חטיבה 500

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "עוצבת כפיר" מפנה לכאן. לערך העוסק בחטיבת חי"ר בשם זהה, ראו חטיבת כפיר.
חטיבה 500
תג חטיבה 500.svg
תג הכתף של חטיבה 500
פרטים
כינוי עוצבת כפיר
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך חיל השריוןחיל השריון  חיל השריון
סוג חטיבת שריון
אירועים ותאריכים
הקמה 1972
פירוק היחידה 2003
מלחמות

מלחמת יום כיפור  מלחמת יום כיפור
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה

האינתיפאדה השנייה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי טנקי שוט ומגח
פיקוד
יחידת אם עוצבת הפלדה
מפקדים מפקדי החטיבה
טנק מגח 7 של עוצבת כפיר מתאמן בבקעת הירדן

חטיבה 500, הידועה גם בשם עוצבת כפיר, הייתה חטיבה בחיל השריון הישראלי שפעלה כחטיבה חצי סדירה במתקן צאלים (נקרא אז "מתקן 500" - מכאן שם החטיבה) משנת 1972 עד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, ומאז כסדירה עד לשנת 2003, כאשר פורקה.

עד שנת 1974 השתמשה החטיבה בטנקי שוט ולאחר מכן ועד לפירוקה השתמשה בטנקי מגח.

במלחמת יום הכיפורים נלחמה החטיבה הצעירה, בפיקודו של אל"מ אריה קרן, במסגרת אוגדה 162 של האלוף אברהם אדן (ברן). במהלך המלחמה צלחה החטיבה את התעלה והשתתפה בקרב סואץ.

בין הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 ועד 1980, עם תחילת הנסיגה בעקבות הסכם השלום בין ישראל ומצרים, מיקום החטיבה בשגרה היה באזור צומת פרקר (ממזרח למעבר המיתלה) בסיני. לאחר מכן היא מוקמה בשגרה בבקעת הירדן באזור בקעות, שם עסקה במשימות של ביטחון שוטף.

במלחמת שלום הגליל השתתפה החטיבה בלחימה בגיזרה המרכזית תחת פיקוד עוצבת הפלדה לחמה בעין זחלתא[1]. הגיעה לכביש ביירות-דמשק באזור העיירה צופר משם גלשה לבחמדון ולעליי והגיעה עד ביירות. השתתפה בכיתור העיר עד נסיגת צה"ל מאזורים אלה. בשנת 1984 נכנסה החטיבה ביחד עם אוגדה 162 ללבנון למשך שנה, והחזיקה את הגיזרה המזרחית באזור הבקאע וג'בל בארוכ.

החטיבה השתתפה במבצע חומת מגן. בשנת 2003 הוחלט על פירוק החטיבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה הוקמה בקיץ שנת 1972 ולמפקדה מונה אל"מ אריה קרן. בחטיבה היו בתחילה שלושה גדודי טנקים: "רומח" (429), "סערה" (430) ו"גור" (433). בכל גדוד היו שלוש פלוגות טנקי שוט ופלוגת חרמ"ש. בנוסף כללה החטיבה פלוגת סיור ופלוגת רפואה.

מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה בפיקוד אל"מ אריה קרן כללה 3 גדודי שוט: גדוד 429 בפיקודו של סא"ל דן ספיר, גדוד 430 בפיקודו של סא"ל אלישיב שמשי, וגדוד 433 בפיקודו של סא"ל נחום זקן, פלוגת סיור בפיקודו של סרן יוסף סיידון ופלוגת רפואה בפיקודו של סרן מנחם שטרן. החטיבה לחמה בחזית המצרית, כחלק מאוגדה 162 בפיקוד אברהם אדן, מ-8 באוקטובר 1973 עד 15 באוקטובר, בלמה החטיבה כוחות מצריים בגזרת תעלת סואץ, במרחב מול העיר איסמעיליה. ב-17 באוקטובר, השתתפה בהשמדת חטיבת טנקי T-62 מצריים ממזרח לאגם המר, וביום שלאחר מכן צלחה את תעלת סואץ. מה-19 באוקטובר עד ה-24 באוקטובר, פרצה החטיבה למרחבים הפתוחים במצריים, ממערב לתעלה, שם השמידה בסיסי טילים, מחנות צבא וכוחות שריון וחי"ר מצריים, עד שהגיעה לעיר סואץ, שם הסתבכה בקרב על העיר סואץ. ב-25 באוקטובר, נערכה החטיבה בגזרה שבין האגם המר הקטן לעיר סואץ, ובכך השלימה את המשימה של כיתור הארמייה השלישית המצרית, ממזרח לתעלה.

בשנת 1978 עזב גדוד 429 את החטיבה ובמקומה התווסף גדוד 195 ששוייך קודם לכן לחטיבה 401. גדודי החטיבה מאז היו גור (433) סערה (430) ואדם (195), כמו כן היו לחטיבה שתי פלוגות נוספות: פלוגת חרוב ופלוגת הסיור.

מלחמת לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה בפיקוד אל"מ דורון רובין כללה: 3 גדודי טנקי M60 פטון (מגח 5): גדוד 195 בפיקוד עמי אבן, גדוד 430 בפיקוד יוסי אבירם (שהוחלף עקב התקף לב על ידי הסמג"ד דני סבוראי, שאף הוא הוחלף עקב פציעה על ידי מ"פ ז' אייל גור-אריה), וגדוד 433 בפיקוד בני בית אור. 2 גדודי חי"ר: גדוד 932 בפיקוד סנדר בן ארי, וגדוד 9263 בפיקוד משה סלע. גדוד הנדסה 601 בפיקוד פיני דגן, ופלוגת סיור. החטיבה לחמה כחלק מאוגדה 162 בפיקוד מנחם עינן, בגזרה המרכזית בלבנון: ב-6 ביוני 1982 פרצה החטיבה דרך גשר עקיה, ונעה צפונה עד נהר הבסרי, בשטח הררי קשה וללא התנגדות רצינית של האויב. לאחר מכן, פעלה החטיבה מול כוח סורי, שחסם היטב את הציר באזור עין זחלתא. ב-11 ביוני, עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, נמצאה החטיבה במרומי הר הלבנון, קילומטרים ספורים מכביש ביירות-דמשק. ב-19 ביוני חודשו הקרבות ועד ל-24 באותו חודש, השלימה החטיבה איגוף ממזרח לעין זחלתא והתייצבה על כביש ביירות-דמשק, באזור בחמדון. במהלך אוגוסט 1982 השתתפה החטיבה בלחימה בתוך העיר ביירות, לחימה שבעקבותיה נאלצו המחבלים לצאת את לבנון.

מבצע חומת מגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים, יצא צה"ל למבצע חומת מגן. גם חטיבה 500 בפיקוד עוזי מוסקוביץ' סייעה בכיבוש הערים הפלסטיניות. גדוד 195 בפיקוד גיא חסון, סייע לחטיבה 310 בכיבוש בית לחם.

פירוק החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2003 פורקה החטיבה. מרבית לוחמיה הוסבו ללוחמי חי"ר ושובצו בין גדודי ה-90, ומקצתם עברו הסבה לחיל ההנדסה הקרבית. פלוגת הסיור עברה ל-פלס"ר 401 במקום פלוגת המילואים שהייתה באותו תפקיד.

כיום משמשים תג החטיבה ומספרה את אחת מיחידות ההדרכה במרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י). גדוד 195 הוקם מחדש כאחד הגדודים של בית הספר לשריון ובמסגרתו מתקיימות הטירונות, ההכשרה המקצועית הבסיסית ("מקצועות") וקורס המדריכות (קמ"ד) של חיל השריון.

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אריה קרן 1972 - 1974 מפקדה הראשון ובמלחמת יום הכיפורים
דן ורדי לימים מפקד עוצבת הפלדה
שי תמרי לימים מפקד עוצבת עמוד האש
גיורא חייקה לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה
ששון שילה
חגי כהן
בני טרן
דורון רובין 1982 מפקדה במלחמת לבנון הראשונה. לימים ראש מחלקת ההדרכה באגף המטה הכללי
דורון יזרעאלי 1984-1982
אבי רומנו 1985-1984 בתקופת השהייה בלבנון
עמית ברוך 1986-1985
משה עברי סוקניק 1988-1986 לימים נספח צה"ל בארצות הברית
אורי אגמון 1989-1988 לימים מפקד עוצבת סיני (אוגדה 252)
ניר גלילי 1991-1989 לימים תא"ל, מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה
יפתח רון-טל 1993-1991 לימים מפקד זרוע היבשה
אודי אדם 1993 - 1995 לימים מפקד אלוף פיקוד הצפון
יחיאל גוזל 1997-1995 לימים נספח צה"ל בצרפת
יוסי סילמן 1999-1997 לימים מפקד עוצבת סיני (אוגדה 252)
סמי תורג'מן 2001-1999 לימים מפקד זרוע היבשה, אלוף פיקוד דרום
עוזי מוסקוביץ' 2003-2001 לימים ראש אגף התקשוב
אבי אשכנזי 2003 לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה ואוגדה 252

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]