חטפית אפורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחטפית אפורה
Spotted flycatcher, Muscicapa striata, at Marakele National Park, Limpopo, South Africa (16131763668).jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי-דרור
משפחה: חטפיתיים
סוג: Muscicapa
מין: חטפית אפורה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Muscicapa striata
פלס, 1764
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חטפית אפורה (שם מדעי: Muscicapa striata) היא מין ציפור שיר גדולת גוף ממשפחת החטפיתיים שצבעה אפור ומכאן שמה העברי.

החטפית בעלת תפוצה נרחבת מאד באסיה אירופה ואפריקה, היא ניזונה בעיקר מחרקים אשר חוטפת במעופה, בישראל היא דוגרת בחורש ובגנים בצפון הארץ ובמרכזה אך בכמויות נמוכות. השם המדעי ”חוטף הזבובים המפוספס". משמעות שמה המדעי: Musca – זבוב , capio – לחטוף , striata – פיספוס. באנגלית החטפית מכונה Spotted Flycatcher ובערבית: خاطف الذباب المرقط ח'אטףא(ל)ד'באב אלמורקט[2].

תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטפית אפורה היא גדולת גוף, ארוכת כנף וזנב ובעלת מקור כבד. צבעה אפור, הגרון, החזה והכיפה בעלי פסים עדינים. החלקים העליונים ללא דגם מודגש. הרגליים קצרות וכהות. הזכר והנקבה דומים במראה. מידותיה: אורך גוף: 13.5 - 15 ס"מ. מוטת כנפיים: 24ס"מ. משקל: 17 גר' פירוש השם המדעי - "לוכדת זבובים מפוספסת".[3]

תפוצה ומגמות אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטפית אפורה בעלת תפוצה נרחבת מאד, דוגרת בכל אירופה, בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובאסיה מזרחה עד למונגוליה. בחורף נודדת דרומה לאפריקה. בישראל היא חולפת מצויה בכל חלקי הארץ. דוגרת בחורש ובגנים בצפון הארץ ובמרכזה. למרות שאינה מוגדרת בסכנת הכחדה, היא מתמעטת בישראל .[3]

קינון ודגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת הקינון מתחילה מאמצע מאי ומסתיימת באמצע אוגוסט. הקן נבנה על ידי שני בני הזוג ולעיתים על ידי הנקבה בלבד. משך בניית הקן הוא 7 ימים. הקן נראה כמו סלסילה מגושמת ורשלנית משורשים, זרדים, ועלים יבשים. הקן מרופד בסיבים צמחיים, בשיער ובצמר. הקן נבנה על מצע ישר ומוצק כשקיר מגן צמוד אליו כגון נקיק סלע, בנין, תיבת קינון וכן במזלגי ענפים על עץ בגובה של 2 -5 מ' וכדומה.[2]

מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזונה העיקרי הוא חרקים מעופפים- זבובים, יתושים ופרפרים. בתקופת הקינון ובעיקר בסתיו ניזונה מגרגרים שונים ומפירות עסיסיים. החטפית לוכדת את החרקים תוך כדי מעוף . היא ממתינה על ענף גבוה בעמידה זקופה ומזנקת מידי פעם לאוויר או אל הקרקע לתפוס חרק. לאחר מכן חוזרת לרוב למקום עמידתה הקודם ומרטטת בכנפיה וזנבה, בדומה לדוחל. כך היא מדגישה את נוכחותה בפני בני מינה. במעופה היא מתמרנת בקלות ויכולה לשנות כיוון באוויר.[2]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חטפית אפורה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חטפית אפורה באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 חטפית אפורה, www.yardbirds.org.il
  3. ^ 3.0 3.1 מגדיר הציפורים של ישראל - חטפית אפורה, פורטל צפרות