשרות נפצעו.[15]
פעילות ביטחון שוטף ברצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החטיבה השתתפה בפעילות ברצועת עזה, ואף זקפה לזכותה פגיעה במחבלים ולכידתם.[16] במהלך הלחימה בעזה השתתף גדוד 52 במבצעים רבים ופגע בעשרות מחבלים, ועל כך הוענק לו פרס הרמטכ"ל ליחידה המצטיינת לשנת 2008.[17] ב-2010 החלו לצייד את טנקי המרכבה סימן 4 של החטיבה במערכת ההגנה האקטיבית לטנקים "מעיל רוח". במרץ 2011 רשמה המערכת יירוט היסטורי של רקטה נגד טנקים ששוגרה לעבר טנק של גדוד עשת. במחצית השנייה של שנת 2012 הסתיימה התקנת "מעיל רוח" בכל טנקי החטיבה.
חטיבה 401 הייתה חטיבת חיל השריון המובילה במבצע צוק איתן ב-2014 וזאת הודות למערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" שמגינה עליה מפני רקטות נ"ט וטילי נ"ט. במהלך המבצע השמידו כוחות החטיבה מטרות טרור רבות ופגעו בעשרות מחבלים, שמהם לפחות 120 נהרגו. מערכת "מעיל רוח" פעלה בהצלחה ויירטה מספר רקטות וטילי נ"ט שנורו לעבר הטנקים, לרבות טילי קורנט מתקדמים. מערכת צי"ד שהותקנה בטנקים ייעלה באופן ניכר את ניהול הקרב והתקשורת בין הטנקים לחמ"ל ולגורמים השונים בשדה הקרב.
ב-2023 החלה החטיבה בהסבה לטנק המרכבה סימן 4 ברק (שנקרא גם בקיצור מרכבה ברק). זהו הדגם המתקדם ביותר של טנק המרכבה, והוא כולל מיגון משופר, מערכת "מעיל רוח" משודרגת, חיישנים רבים לאיכון מטרות, מערכת C4ISTAR עם בינה מלאכותית ושיפורים רבים נוספים.[18]

טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חטיבה 401 במלחמת חרבות ברזל
בטבח שבעה באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל לחמה חטיבה 401 במספר רב של קרבות. במהלך טבח שבעה באוקטובר סייעה החטיבה רבות בהדיפת מתקפת הטרור של חמאס. בשלב השני של הלחימה, עם תחילת התמרון הקרקעי בעומק שטח רצועת עזה, החטיבה הייתה בין הראשונות שנכנסו לשטח הרצועה מכיוון צפון, כבר ב-27 באוקטובר.[19]
החטיבה השתתפה בקרבות רבים בצפון הרצועה, כמו בכיתור העיר עזה כשבועיים לאחר תחילת התמרון, המשיכה במבצעים בצפון הרצועה גם חודשים רבים לאחר מכן, ואף הובילה אחדים מהם, כמו את הלחימה במרחב בית החולים א-רנתיסי.
בשלב השלישי של הלחימה, החל מאמצע חודש פברואר 2024, הובילה החטיבה מספר קרבות אזוריים שבהם צה"ל השתמש במסדרון נצרים כדי להגיע במהירות ליעדים בסביבה.[20] המוצלח שבהם היה מבצע ניתוח מקומי, שכלל השתלטות מחודשת על בית החולים שיפא, אך לפניו היו מבצעים בשאטי ובזייתון, ואחריו בנוסייראת.
בקרב רפיח הובילה החטיבה את כוחות אוגדה 162, כבשה את מעבר רפיח, התקדמה לאורך ציר פילדלפי כולו, עד קו החוף, ולחמה במספר גדודי חמאס לאורך הציר. ב-26 ביוני התקיים בתוך רפיח טקס החלפת מפקד החטיבה, ובו נכנס לתפקידו אל"ם אחסאן דקסה, במקום אל"ם בני אהרון שפיקד על החטיבה מתחילת המלחמה.[21][19]
ב-20 באוקטובר 2024 נפל מפקד החטיבה אל"ם אחסאן דקסה בקרב בשכונת ג'באליה שבעזה. דקסה וקצינים נוספים ירדו מהטנקים שלהם לקבוצת פקודות בעמדת תצפית רגלית. מטען צד שהוטמן בסביבה התפוצץ ופגע בחבורת הפיקוד. פרט למח"ט שנהרג, באירוע זה נפצע קשה מג"ד 52 סא"ל יהודה שלו.[22] עקב התקרית, אל"ם מאיר בידרמן ששירת תקופה קצרה כסגן מפקד אוגדה 162, מונה למח"ט 401.[23] סא"ל דניאל אלה, מג"ד 52 שקדם ליהודה שלו, הוחזר לפקד על הגדוד עקב פציעתו של שלו.[22]
גדודי החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרכב החטיבה מבוסס על גדודי שריון, שחלקם התחלף במהלך השנים. בחלק מהשנים כללה החטיבה גם גדוד חיל רגלים וכיום כוללת החטיבה גם גדוד הנדסה קרבית. יחידות החטיבה העיקריות כיום:
- גדוד שלח (46)
- גדוד הבוקעים (52)
- גדוד עשת (9)
- גדוד אסף (601) של חיל ההנדסה הקרבית
- פלחי"ק אייל (298)
- גדוד 9 "עשת"
- גדוד 46 "שלח"
(שמו של הגדוד זהה לגדוד שלח 532 בחטיבה 460 וסמליהם דומים (לא זהים)) - גדוד 52 "הבוקעים"
- גדוד 601 "אסף"
גדוד 46 (שלח)
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדוד 46 הוקם ב־1954 כגדוד חי"ר במילואים,[24] והשתתף בלחימה במלחמת סיני.[25] ב-1961 עבר הסבה לשריון ופעל תחת חטיבה 7 כגדוד מילואים טנקי AMX-13. ב-1965 עבר הסבה למגח. ב-1967 הועבר לחטיבת המגח 401 בעת הקמתה, והיווה את גדוד ההקמה שלה. ככזה יצא למלחמת ששת הימים, ולחם בה כגדוד מגח מילואים בפיקודו של אורי בר-און (מח"ט 401 המיועד). הגדוד כלל שתי פלוגות אורגניות בפיקוד אמנון גלעדי ושלום אנגל (עין גל), ושתי פלוגות מבית הספר לשריון – פלוגת קמ"ט (קורס מפקדי טנקים) בפיקוד דן שני, ופלוגת קק"ש (קורס קציני שריון) בפיקוד עמוס כץ. פלוגת שלום אנגל הייתה הפלוגה היחידה בצה"ל עם מגח M48-A3 - תותחי 105 מ"מ ומנועי סולר. 7 פלוגות המגח האחרות (3 של 401, ו-4 הפלוגות של גדוד 79) היו עם מגח M48-A2 - מנועי בנזין ותותחי 90 מ"מ. הגדוד לחם בין השאר גם תחת חטיבת הצנחנים באוגדה 84 בקרבות ההבקעה ברפיח.
לאחר המלחמה הוקם כגדוד סדיר בפיקודו של אריה קרן והשתתף במבצע אסותא.[25] במלחמת ההתשה פעל בסיני, בפיקודם של עמוס כץ ומשולם רטס. במלחמת יום הכיפורים לחם בגזרה הדרומית של תעלת סואץ.
הגדוד השתתף בלחימה במלחמת לבנון הראשונה ב־1982 תחת כוח הסמח"ט יחד עם פלוגת חי"ר מבה"ד 1 מחלקת הנדסה מגדוד אסף ופלוגת וולקן. פלוגה א' לחמה במסגרת בית הספר לקצינים בגזרה המזרחית בציר הכפרים שבעא–כפר קוק עד היום השלישי. ביום הרביעי ללחימה נלחם הגדוד בכוח קומנדו סורי בכפר א-זית. ביום השישי נקלע הגדוד למארב קומנדו ומסוקים והפיל את אחד המסוקים, וכבש את כפר קוק.[25]
ב-2004 קלט את טנקי המרכבה סימן 4 כשהוא משמש כ־8 חודשים כגדוד הכשרות במחנה נבי מוסא.[25] הגדוד השתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה בין השאר בקרב הסלוקי. במבצע צוק איתן לחם הגדוד בגזרת בית חאנון.
בטבח שבעה באוקטובר שהה הגדוד ברגילה כאשר הטנקים שלו שהו ברמת הגולן. עם פרוץ הקרבות הוקפץ הגדוד תחת פיקודו של סא"ל גל לוי והחל להיערך לירידה דרומה, כאשר מפקדי הגדוד נלחמו בדרום רגלית ועל גבי רכבים. פלוגת "אפעה משלח" (פלוגה א') הוקפצה בשעה 11:00 וירדה דרומה "על זחלים" מסע של 120 ק"מ עד שהגיעה לכפר עזה לאחר 12 שעות,[26] שם נטלה הפלוגה חלק בקרב כפר עזה. ב-27 באוקטובר החל התמרון הקרקעי במלחמה וגדוד 46 שויך לצוות הקרב החטיבתי של חטיבה 401 בפיקודו של אל"ם בני אהרון. הגדוד לקח חלק בכיבוש יעדי מוצב הספינה, מוצב באדר, מחנה הפליטים שאטי, שכונת א-רימאל, כיכר פלסטין,[27] כיתר את מרחב ג'באליה והשתתף בכיבוש א-תופאח. במהלך הקרב על כיתור שכונת ג'באליה נפצע מפקד פלוגה א' גולן קריגר והוחלף על ידי סגנו מתן ברוס למשך שלושה שבועות עד לחזרתו של קריגר לשדה הקרב.[28] לקראת סוף שלב הלחימה השני במלחמה, הועבר הגדוד לפיקודה של חטיבת הנח"ל. תחת חטיבת הנח"ל לקח הגדוד חלק במשימת ביתור הרצועה על ידי נוכחות במסדרון נצרים וכעבור כחודשיים השתתף הגדוד בפעולה בשכונת זייתון תחת פיקודה של אוגדה 99.[29] בסיום הפעולה בזייתון הצטרף הגדוד יחד עם חטיבת הנח"ל למאמץ המלחמתי ברפיח, כבש את שכונות שאבורה ותל א-סולטאן והשתתף בהחזקת השטח ובהשמדת תשתיות וחיסול מחבלים. הגדוד לקח חלק בשחרור החטוף פרחאן קאדי ובאיתור המנהרה בה נמצאו גופותיהם של החטופים הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת שנרצחו על ידי חמאס.
מפקדי גדוד 46
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| ולטר הנגבי | 1962 | |
| יצחק בן ארי | 1962–1963 | |
| אורי אורן | 1963 | |
| גדעון גורדון | 1963–1965 | לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל |
| ? | ? | |
| אורי בר-און | 1967 | פיקד בפועל על הגדוד במלחמת ששת הימים כגדוד יחיד בחטיבה. לימים ראש מטה פיקוד הצפון |
| אריה קרן | 1967–1968 | מג"ד 46 הראשון כגדוד סדיר. |
| עמוס כץ | 1968–1969 | לימים מח"ט 188, ומפקד עוצבת סיני |
| משולם רטס | 1969–1971 | בעל עיטור העוז, נפל במלחמת יום הכיפורים |
| גדעון אבידור | 1971–1972 | |
| גיא בר-כוכבא | 1972–1973 | |
| דוד שובל | 1973–1974 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים. לימים מח"ט 14 במלחמת לבנון הראשונה, ומפקד עוצבת בני חיל |
| חיים אלקן | 1974–1975 | לימים מפקד חטיבה 421 |
| עמית ברוך | 1975–1976 | |
| מתניה יריב | 1976–1977 | |
| יהודה נווה | 1977–1978 | |
| אהרון באומוול | 1978–1980 | |
| ישראל גולדשטיין | 1980–1981 | |
| צביקה פריד | 1981–1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה |
| זאב גולדבלט | 1982–1983 | |
| ציון ספיר | 1983–1985 | לימים מפקד חטיבת מנשה ומנכ"ל האגודה למען החייל |
| דודו קידר | 1985–1986 | |
| אודי אדם | 1986–1987 | לימים מפקד פיקוד הצפון |
| אורי רוזנטל | 1987–1988 | |
| מוטי קרמר | 1988–1989 | |
| דידי בן יואש | 1989–1991 | לימים קצין השריון הראשי בחירום |
| אורי כהן-שובל | 1991–1992 | |
| חלוצי רודוי | 1992–1994 | לימים קצין שריון ראשי |
| גדי יעקב | 1994–1996 | |
| אסף גורן | 1996–1997 | |
| אמיר לב | 1997–1999 | לימים סגן מפקד חטיבה 401 |
| יצחק תורג'מן | 1999–2001 | לימים ראש אט"ל |
| תומר גולן | 2001–2003 | |
| דודי קמחי | 2003–2005 | |
| אלעד רצאבי | 2005–2007 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה |
| ג'וני כהן | 2007–2009 | לימים מפקד חטיבה 600 |
| ערן שני | 2009–2011 | לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה |
| דודו סונגו | 2011–2013 | לימים מפקד חטיבה 401 |
| אוהד מאור | 2013–2015 | לימים קצין שריון ראשי |
| צפריר הר שושנים | 2015–2017 | לימים סגן מפקד חטיבה 401 |
| יצחק אלפסי | 2017–2019 | לימים מפקד עוצבת ראם |
| נעמן הלר | 2019–2021 | לימים קצין המבצעים של פיקוד הדרום |
| רותם ולצמן | יולי 2021 – מאי 2023 | לימים סגן מפקד חטיבת הנח"ל |
| גל לוי | מאי 2023 – מרץ2025 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| אבירן שטרית | מרץ 2025 | מפקד גדוד במלחמת חרבות ברזל |
גדוד 52 (הבוקעים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדוד הוקם בנובמבר 1947[30] ולחם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת גבעתי (חטיבה 5). כאשר מוספרו חטיבות צה"ל במהלך המלחמה, קיבל הגדוד את המספר 52 מפני שהוא הגדוד השני שהוקם בחטיבת גבעתי, שקיבלה את המספר 5. השם "הבוקעים" ניתן לגדוד מפני שהשתתף בפריצת המצור על הנגב, שהטיל הצבא המצרי. למעשה, זהו גדוד "הבוקעים" השני, שכן גדוד 51 של גבעתי (שב-1956 עבר לגולני) שלחם באותם קרבות, קיבל עוד קודם לכן את השם "הבוקעים" (גדוד "הבוקעים" הראשון). בשנת 1956 הועבר גדוד 52 לחטיבה 7.
במלחמת סיני היה גדוד חרמ"ש בפיקוד אורי רום, במסגרת חטיבה 7. ב-1958 הוסב לגדוד טנקים מסוג שרמן ו-AMX. בשנים 1964 - 1965 פלוגות השרמן של הגדוד השתתפו במלחמה על המים, במסגרת חטיבה 7. בשנת 1965 הוקם בחטיבה 7 גדוד המגח הראשון (גדוד 79). בתמורה, הועבר גדוד 52 לחטיבה 14.
במלחמת ששת הימים פעל הגדוד במסגרת חטיבה 14. הגדוד כלל שתי פלוגות שרמן M50 ו-M51, ופלוגת AMX, בפיקוד ששון יצחקי. הגדוד נטל חלק בקרב אום כתף.
ב-1968 הגדוד הוסב לטנקי מגח.
במלחמת ההתשה גדוד מגח שהוצב בגזרת קו בר-לב תחת פיקוד חטיבה 14.
במלחמת יום הכיפורים גדוד מגח בפיקוד עמנואל סקל. לפני המלחמה הגדוד היה ממוקם בקו התעוזים (קו המוצבים) באזור ראס סודר בגזרה הדרומית של החזית המצרית, כשהוא מאויש במלואו. מפקדי הפלוגות היו דויד קוטלר (מ"פ א), חנוך סנדרוב (מ"פ ב), ובועז עמיר (מ"פ ג). בשעות הראשונות של המלחמה, עדיין ת"פ חטיבה 14, הגדוד לחם לבדו בארמייה ה-3 המצרית הצולחת, כשהוא סופג ובולם את מכת הפתיחה המפתיעה. משיקולי פריסה ומיקום, בסביבות 16:30 בעיצומה של הלחימה הועבר הגדוד, בהוראה בקשר, לחטיבה 401 שמפקדה היה דן שומרון. בתמורה העבירה 401 את גדוד 79, לחטיבה 14. את רוב פגיעותיו, בחללים ובפצועים, ספג הגדוד באותן ארבע עד שש שעות לחימה קשות עד הגיע ראשוני טנקי התגבורות של חטיבה 401 בשעה 20:00. גדוד 52 השתתף בקרבות הבלימה ובמתקפת הנגד, וצלח את התעלה עד שהתמקם בקילומטר ה-101; בקרבות ספג הגדוד אבדות כבדות. הגדוד סיכל מאמץ צליחה של המצרים בדרום האגם המר, השמיד כמעט כליל גדוד שריון מצרי, ונחלץ לעזרת גדוד שכן במסגרת התקפה חטיבתית לאורך ציר המיתלה תוך שהוא חוצה מערך אויב של כוחות שריון וחי"ר.
במלחמת לבנון הראשונה לחם כגדוד מגח M60 בפיקוד אורי אגמון, במסגרת חטיבה 401.
במלחמת לבנון השנייה גדוד מרכבה סימן 4, בפיקוד גיא קבילי שנפצע, והוחלף על ידי צחי שגב (המג"ד שקדם לו). הגדוד השתתף בלחימה בגזרה המרכזית של דרום לבנון, במסגרת חטיבה 401.
במבצע צוק איתן גדוד מרכבה סימן 4 בחטיבה 401. בימי המבצע לחם תחת פיקוד חטיבת גבעתי. על פועלו זכה הגדוד בצל"ש אלוף פיקוד הדרום.[31]
בשנת 2023 החל הגדוד להצטייד בטנקי מרכבה 4 ברק לצד מרכבה 4 - 400, בעוד מרכבה 4מ היו צריכים לעבור ליחידות המילואים. אבל עם תחילת מלחמת חרבות ברזל שהביאה גם לטבילת האש הראשונה של דגם "הברק", נוצר צורך מבצעי להמשך השימוש בדגם 4מ עד להסבת יחידות המילואים ובמקביל הצורך בעוד טנקים זמינים.[דרוש מקור]
בפברואר 2025 השלים הגדוד הסבה מלאה למרכבה 4 ברק.
במהלך מלחמת חרבות ברזל נפצעו ברציפות שלשה מג"דים של הגדוד. ביולי 2024 נפצע סא״ל דניאל אלה, שחזר ללחימה ומונה למג״ד הכשרות בשיזפון. באוקטובר 2024 נפצע באורח קשה סא״ל יהודה שלו. ב-14 באפריל 2026 נפצע קשה סא״ל אור יול בלחימה בדרום לבנון.
מפקדי גדוד 52
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יעקב פרי (פרולוב) | 1947–1948 | גדוד חי"ר בחטיבה 5 - גבעתי. |
| אביב ברזילי | 1948–1949 | |
| יוסף גבע | 1949–1951 | לימים נספח צה"ל בארצות הברית וקנדה |
| אברהם טמיר | 1951–1952 | לימים ראש אגף התכנון |
| אהרון דורון | 1952–1953 | לימים ראש אגף כוח אדם |
| שלמה להט (צ'יץ') | 1954–1955 | המג"ד האחרון כגדוד חי"ר בחטיבה 5 - גבעתי. לימים מח"ט 7, מפקד עוצבת סיני (אוגדה 252) בדרגת אלוף, ראש אכ"א, וראש עיריית תל אביב. |
| מאיר פעיל | ||
| יצחק בר-און | אוגוסט–אוקטובר 1956 | |
| אורי רום | 1956–1957 | מפקד הגדוד (חרמ"ש, חטיבה 7) במלחמת סיני. לימים ראש הג"א |
| הרצל שפיר | ||
| גרשון פלד | ||
| אלברט מנדלר | 1958–1960 | מג"ד 52 הראשון, כגדוד טנקים, שרמן ו-AMX-13. לימים מח"ט 8 במלחמת ששת הימים, ומפקד עוצבת סיני (אוגדה 252) בדרגת אלוף. נהרג במלחמת יום הכיפורים בעת היותו מפקד האוגדה. |
| מוסה פלד | 1960–1962 | לימים אלוף, מפקד גייסות שריון |
| משה בר כוכבא | 1962–1963 | לימים אלוף, מפקד פיקוד דרום |
| שאול גבעולי | 1963–1964 | לימים קצין חינוך ראשי |
| גדעון אלטשולר | 1964–1965 | מפקד הגדוד בתקופת המלחמה על המים. חטיבה 7. לימים מפקד חטיבה 274 |
| ששון יצחקי | 1965–1967 | מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים. חטיבה 14. לימים מפקד החטיבה |
| אמנון רשף | 1967–1969 | מפקד הגדוד בעת הסבתו לטנקי מגח. לימים מפקד גייסות השריון |
| אריה שלנם | 1969 - 1970 | לימים סמח"ט 401 במלחמת יום כיפור |
| רן שריג | 1970–1972 | מפקד הגדוד במלחמת ההתשה, לימים מפקד עוצבת ראם |
| נחום זקן | 1972–1972 | מפקד גדוד 433, מפקד חטיבה 656, וסגן מפקד גייסות השריון |
| עמנואל סקל | 1972–1974 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים מפקד מפקדת חילות השדה |
| עוזי בן יצחק | 1974–1975 | לימים מפקד באלי"ש ומפקד אוגדת יהודה |
| מוטי פז | ||
| אורי רותם | ||
| חגי גולן | ||
| שלמה לוין | ||
| יצחק אשל | ||
| דב ישראלי | ||
| אורי אגמון | ינואר 1981 – יולי 1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה. לימים מפקד עוצבת סיני |
| עפר כרמל | ||
| שמואל פז | 1984 | |
| מוטי בר-לב | ||
| חיים מלכה | 1986–1987 | |
| יזהר סחר | ||
| מתי שולמן | 1988–1990 | |
| זהר עמיר | 1990–1992 | לימים מח"ט 264 (27) |
| סמי תורג'מן | 1992–1994 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
| יוני צור | 1994–1996 | |
| בועז אברהם | מרץ 1996 – מרץ 1998 | |
| עובד אליעז | ||
| יגאל סלוביק | 1999–2001 | לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה |
| איציק כהן | 2001–2003 | |
| צביקה צורן | לימים מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף | |
| צחי שגב | ||
| גיא קבילי | –2006 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון שנייה עד לפציעתו |
| צחי שגב | 2006– | חזר לפקד על הגדוד במלחמת לבנון השנייה לאחר פציעת המג"ד |
| רונן דגמי | לימים מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף | |
| ארז סעדון | ||
| רונן תמים | 2010–2012 | לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה |
| אודי צור | 2012–2014 | לימים מפקד חטיבה 7 |
| שגיב דהן | 2014–2016 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים ראש מטה פיקוד הצפון |
| ניסים חזן | 2016–2018 | לימים מפקד עוצבת ראם |
| אפיק מזור | 2018–2020 | |
| ניב דאובה | אוקטובר 2020 – יולי 2022 | לימים מפקד חטיבת קרייתי |
| דניאל אלה | יולי 2022 – יולי 2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל עד פציעתו בקרב רפיח |
| יהודה שלו | יולי 2024 - 20 באוקטובר 2024 | נפצע קשה בקרב בג'באליה, בתקרית בה נפל מפקד החטיבה אל"ם אחסאן דקסה |
| דניאל אלה | אוקטובר 2024 | חזר לפקד על הגדוד לאחר פציעת מחליפו. |
| אור יול | אוקטובר 2024 - אפריל 2026 |
גדוד 9 (עשת)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדוד התשיעי של הפלמ"ח, לחם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת הנגב. הגדוד הוקם זמן קצר לפני כיבוש באר שבע, כגדוד פשיטה ממוכן, בפיקוד ישראל כרמי. הגדוד כלל שתי פלוגות ג'יפים של "יחידת הפשיטה", ואת יחידת "חיות הנגב" בהרכב של שתי מחלקות, שהועברה מהגדוד השני, וצוידה ב-10 זחל"מים. בהמשך, הוסבה יחידה זו לפלוגת חרמ"ש. בסיסו של הגדוד היה ליד קיבוץ רוחמה בנגב.
הגדוד התשיעי היה הגדוד היחידי מחטיבת הנגב-פלמ"ח, שהמשיך להתקיים לאחר סיומה של מלחמת העצמאות. ב-1949 עם פירוק חטיבת הנגב, הועבר לחטיבה 7 כגדוד חי"ר. ב-1953 הוסב שוב לחרמ"ש. ב-1955 נקלטו בגדוד טנקי AMX-13. במלחמת סיני לחם במסגרת חטיבה 7, כגדוד טנקי AMX-13. פלוגה ב' AMX-13 סופחה במלחמה לחטיבת הצנחנים 202.[32]
במלחמת ששת הימים לחם כגדוד חרמ"ש בפיקודו של מרדכי אביגד, במסגרת חטיבה 7. מפקדי הפלוגות במלחמה היו יואב וספי, עוזי לבצור ויוסי פלד. ב-1968 הועבר הגדוד לחטיבה 14, כאשר זו העבירה את גדוד החרמ"ש 195 לחטיבה 401.
במלחמת ההתשה לחם כגדוד חרמ"ש בגזרת קו בר-לב במסגרת חטיבה 14. ב-1970 הוסב לגדוד טנקי מגח (במקביל לגדוד 195 שהוסב בחטיבה 401).
במלחמת יום הכיפורים, הגדוד בפיקוד יום-טוב תמיר לחם בגזרת צפון סיני. הגדוד כלל 3 פלוגות מגח בפיקוד המ"פים יונתי (יהונתן) צוובנר, אורי הקמן ונועם דביר.[33] סך הכול 33 טנקים. על אף שהיה שייך אורגנית לחטיבה 14, במלחמה היה כפוף מבחינה מבצעית לחטיבה מרחבית 275 שישבה בבלוזה בפיקודו של אל"ם פנחס נוי (אלוש) ולחם במסגרת זו. עם פרוץ האש התקדם הגדוד למשימותיו הקבועות מראש לפי תוכנית "שובך יונים": פלוגה אחת פוצלה לצמדי טנקים שנשלחו למעוזים באזור הביצות הצפוני ביותר (ממעוז "כתובה" ועד "בודפשט"), פלוגה נוספת נשלחה לאזור מעוז "מפרקת", והפלוגה השלישית לאזור קנטרה ומעוז "מילנו". חיילי החי"ר המצרי שצלחו את התעלה החלו לירות על הטנקים בטילי נ"ט ולתקוף את המעוזים. טנקים רבים נפגעו בשעות הראשונות ללחימה ואחרים עלו על מוקשים ושקעו בביצות. עד שעות הערב נותרו מהגדוד טנקים בודדים שהמשיכו ללחום, כדוגמת "טנק הקצינים",[34] ומחלקת טנקים בפיקוד שלמה ערמן (סמל המחלקה שלקח פיקוד בנפול מפקדו). אך הגדוד ירד מהסד"כ הצה"לי. במהלך הקרבות נהרגו 67 מלוחמיו,[35] מרביתם תוך שעות ספורות. בין ההרוגים גם שלושת מפקדי הפלוגות. רבים נוספים נפצעו או נפלו בשבי. הלוחמים שנותרו התפזרו בין יחידות שונות בגזרה. בשעה 20:00 הגיעה לאזור חטיבה 460 ומפקד גדוד 9, יום-טוב תמיר, הצטרף לחטיבה ולחם איתה עד סוף המלחמה. חיילים רבים מהגדוד עוטרו לאחר המלחמה בעיטורים, ביניהם שלמה ערמן ויובל נריה שעוטרו בעיטור הגבורה. לאחר המלחמה, בלחץ המג"ד יום-טוב תמיר, הגדוד הוקם מחדש, בפיקודו, תחת חטיבה 14.
בדצמבר 1980 הועבר הגדוד לחטיבה 211 שבפיקוד המרכז.[36] במלחמת לבנון הראשונה, לחם כגדוד טנקי מגח במסגרת חטיבה 211. ב-1983–1984 הגדוד הוסב לטנקי מרכבה סימן 2ב.
ב-1991, עם פירוק חטיבה 211, עבר הגדוד לחטיבה 401, ועקב כך הוסב לטנקי מגח. ב-2005 עבר, עם כלל החטיבה, הסבה לטנקי מרכבה סימן 4. הגדוד השתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן. במלחמת חרבות ברזל הגדוד הושאל לצק"ח חטיבת גבעתי (חטיבה 84) במסגרתו פעל במרבית תקופת המלחמה.
מפקדי גדוד 9
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| ישראל כרמי | מאי 1948 – נובמבר 1948 | מפקד הגדוד הראשון לימים קצין משטרה צבאית ראשי |
| חיים בר-לב | נובמבר 1948 – אוגוסט 1949 | מפקד הגדוד במבצע חורב. לימים הרמטכ"ל ה-8 |
| יהונתן דותן | אוגוסט 1949 – פברואר 1950 | |
| זאב אשכולות | פברואר 1950 – מרץ 1950 | |
| סוורין הורוביץ | מרץ 1950 – אפריל 1951 | |
| אריה שחר (שוורצמן) | אפריל 1951 – ינואר 1953 | לימים ראש מטה פיקוד הדרום |
| שמואל גבעון | נובמבר 1953 – אפריל 1954 | |
| יצחק ארד | אפריל 1954 – יוני 1955 | |
| אורי רום | יוני 1955 – אוקטובר 1956 | לימים ראש הג"א |
| ישראל הדר | אוקטובר 1956 – דצמבר 1956 | מפקד הגדוד במלחמת סיני, נפטר מסרטן שלושה חודשים לאחר מינויו |
| ישראל גרנית | דצמבר 1956 – ספטמבר 1958 | לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל |
| משה נחשון (ליפסון) | ספטמבר 1958 – ספטמבר 1959 | לימים מפקד מרחב שלמה |
| בצלאל אמיר | ספטמבר 1959 – נובמבר 1960 | לימים קצין חינוך ראשי |
| ולטר הנגבי | נובמבר 1960 – אפריל 1962 | |
| מרדכי צפורי | אפריל 1962 – פברואר 1963 | לימים קצין שריון ראשי |
| אלי דורון | פברואר 1963 – יולי 1964 | |
| אלדד אבידר | יולי 1964 – אוקטובר 1966 | |
| מרדכי (מקסי) אביגד | אוקטובר 1966 – יולי 1967 | לימים נספח צה"ל במערב גרמניה, מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים |
| יגאל בן דוד | יולי 1967 – ינואר 1968 | |
| יעקב הדר | פברואר 1968 – אוקטובר 1968 | לימים מפקד עוצבת בני חיל |
| שלמה ארבלי | אוקטובר 1968 – דצמבר 1969 | מפקד הגדוד במלחמת ההתשה |
| אוריאל רוזן | דצמבר 1969 – מרץ 1971 | |
| גיורא חייקה | מרץ 1971 – 1973 | לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה |
| יום-טוב תמיר | 1973 – מרץ 1974 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים נספח צה"ל באנגליה |
| דני בנדל | מרץ 1974 – אוגוסט 1974 | לימים מפקד חטיבה 211 |
| אהוד סוקול | אוגוסט 1974 – ספטמבר 1976 | |
| צוק בוסתן | ספטמבר 1976 – פברואר 1978 | |
| רמי כהן | פברואר 1978 – יולי 1978 | |
| שמי עטר | יולי 1980 – יולי 1981 | |
| יצחק לב-ארי | יולי 1978 – נובמבר 1979 | לימים מפקד חטיבה 889 וחטיבה 130 |
| יגאל אייל | נובמבר 1979 – יולי 1980 | לימים מפקד חטיבת הראל |
| שלמה אריאל | יולי 1981 – ספטמבר 1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה |
| יפתח רון-טל | ספטמבר 1982 – מרץ 1984 | לימים מפקד זרוע היבשה |
| אודי אמיר | מרץ 1984 – | |
| צחי כהן | ||
| אילן פרץ | – יולי 1995 | |
| אגאי יחזקאל | יולי 1995 – 1998 | לימים רח"ט תכנון באגף התכנון |
| מאיר פינקל | ||
| עינב שלו | מפקד הגדוד במבצע חומת מגן, לימים מפקד החטיבה | |
| תומר יפרח | 2003–2005 | לימים מפקד חטיבה 188 |
| אפי דפרין | 2005–2007 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה, לימים דובר צה"ל |
| ליאור הוכמן | 2006 | מפקד הגדוד למשך מספר חודשים לאור פציעתו של אפי דפרין במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד חטיבה 460 |
| יאיר ברנס | 2007–2008 | הודח ב-2008 בעקבות הפיגוע במסוף נחל עוז[37] |
| אוהד נג'מה | 2008–2010 | לימים קצין שריון ראשי |
| איתי ברין | 2010–2013 | לימים מפקד עוצבת ראם |
| יוראי בן חור | 2013 | פרש מתפקידו |
| אופיר זילברשטיין | 2013–2015 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבת הראל |
| גידי כפיר-אל | 2015–2017 | לימים מפקד עוצבת יפתח |
| אלעד אפרתי | 2017–2019 | לימים מפקד עוצבת יפתח |
| נתנאל לסרי | 2019–2021 | לימים מפקד עוצבת הגולן |
| אליעזר אברמוביץ' | 2021–2023 | לימים סמח"ט 401 |
| נתנאל ביטון | אוגוסט 2023 – מרץ 2025 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| ליאור חסיד | מרץ 2025 – |
גדוד 79
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדוד 79 היה גדוד המגח הראשון בצה"ל. הגדוד הוקם בשנת 1965, במסגרת חטיבה 7. במהלך ארגון חטיבות השריון לפי סוגי טנקים, הועבר הגדוד באוגוסט 1967 לחטיבה 401, שאורגנה כחטיבת מגח סדירה.
מפקדי גדוד 79 (ת"פ חטיבה 401)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| חיים ארז | 7 יוני 1967 - נובמבר 1968 | מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים (החל מהיום השני) חטיבה 7. באוגוסט 1967 הגדוד הועבר לחטיבה 401. |
| אביגדור בן-גל | נובמבר 1968–1970 | מפקד הגדוד במרבית תקופת מלחמת ההתשה. לימים מפקד פיקוד הצפון. |
| דן שני (פרידברג) | 1970 | עיטור המופת במלחמת ששת הימים. נפל במלחמת ההתשה, בעת היותו מג"ד 79. |
| אביגדור בן-גל | 1970 | הוחזר לפקד על הגדוד עקב נפילתו של דן שני |
| יעקב לפידות | 1970–1972 | לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי |
| שלמה ניצני | 1972–1973 | פיקד על הגדוד במלחמת יום כיפור, עד לפציעתו ב-7 באוקטובר 1973 |
פלס"ר 401
[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2003 פורקה חטיבת השריון 500 אשר לה הייתה יחידת פלס"ר סדירה. היחידה הועברה לחטיבה 401. סמל וסיכת היחידה נשארו סמלי פלס"ר 500. בסיס היחידה נשאר עד 2008 במחנה בקעות בבקעת הירדן, בו שכנה בעבר חטיבה 500.
ככל פלס"רי השריון תפקידה של פלוגת הסיור (פלס"ר) היה איסוף מודיעין קרבי בתוך שטח האויב, בזמן אמת ובצורה נסתרת, עבור חטיבת השריון והובלתה אל הלחימה. יחידה זו ביצעה גם משימות חי"ר, וסיור (רגלי ורכוב). היחידה זכתה ב-5 צל"שים, רובם במהלך מלחמת לבנון השנייה. בספטמבר 2021 נסגרה היחידה ולוחמיה הוסבו ליחידות מובחרות אחרות.[38]
ב-2025 במהלך מלחמת חרבות ברזל פלס"ר 401 הוקם מחדש ככוח מילואים.[39]
מפקדי הפלס"ר
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
שם |
תקופת כהונה |
הערות |
|---|---|---|
| יואל רונן | 1992–1994 | מקים היחידה |
| זיו אייל | 1994–1996 | |
| דרור חוג'יבקוב | 1996–1997 | |
| חיים בן לולו | 1997–1999 | |
| ירון פינקלמן | 1999–2001 | מפקדה בפרוץ האינתיפאדה השנייה, לימים אלוף פיקוד הדרום |
| נועם לנזיני | 2001–2003 | מפקדה במבצע חומת מגן וכיבוש המוקטעה, ובמעצר מרוואן ברגותי |
| גלעד עמית | 2003–2005 | לימים קצין אג"ם של פיקוד המרכז |
| שלומי צן | 2005–2006 | |
| יוסי פנסו | 2006–2008 | מפקדה בעת מלחמת לבנון השנייה |
| ארז טל | 2008–2009 | מפקדה במבצע עופרת יצוקה |
| יוסי בן יקר | 2009–2010 | |
| לירון ארוך | 2010–2012 | |
| נדב עטר | 2012–2013 | |
| אורן צבר | 2013–2014 | מפקדה במבצע שובו אחים, לימים מפקד סיירת חרוב |
| אלכסיי רודיאנוב | יולי 2014 – מרץ 2015 | מצטיין שר הביטחון, מפקדה במבצע צוק איתן |
| יואב אמיר[40] | מרץ 2015 – אוגוסט 2016 | |
| שי סויסה | אוגוסט 2016 – ספטמבר 2017 | לימים מקים גדוד 1823 ׳איתי׳ |
| אלי מלאכי | ספטמבר 2017 – אוגוסט 2018 | |
| איתן סמואל | אוגוסט 2018 – יולי 2019 | |
| עומר בנימין | יולי 2019 – יוני 2020 | |
| יואל שישפורטיש | יוני 2020 – יוני 2021 | |
| גל יניב | 2021 | מפקד היחידה האחרון עד להקמתה מחדש ב-2025 |
| רס"ן י' | 2025 - |
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת ההתשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחידה הוקמה לראשונה בשנת 1968, בזמן מלחמת ההתשה. תפקידה העיקרי היה ביצוע פעילות מבצעית לאורך תעלת סואץ, כולל תצפיות ארוכות טווח, מארבים וסיורים. מסלול ההכשרה כלל אימוני חי"ר, רכב: ג'יפ סיור ונגמ"ש, סיירות, טופוגרפיה וניווט, ומודיעין שדה. אחד ממפקדיה הבולטים באותה תקופה היה רס"ן בני קצין. בסוף שנת 1972 פורקה היחידה לראשונה.
מלחמת יום הכיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
למלחמת יום הכיפורים יצאה החטיבה ללא פלס"ר. אלא שבמסגרת איגוד כוחות, הועברה פלוגת הסיור של חטיבה 14 לפיקוד חטיבה 401. ערב המלחמה, דיווחו תצפיות הפלס"ר על סימני מלחמה בצד המצרי: פינוי מוקשים, חבישת קסדות וסיורי מפקדים. היחידה השתתפה בקרבות הבלימה הקשים, כולל התקפת הנגד עם גדוד 52 בשישה באוקטובר. במקביל פרסה היחידה רשת תצפיות בגזרה הדרומית של תעלת סואץ, ודיווחה על כוחות אויב. ב-14 באוקטובר, במהלך קרב ואדי מבעוק, תצפית הפלס"ר שמוקמה על ידי קמ"ן החטיבה סרן עמיחי בוכוול, מול הוואדי, ותוגברה באנשי מודיעין פיקוד הדרום, דיווחה על התקפה מצרית אוגדתית. התקפה זו נעה במסתור הוואדי, וניסתה לאגף את אוגדה 252 מדרום. כחות טנקים של החטיבה הוזעקו למקום, פתחו באש, השמידו כלי רק"מ מצריים רבים, ועצרו את ההתקפה. בהמשך השתתפה היחידה בצליחת התעלה, והגיעה עם חטיבה 401 עד לאזור הקילומטר ה-101 בכביש קהיר–סואץ, שם שהתה קרוב לחצי שנה. בקרבות מלחמת יום הכיפורים איבד הפלס"ר שבעה מלוחמיו, בהם מפקד הפלוגה רב-סרן נחום שמר. לאחר הסדר הביניים והנסיגה מהגדה המערבית של התעלה, פרס הפלס"ר רשת תצפות ארוכות טווח באזור מחנה טסה, כשהוא מתוגבר בפלס"רי מילואים. בסוף שנת 1974 פורק גם פלס"ר זה.
הלחימה בלבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחידה הוקמה שוב על ידי יוצאי מחלקות סיור מגדודי החי"ר תחת השם פלס"ר 401 (מילואים) בשנת 1992, וזאת כדי לתת מענה לצורך הצה"לי ביצירת נתיב התקדמות של כלים כבדים ומגושמים (דוגמת טנקים) אל תוך שטחי אויב ולצורך תצפיות וטיווח ארטילרי של מטרות בשטחים עוינים.
האינתיפאדה השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2002 השתתפה היחידה בכיבוש המוקטעה ברמאללה כחלק ממבצע חומת מגן במסגרת שיתוף פעולה עם חטיבת גולני. כמה מפעולות היחידה היחידות שזכו לפרסום היו תפיסתם של רוצחי השר רחבעם זאבי ביריחו, תפיסתו של מרואן ברגותי (ראש התנזים) ולקיחת חלק במבצע הבאת ביכורים. במרץ 2003 הרגו חיילי היחידה 5 מחבלים בכפר טמון שהיו בדרכם לביצוע פיגוע באחד מישובי בקעת הירדן. על פעולה זו קיבלה היחידה אות הוקרה מהרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון.
מלחמת לבנון השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת לבנון השנייה ביצעה היחידה, בפיקוד מפקדה היוצא, רס"ן שלומי צן, ומפקדה הנכנס, רס"ן יוסי פנסו, יוצא חטיבת גולני, מספר רב של פעילויות בעומק שטח האויב, ובכלל זה מארבי תצפית ארוכי טווח שכללו שהייה בשטח מעל למאה שעות, וכן פשיטות על כפרים בשליטת החזבאללה. במהלך הקרב בסלוקי חילצו לוחמי הפלס"ר את הפצועים של גדוד 9 מתוך הטנקים וסייעו לחילוץ הנפגעים של חטיבת הנח"ל. לאחר המלחמה קיבלו חמישה מלוחמי היחידה צל"שים על פועלם במהלכה, ובהם סמ"ר איתי שטיינברגר, שנפל בקרב בע'נדוריה בגזרה המזרחית, בעודו רץ לחלץ פצועים תחת אש, ויותם שש, מפקד צוות בסיירת, אשר קיבל את צל"ש הרמטכ"ל.
מבצע עופרת יצוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במבצע עופרת יצוקה ביצעה הפלס"ר, בפיקוד רס"ן ארז טל, תצפיות מקדימות לזיהוי מטרות בעבור כוחות חטיבה 401, וניתבה את כוחות החטיבה ליעדיה. כמו כן ביצעה הפלס"ר פשיטות על מעבדות נפץ ברצועת עזה.

מבצע צוק איתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במבצע צוק איתן פעלה היחידה יחד עם חטיבת הנח"ל בעומק מרחב בית חאנון ובית לאהיא, פשטה על בתי מחבלים וסרקה מנהרות בגזרתה.
פלמ"ס (פלוגה מסייעת)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפלוגה המסייעת בחיל השריון (מסייעת שריון) היא פלוגה שתפקידה לסייע לטנקים ולכוחות הלוחמים של חיל השריון בשדה הקרב באמצעות כוחות סיור, כוחות תצפית ואש מרגמות. בכל גדוד שריון ישנה פלוגה מסייעת.
בחטיבה 401 קיימות 3 מסייעות, אחת בכל גדוד.
- מסייעת נץ – גדוד 9
- מסייעת אלפא – גדוד 52
- מסייעת זאב – גדוד 46
המסייעת של השריון נסגרה והוחלפה בפחת"ק (פלוגות חשיפה תקיפה). פלוגות אלה הן בעלות ייעוד זהה לפלוגה המסייעת של חיל השריון, אך הן עוברות את הכשרתן בבסיסי ההכשרות של חיל הרגלים, ונשלחות לגדודי השריון "בהשאלה", כחלק משינוי כולל של הרמטכ"ל אביב כוכבי במחזור מרץ 2021.
גדוד 601
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גדוד 601



גדוד אסף (601) הוא גדוד סדיר של חיל ההנדסה הקרבית המוכפף מבצעית לחטיבת השריון "עקבות הברזל" (401). הגדוד כולל פלוגות פלסים שנלחמים רגלית לצד כוחות היבשה ומתמחים בנושא החבלה והמטענים, לצד זאת מפעילים נגמ"שי הנדסה כבדים מדגם נמ"ר הנדסי, ופלוגת צמ"ה המפעילה דחפורי די-9 משוריינים, מחפרים ממוגנים, כלי צמ"ה ממוגנים אחרים ואמצעי גישור שונים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לסייע לכוחות השריון והחי"ר בלחימה בשטח בנוי ופתוח, ולפלס את הדרך לטנקי החטיבה דרך שדות מוקשים, תעלות נ"ט, סוללות עפר, זירות מטענים ועוד. כמו כן, הגדוד בונה עמדות ירי ועמדות מגנן לטנקים, וכן מחלץ טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיוע חיל החימוש.
ארגון בוגרי 401
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחדים מבוגרי חטיבה 401 הקימו בשנת 2012 ארגון בשם "ארגון בוגרי 401". מטרת ארגון הבוגרים היא קידום שיתופי פעולה עסקיים והתנדבותיים בין בוגרי החטיבה. הארגון מעניק מלגות והנחות לקורסי פסיכומטרי והשלמת בגרויות למשוחררי החטיבה הנזקקים לעזרה כלכלית. הארגון מחבר בין בוגרי החטיבה למטרות חיפוש עבודה, חניכה וליווי של בוגרי חטיבה צעירים על ידי בוגרי חטיבה ותיקים במסגרת פרויקט "אמץ בוגר" ותמיכה ביוזמות עסקיות של בוגרי חטיבה 401.[41]
מפקדי החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
| אורי בר-און | 10 ביוני 1967 – 21 באוקטובר 1968 | מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים,[42] לימים ראש מטה פיקוד צפון |
| ששון יצחקי | 21 באוקטובר 1968 – 15 ביולי 1970 | מפקד החטיבה במלחמת ההתשה. לימים ראש מטה פיקוד דרום, מפקד כח ששון במלחמת יום הכיפורים. |
| דב תמרי | 15 ביולי 1970 – אוגוסט 1972 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
| אברהם רותם | אוגוסט 1972 – 19 ביולי 1973 | לימים מפקד עוצבת סיני וראש מחלקת ההדרכה |
| דן שומרון | 19 ביולי 1973 – 1974 | מפקד החטיבה במהלך מלחמת יום הכיפורים. לימים הרמטכ"ל ה-13 |
| אהוד ברק | 1974 – ספטמבר 1975 | לימים הרמטכ"ל ה-14, שר הביטחון וראש הממשלה |
| עמנואל סקל | ספטמבר 1975 – ינואר 1977 | לימים מפקד מפקדת חילות השדה |
| מנחם עינן | ינואר 1977 – 1978 | לימים ראש אג"א |
| חגי רגב | 1978–1979 | לימים מזכיר צבאי לשר הביטחון |
| יצחק רבין | 1979–1981 | לימים קשנ"ר |
| זאב ליבנה | 1981–1982 | לימים מפקד פיקוד העורף ונספח צה"ל בארצות הברית |
| עוזי לבצור | 1982–1983 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה. לימים נציב קבילות החיילים |
| יצחק אשל | 1983–1985 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
| מוטי פז | 1985–1986 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| עוזי דיין | 1988-1986 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| שלמה ינאי | 1990-1988 | לימים אלוף פיקוד דרום, וראש אגף התכנון |
| איל בן ראובן | 1990–1991 | לימים מפקד המכללות הצבאיות וחבר הכנסת |
| אביגדור קליין | 1991–1993 | לימים קצין שריון ראשי |
| אודי שני | 1993–1994 | לימים ראש אגף התקשוב |
| אבי מזרחי | 1994–1996 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
| עוזי זגורי | 1996–1998 | |
| אלי רייטר | 1998–2000 | לימים מפקד עוצבת געש |
| גיא צור | 2000– יוני 2002 | לימים מפקד זרוע היבשה |
| יעקב ברק | יוני 2002 – מרץ 2004 | לימים מפקד זרוע היבשה וראש אט"ל |
| מוטי כידור | מרץ 2004 – אוקטובר 2006 | מפקד החטיבה במהלך מלחמת לבנון השנייה |
| יצחק תורג'מן | אוקטובר 2006 – מרץ 2008 | לימים ראש אט"ל |
| יגאל סלוביק | מרץ 2008 – מרץ 2010 | לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה |
| עינב שלו | מרץ 2010 – יולי 2012 | לימים ראש חטיבת היבשה בזרוע היבשה |
| סער צור | יולי 2012 – אוגוסט 2014 | מפקד החטיבה במבצע צוק איתן, לימים מפקד מערך התמרון והגיס הצפוני |
| יאיר וולנסקי | אוגוסט 2014 – יולי 2016 | לימים מבקר מערכת הביטחון |
| אוהד נג'מה | יולי 2016 – אוגוסט 2018 | לימים קצין שריון ראשי |
| דודו סונגו | אוגוסט 2018 – יולי 2020 | |
| אוהד מאור | יולי 2020 – מאי 2022 | לימים קצין שריון ראשי |
| בני אהרון | מאי 2022 – 25 ביוני 2024[19] | מפקדה הראשון של החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
| אחסאן דקסה | 25 ביוני 2024[19] – 20 באוקטובר 2024 | מפקדה השני של החטיבה במלחמת חרבות ברזל. נהרג בקרב בג'באליה. |
| מאיר בידרמן | 20 באוקטובר 2024 - מכהן | מפקדה השלישי של החטיבה במלחמת חרבות ברזל. מונה בעקבות נפילתו של אחסאן דקסה |
טנקים ששירתו בחטיבה לאורך השנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה גבעתי, בדרך המדבר והאש – תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת 'מערכות' ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תש"נד – 1994.
- אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!, הוצאת מודן, 2011, פרק חמישי: מהירות בהבנת שדה הקרב, חטיבת שריון 401 בקרבות הגנה בסיני 6–7 באוקטובר 1973, עמודים 85–102.
- משה מאירסדורף וגלית בן-חמו, אפי מלצר (ע), את לי האחת: חטיבה 401 – 50 שנה ועוד, ישראל: מערכות, 2007, מסת"ב 978-965-7195-18-5 (בערך: מלצר)
- מרדכי ברקאי, עקבות הברזל: חטיבת שריון במלחמת יום הכיפורים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמותת חטיבה 401 עקבות הברזל- אתר גדוד 46 במלחמת יום הכיפורים
- מח"ט 401: "בזכות האמצעים ויכולות הטנק יכולים להגיע יותר עמוק ומהר", אתר יד לשריון, 5 בפברואר 2013
- אנשיל פפר, פלוגת הסיור: סיירת נוסטלגיה, באתר הארץ, 28 במאי 2009
- פלס"רי השריון באתר יחידה – אתר יחידות צה"ל
- רוני דניאל, כך צה"ל מתכונן למלחמה הבאה, באתר מאקו, 17 בדצמבר 2010
- יואב זיתון, צה"ל חוגג היסטוריה: "מעיל רוח" עונה לנסראללה, באתר ynet, 1 במרץ 2011
- עודד טירה, גיבורי השייטת, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2012
המנון חטיבה 401 באתר יוטיוב- אתר האינטרנט של בוגרי החטיבה – ארגון בוגרי 401.
- רון בן ישי, היי-טנק: עם השריון המתחדש שיילחם בחיזבאללה, באתר ynet, 1 במרץ 2013
- בן כספית, הכוכבים של "צוק איתן": כך פיצחו הטנקים את תשתית הטרור של חמאס, באתר מעריב השבוע, 22 באוגוסט 2014
- אתר האינטרנט של גדוד 46 במלחמת יום כיפור
- רץ כצבי וגיבור כארי, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 9 באפריל 2015

- יהודה בריל, גדוד 79 מחטיבה 401 במלחמת ההתשה, 2017, באתר יד לשריון
- עוזי לבצור, הצליחה - קרבות בגדה המערבית אל אזור הצליחה, שריון 44, (תיאור קרבות חטיבה 401 במחצית השנייה של מלחמת יום הכיפורים), ספטמבר 2013, עמ' 127-120, באתר "יד לשריון"
חטיבה 401 באימון, באתר צה"ל, 21 בדצמבר 2016
נעמה זלצמן, 4 גבולות, חצי שנה, וגלריה מיוחדת של לוחמי 401, באתר צה"ל, 19 ביוני 2017
חטיבת השריון 401 חוגגת 50 שנה להקמתה, באתר צה"ל, 15 באוגוסט 2017
עופר אדרת, סיפורם הנשכח של הלוחמים שהשמידו חטיבה מצרית ב–73' יוצא מהבוידעם, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2017- יוסי מלמן, הגדוד הנעלם: הלוחמים שאיבדו 67 מחבריהם ונדחקו מספרי ההיסטוריה, באתר מעריב אונליין, 2 באוקטובר 2017
אודם כץ, ב-401 מסכמים את 22' - וכבר מתגלגלים קדימה, באתר צה"ל, 8 בדצמבר 2022
איה חיימוביץ', ביקשנו מ-401 לסכם 11 ימי תרח"ט. לתוצאה הזו לא ציפינו, באתר צה"ל, 8 במרץ 2023- גדוד 52 במלחמת יום כיפור, באתר 'חטיבה 14', 16 במרץ 2017
- גדוד 601 הנדסה קרבית "אסף"
- אבן מספר 10: גדוד אסף 601, באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית
- גדוד אסף 601, באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית
- גדוד אסף, באתר יד לשריון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מלצר, עמ' 22
- ↑ מלצר, עמ' 30–31
- ↑ מלצר, עמ' 42–44
- ↑ מאיר פינקל, המטכ"ל: כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן, מודן הוצאה לאור, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2020, עמ' 348–357
- ↑ אודות חטיבה 401 באתר יד לשריון
- ↑ אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות! על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות, 2011, עמ' 94–97
- ↑ מלצר, עמ' 96
- ↑ מלצר, עמ' 121
- ↑ מלצר, עמ' 123
- ↑ מלצר, עמ' 125
- ↑ מלצר, עמ' 141
- ↑ מלצר, עמ' 156
- ↑ אל"ם בני מיכלסון, עשור למלחמת לבנון השנייה - המלחמה שהחמיצה את השריון, שריון 49, עמ' 56–58, יולי 2016, באתר "יד לשריון"
- ↑ מלצר, עמ' 170
- ↑ חנן גרינברג, בפעם השנייה נפגע מפקד גדוד בשריון, באתר ynet, 13 באוגוסט 2006
- ↑ אמיר בוחבוט, כשגולני מחאו כפיים לשריון, באתר nrg, 17 באוגוסט 2007.
- ↑ רועי שרון, "כולם יוזמים, חותרים למגע ורוצים להילחם", באתר nrg, 5 באפריל 2008.
- ↑ יואב זיתון, טנק "בלתי שביר", עם קסדות טייס ומסכי מולטי טאץ': ה"ברק" הגיע לצה"ל | תיעוד, באתר ynet, 19 בספטמבר 2023,
שירה הלמן, ה"ברק" נכנס לפעולה - אתם תרגישו את הרעם. הצצה ראשונה, באתר צה"ל, 19 בספטמבר 2023 - 1 2 3 4
מערכת את"צ, אל"ם אחסאן דקסה נכנס לתפקידו כמח"ט 401, באתר צה"ל, 26 ביוני 2024 - ↑ יואב זיתון, ממלחמה ללחימה: הפשיטות הקטלניות, וסימני שלטון פלסטיני חלופי לחמאס | תמונת מצב, באתר ynet, 24 בפברואר 2024
- ↑ עוזי ברוך, בטקס קרבי שנערך ברפיח: המח"ט שהשמיד את תחנת שדרות - סיים את תפקידו, באתר ערוץ 7, 26 ביוני 2024
- 1 2 יואב זיתון, ליאור אל-חי ועינב חלבי, מפקד חטיבה 401, אלוף-משנה אחסאן דקסה, נפל בג'באליה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2024
- ↑ מחליפו של אחסאן דקסה ז"ל: מפקד חטיבת הבקעה אל"ם מאיר בידרמן, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 באוקטובר 2024
- ↑
גדודי חטיבה 401, באתר צה"ל - 1 2 3 4 מלצר, עמ' 38–39
- ↑ כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי (2024-02-25), עשו מה שלא נעשה 50 שנה: מסע הגבורה של הטנקיסטים להצלת כפר עזה
- ↑ Apex Media Crew (2023-12-09), כיכר פלסטין, עזה - נר ראשון של חנוכה
- ↑ חנן גרינווד, "להישאר בבית זו לא אופציה": נפצע קשה בקרבות וחזר ללחימה, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2023
- ↑
אוגדה 99 השלימה מבצע אוגדתי במרחב המסדרון והעמיקה את אחיזת צה"ל, באתר צה"ל, 13 ביוני 2024 - ↑ גדוד 52 – הבוקעים, באתר יד לשריון
- ↑ ישי קרוב, גדוד הבוקעים יקבל את צל"ש האלוף, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2015
- ↑ פלוגת שריון - טנקים מסוג AMX13, באתר www.202.org.il
- ↑ יפעת רוזנברג, בניה קוודרט, ב-13:55 החל הגיהינום. יהונתן, אורי ונועם נהרגו אחד אחרי השני, והגדוד נותר בלי מ"פים, באתר וואלה, 24 באפריל 2023
- ↑ האב השכול שיצא לחפש את בנו בחולות סיני, באתר חטיבה 14, 2014-11-01
- ↑ יוסי מלמן, "הדירו אותנו מההיסטוריה": לוחמי הגדוד הנעלם ממלחמת יום כיפור נחשפים, באתר מעריב אונליין, 1 באוקטובר 2017
- ↑ משה גבעתי, בדרך המדבר והאש – תולדות גדוד 9, הוצאת מערכת הביטחון ומערכות, תשנ"ד-1994, עמ' 434
- ↑ חנן גרינברג, הודח מג"ד שיריון בעקבות הפיגוע במסוף נחל עוז, באתר ynet, 22 באפריל 2008
- ↑
עינב גרינברג כהן, מ-1992 עד 2021 - הצטרפנו לרגעים האחרונים של פלס"ר 401, באתר צה"ל, 15 בספטמבר 2021 - ↑
יובל טור שלום, פלס"ר 401 נפתח מחדש - ומגשים את משאלתו של המח"ט שנפל, באתר צה"ל, 21 ביולי 2025 - ↑ יפתח כרמלי, לראשונה: פלס"ר 401 קיימה הכשרה ייעודית ללחימה ברצועת עזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 7 במאי 2015 (הקישור אינו פעיל, 1 ביולי 2017)
- ↑ אתר ארגון בוגרי 401(הקישור אינו פעיל, 26.10.2021)
- ↑ אני נשבע לך, אביגדור קהלני מראיין מפקדים שלחמו במלחמת ששת הימים במלאת 40 שנה למלחמה, גלי צה"ל . (הקישור אינו פעיל, 11.8.2012)
| עוצבת הפלדה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| חטיבות |
|
|||||
| קרבות | אוגדה 162 במלחמת יום הכיפורים • קרב ג'באליה הראשון • קרב רפיח • קרב ג'באליה השלישי | |||||
| מפקדים | אברהם אדן • דב תמרי • אמנון רשף • נתן ניר • דן שומרון • חיים ארז • דן ורדי • מנחם עינן • אמנון ליפקין-שחק • דורון רובין • דני יתום • זאב ליבנה • יצחקי חן • עוזי דיין • שלמה ינאי • עמוס מלכא • איל בן ראובן • יצחק הראל • אודי אדם • אודי שני • טל רוסו • גיא צור • עוזי מוסקוביץ' • אגאי יחזקאל • מוטי ברוך • נדב פדן • אמיר אבולעפיה • עודד בסיוק • סער צור • נדב לוטן • איציק כהן • שגיב דהן | |||||
| עוצבת סיני | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| חטיבות |
|
|||||
| מפקדים | אברהם אדן • שלמה להט • דן לנר • אלברט מנדלר • קלמן מגן • יקותיאל אדם • אברהם רותם • אברהם ברעם • ברוך הראל • יוסי פלד • אהוד ברק • עמנואל סקל • יעקב לפידות • עמוס כץ • יום-טוב תמיר • יוסי מלמד • צביקה קן-תור • אורי אגמון • יצחק איתן • מאיר גחטן • ישראל זיו • מאיר כליפי • יוסי סילמן • דן ביטון • עוזי מוסקוביץ' • גיא צור • אבי אשכנזי • רוני נומה • מיקי אדלשטיין • סער צור • יניב אלאלוף • דדו בר כליפא • איציק כהן • מורן עומר • יהודה ואך | |||||
| מפקדות | בסיס רפידים • בסיס קציעות | |||||