חטיבה 7 במלחמת חרבות ברזל
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך לא מסביר את פעולותיה כחטיבה, החל בהיערכות שלפני ה-7 באוקטובר וכלה בתמרון.
| ||
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך לא מסביר את פעולותיה כחטיבה, החל בהיערכות שלפני ה-7 באוקטובר וכלה בתמרון. | |
| תג היחידה של חטיבה 7 | |
| סוג היחידה | חטיבת שריון סדירה |
|---|---|
| שייכות חיילית | |
| מדינת מוצא |
|
| מפקדים |
|
| יחידת האם | |
| יחידות משנה | |
| עימות | מלחמת חרבות ברזל |
| גזרת פעילות |
רצועת עזה דרום לבנון |
| קרבות | |
| לחם לצד | |
| לחם נגד | |
| אמל"ח עיקרי |
טנק מרכבה סימן 4מ 400 נמ"ר הנדסי |
| אבדות | 64 לוחמים הרוגים |
במלחמת חרבות ברזל לחמה חטיבה 7 במספר רב של קרבות, בטבח שבעה באוקטובר, ביום הראשון של המלחמה, בו סייעה החטיבה רבות בהדיפת מתקפת הטרור של חמאס. בשלב השני של הלחימה התמרון הקרקעי השתתפו כוחות החטיבה בתמרון הקרקעי בעומק שטח רצועת עזה במשך שנה ללא הפסקה[1]. לקראת מבצע חיצי הצפון עלתה החטיבה צפונה והשתתפה בתמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[2] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[3] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[4] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[5] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[6] חיילים, 58[7] שוטרים ו-10[8] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות טבח שבעה באוקטובר הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה וחיסול כל המחבלים השוהים שם. באותה תקופה גדוד 77 החזיק את קו גזרת רצועת עזה.
הקרבות ביום טבח שבעה באוקטובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – לחימת הטנקים בטבח שבעה באוקטובר
ערב טבח שבעה באוקטובר היה גדוד 77 גדוד הטנקים של אוגדת עזה (רוב הטנקים עברו תחת פיקוד גדודי החי"ר). מפקדת הגדוד קיבלה אחריות על גזרת הגדוד הצפוני בחטיבה הצפונית. בגדוד 77 היו הפחת"ק (פלוגת חשיפה תקיפה של גדוד שריון) שתפסה את מוצב ארז ושמירות וכוננות במוצב יפתח-זיקים. גדוד 13 וגדוד 51 של חטיבת גולני וגדס"ר נח"ל תפסו את המשך קו הגבול של רצועת עזה[9].

עם תחילת המתקפה הוזנקו הטנקים של הגדוד לעבר עמדות שנקבעו מראש. חלק מהטנקים נתקלו במארבי נ"ט ורחפנים תוקפים בדרכם לעמדות, ונאלצו לנהל קרבות כשהם מוקפים במחבלים מכל עבר. היקף המתקפה אילץ את המפקדים לבחור בין הגנה על היישובים לבין הגנה על מוצבי צה"ל. לקבל החלטות קשות ביניהם ניסיון להציל אזרחים ביישובים ובקיבוצים, על חשבון מוצבים וחיילים. הטנקים לחמו בגבורה, וחלקם אף חתום על מניעת חדירה או השפעה משמעותית על יכולת החדירה ליישוב. הצוותים לחמו כבודדים ולא כמסגרות וספגו אבידות קשות.
ישובים בולטים בהם הייתה השפעה של לחימת הטנקים: ניר יצחק, חולית, סופה, סעד, ניר עם[10] וארז.
במהלך הקרבות בהדיפת טבח שבעה באוקטובר איבדה החטיבה 19 מלוחמיה. גופותיהם של שישה מההרוגים נחטפו לרצועת עזה. בין הלוחמים: סרן עומר נאוטרה[11] (נחטף וגופתו הוחזרה), סמל עוז דניאל[12] (נחטף וגופתו הוחזרה), סמל שקד דהן[13] (נחטף וגופתו הוחזרה), סמ"ר שי לוינסון[14] (נחטף וגופתו הוחזרה), סמל אריאל אליהו[15], סמל אופיר טסטה[16], סרן דניאל-שמעון פרץ[17] (נחטף וגופתו הוחזרה), סמ"ר איתי חן[18] (נחטף וגופתו הוחזרה), סמל תומר ליבוביץ[19], סמ"ר יובל בן יעקב[20], סמ"ר עידו הרוש[21], סמ"ר יונתן גולן[22], סמל אור אביטל[23], רס"ן בנימין (בנג'י) טרקניסקי[24] וסמ"ר נריה בן דוד[25].
נמרוד כהן ומתן אנגרסט מגדוד 77 השתתפו בלחימה בקרבות השבעה באוקטובר. הם נפלו בשבי ונלקחו בחיים לרצועת עזה[26] כהן ואנגרסט שוחררו ב-13 באוקטובר 2025 במסגרת הסכם חמאס–ישראל.
במחנה יפתח-זיקים, שם ישבה מפקדת גדוד 77, התנהלו קרבות אל מול עשרות מחבלים. מפקדים וחיילים לחמו לסיכול החדירה, ובטיפול בחבריהם הפצועים תחת אש. בקרבות נהרגו ארבעה לוחמי מפקדה: סגן סהר טל[27], סגן קצין המודיעין, סגן יואב מלייב[28], סגן קשר"ג בגדוד 77,רב"ט נעמה בוני[29], מש"קית ת"ש בגדוד 77 וסמ"ר אוראל משה[30], נגד כשרות של גדוד 77.
זירת לבנון בתחילת המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קודם ה-7 באוקטובר גדוד 75 הוצב לתעסוקה מבצעית על גבול לבנון ועם פתיחת המלחמה ימשיך להחזיק את הגזרה לעוד ארבעה חודשים. ואחריהם הצטרף ללחימה בעזה עד שיחזור פעם נוספת לצפון עם פתיחת התמרון בלבנון.[31][דרוש מקור]
ב-15 באוקטובר, שיגר ארגון הטרור חזבאללה מטח טילי נ"ט לעבר מוצבי צה"ל בגליל המערבי. כתוצאה מכך נהרג סרן אמתי צבי גרנות, מפקד צוות בגדוד 75 של חטיבה 7 שנפגע מטיל נ"ט שבפגע במוצב נורית[32].
התמרון הקרקעי ברצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
מספר ימים לאחר ה-7 באוקטובר חצו טנקים של גדוד 77 את הגדר לקראת תחילת התמרון הקרקעי[33].
הפשיטה על ג'וחר א-דיכ (26–27 באוקטובר 2023)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעה 12:48 תפס צק"ג 77 את עמדותיו על רכס השבעים הצופה לעבר הכפר ג'וחור א-דיכ.
הגדוד, שרק לפי ימים ספורים נלחם בעוז בקרבות הקשים בשביעי לאוקטובר, היה מראשוני כוחות צה"ל להיכנס לשטח הרצועה לתמרון והוביל את הפשיטה הראשונה של צק"ח 7.
בלילה נכנס צק"ח 7 בהרכב מלא בפעם הראשונה לרצועה. משימתו: פתיחת המעברים ופשיטה לילית על הכפר ג'וחר א-דיכ ומארבי החמאס הסמוכים לו.
צק"ג 77 התמקם על רכס השבעים לחיפוי, צק"ג 603 פתח את המעברים והצק"גים 82 ו-12 פרצו אל הכפר, השמידו איתורי אויב ושיתקו שני מארבים מרכזיים של חמאס.
הצלחת הפעולה נתנה ביטחון בהמשך התמרון, ורוח גבית לצה"ל בכל הנוגע לכניסה קרקעית.

הובלת אוגדה 36 בפריצת ציר נצרים (29 באוקטובר – 24 בנובמבר 2023)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 באוקטובר החלה ההתקפה הקרקעית, במסגרתה פרץ צק"ח 7 תחת אוגדה 36 את מסדרון נצרים. תחת הצק"ח היו צק"ג 82, צק"ג 77, צק"ג 12, צק"ג 603 ויחס"ם 7. הצק"ח הוביל את פריצת הציר ואפשר את כניסת האוגדה לכיתור השכונות הדרומיות של העיר עזה. במהלך הפריצה, פעל הצק"ח בשיטת תנועה מדורגת, כאשר בכל שלב כוח גדודי אחר הוביל את ההתקדמות. לאחר השלמת הפריצה, החלו הכוחות למיסוד ציר תנועה מבצעי שאפשר מעבר מהיר ומאובטח של כוחות לתוך הרצועה וממנה. ציר זה, אשר זכה מאוחר יותר לכינוי מסדרון נצרים, שימש לתנועה מבצעית חיונית באזור. ב-31 באוקטובר נהרגו סרן אריאל רייך וסמל אסיף לוגר מגדוד 77 לאחר שהטנק שלהם עלה על מטען[34][35][36].
קרב חילוץ צק"ג 13 (1 בנובמבר 2023)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליל ה-1 בנובמבר, לאחר שצק"ח גולני התקדם מעבר לצק"ח 7, נקלעו כוחות צק"ג 13 למארב לילי. צק"ג 603 קיבל את המשימה לסייע לחילוץ הכוח. במהלך הקרב, נמרות של צק"ג 13 שקעו בחול, וכוחות ההנדסה הקרבית פעלו תחת אש כבדה לחילוצן.
אנשי חיל ההנדסה והטנקים הפעילו אש מסיבית וניהלו קרב חילוץ שנמשך למעלה מ-11 שעות, עד שהנמרות חולצו בשלמותן.
ב-7 בנובמבר במהלך הלילה צוות קרב חטיבתי של החטיבה השתלט על מעוז צבאי של חמאס בצפון רצועת עזה. במוצב אותרו משגרי וטילי נ"ט, אמצעי לחימה מגוונים וחומריים מודיעיניים[37]. בנוסף בפעילות משותפת עם גדוד 202 של חטיבת הצנחנים מצאו לוחמי החטיבה פיר תת-קרקעי ומחסן אמצעי לחימה בסמוך לאוניברסיטה אזרחית, ובו חומרים כימיים, רובי סער קלשניקוב, RPG-7, ומטעני כלימגור.
ב-8 בנובמבר זיהו לוחמי חטיבה 7 עמדה לשיגור נ"ט ותצפית בה שהו מחבלי חמאס, העמדה חוברה במעבר תת-קרקעי למחסן אמל"ח. הלוחמים הכווינו תקיפה מהאוויר והתשתית נפגעה. המחבלים שנמלטו לגג המבנה נהרגו בתקיפה אווירית נוספת. בנוסף לוחמי חטיבה 7 זיהו חוליית משגרי מרגמות לעבר שטח ישראל, כלי טיס תקף את החולייה וחיסל אותה.
הקמת מגנן חוף (10 בנובמבר 2023)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-10 בנובמבר הוקם המגנן על קו החוף של עזה על ידי כלי הצמ"ה של צק"ג 603 ושימש כבסיס מבצעים קדמי. המתחם נבנה בתוך פחות מיממה, ונועד להכיל חטיבה משוריינת שלמה. המגנן סיפק לכוחות הפועלים באזור נקודת התארגנות לצורך ריענון, חידוש מלאים ושיפור כשירות מבצעית. המיקום האסטרטגי של המגנן אפשר תצפית ייחודית – מצדו האחד נראתה רצועת החוף של עזה, ומצדו האחר ניתן היה להבחין בהשפעת הלחימה על העיר.
את האחריות על תפעול המגנן קיבל גדוד הסיוע המנהלתי (הגדס"ם) של החטיבה. עבור הגדוד, אשר פעל במתכונת מילואים, היווה תפעול המגנן אירוע משמעותי, שכן זו הייתה הפעם הראשונה שבה כלל מרכיביו פעלו בשיתוף פעולה מבצעי תחת אש.
השמדת מוקדי השלטון של חמאס (8–14 בנובמבר 2023)
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הלחימה בעזה, פעלו כוחות צק"ח 7 למיטוט שלטון חמאס באמצעות פגיעה במוקדי הכוח והשלטון של הארגון[38]. בלב העיר עזה, על רחוב עומר אל-מוח'תאר, ניצבה "מידאן ג'ונדי" (כיכר החייל), הנקראת על שם "החייל הערבי האלמוני" ומשמשת כאנדרטה של חמאס. לאחר מספר שעות של לחימה, במהלכן פעל צק"ג 82 בשיתוף כוחות ההנדסה של צק"ג 603, הודיע מח"ט 7 למפקד האוגדה בקשר: "אין כיכר".
כחלק ממשימתו, המשיך צק"ח 7 אל שכונת אַ-רימאל, הנחשבת לאזור יוקרתי במערב עזה, בסמיכות לבית החולים שיפא. בשכונה נמצאו מוקדי שלטון משמעותיים של חמאס, ובהם תחנת המשטרה, בית המחוקקים, קריית הממשלה והפקולטה להנדסה, אשר שימשה כמתקן טרור.

עוד בטרם נכנסו הכוחות לעומק העיר, פגע הצק"ח במרכזי השליטה של חמאס. לוחמי צק"ג 77, בחיפוי צק"ג 12, פשטו על מוצב "באדר" – מוצב צבאי מרכזי של הארגון – וכן על משרדו של מוחמד סינוואר, אחיו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר. במהלך הפשיטה נמצאו חומרים מודיעיניים בעלי ערך רב להמשך הלחימה.
כיבוש והשמדת מוסדות השלטון של חמאס נחרתו בתודעה הישראלית ובתודעת האויב כפגיעה משמעותית בארגון. התמונה של דגל ישראל מונף בלב כיכר החייל האלמוני הפכה לאחד הסמלים המרכזיים של התקדמות צה"ל והישגיו במהלך התמרון הקרקעי בעזה.
בפעילות נוספת הצק"ח ושל חטיבת גולני בשיתוף עם לוחמי יהל"ם פשטו הלוחמים על מוצב צבאי של גדוד סברה תל אל-הווא. במהלך הסריקות איתרו מערכות הפעלה וכיול של רקטות נגד מטוסים. המערכות אותרו בסמוך למשגר רקטות שייעודו לפגוע בישראל. מלבד מערכת הפעלת הרקטות, אותרו מספר כטמ"מים, אמצעי לחימה, משגר רקטות טעון, אמצעים טכנולוגיים, רכיבים אלקטרוניים ומסמכים מודיעיניים רבים ששימשו את ארגון הטרור חמאס[39].

ב-14 בנובמבר צוות הקרב של חטיבה 7 פעל בשכונת א-רימאל והשתלט על בית המחוקקים של חמאס, קריית הממשלה והפקולטה להנדסה ששימשה מכון לייצור ופיתוח אמצעי לחימה. במהלך הפעילות השתלטו הלוחמים על מתקן "ג'יזאת" המכיל בתוכו מתחמי אימונים, חמ"ל מבצעים, מתקני חקירות ומעצר. במתקן אותרו כלי נשק וחומרי הדרכה ולימוד של הארגון[40].
כיבוש בית החולים שיפא (14–24 בנובמבר 2023)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית החולים שיפא שימש כמעוז טרור מרכזי של חמאס בלב העיר עזה. השימוש במתקן רפואי כמפקדה צבאית היווה דוגמה לניצול חמאס תשתיות אזרחיות למטרות צבאיות.
כוחות צק"ח 7 קיבלו את המשימה להוביל את החשיפה והחקירה של מתחם הטרור. באמצעות בידוד המרחב והובלת כוחות מיוחדים אל תוך בית החולים, הצליח הצק"ח לפגוע באחת מהמפקדות המרכזיות של חמאס ולהציג לעולם את צורת הלחימה של הארגון.
השבת גופותיהן של יהודית וויס ונועה מרציאנו (16–17 בנובמבר 2023)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 בנובמבר בבוקר לוחמי צק"ג 603 איתרו בסמוך לבית החולים שיפא את גופת אחת החטופות, יהודית וייס, שנחטפה מבארי במתקפת הפתע[41]. בערב אותרה גופתה של החטופה נועה מרציאנו במבנה בסמוך לבית החולים שיפא, גם היא על ידי לוחמי הגדוד[42].
ב-19 בנובמבר כוחות הצק"ח ובהשתתפות כוחות מיוחדים מיחידות שלדג, יהל"ם ועוקץ, חשפו בהכוונת שירות הביטחון הכללי ואגף המודיעין תוואי מנהרת טרור באורך של כ-55 מטרים ובעומק של כ-10 מטרים מתחת לבית החולים שיפא. התיעוד של הירידה למנהרה נעשה על-ידי מצלמה שהותקנה על גבו של כלב מיחידת עוקץ. המצלמה משוריינת עם חרך ירי[43][44].

ב-24 בנובמבר במסגרת עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023) נסגו כוחות צק"ח 7 מבית החולים שיפא לאחר שהשמידו את תוואי המנהרות מתחת לבית החולים. השמדת התוואי תרמה רבות להצלחת מבצע ניתוח מקומי שבוצע במרץ 2024.

הקרבות בח'אן יונס ודרום הרצועה (2 בדצמבר 2023 – 7 באפריל 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הלחימה בח'אן יונס במלחמת חרבות ברזל
ב-2 בדצמבר במהלך הקרב לכניסה לח'אן יונס נהרג רס"ר (במיל') אור ברנדס[45], לוחם בגדוד 82 של החטיבה[46].
ב-5 בדצמבר במהלך הלילה פעל צוות קרב של חטיבה 7 לצד חיל האוויר והשמיד משגרי רקטות מהם יצא המטח למרכז הארץ יום קודם. במהלך הפעולה נהרג הלוחם רס"ל (במיל') יהונתן מלכא[47], נהג טנק בגדוד 82 של החטיבה[48].
ב-9 בדצמבר צוות הקרב של חטיבה 7 החל במתקפה על מנת לפרוץ את קווי ההגנה של חמאס במרחב ח'אן יונס, במהלכה תקפו עשרות עמדות נ"ט ותצפיות אויב. הלוחמים פשטו על המוצב הגדודי של גדוד "דיר אל-בלח" של ארגון הטרור חמאס ואיתרו אמצעי לחימה ומודיעין. במהלך הקרבות נהרג סמ"ר יונתן דין חיים[49], לוחם הנדסה מגדחה"ן 603 של החטיבה[50][51].
ב-14 בדצמבר במהלך הקרבות בח'אן יונס נהרג סמל עוז שמואל ארדי[52], לוחם הנדסה מגדוד 603 של החטיבה[53].
ב-17 בדצמבר בפעילות בעיר ח'אן יונס צוות הקרב החטיבתי פשט על לשכתו של מפקד חטיבת ח'אן יונס ועל בתי נופש של בכירי חמאס ביניהם של יחיא סינוואר – והשתלט על כיכר מרכזית בעיר. נוסף על כך, הכוחות הגיעו לכיכר "בני סוהילה" המרכזית, שממוקמת בלב ח'אן יונס, והשיגו עליה שליטה מבצעית. לוחמי צק"ח 7 פשטו גם על מוצב חמאס של גדוד "דיר אל-בלח" והחרימו אמצעי מודיעין וספרי הדרכה צבאיים של חמאס. כמו כן, פשטו הלוחמים על דירת מחבל נוח'בה ואיתרו בביתו אמצעי לחימה, אמצעי שליטה וציוד ימי[54].
ב-20 בדצמבר צוות הקרב החטיבתי 7 פשט בח'אן יונס, על בתי בכירי חמאס שם חשפו תשתיות תת-קרקע עם מערכות מים וחשמל.
ב-23 בדצמבר בקרבות בדרום הרצועה, כתוצאה מפגיעת טיל נ"ט בכלי נמ"ר הנדסי נהרגו סמ"ר גל הרשקו[55], סמ"ר דוד בוגדנובסקי[56], סמ"ר רואי אליאס[57], וסמ"ר אוראל בשן[58], לוחמי הנדסה מגדוד 603 של חטיבה 7[59]. בנוסף נהרג סמ"ר איתמר שמן[60], פרמדיק של גדוד 77[61].
ב-27 בדצמבר במהלך הקרבות בח'אן יונס נהרג רס"ל (במיל') אסף פנחס טובול[62], לוחם גדוד 77 של החטיבה[63].
ב-29 בדצמבר צוות קרב חטיבתי 7 זיהה בחאן יונס מחבל שהיה במרחק של כ-100 מטרים מהכוחות, הלוחמים הכווינו כלי טיס מאויש מרחוק שחיסל את המחבל.
ב-30 בדצמבר לוחמי צק"ח 7 העמיקו את התמרון דרומה ופשטו על מפקדות צבאיות של חמאס בלב ח'אן יונס. בניהם – חמ"ל המודיעין הצבאי של ארגון הטרור בעיר. החמ"ל אחראי על כלל הפעולות המודיעיניות של חמאס במרחב. במתחם חמ"ל המודיעין, אותר גם חמ"ל של ארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי. ביעדים עליהם פשטו הלוחמים, אותרו מסמכים בעלי ערך רב[64].
2024
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-14 בינואר 2024, במהלך פעילות של צוות הקרב של חטיבה 7 במרחב ח'אן יונס, כוחות איסוף זיהו שני מחבלים חמושים. הכוחות הכווינו כלי טיס של חיל האוויר שתקף וחיסל את המחבלים. בנוסף הכוחות חיסלו באמצעות ירי טנק חמישה מחבלים ואיתרו פיר תת-קרקעי במרחב העיר. במהלך הפעילות נהרג רס"ל (במיל') אנדועלם קבדה[65], לוחם בגדוד ההנדסה 603 של החטיבה.
ב-21 בינואר דובר צה"ל התיר לפרסם כי לוחם גדוד 77 של הגדוד סמ"ר שי לוינסון[14] מוגדר כחלל צה"ל שגופתו בעזה[66].
ב-22 בינואר פתחו כוחות החטיבה תחת אוגדה 98 לצד חטיבות הקומנדו, חטיבת הצנחנים וגבעתי במתקפה נרחבת על מערב ח'אן יונס הכוחות כיתרו את מחנה הפליטים במקום, והחלו להתקדם בתוכו אל מול יעדים של חמאס – כולל בסיסים צבאיים של פיקוד ושליטה ועוד. במקום התרחשו קרבות עזים בין הלוחמים לבין מחבלים[67].
מבצע יד הזהב (12 בפברואר 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע יד זהב
במהלך מבצע יד הזהב, צק"ח 7 לקח חלק מרכזי בשלבי הפינוי של החטופים מרפיח. לאחר שחולצו על ידי לוחמי ימ"מ והשב"כ, כוחות צק"ח 7, יחד עם יחידת הניוד, אבטחו את המסלול שהוביל את החטופים לנקודת הפינוי במסוק.
במקביל, לוחמי הצק"ח סייעו בשיבוש ניסיונות חמאס להכניס תגבורות לזירה, תוך תיאום עם חיל האוויר שהשמיד כוחות אויב וכלי רכב שניסו לרדוף אחר הכוחות. המבצע, שנמשך כשעה וכלל כ-1,000 לוחמים, הסתיים בהצלחה עם החזרת החטופים לישראל.
ב-18 בפברואר לוחמי צק"ח 7 המשיכו בטיהור מרחב מערב חאן יונס. הכוחות פשטו על יעדי טרור בהם אותרו כלי נשק מסוג קלאצ'ניקוב, רחפנים, משגר RPG, מטעני נפץ וציוד צבאי נוסף[68].
ב-24 בפברואר צוות הקרב החטיבתי 7 המשיך להילחם במערב ח'אן יונס ומעמיק את ההתקפות באזור. באחת הפשיטות על כמה מבנים שאותם הסב חמאס למתחם לחימה, הלוחמים איתרו פצצות מרגמה ומחסניות בתוך שקים של אונר"א. כמו כן, אותרו נשקים מסוג קלצ'ניקוב, קליעים, רימונים, מטענים, רחפנים, משגרי RPG, מטעני רסס ואמצעי תקשורת. הלוחמים פשטו על ביתו של בכיר במודיעין הצבאי של חאן יונס, וסמוך אליו אותר פיר, שהושמד, ואמצעי לחימה. באחת מההתקפות חיסלו הלוחמים באמצעות טיל מדויק שמונה מחבלים שהתקרבו אל הלוחמים[69].
ב-25 בפברואר הוכרז סמל עוז דניאל, לוחם בגדוד 77 של חטיבה 7 שנחטף לעזה על ידי מחבלי החמאס ב-7 באוקטובר, כחלל צה"ל. הרב הצבאי הראשי קבע את מותו של עוז על בסיס ממצאים שאותרו, שמאפשרים להביאו לקבורה על אף שגופתו מוחזקת ברצועת עזה[70].
מבצע כתר המערב (2–12 במרץ 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע כתר המערב
ב-4 במרץ צק"ח 7 ביחד עם צק"ח גבעתי וחטיבת עוז פתחו בהתקפה על "מדינת חמד" שבמערב ח'אן יונס[71].
ב-17 במרץ הותר לפרסום כי סרן שמעון פרץ[17], ששירת כמפקד מחלקה בגדוד 77 של החטיבה, במוצב נחל עוז נהרג בקרב ביום טבח שבעה באוקטובר וגופתו מוחזקת בידי חמאס[72].
ב-31 במרץ נפל בקרב בחאן יונס סמ"ר נדב כהן[73], ששירת כתותחן סמ"פ בגדוד 77.
קרב ג'באליה השני (11 – 29 במאי 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב ג'באליה השני (2024)
במהלך קרב בג'באליה השני, צק"ח 7 הוביל את ההתקפה האוגדתית כחלק מאוגדה 98, ונלחם בלב העיר מול התנגדות עזה של חמאס.
הכוח השתתף בקרבות אינטנסיביים, בהם נתקלו הלוחמים במארבים, מטענים, ירי נ"ט ולחימה מבנים-למבנה. הכוחות חשפו והשמידו תשתיות טרור, כולל עשרות קני שיגור רקטות ארוכות טווח שהיו מכוונים למרכז ישראל.
ב-15 במאי, בתקרית ירי דו-צדדי בג'באליה, ירי פגזים משני טנקים של גדוד 82 גרם למותם של חמישה לוחמים ולפציעתם של שמונה לוחמים מגדוד 202 של חטיבת הצנחנים[74].
ב-21 במאי, כוח מגדוד 75 של הצק"ח איתר פיר מנהרה, ובעזרת כוחות שב"כ ויהל"ם חולצו ממנו גופות שלושה חטופים שנחטפו ב-7 באוקטובר. לאורך 20 ימי הלחימה, כוחות צק"ח 7, לצד כוחות נוספים, הרגו מאות מחבלים, השמידו תשתיות חמאס משמעותיות והובילו את ההשתלטות על לב מחנה הפליטים. המבצע הסתיים ב-31 במאי עם נסיגת כוחות צה"ל מג'באליה.
ב-14 במאי לאחר שנפגע טנק של גדוד 75 של החטיבה מטיל RPG נהרג לוחם הגדוד סמל עירא יאיר גיספן[75][76].
מבצע ארנון (4–9 ביוני 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע ארנון
החל מ-4 ביוני 2024, צק"ח 7 פעל במסגרת אוגדה 98 במרכז רצועת עזה, בעיקר באזור אל-בורייג' ודיר אל-בלח, כחלק מהכנה למבצע ארנון. מטרת הפעולה הייתה להשיג שליטה מבצעית, לפגוע בתשתיות חמאס וליצור תנאים שיאפשרו את החילוץ.
הפעילות כללה תקיפות אוויריות, ירי ארטילרי והתקדמות קרקעית, תוך פגיעה במטרות טרור והשמדת שתי מנהרות התקפיות.
ב-8 ביוני, צק"ח 7 השתתף במבצע ארנון, שבו חולצו ארבעת החטופים מנוסייראת תחת אש כבדה. המבצע נמשך כשעתיים וחצי והסתיים בהצלחה, אך במהלכו נפל מפקד בימ"מ רפ"ק ארנון זמורה.
לאחר שחיסלו כ-100 מחבלים והשמידה תשתיות טרור משמעותיות, יצאה אוגדה 98, כולל צק"ח 7 מהרצועה, לצורך התארגנות לקראת קרב שג'אעייה.
קרב שג'אעייה השלישי (10–26 ביוני 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב שג'אעייה (2024)
ב-27 ביוני פתחו כוחות אוגדה 98 והחטיבה תחתיה פתחו בהתקפה על יעדי טרור במרחב שג'אעייה ונלחמו מעל ומתחת לקרקע במקביל. צוותי הקרב החטיבתיים 7 והצנחנים חיסלו מחבלים רבים בהיתקלויות, ואיתרו מחסן אמצעי לחימה במתחם בית ספר במרחב. לוחמי צוות הקרב של חטיבה 7 החלו בפעילות ממוקדת באור יום במרחב שג'אעייה. במהלך הלילה של 28 ביוני, צוות הקרב של חטיבת הצנחנים החל לפעול ופשט על תשתיות טרור במרחב[77].
ב-28 ביוני 2024 במהלך הלחימה נהרג בקרבות רס"ל (במיל') יקיר שמואל טייטלבוים[78], לוחם גדוד 77 של החטיבה[79].
ב-3 ביולי במהלך הקרבות, נפגע טנק של החטיבה מפגיעת נ"ט, כתוצאה מכך נהרג סרן איליי אלישע לוגסי[80], מפקד צוות בגדוד 75 של חטיבה 7. באירוע שבו נפל סרן לוגסי נפצעו עוד שלושה לוחמים מהגדוד באורח קשה[81].
קרב בני סוהילה (22–29 ביולי 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הלחימה בח'אן יונס במלחמת חרבות ברזל#יולי 2024
ב-22 ביולי 2024 פשטו כוחות גדולים של אוגדה 98 עם צק"ח 7, צק"ח צנחנים וצק"ח הקומנדו על העיר ח'אן יונס, אחרי שחמאס שב להתבסס בה ולשקם את תשתיותיו. קודם לכניסה פיזר צה"ל כרוזים והפיץ אזהרות במגוון אמצעים בהם קרא לתושבי העיר להתפנות. ב-30 ביולי השלימה אוגדה 98 את פעילותה באזור ח'אן יונס ביחד עם צוותי הקרב החטיבתיים של 7, צנחנים וקומנדו. במהלך הקרבות חיסלו הלוחמים מעל ל-150 מחבלים והשמידו תשתיות טרור בהן מנהרות טרור ומחסני אמל"ח. במהלך הפעילות חולצו גופותיהם של 5 חטופים.
קרב דיר אל-בלח (8–29 באוגוסט 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב דיר אל-בלח (2024)
ב-8 באוגוסט החל מבצע של הצק"ח בפאתי דיר אל-בלח, במסגרת מאמצי הלחימה נגד תשתיות טרור של ארגוני הטרור הפלסטיניים.
במהלך הפעילות, לוחמי יחידת יהל"ם ולוחמי צק"ג 82 של החטיבה איתרו והשמידו מנהרות טרור, בהם מנהרה באורך 500 מטרים ששימשה את ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני[82].
במקביל, כוחות מגדוד 77 של החטיבה פשטו על מתחם נוסף בו נמצאו אמצעי לחימה רבים, בהם אפודי מגן, רימונים ומשגר רקטות מוכן לשיגור. בפעילות חוסלו עשרות מחבלים.
התמרון הקרקעי בלבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל
ב-18 בספטמבר, יום לאחר הוספת החזית הצפונית למטרות המלחמה והתפוצצות זימוניות חזבאללה, העביר צה"ל את אוגדה 98, הכוללת את חטיבה 7, מעזה לחזית הצפונית, לצורך הלחימה בלבנון.[83]
בליל ה-30 בספטמבר 2024, פתחה חטיבה 7 כחלק מאוגדה 98, את התמרון בדרום לבנון נגד יעדי ותשתיות טרור של חזבאללה, במספר כפרים סמוכים לגבול, מהם נשקף איום מיידי וממשי ליישובים ישראלים בגבול הצפון. החטיבה פעלה תחת אוגדה 98 יחד עם חטיבת הצנחנים וחטיבת הקומנדו, שיחד הובילו את התמרון בשישה מרחבים, כולם בנפת מרג' עיון: כפר כילא, אל-עדייסה, רב א-תלתין, מרכבא, א-טייבה ואל-ח'יאם.[84]

קרב רכס חממיס וכפר כילא (30 בספטמבר - 7 באוקטובר 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרב בכפר כילא החל ב-1 באוקטובר 2024, כאשר צק"ח 7 השתתף בכיבוש הכפר כחלק מהתמרון של אוגדה 98. הכוחות חשפו והשמידו תשתיות טרור רבות, ובהן משגרי רקטות רב-קניים ששימשו לירי לעבר שטח ישראל.
קרב מרכבא (12-26 באוקטובר 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-14 באוקטובר 2024, צק"ח 7 הוביל את הכניסה לכפר מרכבא, הצק"ח כלל את גדוד 82, גדוד 101, גדוד 2855 במילואים וגדחה"ן 603[85] במסגרת ההתקפה האוגדתית של אוגדה 98. במהלך הקרב נתפס נשק[86] רב והושמדו תשתיות טרור רבות, והכפר עצמו ניזוק באופן משמעותי.

קרב אל-ח'יאם (16 בנובמבר - 11 בדצמבר 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך נובמבר 2024, השתתף צק"ח 7 בלחימה בעיירה אל-ח'יאם כחלק מהכוחות שתקפו את העיירה משני כיוונים: דרום ומזרח[87].
לאחר הסכם הפסקת האש
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הסכם הפסקת האש, צק"ח 7 המשיך לפעול תחת אוגדה 98[88] ובהמשך תחת אוגדה 91 המשיכו את פעילותם ההגנתית בדרום לבנון, תוך אכיפת הסכם הפסקת האש הכולל פירוז השטח דרומית לנהר הליטני.
במהלך סריקות בשטח, איתרו כוחות צה"ל אמצעי לחימה רבים, כולל טילי קורנט, רימונים ורובי קלצ'ניקוב. כל האמצעים הוחרמו או הושמדו.
בנוסף, בשיתוף פעולה עם לוחמי יחידת יהל"ם, ביצעו הכוחות חיפושים בשטח וחשפו והשמידו מספר תוואים תת-קרקעיים ששימשו כמחסני אמצעי לחימה של ארגון חזבאללה. כלל האמצעים שהיו בתוואים אלה הוחרמו או הושמדו[89].
במהלך פשיטה שביצע צק"ג 82, אותרו בתוך אזור אזרחי כמות גדולה של אמצעי לחימה, בהם טילי קורנט עם חצובות, מרגמות בקוטר 60 מילימטר, רקטות RPG ונשק קל[90].
מבצע מרכבות גדעון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע מרכבות גדעון
במאי 2025 חזרה חטיבה 7 לפעול תחת אוגדה 98. ב-22 במאי אחר הצהריים הודיע דובר צה"ל כי אוגדה 98 שבה לתמרן בח'אן יונס כחלק ממבצע מרכבות גדעון. משימת האוגדה היא לבסס שליטה מבצעית ולהשמיד תשתיות טרור מעל ומתחת לקרקע במרחב ח'אן יונס.
ב־1 ביוני פעל צוות הקרב של חטיבה 7 תחת פיקוד אוגדה 98 בח'אן יונס, במסגרת מבצע "מרכבות גדעון". הכוחות חיסלו עשרות מחבלים והשמידו כ־100 תשתיות טרור בשיתוף מכלול האש החטיבתי, חיל האוויר ואמ"ן. במהלך אחת הפעילויות, זוהו מחבלים שהכינו מטענים, וחוסלו באמצעות תקיפה אווירית מדויקת. בנוסף, בשיתוף עם לוחמי יהל"ם, נוטרל תוואי תת-קרקעי באורך כ־700 מטרים ובעומק 30 מטרים, ששימש לפעילות טרור ברצועה.[91]
במהלך בלחימה בחאן יונס ב-18 ביוני נהרג סמ"ר סתיו חלפון מגדוד 603 של החטיבה. בהמשך המבצע עבר הצק"ח להילחם תחת עוצבת הבזק.
מבצע מרכבות גדעון ב'
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע מרכבות גדעון ב'
הלחימה בעיר עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב עזה (2025)
קרב זייתון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-14 באוגוסט, חטיבת הנח"ל וחטיבה 7 בפיקוד אוגדה 99 התחילו לפעול בפאתי העיר עזה,[92] וביום למחרת התחילה המתקפה המלאה על שכונת זייתון.[93] עד 23 באוגוסט כמחצית משכונת זייתון נכבשה על ידי צה"ל ומעל לשני שלישים ממנה נהרסו לגמרי.[94][95]
פעילות גדודי החטיבה תחת פיקוד צק"חים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המלחמה גדודי החטיבה עברו מצק"ח 7 לצק"חים אחרים בהתאם לצורך המבצעי.
גדוד 75
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדוד 77
[עריכת קוד מקור | עריכה]| סמל גדוד 77 | |
| סוג היחידה | צוות קרב גדודי |
|---|---|
| שייכות חיילית | |
| מדינת מוצא |
|
| מפקדים | |
| יחידת האם | |
| יחידות משנה |
|
| עימות | מלחמת חרבות ברזל |
| גזרת פעילות |
רצועת עזה דרום לבנון סוריה |
| קרבות | |
| לחם נגד | |
| אמל"ח עיקרי |
טנק מרכבה סימן 4מ 400 נמ"ר הנדסי |
| אבדות | 28 לוחמים הרוגים |
התמרון ברצועת עזה (2023 – 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]פשיטת צעד וחצי תחת חטיבת הגפן (12 - 14 באוקטובר 2023)
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמישה ימים לאחר טבח שבעה באוקטובר, ביצע גדוד 77, בפיקוד חטיבת הגפן של אוגדת עזה, פשיטה ראשונה מעבר לגדר המערכת ברצועת עזה. מטרת הפשיטה הייתה איסוף מידע על נעדרים בעקבות המתקפה. פעולה זו סימנה את היציאה הראשונה של כוחות צה"ל מעבר לגדר מאז תחילת הלחימה והיוותה אבן דרך בהפגנת יכולתו של צה"ל לפעולה צבאית בצד השני של הגבול מול כוחות חמאס.
ב-15 באוקטובר 2023 הוחלף גדוד 77 במשימת ההגנה על גבול הרצועה ועבר למרחב צאלים, שם החל בהכנות לתמרון קרקעי ברצועת עזה תחת פיקוד חטיבה 7.
הובלת צק"ח 7 בפריצת ציר נצרים (29 באוקטובר – 24 בנובמבר 2023)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה ופריצת ציר נצרים, קיבל מפקד חטיבה 7, אל"ם אלעד צורי, החלטה כי גדוד 77 יהיה הכוח הראשון שייכנס לרצועה ויוביל את ההתקפה של אוגדה 36. גדוד 77, שחייליו לחמו בגבורה בקרבות ה-7 באוקטובר 2023, ואשר ספג עשרות נפגעים במהלך אותם קרבות, נבחר להוביל את המבצע הקרקעי, תוך שהוא ממשיך לשאת את דגל הלחימה ברוח קרבית גבוהה.
במהלך כלל הקרבות, נהרגו לפי ההערכות למעלה מ-1,000 מחבלים בידי כוחות הגדוד. הטנקים פעלו לעיתים תוך ספיגת עשרות טילי נ"ט; חלק מהטילים חדרו את מערכות המיגון, וגרמו לנפגעים, אך מערך התחזוקה וההכשרה המתמשכת של הצוותים אפשר לגדוד להמשיך לפעול לאורך חודשים.
לאחר שהוביל את הכניסה הקרקעית לרצועת עזה של אוגדה 36, הקים גדוד 77 מגנן על ציר טנצ'ר לצורך שהייה ממושכת והיערכות מבצעית. בהמשך, השתתף הגדוד בפעולות לכיבוש מוצבי חמאס, תוך תפיסת חומר מודיעיני ואמצעי לחימה רבים, כולל ממשרדו של בכיר חמאס, מוחמד סינוואר.
הגדוד המשיך בלחימה לעבר חוף עזה, שם הקים מגנן נוסף סמוך לחוף עזה. לאחר מכן, השתתף בתקפה על שכונת א-רימאל, שבמהלכה כבש והשמיד סמלי שלטון של חמאס. כחלק מהתמרון, השתתף הגדוד גם בפעולה לכיתור בית החולים שיפא, שהיווה מוקד משמעותי בלחימה.
ב-24 בנובמבר 2023 במסגרת עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023) נסגו כוחות צק"ח 7 מבית החולים שיפא לאחר שהשמידו את תוואי המנהרות מתחת לבית החולים. השמדת התוואי תרמה רבות להצלחת מבצע ניתוח מקומי שבוצע במרץ 2024.
התקפה על שכונת אל עמל בח'אן יונס תחת צק"ח 89 (15 במרץ – 7 באפריל 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב ח'אן יונס (2023)
ב-15 במרץ 2024 עבר צק"ג 77 להילחם תחת פיקוד צק"ח 89 (חטיבת הקומנדו).
הצק"ג הוביל את חטיבת הקומנדו במתקפה לעומק ח'אן יונס תחת אוגדה 98, תוך מיקוד במודיעין ותשתיות חמאס. על הצק"ג הוטל לאתר תשתיות תת-קרקעיות, לאסוף מודיעין ולהשמידן על מנת למנוע שימוש עתידי על ידי חמאס. הכוחות איתרו שני תוואי תת-קרקעיים משמעותיים, הכוללים מנהרות ומחסני אמל"ח, והשמידו אותם.

מבצע ארנון תחת צק"ח 900 (5 – 9 ביוני 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע ארנון
לקראת מבצע ארנון (8 ביוני 2024), עבר צק"ג 77 לפעול תחת פיקוד צק"ח 900. הצק"ג מילא תפקיד משמעותי בהכנות למבצע ארנון במחנה הפליטים נוסייראת במרכז רצועת עזה. כחלק מההכנות, פעל הגדוד באזור מחנות המרכז, במטרה ליצור את התנאים המבצעיים לביצוע מבצע החילוץ. פעולותיו כללו חישוף צירי תנועה, הקמת מגנן גדודי והכשרת השטח לכניסת כוחות החילוץ. בנוסף, שימש הגדוד ככוח עתודה במהלך המבצע. במהלך ההמתנה למבצע, איתר הצק"ג תשתית תת-קרקעית של חמאס והשמיד אותה, ובכך פגע ביכולות הארגון באזור.
התמרון בלבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל הצק"ג לחם תחת צק"ח 35 - חטיבת הצנחנים.
קרב כפר כילא תחת צק"ח 35 (30 בספטמבר – 7 באוקטובר 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]צק"ג 77 פעל תחת צק"ח 35 בהתקפה הראשונה של צה"ל על כפר כילא. ההתקפה כוונה לאיתור והשמדת של תשתיות ומחבלי חזבאללה בכפר כילא. כוחות הגדוד הובילו את התקפת הצק"ח לכפר ופעלו לאיתור והשמדת אויב בשטחים השולטים על הכפר.
במהלך ההתקפה פרץ צק"ג 77 צירים בשטח הכפר וביצע פטרולים לנטרול איומי מטענים ומארבי אויב. במהלך ההתקפה הפעילו כוחות הגדוד מטענים רבי עוצמה להשמדת זירות מטענים ופתיחת תאי שטח חדשים.
כמו כן, השתתפו כוחות הצק"ג בפשיטה משותפת עם סיירת צנחנים על יעדי אויב בשטחים הסבוכים הסמוכים לכפר להשמדת עמדות שהיה תת-קרקעיות ומחסני אמל"ח של חזבאללה. לאחר כשבוע הוחלט על יציאת הכוחות מכפר כילא לצורך היערכות הצק"ח להתקפה על הכפר רב א-ת'לאת'ין. עם יציאת כוחות הצק"ח נכנסו לכפר כילא כוחות עוצבת חירם להמשך בהשמדת אויב ואמצעי לחימה בכפר.
קרב רב א-ת'לאת'ין תחת צק"ח 35 (13 – 26 באוקטובר 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 באוקטובר דווח על קרבות בכניסה לכפר רב א-ת'לאת'ין, כניסה של אוגדה 98 ללחימה בכפר בהובלת צק"ח צנחנים.[96] הצק"ח כלל את גדחה"ן 8219, גדוד 77 כוחות יהל"ם וכוחות חבירים נוספים.
ב-16 באוקטובר דווח על קרבות נוספים יותר עמוק בכפר אך עדיין באזור דרומי. בקרבות נהרגו מספר מחבלים של כוח רדואן של חזבאללה.[97]
ב-20 באוקטובר דווח בלבנון שצה"ל מפציץ מבנים בכפר שמהם ניתן לתצפת על כפרי צפון ישראל.
ב-26 באוקטובר צק"ח הצנחנים, לוחמי יהל"ם וגדחה"ן 8219 והשמידו תשתית תת-קרקעית אסטרטגית של כוח רדואן מתחת לכפר באמצעות 400 טונות חומר נפץ.[98] הפיצוץ היה עז כל כך שנקלט בחיישנים שאמונים על מתן התראה על רעידות אדמה בישראל, כך שתושבים עד אזור חיפה (כולל) קיבלו התראת שווא מיישומון פיקוד העורף על רעידת אדמה בעוצמה של 4.5 בסולם ריכטר.
קרב אל אל-ח'יאם תחת צק"ח 35 (17 בנובמבר – 3 בדצמבר 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]צק"ג 77 תחת צק"ח 35 פעל כחוד חטיבתי בהתקפה על הכפר אל-ח'יאם. הגדוד הוביל את התקפת הצק"ח עד למורדות המזרחיים של הכפר. פעילות הגדוד כללה את טיהור מפעל המים שבהמשך ההתקפה הוסב למרכז מנהלה (אוכל, מים ותחזוקת כלים) ולאחר מכן כיבוש הפאתים המזרחיים של אל חיאם. עם סיום כיבוש וטיהור הבתים בחלקו המזרחי של הכפר, ולפני עלות השחר, הכניס הצק"ג את שאר גדודי הצק"ח להתקפה בתוך אל חיאם.
ההתקפה הגדודית התפתחה לכיוון צפון-מזרח דרך פעילות סיירת צנחנים, שבמהלכה טוהרו יעדים רבים ונמצאו כמויות גדולות של אמצעי לחימה במרחב. הגדוד פרץ דרכי גישה ממזרח אל חיאם, תוך פתיחת ציר שסייע להכנסת צק"ח 89 ללחימה. במקביל, התפתחה התקפה חטיבתית מערבה, תוך הקמת בסיס מבצעים גדודי, שבמהלכו אותרו מחסני לחימה נוספים. במהלך ההתקפה, כוחות הגדוד התמודדו עם צירים חסומים בגזרת החטיבה, והפעילו מטענים רבי עוצמה להשמדת זירות מטענים, תוך שמירה על יכולת התמרון.
במהלך פעילות הגדוד בכפר, ביצע פטרולים לנטרול איומי מטענים ומארבי אויב לכיוון מערב, טיהר מבנים שסומנו כמחסני אמל"ח וכן ביצע פשיטה גדודית בשיתוף סיירת צנחנים למרחב בית הקברות במערב אל חיאם. במהלך הפסקת אש, הגדוד נערך להגנה, הקים חסימות צירים וסיכל ניסיונות של האויב לחזור לכפר. פעילות משמעותית נוספת כללה פשיטה במרחב הכנסייה, שבה הושמדו חמישה מחבלים ונתגלתה תשתית לחימה תת-קרקעית בכנסייה.
תפיסת אזור ביטחון בסוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע חץ הבשן
תפיסת מרחב קוניטרה תחת צק"ח 35 (8 – 12 בדצמבר 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 בדצמבר 2024, בעקבות נפילת משטר אל-אסד בסוריה והשתלטות המורדים על המדינה, הודיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על קריסת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה.[99] צה"ל פרס כוחות באזור החיץ בגבול ישראל–סוריה ובמספר נקודות אסטרטגיות, כדי להבטיח את ביטחון יישובי רמת הגולן.[100] בנוסף צה"ל ביצע פעולות צבאיות בקוניטרה. במסגרת פעולות אלו, צק"ח 35 בהובלת גדוד 77 התקדמו לתוך אזור החיץ שבין סוריה לישראל.[101] הייתה זו הפעם הראשונה מזה 50 שנה שכוחות משוריינים ישראליים חצו את גדר הגבול עם סוריה, לאחר הסכמי הפסקת האש ב-31 במאי 1974 שנערכו לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים. הכוחות חצו את גדר הגבול, החרימו ציוד של צבא סוריה, ופעלו למניעת השתלטות גורמי טרור על האזור.
מבצע מרכבת גדעון ב'
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע מרכבות גדעון ב'
קרב תל אל הווא
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 בספטמבר צוות הקרב הגדודי של 77, פעל בשעות הבוקר בחלק הדרומי של העיר עזה תחת צק"ח גולני, כחלק מכניסת כוחות מאוגדה 36 לעיר. במהלך תנועה מחבלים שארבו לכוחות ירו רקטת RPG על הטנק.[102] כתוצאה ממנו נהרג רס״ן שחר נתנאל בוזגלו[103], מפקד פלוגה בגדוד 77.[104]רס"ן בוזגלו הוא החלל הראשון במסגרת מבצע "מרכבות גדעון ב'" לכיבוש העיר עזה.[105]
גדוד 82
[עריכת קוד מקור | עריכה]| סמל גדוד 82 | |
| סוג היחידה | צוות קרב גדודי |
|---|---|
| שייכות חיילית | |
| מדינת מוצא |
|
| מפקדים | |
| יחידת האם |
|
| יחידות משנה |
|
| עימות | מלחמת חרבות ברזל |
| גזרת פעילות |
רצועת עזה דרום לבנון |
| קרבות | |
| לחם נגד | |
| אמל"ח עיקרי |
טנק מרכבה סימן 4מ 400 נמ"ר הנדסי |
| אבדות | 3 לוחמים הרוגים |
התמרון ברצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת חרבות ברזל, גדוד 82 של חטיבה 7 השתתף בפעולות לחימה משמעותיות ברצועת עזה. בתחילה נלחם תחת צק"ח 7 בפריצה מסדרון נצרים ובקרבות העיר עזה. בהמשך השתתף בקרבות בחאן יונס.
ב-2 בדצמבר 2023, במהלך הקרב לכניסה לח'אן יונס, נהרג רס"ר (במיל') אור ברנדס, לוחם בגדוד 82.
ב-5 בדצמבר, במהלך פעולה להשמדת משגרי רקטות, נהרג רס"ל (במיל') יהונתן מלכא, נהג טנק בגדוד 82.
ח'אן יונס תחת צק"ח 89 (2 – 6 אפריל 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין התאריכים 2 - 6 באפריל 2024, פעל גדוד 82 תחת צק"ח 89 במרחב ח'אן יונס במהלך הקרב במבצע רחב ברצועת עזה. במסגרת הפעולה, פשט הגדוד על מספר יעדים והשמיד את תוואי מנהרה. במהלך הפעולה, התקבל מידע מודיעיני על מיקומו של החטוף אלעד קציר ז"ל. הגדוד יצא לפשיטה במרחב, וכוחות מיוחדים השיבו את גופתו של אלעד קציר ז"ל לקבורה בישראל.
התקפה על ג'באליה תחת צק"ח 35 (13 – 28 במאי 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מאמצי הלחימה במרכז רצועת עזה, צק"ג 82 שימש כחוד חטיבתי בהתקפת צק"ח 35, במטרה לאפשר את הכנסת כוחות החי"ר למרחב שבאות באבטחה היקפית. משימתו העיקרית הייתה בידוד אגף דרומי ומערבי, והכנסת צק"ח 35 לבצע את משימת כיבוש והשמדת מטרות אויב.
הגדוד פעל בתוך מרחב האבטחה והשמיד כמעט את כל המבנים והתשתיות בגזרתו, ובכך דחף להרחבת מרחב השליטה של צה"ל באזור. הגדוד חצה את ציר טליה מערבה ולחם במתחם בית הקברות של ג'באליה, שם ניהל קרב מורכב.
במהלך היערכות המבצע, הגדוד נקלע למספר רב של היתקלויות בטווחים קצרים, במהלכן השמיד את אויב, פגע בתשתיות והפחית את האיומים מהמרחב. בנוסף, צק"ג 82 פעל על מנת לבודד את אגף דרומי ומערבי, ובכך לאפשר לכוחות הצק"ח לבצע את ההתקפה באופן אפקטיבי יותר, תוך הפעלת אש מסיבית להסרת איומים.
בקרב ג'באליה השני נפצעו 12 לוחמים בצק"ג, ונהרגו רבים ממחבלי האויב.
ב-15 במאי 2024, במהלך קרב ג'באליה השני, אירעה תקרית ירי דו-צדדי שבה נהרגו חמישה לוחמים מפלוגת ח"ץ של גדוד 202 מירי פגזים משני טנקים של גדוד 82.
התקפה על סג'אעיה תחת צק"ג יחידת אגוז (יוני 2025-)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2 ביולי 2025, במסגרת התמרון של אוגדה 98 בשכונת סג'אעיה, כוחות צוות קרב גדודי של יחידת אגוז יחד עם טנקים של גדוד 82 של החטיבה נכנסו לשכונה. חוליית מחבלים שיגרה RPG על טנק של גדוד 82 שתוצאה ממנו נהרג סמל יניב מיכלוביץ[106], לוחם הגדוד, ויתר הלוחמים נפצעו שניים קשה ואחד בינוני.[107]
התמרון בלבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכניסה לחולא והפריצה לסלוקי תחת צק"ח 89 (12 – 16 בנובמבר 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-18 בספטמבר 2024 הוקפץ גדוד 82 לגזרת הצפון, והיה הראשון להתחיל בהכנות ללחימה בשטח האימונים אחמדיה בדרום רמת הגולן. לאחר תמרון במרכבא תחת צק"ח 7, הוקפץ הגדוד לביצוע נוהל קרב מהיר תחת צק"ח 89. משימת צק"ג 82 הייתה להוביל את ההתקפה, שהייתה מורכבת ממספר התניות בין כוחות שונים, ולכבוש יעדים נבחרים בשלוחה הדרומית של הכפר חולא, תוך בידוד אגף מערבי לטובת יחידת אגוז.
במהלך הקרב, שהתקדם בצורה איכותית וממוקדת, ניצלה החטיבה את קצב ההתקדמות כדי להשמיד תשתיות בשס"מים (שטח סבוך מבוצר) היוצאים ממרחב הסלוקי. צק"ג 82 הוביל את קרב הפריצה לנחל הסלוקי, באמצעות ביצוע כיבוש מותנה עם מסגרות החי"ר, תוך שילוב הפעלת אש לבידוד אגפים.
במהלך הקרב, צק"ג 82 איתר והשמיד אמל"ח רב, פגע קשות בתשתיות האויב מעל ומתחת לקרקע.
ההתקפה על צפון אל-חיאם תחת צק"ח 89 (20 – 27 בנובמבר 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]צק"ג 82 הוביל את ההתקפה על חלקו הצפוני של הכפר אל-ח'יאם תחת צק"ח 89. במהלך הקרב, ביצע הצק"ג תמרון מאתגר למרחק של כ-15 ק"מ[דרושה הבהרה] בשטח הררי מורכב.
משימתו של צק"ג 82 הייתה כיבוש יעד וטיהור והשמדת יעדים נבחרים, בידוד אגף מערבי וצפוני, והכנסת יחידות מגלן ואגוז להתקפה. בעקבות היתקלות של כוח ביחידת מגלן, הוחלט להגדיל את מרחב האבטחה החטיבתי, מה שהוביל לשינויים במשימתם של יחידות אגוז ומגלן, ואיפשר לצק"ג לפעול בעומק תוך שהוא ממשיך להשיג הישגים נוספים.
לאור ריבוי תשתיות ומידע מודיעיני על ריכוז אויב במרחב הקסבא, קיבל הגדוד משימה לביצוע פעולת גירוי, ויצא להתקפה משולבת באמצעים הנדסיים נפיצים. הגדוד חצה למערב אל-ח'יאם, תוך ירי מאסיבי של טנקים והפעלת אש ארטילרית על היעדים.
במהלך הקרב, צק"ג 82 כבש את מרחב היעדים, השמיד איתורי אויב והכניס את יחידת מגלן לטיהור המרחב. במסגרת הלחימה, פגע הגדוד ב-4 מחבלים, איתר מספר רב של אמל"ח והשמיד תשתיות אויב.
גדחה"ן 603
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הלחימה איבדה חטיבה 7 64 מחייליה. (מעודכן ל-3 ביולי 2025).
| אבדות | גדוד 75 | גדוד 77 | גדוד 82 | גדוד הנדסה 603 | מטה חטיבה | כוחות מסופחים | סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| טבח שבעה באוקטובר | 0 | 17 | 0 | 1 | 1 | 8 | 27 |
| התמרון הקרקעי ברצועת עזה | 2 | 5 | 3 | 8 | 0 | 17 | 35 |
| זירת לבנון | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 2 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכאל קלינגר, חץ כחול: חטיבה 7 במלחמת חרבות ברזל, רוח שבע, 2025[108]
- עידית שכטר פייל, "תחנות 7 פקדה אותנו השעה", סלע מאיר, 2025
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלושה עשר טנקים, באתר special.n12.co.il
סיפורו של הטנק שנלחם לבד מול מאות מחבלים - וההקלטות שנחשפות לראשונה, סרטון בערוץ "תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 13:11 דקות)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלה המפקדים הבכירים שצפויים להוביל את צה"ל בעשור הבא | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ^ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ^ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ ניר דבורי, "רשאי לירות? יורה": כך לוחמי שיריון חיסלו מחבלים במתקפת הפתע | תיעוד מהכוונת, באתר מאקו, 16 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל, "היינו טנק בודד בגזרה, הבנו שאין שם מישהו אחר", באתר צה"ל - גבורת המעשה ועוצמת הרוח, יולי 2024
- ^ קורות החיים של עומר נאוטרה, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של עוז דניאל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של שקד דהן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ 1 2 קורות החיים של שי לוינסון, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של אריאל אליהו, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של אופיר טסטה, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ 1 2 קורות החיים של דניאל-שמעון פרץ, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של איתי חן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של תומר ליבוביץ, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של יובל בן יעקב, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של עידו הרוש, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של יונתן גולן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של אור אביטל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של בנימין (בנג'י) טרקניסקי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של נריה בן דוד, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ דן אורן, החיילים שנותרו בשבי אחרי שחרור עידן אלכסנדר, וסיפורי הגבורה שלהם, באתר ynet, 13 במאי 2025
- ^ קורות החיים של סהר טל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של יואב מלייב, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של נעמה בוני, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של אוראל משה, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ חץ כחול – חטיבה 7 במלחמת חרבות ברזל, 2024, עמ' 74
- ^ ריקי רט, "עכשיו זה נהדר שאנחנו ביחד במלחמה, אבל זה רחוק מלהספיק", בעיתון מקור ראשון, 18 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל מודה לראשונה: כוחות ערכו פשיטות בעזה לאיתור נעדרים, באתר וואלה, 13 באוקטובר 2023
- ^ ניר דבורי, הותר לפרסום: עשרה לוחמי צה"ל נפלו בקרב בצפון רצועת עזה, באתר מאקו, 1 בנובמבר 2023
- ^ ישי פורת, "חשבתי את מי להזמין לחתונה, לא להלוויה": משפחתו של אריאל נפרדת, באתר חדשות 13, 1 בנובמבר 2023
- ^ ליאור אל-חי, אסיף ויתר על מסיבת הדמים ברעים וניצל, אבל נפל בקרבות בעזה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2023
- ^
ציוץ של צבא ההגנה לישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 בנובמבר 2023
- ^ צפו: זה הסרטון שהכי הכאיב לפלסטינים בעזה והעולם הערבי, באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2023
- ^
לוחמי צוות קרב של חטיבה 7 במבצע פשיטות נרחב ברצועה, באתר צה"ל, 10 בנובמבר 2023
- ^ לילך שובל, מבית המושל ועד בית המחוקקים: חטיבות 7 וגולני השתלטו על מוקדי שלטון מרכזיים של חמאס, באתר ישראל היום, 14 בנובמבר 2023
- ^ ניר דבורי, צה"ל: אותרה בעזה גופתה של החטופה יהודית וייס, באתר מאקו, 16 בנובמבר 2023,
יואב זיתון, מתן צורי, צה"ל איתר בעזה את גופתה של החטופה יהודית וייס, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023 - ^ לילך שובל, מפקד חטיבה 7: "בכל פעם שבה למישהו יש דילמה, הוא נזכר ב-7 באוקטובר", באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2023
- ^
נחשפה מנהרת טרור מתחת לבית החולים שיפאא' - תיעוד מבפנים, באתר צה"ל, 19 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, מנהרה תת-קרקעית, חדר פיקוד של חמאס ואמל"ח במחלקת הלב: תיעוד הגילויים החדשים בשיפא, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ קורות החיים של אור ברנדס, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ ישי אלמקייס, "שם ודמות בלתי נשכחת": אור ברנדס נפל בקרב בעזה, בעיתון מקור ראשון, 7 בדצמבר 2023
- ^ קורות החיים של יהונתן מלכא, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ ניצן שפירא, "היה אחד מהסמלים של הדרום": יוחאי נהרג בתאונה, יהונתן נפל בקרב בדרום הרצועה, באתר מאקו, 6 בדצמבר 2023
- ^ קורות החיים של יונתן דין חיים, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ אלחנן מזוז, צה"ל התיר לפרסום את שמותיהם של 4 חללי צה"ל אשר נפלו ברצועת עזה – ביניהם אחיינו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ששכל את בנו לפני כיומיים • סמ"ר חיים מאיר עדן נפטר לאחר שנפצע באורח קשה ב-7 באוקטובר, באתר עכשיו 14, 9 בדצמבר 2023
- ^
"באים לגרש את החושך, את המשטר האפל של חמאס – נפרק": שלב אחר שלב, כך מתנהלת ההתקפה של אוגדה 98 בחאן יונס, באתר צה"ל, 8 בדצמבר 2023
- ^ קורות החיים של עוז שמואל ארדי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ לילך שובל, סמל עוז שמואל ארדי, בן 19 מקיבוץ חצור, נפל בקרב בעזה; צה"ל חילץ את גופתו של החטוף אליה טולדנו ז"ל, באתר ישראל היום, 15 בדצמבר 2023
- ^ ניר דבורי, פשטו על לשכת מפקד חטיבת ח'אן יונס: תיעוד מפעילות חטיבה 7, באתר מאקו, 17 בדצמבר 2023
- ^ קורות החיים של גל הרשקו, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של דוד בוגדנובסקי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של רואי אליאס, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ קורות החיים של אוראל בשן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ 14 חללים בסופ"ש: סמ"ר רואי אליאס, בן 21 מצופר, נהרג מפגיעת נ"ט בנגמ"ש, באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2023
- ^ קורות החיים של איתמר שמן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, יואב איתיאל, ארז הראל, אורי סלע, יניר יגנה, אסון בעזה: 9 לוחמים נפלו בקרבות בדרום ובמרכז רצועת עזה, באתר וואלה, 24 בדצמבר 2023
- ^ קורות החיים של אסף פנחס טובול, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ שקד שדה, "הקרבתי את הבן שלי לא בשביל שנהיה מפולגים": אסף פנחס טובול שנפל בעזה הובא למנוחות, באתר מעריב אונליין, 28 בדצמבר 2023
- ^ מעמיקים דרומה: צה"ל פשט על חמ"ל של הג'יהאד האיסלמי וחמאס בח'אן יונס, באתר מעריב אונליין, 30 בדצמבר 2023
- ^ קורות החיים של אנדועלם קבדה, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ אלישע בן קימון, ישראל מושקוביץ, צה"ל עדכן: סמ"ר שי לוינסון – חלל צה"ל שגופתו מוחזקת בעזה, באתר ynet, 21 בינואר 2024
- ^ ניר דבורי, 3 קצינים מצנחנים נפלו בח'אן יונס, באתר מאקו, 22 בינואר 2024
- ^ לוחמי צוות הקרב של חטיבה 7 ממשיכים בטיהור מרחב מערב חאן יונס, באתר מעריב אונליין, 19 בפברואר 2024
- ^ יואב זיתון, הפשיטה על חאן יונס נמשכת: פצצות מרגמה ומחסניות – בשקי אונר"א | תיעוד, באתר ynet, 24 בפברואר 2024
- ^ רענן בן צור, יואב זיתון, סמל עוז דניאל, שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר, הוכרז כחלל צה"ל, באתר ynet, 25 בפברואר 2024
- ^ דובר צה"ל, באתר WhatsApp.com
- ^ יואב זיתון, סרן דניאל פרץ נהרג ב-7.10, גופתו מוחזקת בעזה: "עשה הכול כדי להציל חיים", באתר ynet, 17 במרץ 2024
- ^ קורות החיים של נדב כהן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, הותר לפרסום: חמישה לוחמי צנחנים נהרגו בג'באליה מירי טנקים של צה"ל, באתר ynet, 16 במאי 2024
- ^
סמל עירא יאיר גיספן ז"ל, באתר צה"ל
- ^ אור רביד, הותר לפרסום: סמל עירא יאיר גיספן נפל בקרב בדרום הרצועה, באתר מאקו, 15 במאי 2024
- ^ שי לוי, צה"ל החל בפשיטה על שג'אעיה: תושבים רבים נמלטו, באתר מאקו, 27 ביוני 2024
- ^ קורות החיים של יקיר שמואל טייטלבוים, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ ניר דבורי, הותר לפרסום: שני לוחמי צה"ל נפלו בקרבות ברצועת עזה, באתר מאקו, 29 ביוני 2024
- ^ קורות החיים של איליי אלישע לוגסי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ יואב זיתון, רענן בן צור, איתן גליקמן, ליאור אל-חי, סרן רואי מילר מגבעתי וסרן איליי לוגסי מהשריון נהרגו בקרבות בצפון הרצועה, באתר ynet, 3 ביולי 2024
- ^ לוחמי חטיבה 7 חיסלו עשרות מחבלים והשמידו מנהרה ומשגר בדיר אל בלאח, באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2024
- ^ יוסי יהושוע, אלישע בן קימון, האוגדה המובחרת שעלתה לצפון, והלם הלבנונים: "אדם הלך ברחוב - והתפוצץ", באתר ynet, 18 בספטמבר 2024
- ^
פעילות ב-6 מרחבים מרכזיים בדרום לבנון: לאחר חיסולי מחבלים ואיתור אמל"ח, אוגדה 98 נערכת למשימות בגזרות השונות, באתר צה"ל, 15 בדצמבר 2024
- ^ עדכוני צה"ל (2024-10-19), דברי מח"ט 7, אל"ם אלעד צורי, נבדק ב-2025-04-01
- ^
תיעוד של לוחמי צק"ח 7 בדרום לבנון, באתר צה"ל, 22 בנובמבר 2024
- ^
תיעודים מפשיטה של אוגדה 98 על מעוז טרור מרכזי של חיזבאללה, באתר צה"ל, 19 בנובמבר 2024
- ^
תיעוד האמל"ח שאיתרה חטיבה 7 בדרום לבנון, באתר צה"ל, 9 בדצמבר 2024
- ^
כוחות חטיבה 7 ממשיכים בפעילות בדרום לבנון. צפו, באתר צה"ל, 23 בינואר 2025
- ^ עדכוני צה"ל (2025-01-23), מפקד גדוד 82, סגן אלוף צ' | את"צ, נבדק ב-2025-04-01
- ^
כוחות חטיבה 7 ויהל"ם השמידו תוואי תת"ק ברצועת עזה, באתר צה"ל, 1 ביוני 2025
- ^
כוחות אוגדה 99 החלו לפעול במרחב זיתון בפאתי העיר עזה, באתר צה"ל, 15 באוגוסט 2025
- ^ ניצן שפירא, לקראת הרחבת הלחימה: צה"ל החל לפעול בפאתי העיר עזה, באתר מאקו, 14 באוגוסט 2025
- ^ Israel levels Zeitoun, Gaza’s largest neighbourhood, forcibly displacing its residents, Euro-Med Human Rights Monitor, 17 August 2025
- ^
ציוץ של אור פיאלקוב: התקדמות צה״ל ברצועת עזה לפי ניתוח צילומי לווין, ברשת החברתית אקס (טוויטר), 23 באוגוסט 2025
- ^ Hezbollah clashes with Israeli infantry force near Rab El Thalathine, South Lebanon, LBCIV7 (באנגלית)
- ^ Redazione, #ISRAELHAMASWAR. IDF and Hezbollah clash in the Rab El Thalathine - Aadaysit Marjaayoun - Markaba axis. Houthis fight in Gaza, AGC COMMUNICATION NEWS, 2024-10-16 (באנגלית)
- ^
מערכת את"צ, רגע השמדת מתקן אסטרטגי תת-קרקעי של חיזבאללה. מבט מלמעלה ומבפנים, באתר צה"ל, 26 באוקטובר 2024
- ^ צה"ל כבש את החרמון הסורי, באתר מאקו, 8 בדצמבר 2024
- ^ לאור ההתרחשויות בסוריה: צהל פרס כוחות באזור החיץ גבול רמת הגולן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 בדצמבר 2024
- ^ לירן וינשטיין, ההנחיה של כ"ץ: להשלים את ההשתלטות על מרחב החיץ של סוריה, באתר "סרוגים", 9 בדצמבר 2024
- ^ ניצן שפירא, הותר לפרסום: רס"ן שחר נתנאל בוזגלו נפל בקרב בצפון רצועת עזה, באתר מאקו, 23 בספטמבר 2025
- ^
רס"ן שחר נתנאל בוזגלו ז"ל, באתר צה"ל
- ^ יואב זיתון, ישראל מושקוביץ, הותר לפרסום: רס"ן שחר נתנאל בוזגלו, מ"פ בגדוד 77, נהרג מירי RPG בעיר עזה, באתר ynet, 23 בספטמבר 2025
- ^ יואב זיתון, ישראל מושקוביץ, הותר לפרסום: רס"ן שחר נתנאל בוזגלו, מ"פ בגדוד 77, נהרג מירי RPG בעיר עזה, באתר ynet, 23 בספטמבר 2025
- ^
סמל יניב מיכלוביץ ז"ל, באתר צה"ל
- ^ יואב זיתון, מאיר תורג'מן, רצף תקריות קשות בשג'אעיה: סמל יניב מיכלוביץ נהרג מירי נ"ט, 8 לוחמים נפצעו, באתר ynet, 2 ביולי 2025
- ^ חץ כחול, באתר הספרייה הלאומית
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||


