חיים אגמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים אגמון
חיים אגמון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באפריל 2014 (בגיל 66 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה רחובות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים אגמון (194820 באפריל 2014) היה מנצח מקהלות, מעבד מוזיקלי ומלחין ישראלי בזמר העברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגמון נולד באיזמיר שבטורקיה, והיה בן בכור להוריו, שלמה ומטילדה (מזל) פסח. משפחתו עלתה לישראל כשהיה בגיל חודשיים והתגוררה תחילה במעברת עולים בפרדס חנה עד שהתיישבה בבית שאן. הוא למד בבית הספר הדתי "שאול המלך" ובתיכון למד במגמה מקצועית. את שירותו הצבאי עשה בלהקת הנח"ל כאקורדיוניסט[1].

לאחר השירות הצבאי ליווה את רפי גינת באקורדיון, לאחר שפרש מלקהלת "הברושים"[2].

בשנים 1971–1974 עבד כמנהל המוזיקלי של להקת הגבעטרון[3], ובשיתוף עם המשורר יצחק קינן הלחין את השירים "ים השיבולים" ו"עמק שלי"[4], את "שיר על רעי" ו"בנתיבי אבי" למילים של דני בירן ושירים נוספים.

בשנים שלאחר מכן ניצח על מקהלות זמר נוספות והיה מעבד ומנהל מוזיקלי. אגמון היה מנצחה ומנהלה המוזיקלי של "חבורת הזמר גבעתיים" בשנים 1986–1988.

אגמון הקים סטודיו לעריכת מוזיקה, בו ערך עיבודים לשירים רבים בהלחנתה של הזמרת שושיה בארי-דותן, שירים מאת אוריאל זוהר[5] והמשוררת אביבה גולן. מתוך שירים אלה, "מגדלור בלבבי" ו"חסד" נרקדים כריקודי עם בישראל ובעולם.

אגמון התגורר בתחילה בבית שאן, בהמשך בראשון לציון ולבסוף ברחובות. היה נשוי לפרח ואב לשלושה. הלך לעולמו בגיל 66, משחמת הכבד, ונטמן בבית הקברות ברחובות[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]