חייו ומותו של קולונל בלימפ
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | אמריק פרסבורגר ומייקל פאוול |
|---|---|
| הופק בידי | אמריק פרסבורגר ומייקל פאוול |
| תסריט | אמריק פרסבורגר ומייקל פאוול |
| עריכה | ג'ון סיבורן |
| שחקנים ראשיים | אנטון וולברוק, דברה קר, רוג'ר לייבסי |
| מוזיקה | אלן גריי |
| צילום | ז'ורז' פרינל |
| מדינה | בריטניה |
| חברת הפקה | הקשתים |
| חברה מפיצה | General Film Distributors |
| שיטת הפצה | בבתי קולנוע |
| הקרנת בכורה | 10 ביוני 1943 |
| משך הקרנה | 163 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה | מלחמה, סאטירה |
| מקום התרחשות | בריטניה, גרמניה |
| תקופת התרחשות | 1902–1942 |
| תקציב | מאתיים אלף לירות שטרלינג |
| הכנסות | 275 אלף דולר |
| פרסים |
מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר  |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
חייו ומותו של קולונל בלימפ (באנגלית: The Life and Death of Colonel Blimp) הוא סרט מלחמה בריטי משנת 1943, שנכתב בוים והופק על ידי צמד "הקשתים" אמריק פרסבורגר ומייקל פאוול. שם הסרט נלקח מרצועת קומיקס "קולונל בלימפ" שנכתבה על ידי דייוויד לאו, אך התסריט מקורי לחלוטין. הסרט הוא סרט סאטירי, העוסק בחוסר המוכנות של פיקוד הצבא הבריטי "להילחם מלוכלך" אפילו נגד אויב מרושע כגרמניה הנאצית[1].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייג'ור גנרל קלייב ווין קנדי הוא מפקד בכיר במשמר המולדת הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. לפני תרגיל שאמור לדמות השתלטות נאצית על לונדון, הוא "נתפס" בחמאם טורקי על ידי חיילים של הצבא הבריטי המובלים על ידי לוטננט "ספאד" וילסון, שתקף עוד לפני שהתרגיל החל. הוא מתעלם ממחאתו של של קלייב שטוען "המלחמה מתחילה בחצות!", הם נאבקים ונופלים יחד לבריכת רחצה.
בשנת 1902, קלייב בחופשה ממלחמת הבורים, שם הוא קיבל את צלב ויקטוריה על שירותו. הוא מקבל מכתב מאישה שהוא לא מכיר בשם אידית' האנטר, שעובדת בברלין. במכתבה, אידית' טוענת שגרמני בשם קוניץ מפיץ פרופגנדה אנטי-בריטית, ושיש לבקש מהשגרירות הבריטית להתערב. קלייב יוצא לברלין למרות שהממונים עליו אסרו זאת. קלייב יוצא לקפה עם אידית', ומתעמת עם קוניץ שנמצא במקום. מבלי משים, תוך כדי ריבו עם קוניץ, קלייב מעליב את הקצינים בצבא הגרמני. הגרמנים מתעקשים שקלייב ילחם בדו-קרב עם קצין שייבחר בהגרלה. הקצין הנבחר הוא ת'יאו קרצ'מר-שולדורף. שני הצדדים נפצעים בדו-קרב, אך הם הופכים לחברים בעת שיקומם בבית חולים גרמני. אידית' מבקרת תכופות, ואף על פי שיש לה רגשות כלפי קלייב, היא מתארסת לת'יאו. קלייב מבין שגם לו יש רגשות כלפי אידית', אך הוא עוזב את גרמניה.
בנובמבר 1918, קלייב, בדרגת בריגדיר גנרל, מאמין שבעלות הברית ניצחו משום ש"הצודק הוא בעל העוצמה". בעודו בצרפת עם נהגו מורדוך, קלייב פוגש את ברברה, אחות בעלת דמיון לאידית' ומתחתן איתה למרות פער גילאים של 20 שנה, מורדוך נהיה משרתם. ביולי 1919, קלייב מאתר את ת'יאו במחנה שבויים בריטי. קלייב מברך אותו כאילו שום דבר לא השתנה, אך ת'יאו מתנהג עימו בזלזול. באוגוסט של אותה שנה, ת'יאו, שעומד לעזוב לגרמניה, מתנצל ומקבל את הזמנתו של קלייב להתארח בביתו. למרות זאת, הוא נותר סקפטי שמדינתו תזכה ליחס הוגן מצד בעלות הברית. ברברה מתה ב-1926 וקלייב פורש מהצבא ב-1935.
בנובמבר 1939, ת'יאו מספר לפקיד הגירה בריטי כיצד התנכר לילדיו כשהפכו נאצים. לפני מלחמת העולם השנייה, ת'יאו סירב לעבור לבריטניה על אף שאידית' רצתה, כעת, כשהוא מוכן, היא מתה. קלייב עורב לת'יאו, ומגלה לו שהוא אהב את אידית', אך גילה זאת רק כשהיה מאוחר מדי. ת'יאו נפגש עם הנהגת של קלייב, אנג'לה, ומוכה בתדהמה לאור דמיונה הרב לאידית'. קלייב, שחזר לשירות פעיל בדרגת מייג'ור גנרל, אמור לשאת נאום ב-BBC בנוגע לנסיגה מדנקרק. קלייב מתכנן להגיד שהוא מעדיף להפסיד במלחמה מאשר לנצח בה בעזרת השיטות המיושמות על ידי הנאצים, אך נאומו מבוטל. ת'יאו מפציר בקלייב לקבל את העובדה שיש להילחם בעזרת כל האמצעים הדרושים, מכיוון שההשלכות של הפסד יהיו נוראות.
קלייב פרש שוב, אך בעידודם של אנג'לה ות'יאו מצטרף למשמר המולדת. ביתו מופצץ בבליץ, והופך למאגר מים לשעת חירום. משרתו מורדוך מת בהפצצה. קלייב עובר למועדון שלו, שם נרגע בחמאם טורקי לפני תרגיל המלחמה שהוא ארגן. ווילסון נחשף כבן הזוג של אנג'לה, שמגלה לו את התוכנית של קלייב ואת מיקומו. היא מנסה להזהיר את קלייב, אך היא הגיע מאוחר מדי. ת'יאו ואנג'לה מוצאים את קלייב מול ביתו שנהרס. הוא נזכר שאחרי שננזף בידי הממונה עליו על יצירת תקרית דיפלומטית, הוא סירב להזמנתו של האיש לארוחת ערב, ושהוא מצטער על כך לעיתים קרובות. הוא מספר לאנג'לה שהזמין את בן הזוג שלה לסעוד איתו. שנים לפני כן, קלייב הבטיח לברברה שהוא "לעולם לא ישתנה" עד שביתו יוצף ו"יהפוך לאגם". קלייב מסתכל על המאגר, ומבין ש"הנה האגם אך אני עוד לא השתניתי". קלייב מצדיע לשומר כאשר הוא חולף לידו.
צוות השחקנים הראשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוג'ר לייבסי – בתפקיד קלייב ווין-קנדי
- דברה קר – בתפקיד אידית' האנטר / ברברה ווין / אנג'לה "ג'וני" קנון
- אנטון וולברוק – בתפקיד ת'יאו קרצ'מר-שולדורף
- אורסולה ג'ינס – בתפקיד גברת פון קלטנק
- ג'יימס מקצ'ני – בתפקיד ספאד ווילסון
- ג'ון לורי – בתפקיד מורדוך
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתיבה וליהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הבמאים, הרעיון לסרט לא הגיע מרצועת הקומיקס של דייוויד לאו, אלא מסצנה שנחתכה מסרטם הקודם "אחד המטוסים שלנו חסר", בה אחד מחברי הצוות המבוגרים אומר לחבר צוות צעיר "אינך יודע מה זה להיות מבוגר". פאוול ציין שהרעיון לסרט הוצע על ידי דייוויד לין, שכאשר הסירו את הסצנה מהסרט ציין שהרעיון של השיחה ראוי לסרט[2].
פאוול רצה שלורנס אוליבייה ישחק את דמותו של קלייב, אך הצבא הבריטי לא הסכים לשחררו מזרוע האוויר של הצי המלכותי[3].
התנגדותו של צ'רצ'יל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש הממשלה דאז, וינסטון צ'רצ'יל, כתב לברנדן ברקן, שר המידע: "אנא הצע לי את האמצעים הדרושים להפסיק את ההפקה הטיפשית הזאת לפני שתגיע רחוק יותר"[4]. ברקן חש לא בנוח עם הבקשה של צ'רצ'יל, וענה שאין בכוחו לעשות כן. לאחר שמשרד המידע ומשרד המלחמה צפו בגרסה מוקדמת של הסרט במאי 1943, ההתנגדויות נמשכו. עם זאת, התנגדותו של צ'רצ'יל עמדה בעינה, ובשל התעקשותו, נותר איסור הייצוא של הסרט עד אוגוסט של אותה שנה[5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "חייו ומותו של קולונל בלימפ", באתר הארכיון הישראלי לסרטים
"חייו ומותו של קולונל בלימפ", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חייו ומותו של קולונל בלימפ", באתר נטפליקס
"חייו ומותו של קולונל בלימפ", באתר AllMovie (באנגלית)
"חייו ומותו של קולונל בלימפ", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"חייו ומותו של קולונל בלימפ", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כפי שניתן לראות בדבריו של ת'יאו לקלייב לאחר שבוטל נאומו של קלייב ברדיו
- ^ Michael Powell, commentary on the Criterion Collection, Laserdisc (also available on the Criterion DVD).
- ^ 'The Life and Death of Colonel Blimp' reconsidered.By James Chapman, web.archive.org, 2008-02-16
- ^ The Life and Death of Colonel Blimp: The war film that Churchill tried to ban, www.bbc.com, 2023-06-16 (באנגלית בריטית)
- ^ Aldgate, Anthony; Richards, Jeffrey (1999). Best of British. Cinema and Society (2 ed.). London: I. B. Taurus. ISBN 978-1-86064-288-3.