חידון התנ"ך (מערכון)
מערכון מ"לול" | |
---|---|
אריק איינשטיין, אורי זוהר ואורי גרוס במערכון "חידון התנ"ך" | |
תאריך שידור מקורי | 18 באוקטובר 1971 |
שפה | עברית |
חידון התנ"ך הוא מערכון פרודי נודע שכתבו אריק איינשטיין ואורי זוהר ומתאר את חידון התנ"ך המסורתי המתקיים ביום העצמאות, ובו משתתפים נציגים ממדינות שונות. את תפקיד המתחרים במערכון גילם איינשטיין ואת תפקיד המתורגמן גילם זוהר. לצדם השתתפו במערכון דורי בן זאב כשדרן ואורי גרוס כשופט.
המערכון שודר לראשונה במסגרת תוכנית הטלוויזיה "לול" ששודרה בטלוויזיה הישראלית ב-18 באוקטובר 1971. הוא חותם את אלבומו של איינשטיין, "יסמין", שיצא לאור בשנת 1972, ונכלל בסרט הקולנוע "לול", שיצא לאקרנים בשנת 1988, ובאלבום הכולל את פסקול הסרט.
עלילת המערכון היא שלב הגמר בחידון התנ"ך העולמי, שלב השאלה הזהה, שבה נמצאים שלושה מועמדים: הנציג השוודי, הסודני והישראלי (אשר דמותו מבוססת על הזוכה האמיתי יחיא אלשיך). השאלה היא "אחת עשרה פעמים נזכר בנביאים ראשונים ואחרונים המשפט "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" היכן מוזכר הפסוק גֶּפֶן במובן גָּפֶן והיכן גָּפֶן במובן גֶּפֶן." במהלך הראיון רואים את המתרגמים של הנציגים מסתבכים עם השאלה ומנסים לתרגם עבור המתמודדים את השאלה כהלכה, ואילו השופטים נותנים את הניקוד על שום דבר בעיקרו. סופו של המערכון הוא במתמודד הישראלי, שנותן תשובה שלמה ומלאה וזוכה בחידון.
מהמערכון נבעו מטבעות לשון כגון "גֶּפֶן במובן גָּפֶן", "זמנך עבר!", "צ'מענו אותך!", "מה הוא קופץ?", "הוא לא חבשי הוא סודני" ו"הנבחן הבא!". במערכון חיקה זוהר את אחד משופטי חידון התנ"ך, ברוך בן-יהודה, באינטונציה ובמימיקה מדויקים.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערכון הופיע כפרסומת לקופת הגמל "הגפן" של בנק דיסקונט בכיכובם של איינשטיין, זוהר ושיסל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חידון התנ"ך, מתוך האלבום "יסמין", בערוץ YouTube של אריק איינשטיין