חידת חמיצר
חידת חמיצר היא חידת דמיון אסוציאטיבי ישראלית. שפותחה בתחילת שנות השמונים, והוגשה לציבור במדיה התקשורתית: רדיו, טלוויזיה, אינטרנט ובעיתונות כתובה.
בסיס השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דן חמיצר
עקרונות הגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השאלה וחיפוש הפתרון במרכז הלימוד – לאו דווקא התשובה.
- לגיטימציה מוחלטת למשאבי הדמיון שטמונים בכל אחד מאתנו.
- בכל אחד מאתנו קיים הפחד לדעת מול הסקרנות לגעת.
- כל אדם הוא "מחונן טבעי" במשאבי הדמיון ואסוציאציות.
- הצבת אתגר והבטחת תגמול הן טכניקות ההנעה הבסיסיות בכל תחום.
- פיתוח מתבקש של שיטות מחקר מקוריות הוא תוצר מתבקש בכל תהליך התמודדות על פיצוח תעלומות.
- המדריך/המורה/ההורה משמש חונך משרה – מרכז להקניית כלים לחיזוק הביטחון.
- לחידת דמיון אסוציאטיבי יש אין סוף פתרונות.[1]
התפתחות החידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החידה ברדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חידת חמיצר הפכה למותג עממי מוכר בתחילת שנות ה-90 באמצעות תוכנית הרדיו של רזי ברקאי ושלי יחימוביץ', "הכל דיבורים" ברשת ב', שבה הייתה לדן חמיצר פינת חידה יומית.
החידה הייתה קשה לפיצוח, משום שלשם פתרונה היה צורך "להיכנס" לראש של חמיצר על מנת לזהות את האסוציאציות הפרטיות שלו ולהצליח לעלות לשידור. הפרס הלך וגדל כל עוד החידה לא פוצחה כך שלפותר החידה המתין סכום בן עשרות אלפי שקלים, הפרס הגדול משך את המאזינים לחשוב לפענח את החידה ולעלות לשידור כדי לזכות בפרס, דבר שהעלה את המדרוג של התוכנית לממדים חסרי תקדים בתולדות הרדיו.
במשך הזמן הפך המושג חידת חמיצר להיות שם נרדף לחידה קשה לפתרון, מעין חידת שמשון מודרנית.
משפט חמיצר – חידה מסוג מעט שונה שהועלתה ברדיו, כונתה בשם "משפט חמיצר". כתב החידה הוביל לחיפוש צמד מילים בעברית שמוצפן בחידה וממתין לשולח המסרון הראשון עם הצמד הנכון.
דוגמה לאחת החידות: סטארט-אפ מקורי שמסתיים באקזיט מלכותי? פתרונה של החידה היה צמד המילים: בראשית - ויעל.[2] הפותרת זכתה בפרס מצטבר של 240,000 שקלים, הפרס הגדול ביותר שחולק אי פעם בישראל עבור פיצוח חידה.
חידת חמיצר בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצלחת החידה האסוציאטיבית להנעת הקוראים לרכוש ידע במדיות התקשורתיות, הביאה ב-1992 את חמיצר לנסות לפתח שיטת לימוד באמצעות ”חיד"א” ( חידת דמיון אסוציאטיבי) ולהופכה חלק מתוכניות הלימודים בבתי הספר בישראל. בעשורים האחרונים הופעלו מעל חצי מיליון תלמידים בשלל מיזמים מבוססי חיד"א.
חמיצר מתייחס לחידות כשיטה חדשנית לפיתוח "חשיבה המצאתית". שיטת חמיצר מופעלת כיום במערכות החינוך ונחקרת על ידי מוסדות האקדמיה. לפחות שתי עבודות דוקטורט חקרו את יעילות השיטה ככלי מהפכני בהנעת תלמידים יעילה וגירוי יצירתיותם. עבודתה של נועה שקד, אוניברסיטת חיפה, החוג לחינוך 2019 "מה טמון בחידת חמיצר".
אוצר החידות הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמיצר בנה, בשיתוף מכללת סמינר הקיבוצים את מאגר החידות הלאומי שמכיל אלפי חידות דמיון בתחומי דעת מגוונים.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מושג חדש לילדים "חידניות". -
מיצג חידת חמיצר האוצר האקדמי במכללת בראודה. -
ילדי אילת מוזמנים לחידון חמיצר. -
מנהלים בנתניה מתמודדים בהפעלת חמיצר. -
תעודת גמר לקורס החידות. -
מיצג של חמיצר חידון צה"ל. -
אוצר החידות הלאומי.
דוגמאות ממיזמי חינוך והדרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוצרות בריאות הלב
- מלידה לבגרות – ילדי חיפה
- הפעלת עובדי אלביט
- מורשת ברל כצנלסון
- חידון גדולי האומה
- הפעלת משפחות אמדוקס(הקישור אינו פעיל)
- ילדים עולים במערכות החינוך
- תולדות משטרת ישראל(הקישור אינו פעיל)
- שבעים שנות כנסת ישראל
- הנחלת תולדות עתלית לתלמידיה ותושביה
- הנחלת אוצרות אור יהודה לתושביה
- אוצרות בשמורות הטבע והגנים
- תעשייה כחול לבן
- מגלים את יופיה – הפרויקט האתיופי
- תולדות אילת – הפעלת ילדי העיר
- לומדי סוציולוגיה בתיכוני ישראל
- שנת העברית במערכת החינוך
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר החידות הלאומי. שהקים חמיצר.
- "משפט חמיצר" באתר רשת ב'
- פרודיה של זהו זה! על תוכנית הרדיו הכל דיבורים ועל חידת חמיצר בערוץ הטלוויזיה החינוכית, באתר YouTube
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כפי שחמיצר תיאר את עקרונות השיטה:
מציאות חיינו רצופה חידות – לכן הדרך הטבעית והיעילה להטמעה מיטבית של ידע ועניין, לדעתי הנה באמצעות החידה, שהרי כל המאגר האנושי התרבותי שיצרו, המציאו, קידמו וגילו, בני אדם מאז ומעולם – נולד מהצורך לפצח בעיה או לענות על שאלה. ואולי, כמו בחיים, לכל בעיה/חידה/שאלה ישנן אין ספור (ויש אומרים אין סוף) פתרונים – לכן התמודדות מול חידות הדמיון היא סימולציה מדויקת לדרכי ניצול מאגרי היצירה ופיתוח כושר ההמצאה.
החשיבה האנושית היא עניין מורכב ביותר ואינו מוגדר. היא מייצרת פתרונות מרובים, מערבת פירוש ושיפוט שונים בקריטריונים מרובים לעיתים סותרים. החשיבה מאופיינת בחוסר ודאות, בדילוג אסוציאטיבי ובאי סדר שדורש מאמץ וביטחון עצמי להפיק ממנו תוצר והחלטה.
פתרון חידות דמיון מצריך שימוש בחשיבה יצירתית ואסוציאטיבית. ליצירתיות אין הגדרה אחת מוסכמת אולם חוקרים רבים מתייחסים אליה כיכולת ליצור דבר חדש, מקורי, מיוחד, לא צפוי, דבר שנתפס כבעל ערך מהותי, מועיל ומתאים לאילוצי המשימה.
מאפיינים משותפים לבעלי חשיבה יצירתית, משמעת עצמית, מוטיבציה ונחרצות, פתיחות להתנסויות, נטילת סיכונים, סבילות לדו משמעות, אמון בשיתוף פעולה.
השימוש בחידות דמיון נועד לתת לגיטימציה למערך הדמיון האסוציאטיבי של התלמיד ובכך להשפיע על היתכנות ומהירות השגת פוטנציאל הפתרונות היצירתיים החבויים בו.
- ^ שהן המילה הראשונה והמילה האחרונה בתנ"ך.
האסוציאציה: סטארט=בראשית, אפ=למעלה, מקורי=במקורות, אקזיט=שיבת ציון מבבל בהכרזת כורש.