חטיבת החילוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיבת החילוץ וההדרכה
NefaSdira 60.png
תג החטיבה
מוטו: המטרה: הצלת חיים
פרטים
כינוי חטיבת החילוץ
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
בסיס האם בא"ח העורף זיקים ובה"ד 16
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 2003 - פלח"צ
2008 - גדוד סדיר ראשון
2013 - נפת אלון
2016 - חטיבת החילוץ וההדרכה
מקים היחידה יורם לרדו
מלחמות מבצע צוק איתן מלחמת לבנון השנייה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי רובה שירות: M16 מקוצר, רובה M4A1 "קלע", M4 "רובאי" למפקדים, M16 מטול רימונים, מיקרו-תבור (סמג"דים ומעלה).
אמצעי חילוץ והצלה, בהם: "ראם" משאית חילוץ, מקדח/פטיש אוויר, מסור בטון, מנופים, ציוד מכני הנדסי.
פיקוד
יחידת אם Pakar.svg פיקוד העורף
דרגת המפקד אלוף-משנה
מפקד נוכחי שלומי בן מוחה
מפקדים ראו בהמשך

חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף (עד מרץ 2016 פעלה ב"נפת אלון", וכונתה גם "הנפה הסדירה" או "נפה 60") נודעה גם בשם פלח"צ (פלוגות חילוץ והצלה), היא חטיבת חילוץ והצלה קרבית סדירה, התופסת בין היתר קווים באיו"ש ומבצעת בשגרה את כל פעילויות הביטחון השוטף ובמקרי חירום מוקפצת החטיבה לאתרי הרס על מנת לחלץ לכודים מתחת להריסות. החטיבה מורכבת מארבעה גדודים: גדוד שחר (498), גדוד קדם (489), גדוד תבור (894) וגדוד רם (668). בנוסף לגדודים הלוחמים, חטיבת החילוץ מונה את הבא"ח - הממונה על הכשרות הלוחמים, הבא"פ - הממונה על הכשרות הגדודים הסדירים והגדודים במילואים ואת בית ספר לפיקוד ולמקצועות העורף הממונה על הכשרות הפיקוד, הקצונה וההדרכה של פיקוד העורף.

חיתוך של ברזל בעזרת מסור דיסק

גדודי החטיבה מעורבים ומורכבים מחיילות וחיילים. הלוחמים חובשים כומתה בצבע כתום ובעלי סיכה של חיל העורף ונעלי חי"ר שחורות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלחמת לבנון הראשונה עד לאחר מלחמת המפרץ הורכבו פלוגות החילוץ וההצלה מאנשי מילואים, לרוב בוגרי חיל ההנדסה, בעלי ידע אזרחי הקשור בבינוי. לאחר מלחמת המפרץ שולבו חיילים וחיילות בשירות סדיר בפלוגות.

לאחר הקמת הפלוגות הראשונות ("שביט" - נוב' 2003, "חץ" - מרץ 2004, "רותם" - אוגוסט 2004) היה תכנון לפרקן, אך לאחר מלחמת לבנון השנייה הבין צה"ל את חשיבות הפלוגות הסדירות והחל במהלך ליצירת מבנה גדודי, ובהמשך, חטיבתי.

ב-2008, תחת פיקודו של מחוז ירושלים בפיקוד העורף, הוקם גדוד שחר המורכב מ-3 פלוגות חילוץ והצלה הנקראות: שביט, חץ ורותם. בעקבות לקחי מבצע עופרת יצוקה הוקם גדוד סדיר נוסף תחת פיקוד מחוז ירושלים אשר נקרא גדוד קדם. במרץ 2012 הוקם הגדוד השלישי "תבור" במאי 2012 החלה הסבת גדוד הנ"מ 66 לפיקוד העורף - גדוד רם.

באוגוסט 2013 עם הקמת הנפה הסדירה, הוכפפו כל הגדודים לנפה שנקראה ״נפת אלון״. במרץ 2016 הוחלט לשנות את השם של היחידה ל"חטיבת החילוץ וההצלה".

באוגוסט 2014 נכנס גדוד שחר 498 כחלק ממבצע צוק איתן למתן חילוץ במתאר לחימה ואיתור מנהרות באמצעות ציוד איתור לכודים מתקדם.

הגדודים עוסקים בחילוץ והצלה במצבי חירום שונים, וכן באירועי בק"ן (בלתי קונבנציונלי) כגון: אירועי אב"ך. גדודי החילוץ וההצלה משמשים כצוותי כוננות לאירועי אסון בישראל ומחוצה לה. כמו כן תופסים חיילי הגדודים את כוננות האב"כ הארצית. החיילים עוברים טירונות 03 שאורכת כ-10 שבועות, ולאחר מכן מוכשרים באימון מתקדם שאורך כ-3.5 חודשים כרובאי 06, מחלץ 07 וכמטהר 05. ההכשרה מתבצעת בבסיס ההכשרה החיילי של פיקוד העורף בזיקים (בט"ר זיקים לשעבר). בקורס מכי"ם החיילים מוכשרים לרובאי 08. [1][2]

הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגול חילוץ מהריסות באתר הרס
חיתוך של ברזל בעזרת מסור קטן

חיילי הגדודים מוכשרים בשיטות חילוץ שונות לצורך איתור וחילוץ לכודים באתרי הרס ומתן עזרה ראשונה ללכודים וכמו כן מוכשרים לאירועי אב"ך (טיהור השטחים מחומרי לחימה כימיים או ביולוגיים).

החיילים מתאמנים בשימוש בכלי חילוץ, במסורים משוכללים ומצלמות סריקה, בטיפוס, ובחילוץ בעזרת ציוד מכני הנדסי כבד ומנופים (צמ"ה). בנוסף, מקבלים הכשרה רובאי 06, ומועסקים בשגרת ביטחון שוטף בקווים באיו"ש.

חיילי היחידות מבצעים תרגילים בתיאום עם יחידות אחרות, מוציאים מעצרים, מארבים וכן צוותי פריצה באירועים בהם עשוי להיות צורך בחילוץ לאחר פריצה למתחם בשליטת האויב. היחידה משתפת פעולה גם עם משטרת ישראל, מד"א ושירותי כבאות והצלה עבור מקרי חילוץ בשטחים בעורף. כמו כן מתאמנים חיילי היחידה בחילוץ מאזורים הנגועים בחומרי לחימה כימיים או מזהמים אחרים, תוך שימוש בציוד ייעודי.

החיילים עוברים הכשרה להגשת עזרה ראשונה באירועים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים, כמו כן עוברים קורס למראות קשים וטיפול פינוי, וחובשי היחידה משמשים הן כחובשים מחלקתיים בשגרה והן כחובשים מטפלים באירועי אסון.

במהלך מבצע צוק איתן פעלו צוותים של גדוד שחר בתוך עזה ככוח חילוץ תחת אש, איתור מנהרות וסיוע לכוחות כצוותי פריצה. כמו כן, תפסו הגדודים כוננות חילוץ ברחבי הארץ בעקבות ירי הטילים המתמשך.

טירונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטירונות מתקיימת בבסיס האימון החטיבתי של חטיבת החילוץ (מחנה זיקים) ואורכת כשלושה חודשים. בטירונות עובר הלוחם הסמכת חי"ר, שבועות הכרת הנשק וקליעה מתקדמים, שבועות שטח בהן התמחות בהסוואה, לחימה בשטח פתוח, התנהלות בזמן מלחמה, ומבצע תרגילים שונים. החל ממרץ 2017 מוסמכים הלוחמים בסיום הטירונות לרובאי 06.

אימון מתקדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוחם מוסמך להיות מחלץ חילוץ והצלה בדרגת מחלץ 07[דרושה הבהרה]. בפרק זה, שאורכו כ-4 חודשים, לוחם החילוץ וההצלה לומד כיצד לתפעל כלי חילוץ, כיצד לחלץ לכודים מתוך מבנים שקרסו ומבצע תרגילים בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, מד"א, כב"א ויחידת הכלבנים "עוקץ". הלוחם לומד כיצד להתמגן מפני אירוע בלתי קונבנציונלי, אירוע בו נופל טיל הנגוע בחומר לחימה כימי. הלוחם לומד לגלות ולזהות סוגים שונים של חומרי לחימה כימיים, לטהר שטחים, אנשים ודרכים על מנת להחזיר את השטח הנגוע למצב שגרה. בשבועות האחרונים של ההכשרה יעבור הלוחם שבוע מלחמה הנקרא גם שבוע מסכם. במהלך שבוע זה יבצע הלוחם תרגיל חי"ר אל תוך הלילה, תרגיל חילוץ שיימשך כ-36 שעות ותרגיל אב"כ שיימשך כ-36 שעות.

בסיום האימון המתקדם מוסמכים הלוחמים רובאי 06 ומחלץ 07.

בסוף האימון המתקדם עוברים הלוחמים שבועיים מסכמים הכוללים בחנים פיזיים במתאר מלחמה ומסע כומתה באורך 36 ק"מ.

תעסוקה מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך התעסוקה המבצעית מבצע לוחם החילוץ וההצלה סיורים, מארבים, פעילויות יזומות, מעצרים ועוד. התעסוקה המבצעית של לוחמי החטיבה מתבצעת בגזרות יהודה ושומרון בעיקר, וגם בגזרות בקעת הירדן וגבול מצרים.

ביוני 2015 גדוד קדם תפס קו בחטיבת שומרון, והיה לגדוד הראשון מגדודי החטיבה שתפס גזרה מבצעית שקודם לכן נתפסה על ידי כוחות חי"ר בלבד.

בתום ההכשרה ובמהלך השירות הסדיר, ניתן למתאימים יציאה לקורסים רבים ומגוונים כגון: קורס מפקדי כיתות וקורס קצינים - המתקיימים בבית הספר לפיקוד של החטיבה, קורס חובשים קרביים, קורס נהיגה מבצעית, קורס מדריכי אימון גופני, קורס מדריכי קרב מגע קורס מדריכי קליעה, פק"ל קלע/מטול, קורס מפעילי כלבים ועוד.

הגדודים ויחידות החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד שחר (498)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד שחר הוא גדוד החילוץ וההצלה הסדיר הראשון שהוקם. הגדוד הוקם ב-4 בספטמבר 2008, וקיבץ בתוכו את שלוש פלוגות החילוץ וההצלה "שביט" (נוסדה בנובמבר 2003), "חץ" (נוסדה במרץ 2004) ו"רותם" (נוסדה באוגוסט 2004). ראשי התיבות של שמות הפלוגות מהוות את שמו של הגדוד.

במהלך מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן שולבו צוותים מהגדוד בקרב הכוחות הלוחמים, בכדי לסרוק מנהרות ובנוסף להוות כוח חילוץ במידת הצורך. בשנתו הראשונה של הגדוד (בספטמבר 2009), זכה באות הצטיינות ממפקד אוגדת איו"ש.[3]

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
שי בלאיש 2008–2010 לימים קצין אג"ם של פיקוד העורף
שלומי בן מוחה 2010–2012 לימים מפקד מחוז ירושלים בפיקוד העורף ומפקד חטיבת החילוץ
דודו עבאדה 2012–2014 לשעבר מפקד גדוד הפיקוד וסגן מפקד החטיבה, כיום ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף
שגיא ברוך 2014–2016 לשעבר קצין המבצעים של פיקוד העורף וסגן מפקד החטיבה. לימים מפקד מחוז דרום בפיקוד
בני מאיר 2016–2018
עידן פרקין 2018–2020 מפקד בית הספר לפיקוד ולמקצועות העורף
יקיר בוקובזה יולי 2020– מפקד הגדוד הנוכחי

גדוד קדם (489)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד קדם הוא הגדוד הסדיר השני שהוקם. הגדוד הוקם ב-4 באוגוסט 2009. בגדוד שלוש פלוגות שראשי התיבות שלהן מהוות את שם הגדוד: פלוגת קרן, פלוגת דוד ופלוגת מגן.

הגדוד לקח חלק בין היתר באירוע החילוץ בפיצוץ הגז בנתניה, אירוע קריסת מבנה בעכו ובקריסת החניון ברמת החייל. במהלך מבצע צוק איתן היה הגדוד בכוננות חילוץ בגזרות בדרום הארץ לרבות בעיר באר שבע, וביצע משימות חילוץ וסיוע אזרחי. ב-29 בפברואר 2016 חילצו לוחמי הגדוד (יחד עם לוחמי מג"ב) את שני החיילים שנכנסו בשוגג למחנה הפליטים קלנדיה שמדרום לרמאללה. הגדוד זכה למספר פרסים והצטיינויות: גדוד מצטיין אוגדת איו"ש לשנת 2014. גדוד מצטיין רמטכ"ל לשנת 2015. גדוד מצטיין אוגדת איו"ש לשנת 2017.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
גולן ואך 2009–2011 לימים מפקד יחידת החילוץ וההצלה הארצית
גלעד פרחי 2011–2013
איתי לוי 2013–2015 לימים מפקד מחוז ירושלים והמרכז בפיקוד העורף
אלעד אדרי 2015–2017 לימים מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף
שרון איטח 2017–2019 לימים רע"ן עורף באוגדת עזה
אשר בנישתי אוגוסט 2019– מפקד הגדוד הנוכחי

גדוד תבור (894)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד תבור הוא הגדוד השלישי שהוקם. הגדוד הוקם ב-1 בנובמבר 2012.[4] בגדוד היו שלוש פלוגות מבצעיות שראשי התיבות שלהן היוו את שם הגדוד: פלוגת תבל, פלוגת ברק ופלוגת ראם, ופלוגת הסיוע המנהלתית. בספטמבר 2020 נוספה לגדוד פלוגה רביעית בשם ונוס.[5] הגדוד מבצע תעסוקות מבצעיות באיו"ש, חילוץ לכודים וסיוע לכוחות החי"ר בעת קריסת מבנה במרחב מאוים. בנוסף הגדוד השתתף בפעולות חילוץ והצלה בחו"ל, האחרון שבהם, הוא אירוע קריסת הסכר בברזיל ב-2019 בו השתלבו מפקדי הגדוד כחלק מהמשלחת הצה"לית. מאז הקמתו הגדוד זכה בהצטיינויות בפיתוח אנשיו, הצטיינות בפעילות ובאירועים מבצעיים רבים. הגדוד חורט על דגלו חתירה לניצחון, מצוינות, שליחות וכבוד האדם.

הגדוד זכה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות לשנת 2019.

סיסמת הגדוד - המשימה הראשונה, האנשים תמיד.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
דרור שאול 2012–2014 לימים קמב"ץ וסגן מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף
חי רקח 2014–2016 לשעבר מפקד בא"ח העורף
דוד דדון 2016–2018 לימים סגן מפקד חטיבת גולני
דניאל נהרי 2018–2020 לימים סגן מפקד חטיבת החילוץ
שחר בן סמיאן יוני 2020– מפקד הגדוד הנוכחי

גדוד רם (668)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד רם הוא גדוד החילוץ וההצלה הרביעי שהוקם. הגדוד הוקם בשנת 2012 לאחר שעבר הסבה מגדוד 66, גדוד נ"מ שהתמחה בהפעלת טילי FIM-92 סטינגר, במקור היה גדוד 66 בחטיבה 55, הגדוד שנלחם בקרב על גבעת התחמושת.

בשונה משאר הגדודים בחטיבה בהם ראשי התיבות של הפלוגות היוו את שם הגדוד, בגדוד רם בתחילה שמות הפלוגות היו כמו בגדודי החי"ר. הפלוגות נקראו פלוגה ג': "גור ישאג" ופלוגה ב': "בז טורף". בשנת 2015 הוקמה פלוגה א' בשם "אורב". בסוף שנת 2015, שמות הפלוגות שונו לרמון, ארבל ומצדה. במהלך מבצע צוק איתן הגדוד תפס קו בגזרת איו"ש. לאחר מכן שהה בתעסוקת בט"ש כשנה בגבול מצרים ונבחר כמצטיין חטיבת אילת. נוסף על כך הגדוד זכה בתואר מצטיין אוגדת איו"ש ארבע פעמים.

סיסמת הגדוד - משפחה לוחמת.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
ריצ'רד הכט
דודו עזרא 2013–2015
יאיר פינטו 2015–2017[6] לימים קצין מבצעים של פיקוד העורף
שלומי בן יאיר 2017–2019 לימים מפקד בא"ח העורף
שחר בן סמיאן 2019–2020 מפקד גדוד תבור הנוכחי
עוז ג'ינו פברואר 2020– מפקד הגדוד הנוכחי

בית הספר לפיקוד ולמקצועות העורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר לפיקוד ולמקצועות העורף בחטיבת החילוץ, הוקם בשנות ה-90 ובראשית הדרך שימש כענף הכשרות הפיקוד בבה"ד 16 בשם "ענף מפקדים". בשנת 2016, עם הקמת החטיבה והכפפת הענף תחת החטיבה, הוחלף שמו ל"ענף מפקדים-גדוד הפיקוד". בשנת 2018 הוסב לבית ספר הממונה על הכשרות הפיקוד: קורס מפקדי כיתות, סמלים בכירים, הכנות לקצונה והשלמה חיילית של כלל פיקוד העורף. כמו כן התאחד עם ענף מקצועות העורף ואמון כיום גם על הכשרות מקצועות ההדרכה בניהן: מדריכות חילוץ, אב"כ ועוד.

מפקדי בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת פיקוד הערות
שי בלאיש 2011–2013 מפקד ענף מפקדים בבה"ד 16
גלעד פרחי 2013–2015 מפקד ענף מפקדים-גדוד הפיקוד
דודו עבאדה 2015–2017 מפקד ענף מפקדים-גדוד הפיקוד
אלעד אדרי 2017–2020 מפקד בית הספר לפיקוד ולמקצועות העורף
עידן פרקין אוגוסט 2020– מפקד בית הספר לפיקוד ולמקצועות העורף

בא"ח העורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בא"ח העורף הוא בסיס ההכשרה של לוחמי החילוץ וההצלה.

בא"ח העורף הוקם בשנת 2007 והוא נמצא ליד היישוב זיקים במועצה אזורית חוף אשקלון. שמו של הבא"ח נקרא על שם פיקוד העורף משום שהוא שייך לחטיבת החילוץ הנמצאת תחת פיקוד העורף.

בעבר, הבא"ח שימש כבסיס טירונות של מערך מגל בו הוכשרו טירונים בגיוס כלל צהלי. מאז שנת 2007 משמש הבא"ח כבסיס ההכשרה והאימונים של חטיבת החילוץ וההדרכה.

מטרת הבאח הינה הכשרת מיטב החיילים ופיתוח המפקדים באופן האיכותי ביותר במקצועות החילוץ, האב"ך והחי"ר, תוך יצירת ובניית זהות לוחם החילוץ.

ברחבי הבא"ח ניתן למצוא מטווחים, אתרי הרס, בוחן מסלול, בית כנסת, מרפאה, חדר אוכל, שק"ם גדול, חדר כושר, חדר קרב מגע, חדר ספינינג ועוד.

מפקדי הבא"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת פיקוד הערות
גולן ואך 2011–2013 לימים מפקד היחצ"א
שלומי בן מוחה 2013–2015 לימים מפקד החטיבה
איתי לוי 2015–2017 לימים מפקד מחוז ירושלים והמרכז בפיקוד העורף
חי רקח 2017–2019 לימים נספח צה"ל בוושינגטון
שלומי בן יאיר יולי 2019– לימים מפקד בא"ח העורף

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יורם לרדו 2013–2015 מקים החטיבה ומפקדה הראשון. לימים ראש מטה פיקוד העורף
יאיר ברקת[7] 2015–2018 לימים קצין משטרה צבאית ראשי
יוסי פינטו 2018–2020 לימים נספח צה"ל ביוון
שלומי בן מוחה[8] יוני 2020– מפקד החטיבה הנוכחי

סמלי גדודים בחטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תג יחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

NefaSdira 60.png תג היחידה.

משולש כחול הוא הסמל הבינלאומי לחילוץ. הכנף מסמלת הגנה וביטחון.

חרב ועלה זית הם סמלה של "ההגנה", וחלק מסמלו של צה"ל. החרב מייצגת את המלחמה, בעוד שענף הזית מסמל את הכמיהה לשלום.

צבעי הרקע - הצבע הצהוב מסמל את כשירות החטיבה לטיפול באירוע אב"כ (אטומי, ביולוגי, כימי) והצבע הכתום מסמל את מומחיות החטיבה בחילוץ, מאחר שצבע זה ידוע בעולם כצבעם של כוחות החילוץ וההצלה.

תגי יחידה שאינם בשימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחות חילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעידת אדמה בארמניה - 1988[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 בדצמבר 1988 התרחשה רעידת אדמה בארמניה. רעידת האדמה הייתה הרעידה הכי חזקה שהייתה באזור באותה תקופה. בעקבות רעידת האדמה חצי מיליון אנשים איבדו את בתיהם ו-25,000 אנשים נוספים נהרגו. יחידת החילוץ הארצית (יחצ"א) נשלחה לביצוע עבודות חילוץ והצלת חיים ועבדה באתרי ההרס השונים כ12 ימים.

פיצוץ בניין מוסדות היהודים בארגנטינה - 1994[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 ביולי 1994 טרוריסט לבנוני פוצץ מטען נפץ במשקל 400 ק"ג שהוטמן במכונית תופת ליד בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס בירת ארגנטינה. לאחר הפיצוץ קרסה חזית הבניין ואף נוצר מכתש גדול בכביש. בעקבות הפיצוץ נפצעו כ-330 אנשים ו85 אנשים נוספים נהרגו. פיגוע זה נחשב לאחד הפיגועים הגדולים והקשים ביותר שבוצעו על אדמת ארגנטינה. המשלחת לארגנטינה כללה בתוכה 30 קצינים ומחלצים מהיחצ"א ועוד 7 קצינים מבה"ד 16. למשלחת לקח שבעה ימים לסיים את העבודה על אתר ההרס, לאחר שבעה ימים השטח היה נקי.

פיצוץ מכונית תופת ליד שגרירות ארצות הברית בקניה - 1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלצים באתר הרס בקניה

ביום שישי, 7 באוגוסט 1998, התפוצצה מכונית תופת ליד שגרירות ארצות הברית בניירובי בירת קניה. כתוצאה מהפיצוץ קרס בניין משרדים סמוך שבו היה גם בנק. בעקבות הפיצוץ בניין משרדים במוך בן שש קומות קרס ומההדף התנפצו גם החלונות של הבניינים הסמוכים. בתחילת העבודה באתר ההרס, מספר הנעדרים עמד על למעלה מ-100 אנשים. בעקבות הפיגוע נהרגו כ-213 אנשים ולמעלה מ-4,500 נוספים. למשלחת יצאו 3 פלוגות שכל אחת מונה בסביבות ה60 מחלצים.

מבצע "חבל הצלה" בטורקיה, רעידת אדמה - 1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליל 17 באוגוסט 1999 פקדה את טורקיה רעידת אדמה חזקה שבעקבותיה נפצעו מאות אלפי אנשים ועשרות אלפי אנשים נוספים שנהרגו תחת ההריסות. כוח היחצ"א הוקפץ לסייע לצבא הטורקי במשימת איתור וחילוץ לכודים. היעד הראשון של היחצ"א היה בסיס צבאי של חיל הים הטורקי בגולצ'וק. בזמן רעידת האדמה התנהל בבסיס כנס קצינים בכירים של חיל הים הטורקי. המשמעות הייתה שבעקבות הקריסה נפלה שרשרת הפיקוד של חיל הים הטורקי, ולכן אירוע זה קיבל עדיפות מבחינת הצבא הטורקי והוגדר כמשימה ראשונה של היחצ"א בטורקיה. בהמשך פעלה היחצ"א מחוץ לבסיס חיל הים בגולצ'וק וכן בערים יאלובה צ'נרצ'יק. על מבצע החילוץ בטורקיה פיקד אלוף גבי אופיר. המשלחת פעלה בטורקיה לאורך שבוע ובמהלכו חילצה כ-180 גופות לכודים ו12 לכודים חיים שהאחרון שבהם היה ילד בן שלוש שחולץ לאחר שבעה ימים שבהם היה לכוד בהריסות ביתו.

מבצע "אחוות העמים" בטורקיה, רעידת אדמה - 1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שישי 12 בנובמבר 1999 התרחשה בצפון-מערב טורקיה רעידת אדמה בעוצמה 7.2 בסולם ריכטר. שלושה חודשים קודם לכן התרחשה רעידת אדמה נוספת בטורקיה, הפגיעה העיקרית הייתה בערים בולו ודוזג'ה שנפגעו גם ברעידת האדמה הקודמת שהתרחשה בהפרש של שלושה חודשים. הפנייה הטורקית לסיוע ישראלי לא השתהתה, וההיענות הייתה מהירה ביותר. הכוח הראשון של משלחת פיקוד העורף יצא לדרך כבר בשעות הקטנות של הלילה. כמה שעות לאחר מכן יצאו גם שאר הכוחות בשלושה מטוסים של חיל-האוויר. בשבת אחה"צ כבר פעלו יותר מ-250 מחלצים ישראלים בשלושה אתרים בדוזג'ה. הם עשו את מלאכתם במזג-אוויר סגרירי ובקור-עז, כמה מעלות מתחת לאפס. כעבור פחות מיממה הצטרפו אליהם כ-100 רופאים ואחיות שהביאו עמם בית חולים שדה. המשלחת הורכבה ברובה מאנשי בה"ד 16 ומאנשי מילואים של היחצ"א. המשלחת עבדה באתרים השונים כשבעה ימים שבסיומם היה חילצה ניצולה חיה אחת ו22 גופות.

פיצוץ מכונית תופת במלון טאבה, מצרים - 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באוקטובר 2004, מוצאי שמחת תורה, בוצעו מתקפות טרור על ידי שימוש בשלוש מכוניות תופת בשניים ממוקדי התיירות הישראליים המרכזיים בחצי האי סיני על אדמת מצרים. אחד ממוקדי המתקפה היה מלון הילטון טאבה. ההתקפה הראשונה החלה כאשר מכונית תופת חדרה לתוך מלון הילטון טאבה והתפוצצה ליד הלובי של המלון. המלון עצמו נודע כיעד תיירותי מועדף עבור מטיילים ישראלים בחצי האי סיני. בשעת המתקפה הלובי היה גדוש במטיילים, חלק ניכר מהם מישראל. הפיצוץ גרם לעשר מקומותיו של המלון לקרוס ובנוסף גרם ל-34 הרוגים ו-171 פצועים. המשלחת למצרים כללה כ70 מחלצים.

סרי לנקה, רעידת אדמה - 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בדצמבר 2004 התרחשה רעידת האדמה השלישית בעוצמתה שנמדדה בעולם ואחת מהקטלניות ביותר, בעוצמה של 9.1 בסולם ריכטר. רעידת אדמה זו התרחשה באוקיינוס ההודי, ועוררה גלי צונאמי עצומים שפגעו בכלל האיים וערי החוף באוקיינוס ההודי, העיקרות שבהן אינדונזיה, סרי לנקה, הודו ותאילנד. על פי ההערכות, גלי הצונאמי גבו את חייהם של מעל 280 אלף בני אדם, פצעו רבבות אחרים, והתירו אחריהם הרס וחורבן רב בכל מקום בו פגעו. למעלה מחצי מיליון בני אדם נותרו ללא קורת גג. מדינת ישראל קיבלה החלטה לשלוח משלחות חילוץ למדינות השונות שנפגעו וביניהן גם לסרי לנקה. המשלחת כללה בתוכה אנשי סיוע הומניטרי בכלי ציוד הומניטרי, אנשי רפואה, נציגים ממשרד החוץ ומפיקוד העורף. מטוס המטען של המשלחת כלל בתוכו ציוד רפואי, מזון, מים, שמיכות וסה"כ 82 טון של ציוד סיוע למדינה הפגועה.

מבצע "קצה העולם" רעידת אדמה בהאיטי - 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בינואר 2010 הכתה באי היספניולה שבהאיטי רעידת אדמה בעוצמה 7.2 בסולם ריכטר. האיטי ספגה פגיעות קשות הן מבחינה כלכלית הן מבחינת הפגיעה הישירה באוכלוסייה. רעידת האדמה פגעה קשות באוכלוסיית האיטי וגרמה ל-230 אלף הרוגים, 300 אלף פצועים ועוד כ-3 מיליון אנשים מחוסרי בית. רעידת האדמה הותירה את האיטי ללא מבני ממשל וללא ממשלה מתפקדת, שדה התעופה קרס ולא היה מי שיתפעל או יקלוט את בית החולים. ב-16 בינואר נחתה המשלחת הישראלית בהאיטי ובמהלך שהותה בהאיטי טיפלה ב-1,111 פצועים, ביצעה כ-317 ניתוחים מצילי חיים, 16 לידות (מתוכן 3 בניתוח קיסרי) וחילצה 4 לכודים חיים מתוך ההריסות. המשלחת כללה כ-250 איש שרובם אנשי רפואה וחילוץ: יחצ"א, מנתחים מומחים, רופאי טראומה, אורתופדים, קב"נים, צוותים טכניים, אחיות, רנטגן ורופאי ילדים, כוחות פיקוד העורף, הנדסה, לוגיסטיקה, קשר, שלישות, כוחות מחטיבת החילוץ ומג"דים של גדודי המילואים של פיקוד העורף.


רעידת אדמה ביפן - 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכירים ממשלחת פיקוד העורף ליפן מצדיעים

רעידת האדמה בסנדאי התרחשה ב11 מרץ 2011. הרעידה פקדה את האי הונשו שהוא הגדול באיי יפן, סמוך לסנדאי בירת מחוז מיאגי. בהתחלה, עוצמת הרעידה הוגדרה כ-8.9 בסולם ריכטר ולאחר מכן עודכנה ל-9.0. הרעידה הייתה כל כך חזקה שהיא הוגדרה כרעידת האדמה השלישית הכי חזקה שנרשמה בעולם. כתוצאה מרעידת האדמה העוצמתית רעדו בניינים והרס רב נזרע והחלו הצפות ודליקות. כעבור זמן קצר החלו גלי צונאמי שהגיעו לגובה של 16 מטרים ובהגיעם לחופי יפן סחפו איתם כלי רכב, כלי שיט, בתים הבנויים מעץ, פח וקש וכדומה. עיקר הנזק נגרם מנחשולי הצונאמי האדירים שנוצרו בעקבות רעידת האדמה. בניגוד לרעידת האדמה אליה היו מוכנים היפנים, לגלי הצונאמי שנוצרו בעקבות הרעידה הם לא היו מוכנים ולכן נגרם נזק רב. מעבר לפגיעה בבתי מגורים, במבנים ציבוריים ובתשתיות עירוניות, גרמו גלים אלו גם לפגיעה במנגנוני הקירור של הכורים הגרעיניים בפוקושימה. המשלחת שיצאה ליפן הייתה משלחת קטנה שכללה 55 אנשים מתוכם 30 אנשי רפואה. לאחר 14 ימים בהם טיפלה המשלחת באנשי המקום, הם עזבו את המקום בעקבות עלייה ברמת הקרינה מעל לרמה שהוגדרה מראש.

מבצע "איים של תקווה" טייפון בפיליפינים - 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 בנובמבר 2013 פגעה סופה טרופית בפיליפינים וגרמה למותם של למעלה מ-6,340 בני אדם ועוד כ-1,061 נעדרים. בעקבות הסופה איבדו הרבה אנשים את בתיהם. בתי חולים, מוסדות חינוך, מוסדות רווחה ורשויות מקומיות חדלו לתפקד, תשתיות חשמל, רשתות תקשורת, מערכות המים - הכול קרס. המשלחת לפיליפינים כללה 130 איש מתוכם 90% בית חולים שדה ו-10% מחלצים ו-90 טון ציוד. אנשי המשלחת טיפלו ב-2,686 וביניהם 848 ילדים, בנוסף ביצעו כ-60 ניתוחים.

משלחת "אור למזרח" רעידת אדמה בנפאל - 2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 באפריל 2015, יום שבת, אירעה רעידת אדמה בנפאל בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר, כ29 קילומטר דרומית-מזרחית למחוז לאמג'ונג. רעידת האדמה גרמה למותם של 9,018 אנשים ולכ-21,952 פצועים בנוסף לנזק כספי של כ5 מיליארד דולרים. לרעידת האדמה התלוותה סדרה של רעידות עוקבות גם הן בעוצמה גבוהה, שטלטלו את הארץ וגרמו לנזק רב למבנים - 161,000 נהרסו ו-144,600 ניזוקו חלקית. האוכלוסייה נפגעה גם היא. מעל ל-8,000 הרוגים ו15,242 פצועים.

בעקבות הידיעות הראשונות הוציא פיקוד העורף משלחת חילוץ וסיוע מהארץ, שנקראה "אור למזרח", במטרה לעזור לאזרחים ולשלטונות המקומיים. המשלחת כללה 271 חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים: 122 חיילי בית חולים השדה, 66 לוחמי החילוץ ו - 20ההצלה, ושאר הכוח בתפקיד לוגיסטיקה, אבטחה ופיקוד ושליטה.

קריסת חניון הברזל ברמת החייל - 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בספטמבר 2016, קרס חניון תת-קרקעי בן ארבע קומות באזור תעשייה רמת החייל בתל אביב בצמוד לבית החולים אסותא. בעת עבודת עפר על גג החניון, קרסה הקומה העליונה שלו כשהיא ממוטטת תחתיה את שאר הקומות. לאחר הקריסה החלו ניסיונות חילוץ של הלכודים תחת ההריסות, והאירוע הוכרז כאירוע רב-נפגעים. עבודות החילוץ נמשכו כחמישה ימים ונגמרו עם איתור גופתו של הנעדר האחרון. בעקבות הקריסה נהרגו 6 פועלים ו-24 נוספים נפצעו. בחילוץ הלכודים לקחו חלק לוחמים מגדוד תבור וגדוד קדם של חטיבת החילוץ של פיקוד העורף, בנוסף השתתפו היחצ"א, מכבי האש וזק"א בזיהוי ההרוגים.

מבצע "קול שופר למרחק" רעידת אדמה במקסיקו - 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בספטמבר 2017 הכה רעש אדמה בעוצמה 7.1 בסולם ריכטר במקסיקו סיטי ובמחוזותיה. בעקבות האירוע, בכירי פיקוד העורף קיימו ביניהם שיחות טלפון ולאחר מכן הוחלט על נסיעה של משלחת למקסיקו. 71 חיילים וקצינים יצאו בערב ראש השנה למקסיקו סיטי כדי לעזור למדינה ולהציל חיים. המשלחת מנתה כ-70 חיילים וקצינים בשירות סדיר ובמילואים, מפיקוד העורף ומחיל האוויר ביניהם מומחים הנדסיים, שיעסקו בהערכת הנזקים ובמתן סיוע הנדסי בזירות ההרס ואנשי חילוץ והצלה למשימות אלה. בעקבות רעידת האדמה נהרגו כ-217 אנשים, קרסו מבנים והתשתיות שלהם ועוד מיליונים של אנשים נותקו מהחשמל. בשנת 2019, שנתיים לאחר רעידת האדמה במקסיקו, פיקוד העורף חזר למקסיקו והפעם לא בשביל לחלץ אלא לתרום בדרך אחרת. מטרת המשלחת שנסעה ב-2019 למקסיקו הייתה ללמד להכשיר ולחלוק את הידע שלהם בנושא חילוץ עם המחלצים ממקסיקו וזאת על מנת להפוך את ההתמודדות עם רעידת האדמה הבאה ליעילה ומקצועית הרבה יותר.

מבצע "מגן הברזל" קריסת סכר בברזיל-2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחת פיקוד העורף לברזיל

ביום שישי, 25 בינואר 2019 קרס סכר במכרה עופרת במדינת מינאש ז'ראיש בבברזיל, סמוך לעיר בורמדיניו. בעקבות קריסת הסכר המכרה ובו יותר מ-600 עובדי כרייה נשטפו על ידי נהרות אין-סופיים של בוץ. המשלחת עשתה את פעילותה בשטח במקומות שאותרו כבעלי פוטנציאל לאיתור לכודים ונעדרים. תוואי השטח באזור קריסת הסכר הוגדר כמסוכן, ועל כן נדרשה המשלחת לבצע פעולות למיפוי נוסף של השטח על מנת לוודא שהעבודה במרחב בטוחה. המשלחת מנתה כ-130 חיילים וקצינים בשירות סדיר ובמילואים מפיקוד העורף וביניהם מומחים הנדסיים, רופאים ואנשי חילוץ והצלה, יחידת להבה של כבאות והצלה, לוחמי היחידה התת-ימית של זרוע הים, נציגי משרד החוץ ושגריר ישראל בברזיל. בעקבות האסון דובר על 300 נעדרים מתוכם המשלחת מצאה 35 נעדרים וזאת בנוסף להדרכת אנשי המקום כיצד לגבש מודיעין אוכלוסייה ותמונת מצב מדויקים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חטיבת החילוץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]