חטיבה 5
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת השרון |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | חטיבת חי"ר במילואים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1947–הווה (כ־79 שנים) |
| מקים היחידה | שמעון אבידן |
| מלחמות | כל מלחמות ישראל |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת הפלדה |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | יוני דהן |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת גבעתי תש"ח או עוצבת השרון (5) (מספרה של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות), שנקראה בעבר גם חטיבה 17, היא חטיבת חיל רגלים במילואים בצבא ההגנה לישראל.
חטיבת גבעתי הוקמה ב־30 בנובמבר 1947 כחטיבת חי"ש וקיבלה את השם גבעתי ובשנת 1956 הפכה מחטיבה סדירה לחטיבת מילואים. משום כך נסי המערכה של חטיבת גבעתי ממלחמת העצמאות מתנוססים על נס חטיבה 5, וכן תג היחידה של חטיבה 5 זהה לתג החטיבה של גבעתי בתש"ח. ב-4 ביוני 2017 הוחלט על הוספת שם לחטיבה, ומאז נקראת החטיבה "עוצבת השרון – חטיבה 5". בשנת 2020, כחלק מארגון מחדש בצה"ל, החטיבה הוכפפה תחת פיקוד עוצבת הפלדה (אוגדה 162). כחלק מתהליך זה, בוצע שם החטיבה שונה ל"חטיבת גבעתי תש"ח". בעבר הוזנה החטיבה מלוחמים יוצאי חטיבת הנח"ל, אולם בשנים האחרונות היא מוזנת מלוחמים יוצאי חטיבת גבעתי.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חטיבת גבעתי בתש"ח
בדומה ליחידות אחרות בצה"ל, לאחר מלחמת העצמאות גם חטיבת גבעתי, שמספרה היה 5, פשטה ולבשה צורה. בעוד שמרבית חטיבות החי"ש והפלמ"ח פורקו או הועברו לצבא המילואים, נשארה גבעתי אחת משלוש החטיבות הסדירות של צה"ל, היחידה תחת פיקוד המרכז. בקיץ 1956 הוחלט על פירוק החטיבה הסדירה. חלק מגדודי החטיבה הועברו לחטיבות סדירות אחרות (גדוד 51 הועבר כגדוד חי"ר לחטיבת גולני, וגדוד 52 הוסב לחרמ"ש בחטיבה 7) וחטיבה 5 התמזגה בחטיבת מחוז 17 אשר נשאה באחריות המרחבית לגזרת השרון, ואשר המשיכה לשאת במקביל את מורשת "גבעתי". מאוחר יותר שונה שוב שם החטיבה המרחבית לחטיבה 5, שמה הרשמי הראשון של החטיבה במלחמת העצמאות, וככזאת לחמה במלחמת ששת הימים ועד להווה.
שנות החמישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים שלאחר קום המדינה ביצעה החטיבה מספר פעולות תגמול בפרוזדור ירושלים, החטיבה השתתפה במבצע ירקון שהיה מבצע סיור שערך צה"ל בימים 9–12 ביוני 1955, במסגרת ההיערכות לקראת מבצע קדש.
מלחמת ששת הימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת ששת הימים החטיבה המרחבית בפיקוד אל"ם זאב שחם כללה 3 גדודי חי"ר: גדוד 171, גדוד 172, וגדוד 173. החטיבה כבשה את טולכרם, קלקיליה ואת מערב השומרון, עד למבואות שכם.
לאחר מלחמת ששת הימים קיבלה החטיבה אחריות לנפות ג'נין, שכם, טולכרם ומחנה זבבידה. כוחות התעסוקה החטיבתיים כללו גדוד חי"ר, גדוד מג"ב, כוח סיור ושני פלוגות שריון. ב־1 בנובמבר 1967 הועברה האחריות לבקעת הירדן לחטיבה 80, לקראת הקמת חטיבת הבקעה.[2] עד לערב מלחמת יום הכיפורים נותרה החטיבה כאחראית על הביטחון השוטף בכל שטח השומרון.
ב־1971 מונה אריה איילון (וינברג) למפקד החטיבה לקראת הסבתה לחטיבת שריון.[3] ב־1972 הוכפפה החטיבה למפקדת גייסות שריון לקראת ההסבה ב־1973.[4]
מלחמת יום כיפור
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת יום הכיפורים הייתה החטיבה בהליך של הסבה לחטיבה ממוכנת, אך גויסה כחטיבת חי"ר. החליף אל"ם יהודה גולן את אל"ם אריה איילון (וינברג) שהועבר לפקד על "כוח אילון" באזור ראס סודר. החטיבה תוגברה בכוחות נוספים ונפרסה בחלקה הצפוני של בקעת הירדן להגנה מפני התקפה ירדנית אפשרית.[5] החטיבה כללה 3 גדודי חי"ר: גדוד 171 בפיקוד סא"ל אברהם בר אוריין, גדוד 172, וגדוד 173. החטיבה, שתוגברה בגדוד 105 מגזרת אילת, החזיקה לאחר הפסקת האש את קו המים באזור העיר סואץ עד ליציאת צה"ל מהגדה המערבית של תעלת סואץ.[5] החטיבה הייתה מגויסת כשבעה חודשים, במהלכם המשיכה את ההסבה לחטיבה ממוכנת.
מספר חודשים לאחר תום המלחמה, במסגרת שינוי ארגוני בצה"ל כולו, שונו מספרי גדודי החטיבה וקיבלו את מספריהם הנוכחיים.
מלחמת לבנון הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת לבנון הראשונה פיקד על החטיבה אל"ם עדי לבנת. החטיבה סופחה לאחר סיום המלחמה לאוגדת הגליל שהייתה בפיקוד יצחק מרדכי, ופעלה לאורך ציר החוף עד למבואות ביירות.
שנות השמונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1988 החליט הרמטכ"ל, רב-אלוף דן שומרון, על פירוק החטיבה מסיבות תקציביות, ואולם ההחלטה שונתה לאחר לחץ של חיילים ומפקדים ביחידה. באפריל 1989 הוחלט על הסבת החטיבה לחטיבת חי"ר.
האינתיפאדה הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימי האינתיפאדה ביצעה החטיבה משימות בט"ש באיו"ש ובגבול הצפון.
מבצע חומת מגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הקרב בג'נין 2002
בפסח 2002 השתתפה החטיבה בפיקוד דידי ידידיה במבצע חומת מגן. משימת החטיבה הייתה כיבוש מחנה הפליטים ג'נין, שהתנהל תוך לחימה קשה בשטח בנוי. בבוקר 9 באפריל 2002, יום השואה, נקלעה מחלקת הדרגון מהפלוגה המסייעת של גדוד נחשון לקרב קשה, בו נפלו 13 לוחמי ומפקדי הפלוגה. על תפקודה בקרב הוענק לפלוגה המסייעת של גדוד נחשון צל"ש אלוף. כמו כן הוענק לכמה מחיילי הפלוגה ציון לשבח אישי. הקרב הוכרע לאחר הפעלת דחפורי די-9 משוריינים.[6]
מלחמת לבנון השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-12 ביולי 2006 הותקף סיור של החטיבה שנע על גבול הצפון, ונחטפו שניים מחיילי החטיבה, אהוד גולדווסר ואלדד רגב. אירוע זה הביא לפרוץ מלחמת לבנון השנייה.
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר טבח שבעה באוקטובר, הוקפצו חיילי החטיבה בצו 8 לגזרת הדרום, שם טיהרו את המרחב בין רעים בדרום לכפר עזה בצפון, ובין הגדר לכביש 232. בהמשך נכנסו קרקעית לרצועת עזה והשתתפו במאמץ התמרון באזור דרום הרצועה בשלוש גזרות שונות. בסוף חודש נובמבר נכנסה החטיבה לעיירה בית-חנון בצפון הרצועה. בסוף חודש דצמבר, צוות הקרב החטיבתי פעל תחת אוגדת עזה והוביל את מבצע עוז וניר להכנעת המחבלים בחירבת אחזעה, לצורך הגנת יישובי העוטף ויצירת מרחב חיץ בתוך רצועת עזה.[7] במהלך חודש ינואר 2024, פעלה החטיבה בצפון הרצועה תחת אוגדה 162 בשכונת שאטי, השמידה מנהרות, חיסלה מחבלים ומצאה אמל"ח ומסמכים.[8] בתחילת חודש פברואר סיימה החטיבה את המשימה בצפון הרצועה ושוחררה.[9]
במהלך המלחמה לחם גדוד 8111 תחת צק"ח קרייתי. במהלך הלחימה נהרגו 5 לוחמים מגדוד 8111[10] כאשר נקלעו לזירת מטענים בבית ספר שבו שהו מחבלי החמאס. ב-1 בינואר 2024, במהלך פעילות מבצעית בצפון הרצועה, הופעל מטען כנגד כוח מגדוד 7020. באירוע נהרג הלוחם עמיחי אוסטר ונפצעו 11 לוחמים נוספים מהגדוד.[11]
בחודשים ספטמבר-נובמבר 2024 נלחמה החטיבה במסדרון נצרים, ובמסגרת מבצע מרכבות גדעון הוקפצה החטיבה במאי-יולי 2025 לתפוס את גזרת רפיח וציר פילדלפי.[12]
ב-21 ביולי 2025 בעת פעילות במזרח רפיח הופעל מטען נגד כוח מגדוד 7020, באירוע נהרג רס"ם ולדימיר לוזה ונפצעו שני לוחמים.[13] יום למחרת באירוע נוסף של פיצוץ מטען נפצעו באורח קשה שני לוחמי הנדסה שפעלו במסגרת הצק״ח.
יחידות החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחטיבה חמישה גדודים: שלושה גדודי חי"ר, גדוד סיור, וגדוד סיוע מבצעי.
גדוד 8111 יהונתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדוד 8111 יהונתן מורכב ממפקדים וחיילים ששירתו בגדודי החי"ר הסדירים השונים בצה"ל. רוב חיילי הגדוד מחטיבת הנח"ל.
הגדוד קרוי על שם דמותו המקראית של יהונתן בן שאול. סמל הגדוד מורכב מחלקים מסמל החטיבה (חטיבה 5) - שיח הצבר וההרים מייצגים את ההיסטוריה ומורשת החטיבה שלחמה בעיקר באזור הנגב, החרב מסמלת את היותו של הגדוד גדוד חי"ר לוחם, והקשת מסמלת את ההקשר לדמותו של יהונתן בן שאול, שגבורתו תוארה בקינת דוד: ”קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם” (ספר שמואל ב', פרק כ"ב).
גדוד 8110 יואב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדוד 8110 נקרא גדוד יואב, שם המנציח את מבצע יואב, אחד המבצעים המרכזיים בהם השתתפה חטיבה 5 במלחמת העצמאות. בפסח 2002 היה הגדוד מגויס לתעסוקה מבצעית, אך בעקבות פתיחת מבצע חומת מגן הועבר ללחימה במסגרת החטיבה במחנה הפליטים בג'נין. במהלך הלחימה נהרגו שניים מלוחמי הגדוד ומספר לוחמים אחרים נפצעו.
ב-12 ביולי 2006 אמור היה הגדוד בפיקוד סא"ל בני עזרן לסיים תעסוקה מבצעית בגזרת זרעית בגבול הצפון. סיור של פלוגה ג' בפיקודו של אהוד גולדווסר נתקל במארב של חזבאללה. גולדווסר ואלדד רגב נחטפו לשטח לבנון, באירוע שהחל את מלחמת לבנון השנייה. שניים מלוחמי הגדוד, רב-סמל אייל בנין ושני תורג'מן, ונהג אחד ההאמרים, ואסים סאלח נזאל, שהיה איש קבע של החטיבה המרחבית, נהרגו בהיתקלות.
גדוד 7020 נחשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדוד 7020, "נחשון", זכה לשמו באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, על שם מבצע נחשון, אחד מהמבצעים העיקריים בהם השתתפה החטיבה במלחמת העצמאות. אין קשר בין גדוד המילואים 7020 לגדוד 90 - גדוד סדיר בחטיבת כפיר, שגם הוא נושא אותו שם. הגדוד הסדיר נקרא על שם נחשון בן עמינדב המקראי, והוקם כעשור לאחר גדוד המילואים. הגדוד השתתף במסגרת החטיבה במבצע חומת מגן בעיר ג'נין והפלוגה המסייעת שלו נפגעה קשה בקרב במחנה הפליטים. כאמור, בקרב נפלו 13 לוחמי ומפקדי הפלוגה. על תפקודה בקרב זכתה הפלוגה בצל"ש אלוף פיקוד המרכז.
סמל גדוד נחשון עוצב בהנחיית המג"ד דן שוורצפוקס (לימים סגן מנהל בית החולים סורוקה ומנהל המרכז לרפואה דחופה), וכלל בתוכו את סמלי ארבע חטיבות החי"ר הסדירות מהן הגיעו הגיעו לוחמי הגדוד. סביב שנת 2020, סמל הגדוד עודכן על ידי המג"ד אורי ליפשיץ (רב קיבוץ טירת צבי ומראשי ישיבת שיח יצחק) וכולל כעת חרב בלבד.[14]
גדוד הסיור 6555
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדוד הסיור של חטיבה 5 הוקם בשנת 2004. הגדס"ר מאגד תחתיו את שלוש הפלוגות הייעודיות של החטיבה: הפלס"ר, הפלנ"ט, הפלחה"ן, הפלת"צ (פלוגת תצפית וצלפים), הפלוגה המסייעת ופלוגת הסיוע המנהלתי. סמל הגדס"ר מורכב ממספר סמלים המייצגים את הפלוגות השונות.
גדס"ם 5505
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדס"ם - גדוד הסיוע המבצעי, הוא הלב הלוגיסטי של החטיבה המתמרנת.
הגדוד מנייד לוחמים,ציוד ותחמושת. מטפל ומחלץ כלי רכב/רק"ם ומטפל בנפגעים בעומק שטח הלחימה.
גדס"ם 5505 הוקם בשנת 2022 והתבסס על גדוד יחמ"ם 5861 (גדוד מילואים שנסגר ביחד עם שאר גדודי היחמ"ם במילואים של האוגדות השונות) שכלל בין היתר שתי פלוגות לוחמים.
לגדוד 5 פלוגות:
פלוגת הפת"ן (פינוי, תספוק, ניוד) - פלוגת לוחמים המבצעת ניוד רכוב של שיירות בתנאי חושך גמור ו/או מזג אויר חריג הכוללות ניווט אל שטח האויב ומשטח האויב, וכן אחראית על כוח פינוי פצועים חטיבתי רכוב.
פלוגת החוד - פלוגת לוחמים המאבטחים את הציר הלוגיסטי ומשתתפים במאמצי הניוד והאחריות המבצעית על הלבנות הרפואיות של הגדוד הפרוסות בשטחי הלחימה של החטיבה בשיתוף עם פלוגת הניוד.
פלוגת השינוע - משתתפת במאמצי הניוד עם רכבי משא כבד, לפלוגה זו יש מגוון משאיות ומורכבת מנהגים ומפקדי נהיגה (לוחמים) ובעלת יכולת ניוד בשטח מורכב ובתנאי חשיכה ומזג אויר מורכבים.
פלוגת הטנ"א - פלוגה עם יכולות חילוץ וטיפול של כלי רק"מ, טיפול בכלי נשק, בחינת תחמושת בחינה וטיפול באופטיקה.
פלכ"ר - פלוגה כירורגית המורכבת בבסיסה מאנשי רפואה (חובשים, פרמדיקים ורופאים). לפלוגה יכולות רפואה מקדמות לביצוע מתן דם וניתוחי שדה. הפלוגה לוקחת את החלק הרפואי בלבנות ביחד עם פלוגות החוד והניוד. לפלוגה יש כוחות נספים - קב"נים לטיפול נפשי ורבנות לטיפול בחללים. לפלוגה יש יכולת להקים בי"ח שדה במידת הצורך.
כוחות נוספים לגדוד הם הכוח האג"מי ומפקדת הגדוד.
מפקדי החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקדי החטיבה:
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| סא"ל שמעון אבידן | 1948 | |
| אל"ם יעקב פרי | 1949 | |
| אל"ם יהודה ואלך | 1949–1951 | |
| אל"ם צבי זמיר | 1951–1953 | לימים אלוף פיקוד דרום וראש המוסד |
| אל"ם עודד מסר | 1953–1954 | |
| אל"ם חיים בר-לב | 1954–1955 | לימים הרמטכ"ל השמיני, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. |
| אל"ם יוסף גבע | 1955–1957 | לימים אלוף פיקוד מרכז |
| אל"ם יששכר שדמי | 1958–1959 | מפקד חטיבה 17/5 במלחמת סיני |
| אל"ם יהודה הררי | 1959 | |
| אל"ם ברוך גלבוע | ||
| אל"ם זאב בר-סבר | 1960–1964 | |
| אל"ם אליעזר אמיתי | 1964 | |
| אל"ם חיים עינב | 1965–1966 | |
| סא"ל יעקב כפרי | 1966 | רמ"ט החטיבה, שימש ימים ספורים בתפקיד על תקן ממלא מקום עד לכניסתו של זאב שחם לתפקיד |
| אל"ם זאב שחם | 1966–1968 | מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים |
| סא"ל אליעזר שגב | 1969 | שימש מספר חודשים על תקן ממלא מקום |
| אל"ם צורי שגיא | 1969–1971 | |
| אל"ם אברהם אורלי | 1971–1972 | |
| אל"ם אריה אילון (וינברג) | 1972–1973 | החטיבה בהסבה לממוכנת |
| אל"ם יהודה גולן | 1973 | פיקד על החטיבה במלחמת יום הכיפורים במקום אילון |
| אל"ם שמואל פרסבורגר | ||
| אל"ם אריה שלום | 1974 – 1975 | |
| אל"ם יוסף אלדר | 1975 – 1977 | |
| אל"ם משה ספקטור | 1977 - 1979 | |
| אל"ם צבי גלר | ||
| אל"ם עדי לבנת | 1981–1983 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה |
| אל"ם גבי פארן | 1983–1985 | |
| אל"ם ישראל רמות | ||
| אל"ם יצחק איתן | ||
| אל"ם יוסי גז | 1989–1993 | הסבת החטיבה לחטיבת חיר"ם |
| אל"ם אמל אסעד | ||
| אל"ם צביקה אמדור | לימים מפקד מערך מגל | |
| אל"ם גרשון עמל | 1995–2001 | |
| אל"ם יואל סטריק | 2001–2002 | לימים מפקד פיקוד צפון |
| אל"ם דידי ידידיה[15] | 2002–2003 | |
| אל"ם מוני כץ | 2003–2005 | לימים מפקד מפקדת העומק |
| אל"ם אליהו זוהר | 2005–2009 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה |
| אל"ם עודד ראור | 2009–2012 | |
| אל"ם שמעון אדרי | 2012–2015 | |
| אל"ם אבי רוזנפלד | 2015–2017 | לימים מפקד אוגדת עזה |
| אל"ם בצלאל שנייד | 2017–2019 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| אל"ם אורי לוי | 2019–2021 | |
| אל"ם חיים כהן | אוקטובר 2021–מרץ 2023 | לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה |
| אל"ם טל קוריצקי | 23 במרץ 2023 – 3 יולי 2025 | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
| אל"ם יוני דהן | 3 ביולי 2025 – | מפקד החטיבה הנוכחי |
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ-1947 ועד 2005 נהרגו למעלה מ-800 חיילי חטיבה 5. חללי החטיבה מונצחים בבית החטיבה שבמצודת יואב ליד אשקלון. ב־24 במאי 1995 נפתח בית החטיבה במעמד ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ובנוכחות כ-5,000 מחיילי החטיבה בעבר ובהווה. במצודת יואב, היא בית גבעתי, מונצחים יחדיו חללי חטיבת גבעתי על גלגוליה השונים ובהם גם חללי חטיבה 5.
בשנת 1969 הוקמה בצומת ניצני עוז אנדרטה לזכר חללי החטיבה במלחמת ששת הימים בתכנונו של מרדכי כפרי. האנדרטה ממוקמת במקום בו התארגנו לוחמי החטיבה בטרם יציאתם לקרבות על צפון מערב הגדה. האנדרטה כוללת שתי אבני בזלת המונחות זו על גבי זו, עליהן חקוקים סמל החטיבה והפסוק "כשחל וככפיר היו" ומוקדשת "למגיני מרחב השרון".
אנדרטה נוספת לחללי החטיבה במלחמה הייתה מוצבת בחירבת צופין והועברה ליער המגינים.
ציונים לשבח
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צל"ש אלוף - מפקד פיקוד המרכז יצחק איתן העניק (ב-5 ביוני 2002) צל"ש לפלוגה המסייעת של גדוד נחשון, על לחימתה בג'נין במהלך מבצע חומת מגן.[16]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדרטה לחטיבה 5 - ב-אתר הפסל מרדכי כפרי
- אתר העמותה למען חטיבה 5
- יעקב ארז, דברים שהוכחנו בג'נין, באתר nrg, 26 באפריל 2002.
- אמיר בוחבוט, עשור לחומת מגן: החיילים בג'נין נכנסו לגיא הריגה, באתר וואלה, 5 באפריל 2012.
מיכאל אוריה, הצצה לאימון "מכת אש", באתר צה"ל, 10 באוגוסט 2017
חיילי גבעתי מטפסים על צוק המצדה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1956
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חטיבה 5, באתר Facebook
- ^ זאב דרורי, אש בקווים: מלחמת ההתשה בחזית המזרחית, 1967–1970, מודן, מערכות ומשרד הביטחון, 2012, עמ' 43–44
- ^ איתן הבר, זאב שיף ודני אשר, המלחמה: מלחמת יום הכיפורים, 1973, כנרת, זמורה ביתן, דביר, ידיעות ספרים, 2013, עמ' 41, דאנאקוד 362-4973, מסת"ב 978-965-545-796-4
- ^ יצחק גרינברג, תכנון סדר הכוחות של צה"ל בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, עיונים בתקומת ישראל 14, 2004, עמ' 393–427
- ^ 1 2 איתן הבר, זאב שיף, דני אשר, המלחמה: מלחמת יום הכיפורים, 1973, כנרת, זמורה-ביתן, דביר ומשכל, 2013, עמ' 145
- ^ מוס הראל, כנס הצדעה לחטיבת המילואים שלחמה במחנה הפליטים ג'נין, באתר הארץ, 24 ביוני 2002
- ^ לוחמי צק"ח 5 השמידו מאות תשתיות טרור במסגרת מבצע "עוז וניר", באתר צה"ל, 10 בינואר 2024
- ^ יומן המלחמה - 28/01, באתר צה"ל, 28 בינואר 2024
- ^ תיעוד פעילות צוות הקרב של חטיבה 5 ברצועת עזה, באתר צה"ל, 3 בפברואר 2024
- ^ אביחי טבק, 5 לוחמי מילואים מגדוד 8111 נהרגו במהלך היתקלות בעזה. צפו בתיעוד הדרמטי, באתר דתילי אתר חדשות, 2023-12-11
- ^ נועם אמיר, לוחם מילואים נפל בקרבות. תיעוד: חיסול מחבלים בלב עזה, בעיתון מקור ראשון, 1 בינואר 2024
- ^ לוחמי חטיבה 5 חוזרים לתמרון במרכז רצועת עזה, באתר צה"ל, 16 בספטמבר 2024
- ^ אבי אשכנזי, פלד ארבלי, הותר לפרסום: רס"ם (מיל') ולדימיר לוזה נפל בקרב בעזה - שני לוחמים נפצעו, באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2025
- ^ נחשון 7020 מובילים דרך, באתר עמותת עמכם
- ^ יעקב ארז, דברים שהוכחנו בג'נין, באתר nrg, 26 באפריל 2002
- ^ צל"ש יחידתי - פלוגה מסייעת גדוד נחשון חטיבה 5 מילואים, באתר הגבורה
| חטיבות צה"ל בתש"ח
| |
|---|---|
|
