חטיפות אריאל קסטרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בין השנים 2002 ל-2013 שלוש נערות צעירות - מישל נייט, אמנדה ברי וג'ורג'ינה "ג'ינה" דחסוס - נחטפו על ידי אריאל קסטרו והוחזקו כשבויות בביתו בקליבלנד אוהיו. ב-6 במאי 2013 ברי הצליחה להימלט מהדירה עם ילדתה בת השש ויצרה קשר עם המשטרה. נייט ודחסוס שוחררו מהדירה על ידי שוטרים וקסטרו נעצר בתוך שעות.

ב-8 במאי 2013 קסטרו הואשם בארבעה אישומי חטיפה ובשלושה אישומי אונס. כחלק מעסקת טיעון הודה באשמה ב-937 סעיפי אונס, חטיפה וניסיון לרצח. הוא נידון למאסר עולם ותוספת של 1,000 שנים בכלא מבלי יכולת לבקש חנינה. כחודש לאחר שהחל לרצות את עונשו התאבד בתאו בכלא[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל קסטרו נולד ב-11 ביולי 1960, סן חואן שבפוארטו ריקו. הוריו התגרשו כשהיה ילד. זמן קצר לאחר מכן היגר לארצות הברית עם אימו ושלושה קרובי משפחה. בשנת 1979 סיים לימודים בבית ספר תיכון בקליבלנד על שם לינקולן.

בשנות השמונים פגש את אשתו לעתיד, גרימילדה פיגוארה. הם עברו לבית בה כלא יותר מאוחר את החטופות, בשדרת סיימור 2207, בשנת 1992. מקום מגוריהם היה בית פרטי דו-קומתי בגודל של 130 מטרים רבועים, שכלל ארבעה חדרי שינה, חדר שירותים יחיד וחדר מחסן שבנייתו לא הושלמה בגודל של 71 מטרים רבועים. עם המעבר לדירה זו קסטרו חשף את אופיו האמיתי. שכניהם סיפרו שהוא תקף את פיגוארה, שבר את אפה, צלעותיה וידיה. הוא גם דחף אותה במורד המדרגות ופתח את הגולגולת שלה. בשנת 1993 הוא נעצר בגין אלימות במשפחה, אך חבר המושבעים לא הרשיע אותו. פיגוארה התלוננה על איומים ועל התנהגות אלימה נוספת מצידו והוציאה נגדו צו מניעה. היא נפטרה בשנת 2012 מגידול סרטני במוח.

לפני מעצרו בגיל 52, קסטרו עבד בתור נהג של אוטבוס בית ספר. הוא פוטר מכיוון ש"הפעיל שיקול דעת לקוי". הוא ביצע פניית פרסה מסוכנת כשהיו תלמידים על האוטובוס, השאיר תלמיד באוטובוס בעודו מבצע קניות, וכן השאיר את הרכב פרוץ בעודו ישן בדירתו. הוא התפרנס משכר שעתי של 18.91 דולרים. בתקופת המעצר דירתו הייתה מעוקלת בגין אי תשלום מיסים על הנכס.

החטיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אחת מהחטופות נחטפה לאחר שעלתה לטרמפ אותו הציע קסטרו. הוא הסיע כל אחת מהן לדירה, פיתה אותן להיכנס לדירה, הכניס אותך למחסן וקשר אותן. הדירה בשדרת סיימור 2207 בה הוחזקו שבויות, הייתה מרוחקת כ-5 קילומטרים בלבד מהמקום בו אסף אותן לטרמפ. שכנים וחברים ששהו בבית לאחר החטיפה סיפרו כי קסטרו נהג לנעול דלתות ולמנוע גישה לאזורים מסוימים בבית[2].

איתורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכן שחלף ליד הבית שמע ממנו צעקות. הוא שמע את אמנדה ברי צועקת לעזרה. ברי הייתה כלואה בדרך כלל במרתף, אך היא ניצלה הזדמנות בה קסטרו יצא מן הבית והשאיר דלת פתוחה. דלת הבית עם זאת הייתה נעולה. עובר האורח שחרר את ברי שהזעיקה משטרה.

מישל נייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישל נייט (ילידת 23 באפריל 1981) נעלמה ב-23 באוגוסט 2002, לאחר שיצאה מדירה של קרוב משפחה. בעת חטיפה נייט הייתה בת 21. ביום החטיפה היא הייתה אמורה להתייצב בבית המשפט כדי לדון במשמורת על בנה התינוק.

לאחר גילויה ושחרורה של נייט, המשטרה הודתה כי הם הקצו משאבים מעטים כדי לאתרה והסיבה העיקרית לכך הייתה היותה בגירה. נחשד שהיא ברחה בעקבות כעס ומרמור על כך שהייתה צפויה לאבד את המשמורת על בנה. 15 חודשים לאחר חטיפתה, הוא הוסרה ממאגר הנעלמים של קליבלנד ועל כך נמתחה ביקורת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]