חיטת הלחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מיעוט עורכים וקוראים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קריאת טבלת מיוןחיטת הלחם
Tarweaar.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: דגנאים
משפחה: דגניים
תת־משפחה: Pooideae
סוג: חיטה
מין: חיטת הלחם
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Triticum aestivum
ליניאוס, 1753
תחום תפוצה
תפוצת החיטה בעולם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיטת הלחם (שם מדעי: Triticum aestivum) המוכרת גם כחיטה, היא המין המתורבת (ובכלל) השכיח ביותר של דגן מהסוג חיטה. כ-95% מתנובת החיטה היא "חיטת הלחם"[1], שהיא הגידול הנפוץ ביותר בחקלאות והדגן בעל התנובה הגדולה ביותר[2]. בתום 13 שנות מחקר הושלם הריצוף הגנטי של חיטת הלחם[3].

מינוח ומיון חיטה וזני טיפוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מיני חיטה התפתחו בברירה מלאכותית. מגוון זה יצר ברבות השנים בלבול בזיהוי ובשיטות המיון של מיני החיטה, ושמותיה הותאמו לזיהוי גנטי ולמאפיינים צורניים למידע נוסף ראו (אנ').

מיני הטיפוח השכיחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלבימונטה (Albimonte)
  • מניטל (Manital)[4]

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיטת הלחם היא אלו-הקסאפלואיד[5](אלפולואיד בעל שישה עותקי כרומוזומים: זוג עותקים משלשה מינים שונים). מבין ששת עותקי הכרומוזומים, זוג מקורו במין "חיטת אינקורן" (Triticum urartu) וזוג מדגן המספוא Aegilops speltoides(אנ').בן כלאיים טבעי זה הוא מין חיטת הדורום שהתפתח לפני 580,000-820,000 שנים. מקורו של זוג עותקי הכרומוזומים הנותר בהכלאה טבעית שהתרחשה לפני 230,000-430,000 שנים[1][6] עם המין "בן חיטה"(אנ'), בדומה לכוסמין, גנים מ"בן חיטה" מקנים לחיטת הלחם עמידות גבוהה יותר לקור מזו של מרבית מיני החיטה המאפשרת לגדלה גם באזורים בהם מזג האוויר ממוזג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיטת הלחם בויתה לראשונה במערב אסיה בראשיתה של התקופה הגאולוגית הנוכחית. ראו גם המהפכה החקלאית. חיטה הגיעה לראשונה לאמריקה עם הכובשים הספרדים במאה ה-16, אך מקומה של צפון אמריקה כיצואנית דגנים מרכזית התאחר לתקופת יישוב המישורים הגדולים בשנות ה-70 של המאה ה-19. משק הדגנים העולמי הגיע לנקודת מפנה במהלך מלחמת העולם הראשונה עם הפסקת יצוא הדגנים מרוסיה, הוכפלה תנובת הדגן בקנזס. ברחבי העולם, חיטת הלחם הוכיחה עצמה כמתאימה לאפייה התעשייתית המודרנית ולטעמם של ציבורים רחבים ודחקה רבים ממיני החיטה והדגנים האחרים. תופעה זו בולטת במיוחד במקומות בהם בעבר הייתה צריכה גדולה של דגנים שונים, למשל שיפון ושעורה באירופה.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למיני חיטה מודרניים גבעולים קצרים, בשל גנים "מפחיתי גובה" ( RHt genes )[7] המנמיכים את רגישות הצמח להורמון חומצה ג'יברלטית המאריך תאים. גנים "מפחיתי גובה" נכנסו לשימוש בזני החיטה המודרניים בשנות ה-60 על ידי נורמן בורלוג, מזני "נורין 10" שגדלו במקור ביפן. פיתוח זה הפך בעל משמעות רבה בשל השימוש המוגבר בדשנים כימיים, שביתר הזנים מצמיחים גבעולים ארוכים שאינם יכולים לשאת התפרחת וקורסים תחת העומס. כמו כן, השיבולים צומחות בגובה זהה, מאפיין חשוב עבור שיטת הקציר התעשייתית. פיתוח זה נחשב לאבן דרך במהפכה הירוקה.

חיטה גמדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיבולי "חיטה גמדית"

חיטה גמדית (שם מדעי: Triticum compactum) קרובה לחיטת הלחם, אך מאופיינת בשיבולת קצרה ולכן גם צפופה יותר. מין זה לעיתים מוגדר כתת-מין של חיטת הלחם, ולא כמין בפני עצמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיטת הלחם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 IWGSC&K. X. Mayer A chromosome-based draft sequence of the hexaploid bread wheat (Triticum aestivum) genome Science. 345 (6194): 1251788.
  2. ^ Triticum aestivum 'חיטת הלחם' באתר 'מדע קיו- צמחי העולם ברשת'
  3. ^ אסף רונאל, 16 מיליארד אותיות: חוקרים פענחו את הגנום של חיטת הלחם, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2018
  4. ^ Sanità Di Toppi, L.; Castagna, A.; Andreozzi, E.; Careri, M.; Predieri, G.; Vurro, E.; Ranieri, A. (2009). "Occurrence of different inter-varietal and inter-organ defence strategies towards supra-optimal zinc concentrations in two cultivars of Triticum aestivum L". Environmental and Experimental Botany. 66 (2): 220.
  5. ^ Brenchley, R; Spannagl, M.; Pfeifer, M.; Barker, G. L.; d'Amore, R.; Allen, A. M.; McKenzie, N.; Kramer, M.; Kerhornou, A.; Bolser, D.; Kay, S.; Waite, D.; Trick, M.; Bancroft, I.; Gu, Y.; Huo, N.; Luo, M. C.; Sehgal, S.; Gill, B.; Kianian, S.; Anderson, O.; Kersey, P.; Dvorak, J.; McCombie, W. R.; Hall, A.; Mayer, K. F.; Edwards, K. J.; Bevan, M. W.; Hall, N. (2012)Analysis of the bread wheat genome using whole genome shotgun sequencingNature. 491 (7426): 705–10.
  6. ^ Thomas Marcussen1,*, Simen R. Sandve1,*,†, Lise Heier2, Manuel Spannagl3, Matthias Pfeifer3, The International Wheat Genome Sequencing Consortium,‡, Kjetill S. Jakobsen4, Brande B. H. Wulff5, Burkhard Steuernagel5, Klaus F. X. Mayer3, Odd-Arne Olsen1 Ancient hybridizations among the ancestral genomes of bread wheat Science. 345 (6194): 1250092.
  7. ^ M. Ellis W. Spielmeyer K. Gale G. Rebetzke R. Richards (2002). ""Perfect" markers for the Rht-B1b and Rht-D1b dwarfing genes in wheat". TAG Theoretical and Applied Genetics. 105 (6–7): 1038.